קופיף פיליפיני
 קופיף פיליפיני
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | בעלי אף יבש |
| משפחה: | קופיפיים |
| סוג: | קופיף פיליפיני |
| מין: | קופיף פיליפיני |
| שם מדעי | |
 Carlito syrichtaלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 תפוצת הקופיף הפיליפיני (בכחול) | |
| |
קופיף פיליפיני (שם מדעי: Carlito syrichta), הוא מין של קופיף, יחידי בסוגו.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יונק זה הוא חיה לילית, הפעילה ומחפשת מזון בשעות החשיכה, ומזונו העיקרי הוא חרקים. קופיפים אלו הם זעירים, וגובהם נע בין 118 ל-140 מילימטרים. גודלם הקטן מקשה את גילויָם. במשך היום קופיפים אלו ישנים בחללי עצים חשוכים סמוך לאדמה. סביבת המחיה הטבעית שלהם היא יער גשם טרופי ויער משני. הם מעדיפים את צמרות היער.
הקופיף הפיליפיני אנדמי לפיליפינים, והוא נחשב במשך זמן רב כמי שחי רק בפרובינציות סמר, לייטה ובוהול, למרות דיווחים רבים של בני שבטי הבלאן והטבולי על זיהויו בפרובינציית סרנגני. הקהילייה המדעית פטרה דיווחים אלו כמתיחות - עד שב-30 במרץ 2002 נלכדו זוג קופיפים פיליפיניים בהרים סמוך למאיטום וקאיאמבה, והוכיחו שהמין אכן קיים בסרנגני.
לקופיפים ראשים עגולים העשויים להסתובב 180 מעלות ואוזניים גדולות הנראות כאילו הן בתנועה מתמדת. עיניהם הגדולות נרשמו בספר השיאים של גינס כעיניים הגדולות ביותר של יונקים ביחס לגופם. הם משתמשים בזנבם, שאורכו כפול מאורך גופם, כדי לאזן את עצמם. הם נוהגים להיצמד לעצים בצורה אנכית, ומסוגלים לקפוץ מענף לענף. צבעה של פרוותם העבה והמשיית נע בין אפור לחום כהה, וזנבם נטול שיער כמעט לחלוטין. גפיהם האחוריות מוארכות, ומצוידות בכריות דמויות דסקה בקצות האצבעות, המאפשרות להם להיצמד לעצים בקלות יחסית. צורת ההתקדמות המועדפת עליהם היא קפיצה, והם משתמשים בכל ארבע גפיהם בבת אחת רק לעיתים רחוקות.
בני המין הם מתבודדים, אך לעיתים ניתן למצוא אותם במערכת יחסים מונוגמית או אפילו פוליגמית.
מין זה הוא טורף, וניזון רק ממזון מן החי. עיקר מזונו הוא חרקים כגון צרצרים ותיקנים, אך לעיתים הוא ניזון גם מבעלי חוליות קטנים - בעיקר לטאות קטנות, אך גם ציפורים ועטלפים. בשבי יאכל גם חסילונים, אם אלו יסופקו לו בקערה רדודה של מים.
אמונות טפלות, בשילוב יער גשם סמיך יחסית בפרובינציה זו, תרמו כנראה לשימור המין - המקומיים, המאמינים שקופיפים מביאים מזל רע, עוזבים אותם לנפשם כאשר הם פוגשים אותם ביער.
תושבי הפרובינציות שבהן הוא חי מתגאים לעיתים בהיות הקופיף הפיליפיני הקוף הקטן ביותר, אך הוא אינו קוף וגם אינו הקטן ביותר בסדרת הפרימטים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קופיף פיליפיני, באתר ITIS (באנגלית)
- קופיף פיליפיני, באתר NCBI (באנגלית)
- קופיף פיליפיני, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קופיף פיליפיני, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קופיף פיליפיני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קופיף פיליפיני, באתר GBIF (באנגלית)
- קופיף פיליפיני באתר IUCN (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קופיף פיליפיני באתר הרשימה האדומה של IUCN
