מצנט
מֶצֶנָט או פטרון הוא בעל הון המפנה חלק ממשאביו לתמיכה באמנות או למדע ללא קבלת תמורה ישירה.
השם "מצנט" נגזר משמו של גאיוס קילניוס מאיקנס (Maecenas), רומאי עשיר ממוצא אטרוסקי, שתמך במשוררים צעירים. הוא תמך בורגיליוס, שכתב לכבודו את היצירה Georgicon. ורגיליוס, שהתרשם עמוקות משיריו של הורטיוס, קישר בינו לבין מאיקנס. הורטיוס מתחיל את השיר הראשון בקובץ האוֹדות בפנייה לפטרונו החדש. הוא קיבל ממאיקנס תמיכה כספית מלאה, וכן אחוזה בהרי הסבינות. בני חסות נוספים של מאיקנס היו פרופורטיוס והמשוררים הזוטרים: וריוס רופוס, פלוטיוס טוקה, ולאגיוס רופוס, ודומיטיוס מרסוס.
בזכות מעשים אלה ואחרים באותו סגנון היה מאיקנס לשם דבר – לאפונים המסמל בעל הון הנותן את חסותו לאמנים נזקקים ולאמנויות בכלל.
במהלך ההיסטוריה היו מצנטים גדולים, דוגמת לורנצו דה מדיצ'י, שתמך באמני הרנסאנס, ומצנטים קטנים, שהסתפקו בכך שזימנו אמנים, סופרים או משוררים לסעוד עמם כדי לחסוך להם את צורכי המחיה. האמנים המוזמנים לארוחה שימשו לעיתים את המארחים כנושא מעורר עניין עבור האורחים האחרים. קוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, היה מוכר כפטרונו של גלילאו גליליי.
בתקופה המודרנית, העברת המשאבים מבעלי ההון חובבי האמנות אל האמנים הנזקקים הפכה, בדרך כלל, לשיטתית יותר, והיא עוברת דרך ועדות המעניקות פרסי יצירה או מלגות קיום, לפי עמידה בקריטריונים מסוימים. גם המדינה המודרנית מעודדת סוג זה של נדבנות על ידי מתן הטבות מס לעוסקים בכך.
הנדיבות של המצנטים זוכה לעיתים לתמורה במוניטין החיובי הנבנה להם ובהנצחתם ביצירותיהם של בני חסותם.
