יחסי יפן–צרפת
| יחסי יפן–צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| יפן | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 377,915 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 123,533,766 | 66,582,977 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,212,945 | 3,030,904 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,104 | 45,521 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה נשיאותית למחצה ודמוקרטיה פרלמנטרית למחצה |
תולדות היחסים בין צרפת ליפן החלו בראשית המאה ה-17, אז סמוראי ושגריר יפני שהיה בדרכו לרומא שהה במשך כמה ימים בסן טרופה ויצר סנסציה. צרפת ויפן נהנו ממערכת יחסים חזקה ומתקדמת ביותר, שנמשכה מאות שנים דרך קשרים שונים במדינות זו של זו על ידי נציגים בכירים, מאמצים אסטרטגיים וחילופי תרבות.
לאחר כמעט מאתיים שנים של הסתגרות על ידי "סאקוקו" ביפן, הפכו שתי המדינות לשותפות חשובות מאוד מהמחצית השנייה של המאה ה-19 בתחום הצבאי, הכלכלי, המשפטי והאמנותי. שוגונות טוקוגאווה חידש את צבאו באמצעות סיוע של משלחות צבאיות צרפתיות (ז'ול ברונט), ויפן הסתמכה מאוחר יותר על צרפת בכמה היבטים של מודרניזציה שלה, ובמיוחד פיתוח של ענף בניית ספינות בשנותיו הראשונות של הצי הקיסרי היפני (לאונס ורני, לואי-אמיל ברטן), ופיתוח קוד משפטי.
צרפת לקחה חלק מההשראה האמנותית המודרנית שלה מהאמנות יפנית, בעיקר דרך ג'פוניזם והשפעתה על האימפרסיוניזם, וסמכה כמעט לחלוטין על יפן לתעשיית המשי המשגשגת שלה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כרונולוגיה של יחסי יפן–צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאות ה-17 וה-18
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1615. הסקורה צונאנגה, סמוראי ושגריר יפני, שנשלח לרומא בתאריך מסאמונה, נוחת בסן טרופה לכמה ימים, ויזם את המגעים הראשונים בין צרפת ליפן.
- 1619. פרנסואה קארון, בנם של פליטים הוגנוטים צרפתים שהיגרו להולנד נכנס לחברת הודו המזרחית ההולנדית, והפך לאדם הראשון ממוצא צרפתי שביקר ביפן בשנת 1619. הוא נשאר ביפן 20 שנה, שם הוא הפך לדירקטור בחברה. בהמשך התמנה למנהל הכללי המייסד של החברה הצרפתית במזרח הודו בשנת 1664.
- 1636. גיום קורטט, כומר דומיניקני צרפתי, ביקר ביפן. הוא חדר ליפן בסתר ובחשאיות, בשל האיסור נגד הנצרות, בשנת 1613. הוא נתפס, עונה ומת בנגסאקי ב-29 בספטמבר 1637.
- אף צרפתי לא ביקר ביפן בין השנים 1640–1780.
- בסביבות 1700 טען המתחזה הידוע בשם ז'ורז' פסלמנצר שהוא הגיע מהאי היפני פורמוזה.
- 1787. ז'אן-פרנסואה לה פרוז ניווט במים היפניים בשנת 1787. הוא ביקר באיי ריוקיו ובמצר שבין הוקאידו לסחלין, והעניק לו את שמו.
המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1808. השפה הצרפתית נלמדת על ידי חמישה מתרגמים יפניים בעזרת הצ'יף ההולנדי של דג'ימה, הנדריק דואף.
- 1844. משלחת חיל הים הצרפתי תחת פיקודו של קפטן פורנייה-דואלן שעל סיפונה של Alcmène מבקרת באוקינאווה ב-28 באפריל 1844. המסחר נשלל, אך הכומר פורקייד נותר מאחור עם מתרגם.
- 1846. האדמירל ז'אן-בפטיסט ססיל מגיע לנגסאקי, אך נאסר עליו לעגון בנמל העיר.
- 1855. במאמץ למצוא את הצי הרוסי באוקיינוס השקט במלחמת קרים, כוח צי צרפתי-בריטי מגיע לנמל הקודאטה, הפתוח לספינות בריטיות כתוצאה מהסכם הידידות האנגלו-יפנית משנת 1854, ומפליג צפונה יותר, תופס את רכוש החברה הרוסית-אמריקאית באי אורופ, האיים הקוריליים. חוזה פריז (1856) מחזיר את האי לרוסיה.[1]
- 1855. לאחר פתיחתה של יפן על ידי הקומודור האמריקני פרי, צרפת משיגה הסכם עם אוקינאווה ב-24 בנובמבר 1855.
