לדלג לתוכן

מסצ'וסטס (BB-2) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
על הטוב (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
על הטוב (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אונייה
{{אונייה
| שם = מסצ'וסטס (BB-2)
| שם = מסצ'וסטס (BB-2)
| תמונה = [[קובץ:Massachusetts (BB2). Starboard bow at wharf, 06-1901 - NARA - 535432.jpg|250px]]
| שם בשפת המקור = ''Massachusetts'' (BB-2)
| תמונה = [[קובץ:Massachusetts (BB2). Starboard bow at wharf, 06-1901 - NARA - 535432.jpg|300px]]
| כיתוב = USS מסצ'וסטס ב-1901
| כיתוב = אוניית המערכה "מסצ'וסטס" ב-1901
|סוג=[[אוניית מערכה]]
|סוג=[[אוניית מערכה]]
|צי={{סמל|צי ארצות הברית||+}}
|צי={{סמל|צי ארצות הברית||+}}
|סדרה=[[אוניות המערכה מסדרת אינדיאנה|אינדיאנה]]
|סדרה=[[אוניות המערכה מסדרת אינדיאנה|"אינדיאנה"]]
|סדרה קודמת=
|סדרה קודמת=
|סדרה עוקבת=
|סדרה עוקבת=
שורה 14: שורה 15:
| הוכנסה לשירות = [[10 ביוני]] [[1896]]
| הוכנסה לשירות = [[10 ביוני]] [[1896]]
| הוצאה משירות = [[31 במרץ]] [[1919]]
| הוצאה משירות = [[31 במרץ]] [[1919]]
| גורלה = הוטבעה ב-[[6 בינואר]] [[1921]]
| גורלה = הוטבעה במכוון ב-[[6 בינואר]] [[1921]]
| הדחק = בְּרֵיק: 10,453 טון, בְּטָעוּן: 11,876 טון
| הדחק = בְּרֵיק: 10,453 טון, בְּטָעוּן: 11,876 טון
| אורך = 107.04 מטר
| אורך = 107 מ'
| רוחב = 21.11 מטר
| רוחב = 21.1 מ'
| שוקע = 7.3 מטר
| שוקע = 8.2 מ'
| מהירות = 15 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]]
| מהירות = 15 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]]
| צוות = 473 קצינים ומלחים
| צוות = 473 קצינים ומלחים
| טווח שיוט = 9,100 ק"מ במהירות 10 קשר
| טווח שיוט = 4,900 מייל ימי (9,100 ק"מ) במהירות 10 קשר
| הנעה = 4 דוודים המזינים 2 [[מנוע קיטור ימי|מנועי קיטור תלת-דרגתיים]] בהספק 9,000 כוחות סוס
| הנעה = 2 מנועי קיטור תלת-דרגתיים בהספק 9,000 כוחות סוס; 4 דודי קיטור ימיים סקוטיים
| צורת הנעה = 2 מדחפים
| צורת הנעה = 2 מדחפים
| שריון = חגורת שריון: 4–18 אינץ' (102–457 מ"מ) {{ש}} ברבטות: 17 אינץ' (432 מ"מ) {{ש}} צריחים: 17 אינץ' (432 מ"מ) {{ש}} צריח הניתוב: 10 אינץ' (254 מ"מ)
| שריון = חגורת שריון: 4–18 אינץ' (102–457 מ"מ) {{ש}} צריחי התותחים הראשיים: 17 אינץ' (432 מ"מ) {{ש}} בסיסי התותחים הראשיים (ברבטות): 17 אינץ' (432 מ"מ) {{ש}} צריח הניתוב: 10 אינץ' (254 מ"מ){{ש}}הסיפון: 3 אינץ' (76 מ"מ)
| חימוש = 4 תותחי 13 אינץ' (330 מ"מ) {{ש}} 8 תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) {{ש}} 4 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ) {{ש}} 20 תותחי 6 פאונד 57 מ"מ (2.244 אינץ') {{ש}} 6 תותחי 1 פאונד 37 מ"מ (1.46 אינץ') {{ש}} 5–6 צינורות טורפדו 18 אינץ' (457 מ"מ)}}
| חימוש = 2 תותחי 13 אינץ' (330 מ"מ) דו-קניים {{ש}} 4 תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) דו-קניים{{ש}} 4 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ) {{ש}} 20 תותחי 6 פאונד 57 מ"מ (2.2 אינץ') {{ש}} 6 תותחי 1 פאונד 37 מ"מ (1.4 אינץ') {{ש}} 5–6 צינורות טורפדו 18 אינץ' (457 מ"מ)
}}
'''אוניית המערכה מסצ'וסטס (BB-2)''' הייתה האונייה השנייה מ[[אוניות המערכה מסדרת אינדיאנה|סדרת אינדיאנה]] ו[[אוניית מערכה|אוניית המערכה]] השנייה ב[[צי ארצות הברית]] הדומה לאוניות מערכה זרות של אותה תקופה. היא אושרה ב-[[1890]] ונכנסה לשירות שש שנים מאוחר יותר. היא הייתה אוניית מערכה קטנה, אם כי נשאה שריון ותחמושת כבדים. הסדרה גם הייתה חלוצה בשימוש ב[[פרה-דרדנוט|סוללת תותחים משנית]]. היא תוכננה להגנת החוף וכתוצאה מכך, הסיפונים שלה לא היו מתאימים לשייט עם גלים גבוהים בים הפתוח.
"'''מסצ'וסטס'''" (BB-2) [[אנגלית]]: USS '''''Massachusetts''''') הייתה [[פרה-דרדנוט|אוניית מערכה קְדַם-דְּרֶדְנוֹט]] מסדרת "אינדיאנה" של [[צי ארצות הברית]] שהושקה ב-[[1893]]. היא הייתה אוניית מערכה קטנה, אך החימוש והשריון שלה דמו לאלו של אוניות מערכה גדולות ממנה בציים אחרים באותה תקופה. אוניות הסדרה היו הראשונות בצי שצוידו גם בסוללות [[פרה-דרדנוט#חימוש משני וחימוש ביניים|תותחי ביניים]]. היא תוכננה להגנת החופים ועל כן לא התאימה לשירות בים הפתוח ובאוקיינוסים.


מסצ'וסטס שירתה במלחמת [[מלחמת ארצות הברית–ספרד]] כחלק מהשייטת הנודדת ונטלה חלק במצורים של [[סיינפואגוס]] ו[[סנטיאגו דה קובה]]. היא החמיצה את הקרב המכריע על סנטיאגו דה קובה לאחר שלילה קודם לכן הפליגה ל[[מפרץ גואנטנמו]] כדי להטעין מחדש פחם. לאחר המלחמה שירתה בשייטת הצפון-אטלנטית, ערכה תרגילי אימון ותרגול ירי. במהלך תקופה זו היא נפגעה מפיצוץ ב[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח תותח]] {{יחידות|8|in|0}}, שהרג תשעה אנשי צוות, ועלתה על שרטון פעמיים, מה שדרש מספר חודשים של תיקון בשתי הפעמים. היא הושבתה ב-[[1906]], לשם מודרניזציה.
"מסצ'וסטס" שירתה ב[[מלחמת ארצות הברית–ספרד]] כחלק מהשייטת הנודדת {{אנ|Flying Squadron (United States Navy)}}, ונטלה חלק ב[[הסגר (מלחמה)|הסגרים]] על נמלי [[סיינפואגוס]] ו[[סנטיאגו דה קובה]]. היא החמיצה את הקרב הימי המכריע בסנטיאגו דה קובה משום שהפליגה לילה קודם לכן ל[[מפרץ גואנטנמו]] כדי לחדש את מלאי הפחם. לאחר המלחמה הוצבה בשייטת הצפון-אטלנטית ותרגלה תמרונים טקטיים וירי תותחים. בתקופת שירותה זו ארעה התפוצצות ב[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח תותח]] {{יחידות|8|in|0}}, בה נהרגו תשעה אנשי צוות, והיא עלתה פעמיים עלתה על שרטון ועל כן הושבתה לחודשים אחדים לתיקונים. ב-[[1906]] הוצאה משירות פעיל.


