פיליפ לנארד

פיליפ לנארד
Philipp Lenard
לידה	7 ביוני 1862; ברטיסלאבה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית
פטירה	20 במאי 1947 (בגיל 84); מסלהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Philipp Eduard Anton von Lenard
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	גרמניה
מקום קבורה	מסלהאוזן
מקום לימודים	אוניברסיטת היידלברג (1886); Gymnasium Grösslingová ;
מנחה לדוקטורט	רוברט בונזן, גאורג קווינקה
מוסדות	אוניברסיטת קיל; אוניברסיטת ורוצלב; האוניברסיטה הטכנית של ריין-וסטפאליה באאכן; האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט; אוניברסיטת היידלברג; אוניברסיטת בון ;
תלמידי דוקטורט	Paul Hertz, ואלטר קוסל, Wilhelm Weinreich, Karl Wilhelm Hausser, ואלטר קוסל
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיקה (1905); מדליית מאטאוצ'י (1896); מדליית רמפורד (1896); מדליית פרנקלין (1932); אות הזהב המפלגתי ;
בן או בת זוג	Katharina Lenard
הערות	שימש כיועץ לאדולף היטלר ותחת השלטון הנאצי היה לראש מחלקת "הפיזיקה הארית"
תרומות עיקריות
	חקר הקרניים הקתודיות

פיליפ אדוארד אנטון פון לנארד (בגרמנית: Philipp Eduard Anton von Lénárd; ‏7 ביוני 1862 - 20 במאי 1947) היה פיזיקאי גרמני, יליד סלובקיה של היום, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1905, על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות. לנארד היה לאומן גרמני שכתב את החיבור האנטישמי "פיזיקה גרמנית". בהמשך היה תומך ופעיל במפלגה הנאצית וייעץ לאדולף היטלר.

קורות חייו

לנארד נולד בפרסבורג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), למשפחה שמקורה בטירול שבאוסטריה. הוא למד באוניברסיטת היידלברג אצל הרמן פון הלמהולץ ורוברט בונזן, וקיבל את תואר דוקטור ב-1886, על עבודה בהנחיית גאורג קווינקה ורוברט בונזן. בשנים 1894-1892 עבד כעוזר להיינריך רודולף הרץ באוניברסיטת בון. לאחר מכן עבד שנה באוניברסיטת ברסלאו (כיום ורוצלב) ולאחריה שב להיידלברג, שם מונה לפרופסור לפיזיקה תאורטית ולראש המכון שייקרא לימים על שמו. הוא נשאר באוניברסיטת היידלברג עד פרישתו לגמלאות, והמשיך בקשריו עם המוסד כפרופסור אמריטוס עד שגורש מעמדה זו על ידי בעלות הברית ב-1945.

עבודתו

עבודתו כללה בתחילתה מחקרים בתחום הפוספורסנציה והלומינסנציה. הוא חקר את התפלגות גודלן וצורתן של טיפות גשם, לשם כך בנה מנהרת רוח חדשנית שבה ניתן היה להחזיק את הטיפות במנוחה למשך שניות ספורות. לנארד גילה שצורתן של טיפות גשם גדולות אינה כשל דמעה, כמו טיפות גשם רגילות, אלא כעין "קציצה" פחוסה. ב-1892 גילה את האפקט הקרוי על שמו "אפקט לנארד", הידוע גם כ"אפקט המפל", או (באנגלית)"spray electrification"^[1].

כפיזיקאי, תרומתו הגדולה של לנארד הייתה בחקר קרניים קתודיות, בו החל ב-1888. בתחילת מחקרו היו בנמצא שפופרות קתודיות פרימיטיביות בלבד, הבנויות משפופרת זכוכית אטומה ובה יצוקות אלקטרודות ביניהן היה הפרש מתח חשמלי גבוה. הקושי בחקר הקרניים נבע מהימצאותן בתוך שפופרות זכוכית אטומות. לנארד התגבר על הבעיה בקבעו חלונות מתכת קטנים בזכוכית, שהיו עבים מספיק כדי לעמוד בהפרשי הלחצים, אך דקים מספיק כדי לאפשר מעבר הקרניים דרכם; כיום קרויים הללו על שמו: "חלונות לנארד". הוא השתמש בחלונות אלה להעברת הקרניים לתא ריק אחר, מרוקן לחלוטין מאוויר, בו מדד את עוצמתן בעזרת דפי נייר מצופים בחומרים זרחניים.

בנוסף לזכייתו בפרס נובל, זכה יחד עם וילהלם רנטגן במדליית רמפורד, ב-1896.

"פיזיקה גרמנית" ותמיכתו בנאציזם

לנארד היה לאומן גרמני שהפגין שנאה למדענים בריטיים מהיותם "גונבי רעיונות גרמניים", והצטרף אל המפלגה הנאצית עוד בתחילת דרכה. הוא היה תומך נלהב בדעה שגרמניה צריכה להסתמך על "פיזיקה גרמנית" ולהתעלם מ"רעיונות שגויים", ואולי אף "מטעים בכוונה תחילה", של פיזיקאים יהודים, כשדבריו כוונו בעיקר כלפי אלברט איינשטיין ותורת היחסות שלו, אשר כונתה בפיו "התרמית היהודית". חיבורו בן ארבעת החלקים "פיזיקה גרמנית" (Deutsche Physik), טען כי יש לדבוק בפיזיקה הקלאסית ללא שימוש בתורות ה"יהודיות", בין היתר באמצעות תורות שהיו ידועות כשגויות בתקופתו כמו האתר^[2].

לנארד שימש כיועץ לאדולף היטלר ובתקופת השלטון הנאצי היה ראש מחלקת "הפיזיקה הארית".

הוא פרש ממשרתו כמרצה לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת היידלברג ב-1931, אך המשיך לעבוד שם כגמלאי. בשנת 1945 הוא סולק מעבודתו על ידי כוחות הכיבוש של בעלות הברית בהיותו בן 83, ומת שנתיים אחר כך במסלהאוזן שבגרמניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיליפ לנארד בוויקישיתוף

פיליפ לנארד, באתר פרס נובל (באנגלית)
פיליפ לנארד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
לנרד, פיליפ (1947-1862), באתר "יד ושם"
שפופרות קרן קתודית
פיליפ לנארד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פיליפ לנארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ אפקט לנארד
^ ג'ורג' ג'ונסון, המקפצה היהודית לתורת היחסות של איינשטיין, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2012

[1] אפקט לנארד

[2] ג'ורג' ג'ונסון, המקפצה היהודית לתורת היחסות של איינשטיין, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2012

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)