- 1858. אמנת המסחר והמסחר בין צרפת ליפן נחתמת באדו ב-9 באוקטובר 1858 על ידי ז'אן-בפטיסט לואי גרוס, ובכך מכוננים קשרים דיפלומטיים בין המדינות.
- 1859. הגעתו של גוסטב דושן דה בלקור.
- 1862. השוגון טוקוגאווה אימוצ'י מקים את שגרירות יפן הראשונה לאירופה, בראשות טקנוצ'י יסונורי.
- 1863. נפתחה שגרירות יפן השנייה באירופה.
- 1864. הגעתו של לאון רושס ליפן.
- 1864. הפגזת שימונוסקי על ידי אוניות בעלות הברית (9 בריטים, 3 צרפתים, 4 הולנדים, 1 אמריקאים).
- 1864. בנובמבר מגיע לאונס ורני ליפן, לצורך בניית המספנה בהיוקוסוקה.
- 1865. שיבטה טאקנאקה מבקר בצרפת כדי להתכונן לבניית המספנה ביוקוסוקה ולארגן משלחת צבאית צרפתית ליפן.
- 1865. ב-12 בספטמבר 1865 הייתה ספינת הנוסעים Dupleix הראשונה שביקרה בנמל יפני, על מנת לפתוח קו חדש עם צרפת, הן לנוסעים והן למטענים כמו משי יפני.
- 1867. המשלחת הצבאית הצרפתית הראשונה ליפן מגיעה ליוקוהמה 13 בינואר 1867. ביניהם קפטן ז'ול ברונט.
- 1867. יפן שולחת משלחת ליריד העולמי בשנת 1867 בפריז.
- 1867. מהנדס הכרייה הצרפתי ז'אן פרנסיסקה קואונייה נשלח לסצומה והוא הופקד במכרות הכסף של Ikuno ב-1868.
- 1868. אירוע קובה (4 בפברואר). קטטה מתפרצת בקובה בין 450 סמוראים מאוקיאמה לבין מלחים צרפתים, מה שמוביל לכיבוש מרכז קובה על ידי חיילים זרים.[2]
- 1868. 11 מלחים צרפתים מDupleix נהרגים בתקרית סאקאי, בסאקאי, סמוך לאוסקה, על ידי כוחות המורדים הדרומיים.
- 1869. היועצים הצרפתים לשעבר תחת ז'ול ברונט נלחמים לצד נאמני השוגונים האחרונים של טוקוגאווה של אנומוטו טקיקי, נגד חיילים קיסריים בקרב ההאקודאטה.
- 1870. אנרי פלגרין מכוון את הקמת מערכת תאורת הגז הראשונה של יפן ברחובות ניהונאשי, גינזה ויוקוהמה.
- 1872. פול ברונא פותח את מפעל טוויית המשי היפני המודרני הראשון בבית טומיאוקה. שלושה בעלי מלאכה ממחלקת האריגה נישג'ין בקיוטו נוסעים לליון. הם חוזרים ליפן בשנת 1873 ומייבאים את הנול של ז'אקאר.
- 1872. תחילת המשימה הצבאית הצרפתית השנייה ליפן (1872–1880).
- 1873. המומחה המשפטי גוסטב אמיל בויסונאד מגיע ליפן כדי לעזור בבניית מערכת משפט מודרנית.
- 1874. המשלחת הצבאית הצרפתית השנייה נשלחת ליפן, ובונה את בית הספר הצבאי של איצ'יגאיה, ראשית האקדמיה הצבאית הקיסרית היפנית.
- 1882. החשמליות הראשונות מגיעות מצרפת ומתחילות לתפקד באסאקוסה, ובין שינאבאשי לאינו.
- 1884. המשלחת הצבאית הצרפתית השלישית ליפן (1884–1889).
- 1886. מהנדס הצי הצרפתי לואי-אמיל ברטן מתחיל שהות של ארבע שנים ביפן כדי לייעץ לממשלה כיצד לחזק את הצי הקיסרי היפני בעזרת ספינות מודרניות חדשות, ומכוון את הרחבתו ומודרניזציה של המספנה בהיוקוסוקה והעיצוב והבנייה הראשונית של ארסנלים חדשים של מספנת הצי בקורה וסאסבו, ובכך תרמו לניצחון היפני במלחמת רוסיה–יפן ב-1905. הוא היה יועץ מיוחד של הקיסר מוצוהיטו לפיתוח ימי וזכה על ידי הממשלה היפנית בתארים טאקאקו יאקו נין וצ'וקונין.
- 1898. הרכב הראשון (Panhard-Levassor) מוצג ביפן.
המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1907. חתימת האמנה הפרנקו-יפנית משנת 1907
- 1909. הטיסה המכנית היפנית הראשונה, מטוס דו-כנפי נגרר על ידי רכב, מתרחשת באאנו בשיתוף פעולה עם שירו אייהארה ולה פריור, נספח הצבא הצרפתי בטוקיו.