למרות שנחשבה למיושנת ב-[[1910]], אוניית המערכה הופעלה מחדש ושימשה להפלגות שנתיות ל[[פרח קצונה (צי מלחמתי)|צוערים]] במהלך הקיץ, ובשאר השנה הונחה בצי המילואים, עד להשבתתה ב-[[1914]]. בשנת [[1917]], היא הופעלה מחדש לשמש כספינת אימונים לצוותי תותחים במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. היא הושבתה בפעם האחרונה במרץ [[1919]], תחת השם '''אוניית המערכה מס' 2''' כדי שיהא ניתן לעשות שימוש חוזר בשמה עבור USS מסצ'וסטס (BB-54) מ[[אוניות המערכה מסדרת דקוטה הדרומית (1920)|סדרת דקוטה הדרומית]] (הונחה באפריל 1921). בשנת [[1921]], היא [[הטבעה עצמית|הוטבעה]] במים רדודים ב[[מפרץ מקסיקו]], מול פנסקולה, [[פלורידה]], ושימשה כמטרה ל[[ארטילריה|תותחים]] ניסיוניים. שרידי האונייה מעולם לא נגרטו, ובשנת [[1956]], היא הוכרזה כרכושה של מדינת [[פלורידה]]. מאז [[1993]], שרידי האונייה הם שמורה ארכאולוגית תת-ימית של פלורידה והיא נכללת ב[[המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים|מרשם הלאומי של מקומות היסטוריים]]. הם משמשים כ[[שונית]] מלאכותית וכנקודת [[צלילה]].
אף על פי שב-1910 כבר נחשבה לאונייה מיושנת, הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל. מדי שנה בחודשי הקיץ יצאה להפלגות לימוד עם [[פרח קצונה (צי מלחמתי)|פרחי קצונה]] של הצי, וביתר הזמן הוצבה בצי המילואים. ב-1914 הושבתה, אך ב-1917 הוחזרה שוב לשירות, וב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימשה לאימון תותחני הצי. היא הושבתה בפעם האחרונה במרץ 1919, אז גם הוחלף שמה ל"אוניית מערכה חופית מס' 2", כדי שניתן יהיה לעשות שימוש חוזר בשמה לטובת אוניית המערכה [[אוניות המערכה מסדרת דקוטה הדרומית (1920)|"מסצ'וסטס" (BB-54)]] (שבנייתה החלה באפריל 1921). בשנת 1921 היא הוצפה והוטבעה במכוון במים רדודים ב[[מפרץ מקסיקו]], לחופי [[פנסקולה (פלורידה)|פנסקולה]] שב[[פלורידה]], ושימשה מטרה לניסויי תותחים. שרידי האונייה מעולם לא נגרטו, ובשנת 1956 עברה האונייה לבעלותה של מדינת פלורידה. ב-1936 הוכרזה טרופת האונייה כשמורה ארכאולוגית תת-ימית, והיא נמנית עם [[המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים|האתרים ההיסטוריים הלאומיים של ארצות הברית]]. שרידי האונייה מהווים גם שונית מלאכותית ואתר [[צלילה]] ספורטיבית.


== תיאור האונייה ==
== תיאור האונייה ==
מסצ'וסטס נבנתה מגרסה שונה של עיצוב שנוסח על ידי מועצת מדיניות של הצי האמריקאי בשנת [[1889]] עבור אוניית מערכה לטווח קצר. התכנון המקורי היה חלק מתוכנית בנייה ימית שאפתנית לבניית 33 אוניות מערכה ו-167 ספינות קטנות יותר. [[הקונגרס של ארצות הברית]] ראה בתוכנית ניסיון לסיים את מדיניות הבידוד של ארצות הברית ולא אישר אותה, אך שנה לאחר מכן אישר [[בית הנבחרים של ארצות הברית]] מימון לשלוש אוניות מערכה להגנה על החוף, שיהפכו לאוניות מסצ'וסטס ואחיותיה [[אינדיאנה (BB-1)|אינדיאנה]] ו[[אורגון (BB-3)|אורגון]]. ייעוד "הגנת החוף" בא לידי ביטוי ביכולת השייט המתונה של מסצ'וסטס, ה[[הדחק (כלי שיט)|הדחק]] הקטן יחסית והבולט הנמוך, שהגבילו את יכולת ההפלגה הימית. האוניות התגלו כאכזבות במהלך השירות, מכיוון שהן סבלו מעודף משקל גבוה עם השלמתן, הבולט הנמוך שלהן הפריע לפעילות בים, והן היו עם יכולות שייט גרועות. בכל זאת הן היו אוניות המערכה המודרניות הראשונות עבור הצי האמריקאי.
מאפייני המבנה והחימוש של "מסצ'וסטס", בשינויים מסוימים, נוסחו ב-1898 על ידי הוועדה המייעצת לצי במסגרת הצעתה השאפתנית לבנות 33 אוניות מערכה ו-167 אוניות מלחמה קטנות יותר. [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] ראה בתוכנית המוצעת ניסיון להביא לסיומה של מדיניות אי-ההתערבות של ארצות הברית ולא אישר אותה, אבל שנה לאחר מכן אישר תקציב לבנייתן של שלוש אוניות מערכה להגנת החופים: "מסצ'וסטס" ואחיותיה לסדרה [[אינדיאנה (BB-1)|"אינדיאנה"]] ו[[אורגון (BB-3)|"אורגון"]].{{הערה|Friedman 1985, pp. 24–25.}} אוניות אלה יועדו להגנת החופים בלבד, כי ה[[הדחק]] שלהן היה קטן למדי והבולט נמוך, ולכן לא התאימו לתנאי השיט בים הפתוח ובאוקיינוסים.{{הערה|Gardiner & Lambert 1992, p. 121.}} ואומנם, האוניות התגלו במהלך שירותן כלקויות: משקלן בסיום הבנייה חרג מהתכנון המקורי, הבולט הנמוך הגביל את פעילותן בים גלי והן לא שטו היטב.{{הערה|שם=Friedman 17|Friedman 1985, pp. 17, 20–29.}} עם זאת, למרות חסרונותיהן הן היו אוניות המערכה המודרניות הראשונות של הצי האמריקאי.{{הערה|שם=Friedman 17}}{{הערה|שם=Campbell 140|Campbell 1979, p. 140.}}
[[קובץ:USS_Oregon_1893_USNHC_NH_76619_010332.jpg|ימין|ממוזער|תרשים של [[אורגון (BB-3)|אורגון]], אוניית אחות של מסצ'וסטס]]
מסצ'וסטס הייתה באורך כולל של 351 רגל 2 אינץ' (107.04 מטרים), רוחב של 69 רגל 3 אינץ' (21.11 מטר) ו[[שוקע]] של 24 רגל (7.3 מטר). [[הדחק (כלי שיט)|הדחק]] האונייה בְּרֵיק היה 10,288 טונות ארוכות (10,453 טונות) וההדחק בְּטָעוּן היה 11,688 טונות ארוכות (11,876 טונות). האונייה הונעה על ידי [[מנוע קיטור|מנועי קיטור]] תלת דרגתיים, שהניעו שני [[מדחף|מדחפים]]. שני המנועים פיתחו יחד הספק אינדיקטורי{{הערה|כיוון=ימין|הספק אינדיקטורי (indicated horsepower) הוא ההספק "ברוטו" של המנוע, המחושב על פי הלחץ והנפח המשתנים של הקיטור בצילינדר בזמן עבודת המנוע. נתונים אלה נמדדים באמצעות מכשיר הנקרא "אינדיקטור", ומכאן השם.{{אנ|Horsepower}}}} של 9,000 [[כוחות סוס]] (6,700 [[קילוואט]]). קיטור סופק על ידי ארבעה דוודי צינורות אש פחמיים, שהעניקו לה מהירות מרבית של 15 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]] (28 [[קמ"ש]]). היה לה טווח שיוט של 5,640 [[מיל ימי|מיילים ימיים]] (10,450 [[ק"מ]]) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש). במהלך בנייתה, הותקן עליה תורן צבאי כבד, ולאחר מכן התווסף לו תורן מסורג בירכתיים בשנים [[1910]]–[[1911]]. צוות האונייה מנה 32 קצינים ו-441 מלחים, והתרחב לאחר מכן לסך של 586–636 קצינים ומלחים.


אורכה הכללי של "מסצ'וסטס" היה "351-2 רגל (107 מ'), רוחבה "69-3 רגל (21.1 מ') וה[[שוקע]] 24 רגל (7.3 מ'). ההדחק בְּרֵיק 10,288 טון אימפריאלי (10,453 טון מטרי) וההדחק בְּטָעוּן 11,688 טון אימפריאלי (11,876 טון מטרי). האונייה הונעה על ידי שני [[מנוע קיטור ימי|מנועי קיטור]] [[מנוע קיטור ימי#תלת-דרגתי (triple or multiple expansion engine)|תלת דרגתיים]] שסובבו שני [[מדחף|מדחפים]]. שני המנועים פיתחו יחד הספק אינדיקטורי של 9,000 [[כוחות סוס]] (6,700 [[קילוואט]]). הקיטור סופק על ידי ארבעה דודי צינורות אש מוסקים בפחם, שהעניקו לה מהירות מרבית של 15 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]] (28 [[קמ"ש]]). טווח השיוט המקסימלי היה 5,640 [[מיל ימי|מיילים ימיים]] (10,450 [[ק"מ]]) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש). במהלך בנייתה הותקן בה תורן צבאי כבד עם דוכניות לתצפית, וב-1910–1911 נוסף תורן מִסְבָּךְ בירכתיים. צוות האונייה מנה 32 קצינים ו-441 חוגרים, וגדל לאחר מכן ל־586–636 קצינים וחוגרים.{{הערה|שם=Campbell 140}}{{הערה| Friedman 1985, pp. 83, 425.}}
האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של ארבעה תותחי 13 אינץ' (330 מ"מ) /35 קליבר בשני [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריחי תותחים]] דו-קניים על קו האמצע, לפני ומאחורי המבנה העילי. הסוללה המשנית כללה שמונה תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) /35 קליבר, שהוצבו בארבעה [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריחים]] דו-קניים. אלה נתמכו על ידי סוללה של שישה תותחי 6 אינץ' (150 מ"מ) /40 קליבר בסוללת תאים משוריינים באמצע האונייה. להגנה מטווח קרוב נגד [[טרפדת|סירות טורפדו]], היא נשאה עשרים תותחי 6-פאונד ושישה תותחי 1-פאונד בצריחים בודדים. כפי שהיה מקובל עבור [[אוניית ראשה|אוניות ראשה]] באותה התקופה, מסצ'וסטס נשאה צינורות טורפדו בקוטר 18 אינץ' (457 מ"מ) מעל קו המים, אם כי המספר אינו ברור. לפי כל ספינות הקרב של קונוויי ומילון הצי האמריקני לאוניות מערכה אמריקאיות, היא צוידה בשישה צינורות, אם כי ההיסטוריון הימי נורמן פרידמן מצהיר שהיא הוזמנה עם שבעה אך הושלמה עם חמישה.


האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של ארבעה תותחי 13 אינץ' (330 מ"מ) / קליבר 35 בשני [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריחים]] דו-קניים על קו האמצע האורכי, אחד לפני המבנה העילי ואחד מאחוריו. הסוללה המשנית מנתה שמונה תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) / קליבר 35 שהוצבו בארבעה צריחים דו-קניים לאורך הדפנות. עליה נוספו שישה תותחי 6 אינץ' (150 מ"מ) / קליבר 40 בבתי-תותח משוריינים באמצע האונייה. את ההגנה מטווח קרוב מפני [[טרפדת|ספינות טורפדו]] העניקו לאונייה עשרים תותחי 6-פאונד ושישה תותחי 1-פאונד על מִקְבָּעִים נפרדים. כמקובל ב[[אוניית ראשה|אוניות ראשיות]] בתקופה זו, נשאה "מסצ'וסטס" גם [[צינור טורפדו|צינורות טורפדו]] בקוטר 18 אינץ' (457 מ"מ) על הסיפון. מספרם לא ידוע בבירור. לפי ''Conway's'' היו לה שישה צינורות טורפדו, אך ההיסטוריון נורמן פרידמן סבור כי תוכננה לשאת שבעה צינורות אבל חומשה לבסוף בחמישה בלבד.{{הערה|שם=Campbell 140}}{{הערה| Friedman 1985, p. 27.}}
חגורת השריון הראשית של מסצ'וסטס הייתה בעובי 18 אינץ' (457 מ"מ) מעל מחסני התחמושת וחללי המכונות והצטמצמה ל-4 אינץ' (102 מ"מ) בחרטום ובירכתיים. לצריחי תותחי הסוללה הראשית היו דפנות בעובי 17 אינץ' (432 מ"מ), והברבטות התומכות הי מוגנות עם שריון באותו עובי בצדדים החשופים. לצריחי התותחים בקוטר 8 אינץ' היה חיפוי שריון בעובי 6 אינץ' ולסוללת התאים המשוריינים היה שריון בעובי 5 אינץ' (127 מ"מ). לצריח הניתוב היו דפנות בעובי 10 אינץ' (254 מ"מ).


חגורת השריון העיקרית של "מסצ'וסטס" הייתה בעובי משתנה: מעל מחסני התחמושת וחדרי המכונות היה עובייה 18 אינץ' (457 מ"מ), והוא הלך ופחת בהדרגה עד 4 אינץ' (102 מ"מ) בחרטום ובירכתיים. דפנות צריחי התותחים הראשיים היו בעובי 17 אינץ' (432 מ"מ), וכמוהן גם דפנות הברבטות החשופות לאויב. לוחות השריון של צריחי התותחים בקוטר 8 אינץ' היו בעובי 6 אינץ' (152 מ"מ) ושריון בתי התותחים שלהם בעובי 5 אינץ' (127 מ"מ). דפנות צריח הניתוב היו בעובי 10 אינץ' (254 מ"מ).
== היסטוריית שירות ==
=== בנייה ותחילת השירות ===
בניית האוניות אושרה ב-[[30 ביוני]] [[1890]], והחוזה עבור מסצ'וסטס - לא כולל תותחים ושריון - הוענק ל־William Cramp & Sons מ[[פילדלפיה]], שהציעו לבנות אותה תמורת 3,020,000 דולר. העלות הכוללת של האונייה הייתה גבוהה כמעט פי שניים, כ-6,000,000 דולר. החוזה קבע שהאונייה צריכה להיבנות תוך שלוש שנים, אבל אספקה איטית של לוחות שריון ותותחים גרמה לעיכוב. ה[[שדרית]] שלה הונחה ב-[[25 ביוני]] [[1891]], והיא [[טקס השקת אונייה|הושקה]] שנתיים לאחר מכן ב-[[10 ביוני]] [[1893]]. בטקס ההשקה השתתפו אלפי אנשים, כולל [[מזכיר הצי של ארצות הברית|מזכיר הצי]] [[הילרי הרברט|הילרי א. הרברט]], וקומנדר [[ג'ורג' דיואי]]. הניסוי הימי הראשוני לא התקיים עד מרץ [[1896]], בגלל העיכובים במשלוחי שריון ותותחים. בשלב זה מסצ'וסטס כמעט הושלמה, וניסוייה הרשמיים נערכו חודש לאחר מכן.


== תולדות שירותה ==
מסצ'וסטס הוכנסה לשירות ב-[[10 ביוני]] [[1896]], תחת פיקודו של [[קפטן (צי מלחמתי)|קפטן]] פרדריק רודג'רס. היא ערכה את שיוט הניסויים שלה בין אוגוסט לנובמבר 1896, ואחריו ערכה שיפוץ במספנת הצי של ניו יורק. בפברואר [[1897]], היא ערכה מסע קצר ל[[צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)|צ'ארלסטון]], [[קרוליינה הדרומית]]. אוניית המערכה יצאה מ[[ניו יורק]], שוב במאי, ל[[בוסטון]], שם נערכה חגיגה לכבודה. במשך עשרת החודשים הבאים השתתפה ספינת המלחמה בתמרוני אימונים עם השייטת הצפון-אטלנטית, מול חופי [[פלורידה]], וביקרה בכמה נמלים מרכזיים ב[[החוף המזרחי (ארצות הברית)|חוף המזרחי]] של אמריקה. ב-[[27 במרץ]] [[1898]], היא נקראה ל[[המפטון רודס]], [[וירג'יניה]], להצטרף לשייטת הנודדת, תחת קומודור וינפילד סקוט שליי, לצורך ההסגר על [[קובה]].
=== בניית האונייה ותחילת שירותה ===
בניית האוניות אושרה ב-30 ביוני 1890, והחוזה עבור "מסצ'וסטס" - לא כולל תותחים ושריון - נמסר לחברת William Cramp & Sons מ[[פילדלפיה]], שהציעה לבנות אותה תמורת 3,020,000 דולר.{{הערה|''The New York Times'', 1 December 1890.}} העלות הכוללת של האונייה הייתה גבוהה כמעט פי שניים, כ-6,000,000 דולר.{{הערה|שם=Reilly 69|Reilly and Scheina 1980, p. 69.}} החוזה קבע שהאונייה תיבנה בשלוש שנים, אבל אספקה איטית של לוחות שריון ותותחים גרמה לעיכוב.{{הערה|שם=NYT 12 March 1893|''The New York Times'', 12 March 1896.}} הבנייה החלה ב-[[25 ביוני]] [[1891]],{{הערה|שם=Reilly 69}} ו"מסצ'וסטס" [[טקס השקת אונייה|הושקה]] שנתיים לאחר מכן, ב-[[10 ביוני]] [[1893]]. בטקס ההשקה השתתפו אלפי אנשים, ובהם [[מזכיר הצי של ארצות הברית|מזכיר הצי]] [[הילרי הרברט|הילרי א. הרברט]], וקומנדר [[ג'ורג' דיואי]].{{הערה|''The New York Times'', 10 June 1893.}} הפלגות המבחן המקדימות נערכו רק במרץ 1896, בגלל העיכוב במשלוח לוחות שריון ותותחים, והפלגת המבחן הרשמית נערכה חודש לאחר מכן.{{הערה|''The New York Times'', 26 April 1896.}}