- 1910. קפטן טוקוגאווה יושיטושי, מאומן בצרפת כטייס, ומבצע את הטיסה הראשונה על מטוס של אנרי פרמן.
- 1910. סאקיצ'י טויודה, מייסד חברת טויוטה, מבקר בצרפת כדי ללמוד טכניקות של סרט נע.
- 1918. המשלחת הצבאית הצרפתית הרביעית ליפן (1918–1919)
- 1919. צרפת תמכה בהצעת שוויון הגזע היפני בוועידת השלום בפריז.
- 1924. טיסה אווירית ראשונה מצרפת ליפן, על ידי פלייה דוסי ובסין.
- 1925. טיסה אווירית ראשונה מיפן לצרפת, על ידי קוואצ'י ואיב.
- 1927. ההסכם הצרפתי-יפני מעניק התייחסות במדינות העדיפות ביותר ליפנים בהודו-סין הצרפתית ולנתינים הודו-סינים ביפן.[3]
- 1940. תחילת הפלישה היפנית להודו-סין הצרפתית
- 1941. יפן לוחצת על צרפת של וישי לעשות ויתורים צבאיים חשובים בהודו-סין הצרפתית, אך משאירה את הצבא והממשל הצרפתי על כנו.
- 1943. גואנגז'ואן מובלעת צרפתית קטנה בחופה הדרומי של סין נכבשת על ידי היפנים.
- 1945. ההפיכה היפנית בהודו-סין הצרפתית - הכוחות היפנים מתקיפים במהירות ומשתלטים על כל הודו-סין הצרפתית, הנשארת תחת שליטה יפנית עד תבוסת יפן מספר חודשים לאחר מכן בספטמבר 1945.
- 1946-1950. פושעי מלחמה יפנים נשפטים בסייגון על מעשיהם בהודו-סין במהלך המלחמה.[4]
- 1952. טיסת אייר פראנס הראשונה ליפן.
- 1997. "שנת יפן בצרפת" ופתיחת מרכז תרבות יפני בפריז.[5]
- 1998. "שנת צרפת ביפן" בה התקיימו 400 אירועים ברחבי יפן כדי לחגוג את צרפת ואנשיה.[6]
היחסים בין צרפת ליפן כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחרונה צרפת הייתה מעורבת מאוד ביוזמות חילופי סחר ותרבות עם יפן. יש אנשים הרואים בכך תוצאה מכך שראש ממשלת צרפת לשעבר, ז'אק שיראק, היה יפנופיל. שיראק ביקר ביפן 40 פעמים, ככל הנראה יותר מכל מנהיג עולמי אחר מחוץ ליפן, והוא מומחה למדינה. צרפת החלה את קמפיין קידום הייצוא Le Japon, c'est possible, ואת תוכנית חילופי אנשי הקשר הבינלאומית JET.
ביוני 1996, בליון, במסגרת פסגת ה-G7 שהתקיימה בזכות התפקיד המכריע שמילא הקונסול הכללי של יפן, לואי מיכללט, רוטרו האשימוטו וז'אק שיראק החליטו לארגן את "שנת יפן בצרפת", מאפריל 1997 עד מרץ 1998 על מנת לתקן את ההבנה השטחית ולעיתים לא מדויקת של התרבות היפנית.[7] תחילת אותה השנה חפפה עם חנוכת בית התרבות של יפן בפריז. "שנת צרפת ביפן" התקיימה אחרי "שנת יפן בצרפת", השילוב של שני האירועים הללו שחנכו את היחסים בין צרפת ליפן למאה ה-21.[8]
צרפת ויפן פעלו גם יחד כדי לשפר את מצבי הבריאות הקשים כתוצאה מ-HIV ומפיתוח כושל בג'יבוטי, מדגסקר, אוגנדה ומדינות אחרות.
יפן וצרפת ידועות גם כי הן חולקות זו את זו רעיונות בתחום האמנות והבישול. יפן הושפעה מאוד מהמטבח הצרפתי בעשורים האחרונים, כפי שניתן לראות בתוכנית הטלוויזיה "איירון שף". אנימה ומאנגה פופולריים בצרפת: המנגה מייצגת 1,400 מתוך 4,300 פרסומי הספרים השנתיים ו-40% ממכירות הקומיקס (95 מיליון אירו בשנת 2008). הסרט אינטרסטלה 5555 היה תמונת קולנוע בשיתוף פעולה עם סופר האנימות היפני, לייג'י מטסומוטו ולהקת הבית הצרפתית, דאפט פאנק. דמויות ותפאורות היסטוריות צרפתיות מתקופות ימי הביניים, הרנסאנס, נפוליאון ומלחמת העולם שימשו דוגמות לסיפורים פופולריים מסוימים בבידור יפני. טוהר הציור והאיור היפני, כמו גם המודרניות והאלגנטיות של אמנות חזותית צרפתית, הביאו לסגנונות היברידיים בתחומי היצירה ההם.