"מסצ'וסטס" הוכנסה לשירות פעיל ב-[[10 ביוני]] [[1896]] בפיקודו של [[קפטן (צי מלחמתי)|קפטן]] פרדריק רוג'רס. היא ערכה את אימוני ההיבנות בין אוגוסט לנובמבר 1896, ולאחריהם נכנסה לשיפוץ במספנת הצי בניו יורק. בפברואר [[1897]] ערכה הפלגה קצרה ל[[צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)|צ'ארלסטון]], [[קרוליינה הדרומית]]. במאי אותה שנה שוב יצאה מ[[ניו יורק]], הפעם אל [[בוסטון]], שם נערכה חגיגה לכבודה. בעשרת החודשים הבאים השתתפה "מסצ'וסטס" בתמרוני אימונים של השייטת הצפון-אטלנטית מול חופי [[פלורידה]], וביקרה בכמה נמלים מרכזיים ב[[החוף המזרחי (ארצות הברית)|חוף המזרחי]] של אמריקה. ב-27 במרץ 1898 הפליגה ל[[המפטון רודס]], [[וירג'יניה]], והצטרפה לשייטת הנודדת בפיקודו של קומודור וינפילד סקוט שליי שיצאה להטיל הסגר ימי על [[קובה]].{{הערה|שם=Massachusetts DANFS|"Massachusetts" in Dictionary of American Naval Fighting Ships.}}


=== מלחמת ארצות הברית–ספרד ===
=== מלחמת ארצות הברית–ספרד ===
[[קובץ:USS_Massachusetts_(BB-2),_Antonio_Jacobsen.jpg|ימין|ממוזער|ציור של USS מסצ'וסטס]]
[[קובץ:USS_Massachusetts_(BB-2),_Antonio_Jacobsen.jpg|ממוזער|"מסצ'וסטס", ציור שמן מאת אנטוניו יקובסן (1820–1921)]]
לאחר פרוץ [[מלחמת ארצות הברית–ספרד]], השייטת הנודדת יצאה ל[[קי וסט]]. שם, שליי נפגש עם אדמירל משנה סמפסון, שזה עתה חזר מההפגזה של [[סן חואן]], [[פוארטו ריקו]]. הם דנו במיקומים האפשריים של השייטת הספרדית, בפיקודו של [[אדמירל]] סרוורה, ושליי נשלח לנמל של [[סיינפואגוס]], קובה, לחפש את סרוורה. שליי הגיע אל מחוץ לסיינפואגוס, ב-[[22 במאי]], ולקח מספר ימים כדי לקבוע שהאוניות של סרוורה אינן בנמל. לאחר מכן המשיכה השייטת ל[[סנטיאגו דה קובה]], הנמל הנוסף היחיד בחוף הדרומי של קובה שהיה גדול מספיק עבור האוניות הספרדיות, והגיע לשם לאחר מספר עיכובים ב-[[29 במאי]]. בהגעתם, הסיירת הספרדית כריסטובל קולון, נראתה מחוץ לכניסה לנמל, מה שאישר שהצי הספרדי נמצא בנמל. שליי חסם את הנמל והודיע לסמפסון, שהגיע עם שייטת משלו ב-[[1 ביוני]], וקיבל את הפיקוד הכללי.
עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד יצאה השייטת הנודדת ל[[קי וסט]]. קומודור שליי נפגש עם סגן אדמירל סמפסון, שחזר זה עתה מהפגזת [[סן חואן]], [[פוארטו ריקו]]. הם דנו היכן עשויה להימצא השייטת הספרדית בפיקודו של [[אדמירל]] סרוורה, ושליי נשלח לנמל [[סיינפואגוס]] כדי לחפש אחריה.{{הערה|Graham and Schley 1902, p. 93–94.}} שליי הגיע אל חופי סיינפואגוס ב-22 במאי, ורק לאחר מספר ימים יכול היה לקבוע שאוניותיו של סרוורה אינן בנמל. אחר כך המשיכה השייטת ל[[סנטיאגו דה קובה]], הנמל הנוסף היחיד בחוף הדרומי של קובה שהיה גדול מספיק עבור האוניות הספרדיות,{{הערה|Graham and Schley 1902, pp. 116, 120.}} אליו הגיעה לאחר מספר עיכובים ב-29 במאי.{{הערה|Graham and Schley 1902, pp. 141–162.}} האוניות האמריקאית הבחינו ב[[סיירת (אונייה)|סיירת]] הספרדית "כריסטובל קולון" מחוץ לפתח הנמל, ומכאן הסיק שליי כי הצי הספרדי נמצא בתוכו.{{הערה|Graham and Schley 1902, pp. 164–167.}} הוא הטיל הסגר על הנמל ודיווח על כך לסגן אדמירל סמפסון, שהגיע עם השייטת שבפיקודו ב-1 ביוני,{{הערה|DANFS ''Indiana'' (BB-1).}} ונטל את הפיקוד על הכוח כולו.{{הערה|Graham & Schley 1902, p. 203.}}


במהלך החודש הבא השתתפה מסצ'וסטס במצור על סנטיאגו דה קובה, והפגיזה מדי פעם את מבצרי הנמל. בלילה שבין [[2 ביולי|2]] ל-[[3 ביולי]], היא ושתי [[סיירת (אונייה)|הסיירות]] ניו אורלינס וניוארק עזבו את המצור כדי להעמיס פחם ב[[בסיס הצי מפרץ גואנטנמו|מפרץ גואנטנמו]], קובה. זה גרם לה להחמיץ את קרב סנטיאגו דה קובה, ב-3 ביולי, שבו הצי הספרדי ניסה לפרוץ את המצור והושמד כליל. למחרת חזרה אוניית המערכה לסנטיאגו דה קובה, שם היא וטקסס ירו לעבר הסיירת הספרדית המנותקת ריינה מרסדס, ש[[הטבעה עצמית|הוטבעה]] על ידי הספרדים, בניסיון לחסום את פתח הכניסה לנמל. לאחר מכן נשלחה מסצ'וסטס לפוארטו ריקו, כדי לתמוך בכיבוש האמריקני עד שהיא יצאה הביתה לניו יורק, ב-[[1 באוגוסט]], והגיעה לשם ב-[[20 באוגוסט]].
בליל 2–3 ביולי עזבו "מסצ'וסטס" ושתי הסיירות "ניו אורלינס" ו"ניוארק" את עמדותיהן מול נמל סנטיאגו דה קובה ויצאו אל [[בסיס הצי מפרץ גואנטנמו|מפרץ גואנטנמו]] כדי לחדש את מלאי הפחם שלהן.{{הערה| Graham & Schley 1902, pp. 299–300.}} בשל כך החמיצה "מסצ'וסטס" את הקרב שנערך ב-3 ביולי בפתחו של הנמל, שבמהלכו ניסה הצי הספרדי לפרוץ את ההסגר אך הושמד כליל.{{הערה|''The New York Times'', 26 July 1898.}} למחרת חזרה "מסצ'וסטס" לסנטיאגו דה קובה, ויחד עם אוניית המערכה "טקסס" ירתה על הסיירת הספרדית "ראינה מרסדס", ש[[הטבעה עצמית|הוטבעה במכוון]] על ידי אנשיה כדי לחסום את פתח הנמל.{{הערה|Graham & Schley 1902, pp. 471–472.}} לאחר מכן נשלחה לפוארטו ריקו כדי לסייע לצבא שכבש את העיר. היא עזבה את פוארטו ריקו ב-1 באוגוסט ושבה לניו יורק, והגיעה לנמל ב-20 באוגוסט 1898.{{הערה|שם=Massachusetts DANFS}}


=== לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד ===
=== לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד ===
לאחר שיפוץ מהיר ב[[מבדוק|מבדוק היבש]], מסצ'וסטס ניסתה לעזוב את נמל ניו יורק ב-[[10 בדצמבר]] [[1898]], כאשר פגעה בשונית דיימונד, מה שהציף חמישה מהתאים הקדמיים שלה. היא נאלצה לחזור למספנת הצי, שם הוכנסה שוב למבדוק יבש לצורך תיקונים שנמשכו כשלושה חודשים. במשך שנה שירתה מסצ'וסטס בשייטת הצפון-אטלנטית, וביקרה בערים שונות על חוף [[האוקיינוס האטלנטי]]. במאי [[1900]], היא ו[[אינדיאנה (BB-1)|אינדיאנה]] הוצבו במילואים מכיוון שלצי היה מחסור חריף בקצינים והיה צריך להכניס לשירות את אוניות המערכה מהסדרות [[אוניות המערכה מסדרת קירסיירג'|קירסיירג']] ו[[אוניות המערכה מסדרת אילינוי|אילינוי]]. אוניות המערכה הופעלו מחדש בחודש שלאחר מכן כניסוי באיזו מהירות ניתן להשיג זאת, ומסצ'וסטס חזרה לשירות עם השייטת הצפון-אטלנטית.
ב-10 בדצמבר 1898 הפליגה "מסצ'וסטס" מנמל ניו יורק לאחר שיפוץ קצר ב[[מבדוק|מבדוק יבש]], ובדרכה החוצה מהנמל פגעה בשונית דיימונד וחמישה ממדוריה הקדמיים התמלאו במים. היא נאלצה לחזור למספנת הצי והוכנסה שוב למבדוק יבש לתיקונים שנמשכו כשלושה חודשים.{{הערה|''The New York Times'', 11 December 1898.}}{{הערה|''The New York Times'', 1 April 1899.}} לאחר מכן שירתה במשך שנה בשייטת הצפון-אטלנטית וביקרה בנמלים שונים בחוף [[האוקיינוס האטלנטי|האטלנטי]] של ארצות הברית.{{הערה|שם=Massachusetts DANFS}} במאי 1900 הועברו "מסצ'וסטס" ו[[אינדיאנה (BB-1)|אינדיאנה]] לצי המילואים בשל מחסור חמור בקצינים והצורך להכניס לשירות פעיל את אוניות המערכה החדשות מסדרות [[אוניות המערכה מסדרת קירסיירג'|"קירסיירג'"]] ו"[[אוניות המערכה מסדרת אילינוי|אילינוי]]".{{הערה|''The New York Times'', 14 April 1900.}} שתי אוניות המערכה הוחזרו לשירות פעיל חודש לאחר מכן כניסוי באיזו מהירות ניתן לעשות זאת,{{הערה|''The New York Times'', 6 June 1900.}} ו"מסצ'וסטס" שבה לשייטת הצפון-אטלנטית.

במרץ 1901 שוב עלתה האונייה על שרטון, הפעם בנמל פנסקולה, [[פלורידה]],{{הערה|''The New York Times'', 25 March 1901.}} אך היא הצליחה להיחלץ ולהמשיך במסעה.{{הערה|''The New York Times'', 23 March 1901.}} תאונה חמורה יותר אירעה במהלך תרגיל ירי למטרה בינואר 1903, אז ארעה התפוצצות בצריח תותח 8 אינץ' ובה נהרגו תשעה אנשי צוות. היו אלה האבידות הראשונות בנפש על סיפונה של אוניית מערכה אמריקאית מאז טביעת "מיין" ב-1898.{{הערה|Reilly and Scheina 1980, p. 56.}}תאונה נוספת אירעה באוגוסט אותה שנה, כאשר מסצ'וסטס פגעה בסלע במפרץ פרנצ'מן במדינת [[מיין]]. היא ניזוקה קשות והיה צורך להכניסה לתיקונים במבדוק יבש.{{הערה|''The New York Times'', 23 August 1903.}} בדצמבר 1904 התרחשה תאונה קטלנית נוספת באונייה "מסצ'וסטס": שלושה אנשי צוות נהרגו וכמה אחרים נכוו קשות כאשר אטם נפרץ וקיטור מילא את חדר הדוודים.{{הערה|''The New York Times'', 15 December 1904.}} ב-8 בינואר 1906 הושבתה האונייה וצוותה הועבר לאוניית האחות "אינדיאנה", שעברה שדרוג וחידוש מקיפים שנמשכו שלוש שנים. כעת הגיעה תורה של "מסצ'וסטס" להתחדש. תותחי ה-6 אינץ' ורוב התותחים הקלים הוחלפו בשנים-עשר תותחי 3 אינץ' (76 מ"מ) / קליבר 50; הותקנו דודי קיטור חדשים מתוצרת Babcock & Wilcox, משקולות איזון לצריחי התותחים הראשיים, תורן מִסְרָג ומנגנוני צידוד חשמליים לצריחי התותחים.{{הערה|Reilly & Scheina 1980, p. 62.}}
[[קובץ:USS_Massachusetts_(BB-2)_sinking_1921.jpg|טקסט=A sinking stripped battleship seen from a birds eyes view|ממוזער|הטבעת "מסצ'וסטס" ליד פנסקולה, פלורידה, 6 במאי 1921]]


ב-2 במאי 1910 הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל קצוב בזמן, כדי שתוכל לערוך את הפלגת הקיץ השנתית עם פרחי הקצונה של [[האקדמיה הימית של ארצות הברית|האקדמיה הימית]]. אף על פי שהותקן בה ציוד מודרני, החשיב אותה מזכיר הצי [[ג'ורג' וון לנגרקה מאייר]] לאונייה "מיושנת וחסרת ערך, אפילו לקו הגנה שני".{{הערה|''The New York Times'', 1 December 1911.}} לא היה בה כל צורך, מלבד הפלגות הקיץ, ועל כן הועברה לצי המילואים האטלנטי שהוקם ב-1912.{{הערה| ''The New York Times'', 4 February 1912.}} לאחר הפלגה קצרה לניו יורק, כדי להשתתף במסקר הצי הנשיאותי באוקטובר 1912, שבה האונייה לפילדלפיה ונשארה שם עד הוצאתה משירות ב-[[23 במאי]] [[1914]].{{הערה|שם=Massachusetts DANFS}}
במרץ [[1901]], אוניית המערכה עלתה שוב על שרטון, הפעם בנמל פנסקולה, [[פלורידה]], אך האונייה הצליחה להמשיך במסעה. תאונה חמורה יותר אירעה במהלך אימון מטרה בינואר [[1903]], כאשר פיצוץ בצריח תותח {{יחידות|8|in|0}} הרג תשעה אנשי צוות. הם היו ההרוגים הראשונים על סיפון אוניית מערכה של ארצות הברית מאז טביעת מיין, ב-1898. תאונה נוספת אירעה באוגוסט אותה שנה, כאשר מסצ'וסטס עלתה על שרטון במפרץ פרנצ'מן, [[מיין]]. האונייה ניזוקה קשות והיה צורך לתקן אותה במבדוק יבש. בדצמבר [[1904]] התרחשה תאונה קטלנית נוספת על סיפון מסצ'וסטס: שלושה אנשי צוות נהרגו וכמה אחרים נשרפו קשות כאשר אטם שבור גרם לקיטור למלא את חדר הדוודים. ב-[[8 בינואר]] [[1906]], אוניית המערכה הוצאה משירות וצוותה הועבר לאוניית האחות שלה [[אינדיאנה (BB-1)|אינדיאנה]], שהשלימה מודרניזציה של שלוש שנים. מסצ'וסטס קיבלה כעת את אותם שדרוגים, כולל 12 תותחי 3 אינץ' (76 מ"מ) /50 קליבר להחלפת תותחי ה-{{יחידות|6|in|0}} ורוב התותחים הקלים יותר, דוודי Babcock & Wilcox חדשים, משקלי נגד לאיזון הצריחים העיקריים שלה, תורן סריג ומנגנוני סיבוב חשמליים לצריחים שלה.