שתי המדינות משתפות פעולה הדוק בתחום ייצור האנרגיה גרעינית. בספטמבר 2013, שנתיים לאחר האסון הגרעיני בפוקושימה, קיבלה יפן רשמית עזרה מצרפת לצורך הפירוק של הכורים בפוקושימה.[9] מיצובישי תעשיות כבדות, תאגיד יפני וערבה הצרפתית החלו לשתף פעולה בהקמת כור גרעיני בטורקיה בשנת 2013.[10]
ביוני 2005, צרפת ויפן הודיעו על שיתוף פעולה לבניית הדור הבא של המטוסים המסחריים העל-קוליים, ממשיכי דרכו של הקונקורד. שירות מסחרי לא צפוי עד 2050.[11][12]
לורן פביוס, שר החוץ הצרפתי, נפגש עם ראש ממשלת יפן שינזו אבה בשיחת נימוסין במהלך ביקור ביפן מה-5 באוקטובר ועד 6 באוקטובר 2014.[13] בפגישה כלל אבה את תנחומיו על עריפת ראשו של התרמילאי הצרפתי הרווה גורדל על ידי המדינה האסלאמית, ושניהם סיכמו על פגישות עתידיות בנושא שיתופי פעולה ביטחוניים והתמודדות עם התחממות כדור הארץ.[14]
ב-8 בדצמבר 2014, במהלך טקסים ציבוריים בנוכחות הרשויות[15] יפן הכירה באנדרטת ניסן איצ'י ריו ,[16] המזכירה את ההיסטוריה ואת הקשר בין יפן לצרפת.[17]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יפן מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז ו-7 קונסוליות בבורדו, לה האבר, ליל, ליון, מרסיי, שטרסבורג וטולוז. מאידך, צרפת מחזיקה ביפן שגרירות בטוקיו ו-4 קונסוליות בפוקואוקה, הירושימה, קיוטו, נגסאקי, נגויה, נהה, ניגאטה, סאפורו וסנדאי.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Thierry Mormane : "La prise de possession de l'île d'Urup par la flotte anglo-française en 1855", Revue Cipango, "Cahiers d'études japonaises", No 11 hiver 2004 pp. 209-236.
- ^ Source and
- ^ Text in League of Nations Treaty Series, vol. 68, pp. 236-239.
- ^ Nanba Chizuru, « Kokuritsukôbunshokan-shozô no "Saigon-bansai" kankeishiryô ni tsuite » (On the documents related to the Saigon trials kept at the National Archives of Japan, Kitanomaru, 41, December 2008, pp.79-81 難波ちづる, 国立公文書館所蔵の「サイゴン裁判」関係資料について, 北の丸：第41号 (平成20年12月）
- ^ "A burst of fireworks for 'Japan in France'". The Deseret News. 12 במאי 1997. נבדק ב-21 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Statue illumination kicks off 'Year of France' event". The Japan Times. 28 באפריל 1998. נבדק ב-21 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Louis Michallet".
- ^ Yamata, Kikou (1998). Le mois sans dieux. 5, rue Bugeaud 69005 Lyon: Jacques Andre Editeur. pp. 1–11. Foreword and prefaces. ISBN 2-907922-61-0.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) - ^ http://enformable.com/2013/09/japan-accept-help-france-fukushima-daiichi/
- ^ "Japan, France to enhance nuclear, defense relations". Hurriyet Daily News. The Associated Press. 7 ביוני 2013. נבדק ב-11 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Zaun, Todd (16 ביוני 2005), France and Japan hope Concorde's successor is in the wings, N.Y. Times, נבדק ב-2014-08-01
{{citation}}: (עזרה) - ^ EADS reveals hypersonic successor to Concorde, France 24, 2011-06-20, אורכב מ-המקור ב-2014-08-08, נבדק ב-2014-08-01
- ^ "Courtesy Call on Prime Minister Shinzo Abe by H.E. Mr. Laurent Fabius, Minister of Foreign Affairs and International Development, France". Ministry of Foreign Affairs of Japan. 5 באוקטובר 2014. נבדק ב-11 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Japan-France Foreign Ministers' Meeting". Ministry of Foreign Affairs of Japan. 5 באוקטובר 2014. נבדק ב-11 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Russia and ASEAN". Le Progrès. 12 בפברואר 2017.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Dojo Miyamoto Musashi".
- ^ Le Progrès (12 בדצמבר 2015). "A symbolic bridge to Asia".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אתר על יחסי מדינות