=== מלחמת העולם הראשונה וסופה של האונייה===
ב-[[2 במאי]] [[1910]], מסצ'וסטס הוצבה בשירות חלקי כדי שתוכל לשמש את ה[[פרח קצונה (צי מלחמתי)|צוערים]] השייט הקיץ השנתי של[[האקדמיה הימית של ארצות הברית|האקדמיה הימית]]. למרות המודרניזציה שלה, אוניית המערכה נחשבה כעת כ"מיושנת וחסרת ערך, אפילו לקו ההגנה השני" על ידי מזכיר הצי [[ג'ורג' וון לנגרקה מאייר]]. היא כמעט ולא שירתה באופן פעיל, מלבד הפלגות קיץ, והועברה לשייטת העתודה האטלנטית כשהיא הוקמה ב-[[1912]]. לאחר הפלגה מהירה לניו יורק לסקירת הצי הנשיאותית באוקטובר 1912, חזרה ספינת המלחמה לפילדלפיה ושהתה שם עד שהוצאה משירות ב-[[23 במאי]] [[1914]].
[[קובץ:USS_Massachusetts,_BB-2,_wreck.jpg|ממוזער|שרידי "מסצ'וסטס" ליד פנסקולה, 8 באפריל 2002]]
ב-9 ביוני 1917, בעקבות כניסת ארצות הברית ל[[מלחמת העולם הראשונה|למלחמה]], הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל בפעם האחרונה בתולדותיה. היא שימשה לאימוני ירי של תותחני צי המילואים, תפקיד אותה מילאה עד 27 במאי 1918. אחר כך, עד סופה של המלחמה, שירתה כאונייה לאימוני ירי מתותחים כבדים ליד [[מפרץ צ'ספיק]]. "מסצ'וסטס" חזרה לפילדלפיה ב-16 בפברואר 1919. היא הוצאה סופית משירות פעיל ב-31 במרץ 1919. יומיים קודם לכן הוחלף שמה ל"אוניית מערכה מספר 2", כדי שניתן יהיה להשתמש בשמה לטובת אוניית מערכה חדשה מסדרת "דקוטה הדרומית" – "מסצ'וסטס" (BB-54).{{הערה|שם=Massachusetts DANFS}}


"מסצ'וסטס" נמחקה מרשימות הצי ב-22 בנובמבר 1920, והושאלה ל[[מחלקת המלחמה של ארצות הברית|משרד המלחמה של ארצות הברית]] שהשתמש בה כאוניית מטרה לניסוי תותחים.{{הערה|שם=Massachusetts DANFS}} באותה שנה הנהיג הצי האמריקני קודים לסיווג אוניותיו (hull number), ו"מס'צוסטס" קיבלה בדיעבד את קוד הסיווג BB-2 (אוניית מערכה, מס' סידורי 2).{{הערה|Tucker, p. 1143.}} ב-6 בינואר 1921 היא הוטבעה במכוון במים רדודים במפרץ מקסיקו, בחוף פנסקולה, כדי לשמש מטרה לתותחי סוללות החוף של פורט פיקנס ול[[תותח רכבת|תותחי רכבת]]. ב-20 בפברואר 1925 החזיר משרד המלחמה את טרופת האונייה לרשות הצי; הוא הציע אותה למכירה כגרוטאות, אך לא התקבלו הצעות סבירות תמורתה.{{הערה|שם=Massachusetts DANFS}}
=== מלחמת העולם הראשונה וגורלה ===
[[קובץ:USS_Massachusetts_(BB-2)_sinking_1921.jpg|טקסט=A sinking stripped battleship seen from a birds eyes view|ממוזער| מסצ'וסטס מוטבעת ליד פנסקולה, פלורידה]]
[[קובץ:USS_Massachusetts,_BB-2,_wreck.jpg|ממוזער|שרידיה של מסצ'וסטס ליד פנסקולה, ב-8 באפריל 2002]]
לאחר כניסת ארצות הברית ל[[מלחמת העולם הראשונה]], מסצ'וסטס הופעלה מחדש בפעם האחרונה, ב-[[9 ביוני]] [[1917]]. היא שימשה את צוותי העתודה של הצי לאימוני ירי בבלוק איילנד סאונד, עד [[27 במאי]] [[1918]]. לאחר מכן נפרסה אוניית המערכה מחדש כדי לשמש כספינת תרגול למטרות תותחים כבדים ליד [[מפרץ צ'ספיק]], עד לתום מלחמת העולם הראשונה. מסצ'וסטס חזרה לפילדלפיה, ב-[[16 בפברואר]] [[1919]]. היא הושבתה בפעם האחרונה ב-[[31 במרץ]] 1919, לאחר שהוגדרה מחדש כ"אוניית המערכה מס' 2" יומיים קודם לכן כדי שניתן יהיה לעשות שימוש חוזר בשמה עבור [[דרדנוט (סוג אונייה)|אוניית המערכה]] מ[[אוניות המערכה מסדרת דקוטה הדרומית (1920)|סדרת דקוטה הדרומית]] מסצ'וסטס (BB-54).


לאחר זמן פסק בית המשפט העליון של פלורידה כי "מסצ'וסטס" היא רכושה של מדינת פלורידה. ב-10 ביוני 1993, במלאת מאה שנים להשקתה, הוכרזה טרופת האונייה כשמורה ארכאולוגית תת-ימית, הרביעית במספר של פלורידה. ב-2001 נוספה "מסצ'וסטס" לרשימת האתרים ההיסטוריים הלאומיים של ארצות הברית, והיא עדיין משמשת שונית מלאכותית ואתר צלילה לחובבים.
מסצ'וסטס נמחקה מרשימות הצי ב-[[22 בנובמבר]] [[1920]], והושאלה ל[[מחלקת המלחמה של ארצות הברית]], לשימוש כספינת מטרה ל[[ארטילריה|תותחים]] ניסיוניים. כאשר הצי האמריקני אימץ מספרי גוף באותה שנה, למסצ'וסטס הוקצה רטרואקטיבית המספר "BB-2". היא הוטבעה במים רדודים ב[[מפרץ מקסיקו]], מול פנסקולה, ב-[[6 בינואר]] [[1921]], והופגזה על ידי [[תותח חוף|סוללות החוף]] של פורט פיקנס ועל ידי [[תותח רכבת]]. ב-20 בפברואר 1925, מחלקת המלחמה החזירה את שרידי האונייה לצי האמריקני, שהציע אותה לגרוטאות, אך לא התקבלו הצעות מקובלות.


==לקריאה נוספת==
בסופו של דבר הוכרזה מסצ'וסטס כרכושה של מדינת פלורידה, על ידי בית המשפט העליון של פלורידה. ב-[[10 ביוני]] [[1993]] - יום השנה המאה להשקתה - האתר הפך לשמורה הארכאולוגית התת-ימית הרביעית של פלורידה. בשנת [[2001]], שרידי האונייה נוספו גם ל[[המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים|מרשם הלאומי של מקומות היסטוריים]], והיא עדיין משמשת כשונית מלאכותית וכנקודת [[צלילה]].
<div class="mw-content-ltr">
* Bryan, B. C. (1901). "The Steaming Radius of United States Naval Vessels". ''Journal of the American Society for Naval Engineers'', 13 (1): 50–69.
* Campbell, N. J. M. (1979). "United States of America". In Chesneau, Roger & Kolesnik, Eugene M. (eds.). ''Conway's All the World's Fighting Ships 1860–1905''. Greenwich: Conway Maritime Press. pp. 114–169.
* Friedman, Norman (1985). ''U.S. Battleships, An Illustrated Design History''. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press..
* Gardiner, Robert; Lambert, Andrew D. (1992). ''Steam, Steel & Shellfire: The Steam Warship 1815–1905''. London: Conway Maritime Press..
* Graham, George E.; Schley, Winfield S. (1902). ''Schley and Santiago: An Historical Account of the Blockade and Final Destruction of the Spanish Fleet Under Command of Admiral Pasquale Cervera, July 3, 1898''. Texas: W.B. Conkey Company.
* Reilly, John C.; Scheina, John C. (1980). ''American Battleships 1886–1923: Predreadnought Design and Construction''. London: Arms and Armour Press.
* Tucker, Spencer (2013). ''Almanac of American Military History''. Vol. I, Santa Barbara: ABC-CLIO.
</div>


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
<div class="mw-content-ltr">
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.history.navy.mil/research/histories/ship-histories/danfs/i/indiana-battleship-no-1-i.html "Indiana"]. ''Dictionary of American Naval Fighting Ships''. Navy Department, Naval History and Heritage Command. Retrieved 13 January 2017.
* [https://www.history.navy.mil/research/histories/ship-histories/danfs/i/indiana-battleship-no-1-i.html "Massachusetts"]. ''Dictionary of American Naval Fighting Ships''. Navy Department, Naval History & Heritage Command. Retrieved 13 January 2017.
* "National Register Information System". National Register of Historic Places. National Park Service. 9 July 2010.
* [http://www.museumsinthesea.com/_docs/Massachusetts_history_transcript.pdf USS ''Massachusetts'': learn about the history, audio transcript]. Florida's "Museums in the Sea". Retrieved 23 July 2010.
====''The New York Times''====
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1890/12/01/103283622.pdf "The new American navy; Secretary Tracy reports in favor of progress"]. ''The New York Times''. New York City. 1 December 1890. Retrieved 24 June 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1896/03/13/105743536.pdf "Another powerful war vessel; builders trial of the Massachusetts tuesday"]. ''The New York Times''. New York City. 12 March 1896. Retrieved 23 June 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1893/06/11/109700348.pdf "New battle ship launched; the Massachusetts floated in the broad Delaware"]. ''The New York Times''. New York City. 10 June 1893. Retrieved 4 June 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1896/04/26/108228917.pdf "The best in the world; record breaking trial of the battleship Massachusetts"]. ''The New York Times''. New York City. 26 April 1896. Retrieved 23 June 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1898/07/27/102118110.pdf "Sampson's story of the battle; official report of the destruction of Cervera's squadron"]. ''The New York Times''. New York City. 26 July 1898. Retrieved 18 May 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1899/04/02/100437814.pdf "The Massachusetts hurt; battleships strikes a sunken obstruction off Governors Island"]. ''The New York Times''. New York City. 11 December 1898. Retrieved 20 July 2010.
* "[https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1899/04/02/100437814.pdf Massachusetts leaves dock"]. ''The New York Times''. New York City. 1 April 1899. Retrieved 20 July 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1900/04/15/101056325.pdf "Navy short of officers; there are not enough to keep warships in commission"]. ''The New York Times''. New York City. 14 April 1900. Retrieved 18 May 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1900/06/06/102597394.pdf "Hurry order to the navy; department wants to find Out what can Be done in an emergency"]. ''The New York Times''. New York City. 6 June 1900. Retrieved 21 July 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1901/03/26/117958746.pdf "Why the Massachusetts grounded"]. ''The New York Times''. New York City. 25 March 1901. Retrieved 18 May 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1901/03/24/117958163.pdf "Movements of naval vessels"]. ''The New York Times''. New York City. 23 March 1901. Retrieved 21 July 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1903/08/24/105058393.pdf "The Massachusetts in port; battleship recently injured on a rock"]. ''The New York Times''. New York City. 23 August 1903. Retrieved 21 July 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1904/12/16/120273752.pdf "Three killed on battleship"]. ''The New York Times''. New York City. 15 December 1904. Retrieved 21 July 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1906/01/08/101425504.pdf "Reconstructed Indiana ready"]. ''The New York Times''. New York City. 8 January 1906. Retrieved 19 May 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1911/12/02/104844371.pdf "Meyer wants navy ever ready for war"]. ''The New York Times''. New York City. 1 December 1911. Retrieved 22 July 2010.
* [https://timesmachine.nytimes.com/timesmachine/1912/02/04/100515421.pdf "Admiral Knights's command"]. ''The New York Times''. New York City. 4 February 1912. Retrieved 22 July 2010.
</div>


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}


[[קטגוריה:אוניות מערכה בצי ארצות הברית]]
[[קטגוריה:אוניות מערכה בצי ארצות הברית]]

גרסה מ־19:25, 21 במרץ 2024

מסצ'וסטס (BB-2)
Massachusetts (BB-2)
אוניית המערכה "מסצ'וסטס" ב-1901
אוניית המערכה "מסצ'וסטס" ב-1901
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית מערכה
צי צי ארצות הברית
סדרה "אינדיאנה"
ציוני דרך עיקריים
מספנה William Cramp & Sons עריכת הנתון בוויקינתונים
הוזמנה 30 ביוני 1890
תחילת הבנייה 25 ביוני 1891
הושקה 10 ביוני 1893
תקופת הפעילות 10 ביוני 189631 במרץ 1919 (22 שנים)
אחריתה הוטבעה במכוון ב-6 בינואר 1921
מיקום 30°17′49″N 87°18′41″W / 30.296944°N 87.311389°W / 30.296944; -87.311389 עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות וקרבות מלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
הֶדְחֶק בְּרֵיק: 10,453 טון, בְּטָעוּן: 11,876 טון
אורך 107 מ'
רוחב 21.1 מ'
שוקע 8.2 מ'
נתונים טכניים
מהירות 15 קשרים
גודל הצוות 473 קצינים ומלחים
טווח שיוט 4,900 מייל ימי (9,100 ק"מ) במהירות 10 קשר
הנעה 2 מנועי קיטור תלת-דרגתיים בהספק 9,000 כוחות סוס; 4 דודי קיטור ימיים סקוטיים
צורת הנעה 2 מדחפים
אמצעי לחימה
שריון חגורת שריון: 4–18 אינץ' (102–457 מ"מ)
צריחי התותחים הראשיים: 17 אינץ' (432 מ"מ)
בסיסי התותחים הראשיים (ברבטות): 17 אינץ' (432 מ"מ)
צריח הניתוב: 10 אינץ' (254 מ"מ)
הסיפון: 3 אינץ' (76 מ"מ)
חימוש 2 תותחי 13 אינץ' (330 מ"מ) דו-קניים
4 תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) דו-קניים
4 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ)
20 תותחי 6 פאונד 57 מ"מ (2.2 אינץ')
6 תותחי 1 פאונד 37 מ"מ (1.4 אינץ')
5–6 צינורות טורפדו 18 אינץ' (457 מ"מ)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"מסצ'וסטס" (BB-2) (באנגלית: USS Massachusetts) הייתה אוניית מערכה קְדַם-דְּרֶדְנוֹט מסדרת "אינדיאנה" של צי ארצות הברית שהושקה ב-1893. היא הייתה אוניית מערכה קטנה, אך החימוש והשריון שלה דמו לאלו של אוניות מערכה גדולות ממנה בציים אחרים באותה תקופה. אוניות הסדרה היו הראשונות בצי שצוידו גם בסוללות תותחי ביניים. היא תוכננה להגנת החופים ועל כן לא התאימה לשירות בים הפתוח ובאוקיינוסים.

"מסצ'וסטס" שירתה במלחמת ארצות הברית–ספרד כחלק מהשייטת הנודדת (אנ'), ונטלה חלק בהסגרים על נמלי סיינפואגוס וסנטיאגו דה קובה. היא החמיצה את הקרב הימי המכריע בסנטיאגו דה קובה משום שהפליגה לילה קודם לכן למפרץ גואנטנמו כדי לחדש את מלאי הפחם. לאחר המלחמה הוצבה בשייטת הצפון-אטלנטית ותרגלה תמרונים טקטיים וירי תותחים. בתקופת שירותה זו ארעה התפוצצות בצריח תותח 8 אינץ' (203 מילימטרים), בה נהרגו תשעה אנשי צוות, והיא עלתה פעמיים עלתה על שרטון ועל כן הושבתה לחודשים אחדים לתיקונים. ב-1906 הוצאה משירות פעיל.

אף על פי שב-1910 כבר נחשבה לאונייה מיושנת, הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל. מדי שנה בחודשי הקיץ יצאה להפלגות לימוד עם פרחי קצונה של הצי, וביתר הזמן הוצבה בצי המילואים. ב-1914 הושבתה, אך ב-1917 הוחזרה שוב לשירות, ובמלחמת העולם הראשונה שימשה לאימון תותחני הצי. היא הושבתה בפעם האחרונה במרץ 1919, אז גם הוחלף שמה ל"אוניית מערכה חופית מס' 2", כדי שניתן יהיה לעשות שימוש חוזר בשמה לטובת אוניית המערכה "מסצ'וסטס" (BB-54) (שבנייתה החלה באפריל 1921). בשנת 1921 היא הוצפה והוטבעה במכוון במים רדודים במפרץ מקסיקו, לחופי פנסקולה שבפלורידה, ושימשה מטרה לניסויי תותחים. שרידי האונייה מעולם לא נגרטו, ובשנת 1956 עברה האונייה לבעלותה של מדינת פלורידה. ב-1936 הוכרזה טרופת האונייה כשמורה ארכאולוגית תת-ימית, והיא נמנית עם האתרים ההיסטוריים הלאומיים של ארצות הברית. שרידי האונייה מהווים גם שונית מלאכותית ואתר צלילה ספורטיבית.

תיאור האונייה

מאפייני המבנה והחימוש של "מסצ'וסטס", בשינויים מסוימים, נוסחו ב-1898 על ידי הוועדה המייעצת לצי במסגרת הצעתה השאפתנית לבנות 33 אוניות מערכה ו-167 אוניות מלחמה קטנות יותר. הקונגרס ראה בתוכנית המוצעת ניסיון להביא לסיומה של מדיניות אי-ההתערבות של ארצות הברית ולא אישר אותה, אבל שנה לאחר מכן אישר תקציב לבנייתן של שלוש אוניות מערכה להגנת החופים: "מסצ'וסטס" ואחיותיה לסדרה "אינדיאנה" ו"אורגון".[1] אוניות אלה יועדו להגנת החופים בלבד, כי ההדחק שלהן היה קטן למדי והבולט נמוך, ולכן לא התאימו לתנאי השיט בים הפתוח ובאוקיינוסים.[2] ואומנם, האוניות התגלו במהלך שירותן כלקויות: משקלן בסיום הבנייה חרג מהתכנון המקורי, הבולט הנמוך הגביל את פעילותן בים גלי והן לא שטו היטב.[3] עם זאת, למרות חסרונותיהן הן היו אוניות המערכה המודרניות הראשונות של הצי האמריקאי.[3][4]

אורכה הכללי של "מסצ'וסטס" היה "351-2 רגל (107 מ'), רוחבה "69-3 רגל (21.1 מ') והשוקע 24 רגל (7.3 מ'). ההדחק בְּרֵיק – 10,288 טון אימפריאלי (10,453 טון מטרי) וההדחק בְּטָעוּן – 11,688 טון אימפריאלי (11,876 טון מטרי). האונייה הונעה על ידי שני מנועי קיטור תלת דרגתיים שסובבו שני מדחפים. שני המנועים פיתחו יחד הספק אינדיקטורי של 9,000 כוחות סוס (6,700 קילוואט). הקיטור סופק על ידי ארבעה דודי צינורות אש מוסקים בפחם, שהעניקו לה מהירות מרבית של 15 קשרים (28 קמ"ש). טווח השיוט המקסימלי היה 5,640 מיילים ימיים (10,450 ק"מ) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש). במהלך בנייתה הותקן בה תורן צבאי כבד עם דוכניות לתצפית, וב-1910–1911 נוסף תורן מִסְבָּךְ בירכתיים. צוות האונייה מנה 32 קצינים ו-441 חוגרים, וגדל לאחר מכן ל־586–636 קצינים וחוגרים.[4][5]

האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של ארבעה תותחי 13 אינץ' (330 מ"מ) / קליבר 35 בשני צריחים דו-קניים על קו האמצע האורכי, אחד לפני המבנה העילי ואחד מאחוריו. הסוללה המשנית מנתה שמונה תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) / קליבר 35 שהוצבו בארבעה צריחים דו-קניים לאורך הדפנות. עליה נוספו שישה תותחי 6 אינץ' (150 מ"מ) / קליבר 40 בבתי-תותח משוריינים באמצע האונייה. את ההגנה מטווח קרוב מפני ספינות טורפדו העניקו לאונייה עשרים תותחי 6-פאונד ושישה תותחי 1-פאונד על מִקְבָּעִים נפרדים. כמקובל באוניות ראשיות בתקופה זו, נשאה "מסצ'וסטס" גם צינורות טורפדו בקוטר 18 אינץ' (457 מ"מ) על הסיפון. מספרם לא ידוע בבירור. לפי Conway's היו לה שישה צינורות טורפדו, אך ההיסטוריון נורמן פרידמן סבור כי תוכננה לשאת שבעה צינורות אבל חומשה לבסוף בחמישה בלבד.[4][6]

חגורת השריון העיקרית של "מסצ'וסטס" הייתה בעובי משתנה: מעל מחסני התחמושת וחדרי המכונות היה עובייה 18 אינץ' (457 מ"מ), והוא הלך ופחת בהדרגה עד 4 אינץ' (102 מ"מ) בחרטום ובירכתיים. דפנות צריחי התותחים הראשיים היו בעובי 17 אינץ' (432 מ"מ), וכמוהן גם דפנות הברבטות החשופות לאויב. לוחות השריון של צריחי התותחים בקוטר 8 אינץ' היו בעובי 6 אינץ' (152 מ"מ) ושריון בתי התותחים שלהם בעובי 5 אינץ' (127 מ"מ). דפנות צריח הניתוב היו בעובי 10 אינץ' (254 מ"מ).

תולדות שירותה

בניית האונייה ותחילת שירותה

בניית האוניות אושרה ב-30 ביוני 1890, והחוזה עבור "מסצ'וסטס" - לא כולל תותחים ושריון - נמסר לחברת William Cramp & Sons מפילדלפיה, שהציעה לבנות אותה תמורת 3,020,000 דולר.[7] העלות הכוללת של האונייה הייתה גבוהה כמעט פי שניים, כ-6,000,000 דולר.[8] החוזה קבע שהאונייה תיבנה בשלוש שנים, אבל אספקה איטית של לוחות שריון ותותחים גרמה לעיכוב.[9] הבנייה החלה ב-25 ביוני 1891,[8] ו"מסצ'וסטס" הושקה שנתיים לאחר מכן, ב-10 ביוני 1893. בטקס ההשקה השתתפו אלפי אנשים, ובהם מזכיר הצי הילרי א. הרברט, וקומנדר ג'ורג' דיואי.[10] הפלגות המבחן המקדימות נערכו רק במרץ 1896, בגלל העיכוב במשלוח לוחות שריון ותותחים, והפלגת המבחן הרשמית נערכה חודש לאחר מכן.[11]

"מסצ'וסטס" הוכנסה לשירות פעיל ב-10 ביוני 1896 בפיקודו של קפטן פרדריק רוג'רס. היא ערכה את אימוני ההיבנות בין אוגוסט לנובמבר 1896, ולאחריהם נכנסה לשיפוץ במספנת הצי בניו יורק. בפברואר 1897 ערכה הפלגה קצרה לצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית. במאי אותה שנה שוב יצאה מניו יורק, הפעם אל בוסטון, שם נערכה חגיגה לכבודה. בעשרת החודשים הבאים השתתפה "מסצ'וסטס" בתמרוני אימונים של השייטת הצפון-אטלנטית מול חופי פלורידה, וביקרה בכמה נמלים מרכזיים בחוף המזרחי של אמריקה. ב-27 במרץ 1898 הפליגה להמפטון רודס, וירג'יניה, והצטרפה לשייטת הנודדת בפיקודו של קומודור וינפילד סקוט שליי שיצאה להטיל הסגר ימי על קובה.[12]

מלחמת ארצות הברית–ספרד

"מסצ'וסטס", ציור שמן מאת אנטוניו יקובסן (1820–1921)

עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד יצאה השייטת הנודדת לקי וסט. קומודור שליי נפגש עם סגן אדמירל סמפסון, שחזר זה עתה מהפגזת סן חואן, פוארטו ריקו. הם דנו היכן עשויה להימצא השייטת הספרדית בפיקודו של אדמירל סרוורה, ושליי נשלח לנמל סיינפואגוס כדי לחפש אחריה.[13] שליי הגיע אל חופי סיינפואגוס ב-22 במאי, ורק לאחר מספר ימים יכול היה לקבוע שאוניותיו של סרוורה אינן בנמל. אחר כך המשיכה השייטת לסנטיאגו דה קובה, הנמל הנוסף היחיד בחוף הדרומי של קובה שהיה גדול מספיק עבור האוניות הספרדיות,[14] אליו הגיעה לאחר מספר עיכובים ב-29 במאי.[15] האוניות האמריקאית הבחינו בסיירת הספרדית "כריסטובל קולון" מחוץ לפתח הנמל, ומכאן הסיק שליי כי הצי הספרדי נמצא בתוכו.[16] הוא הטיל הסגר על הנמל ודיווח על כך לסגן אדמירל סמפסון, שהגיע עם השייטת שבפיקודו ב-1 ביוני,[17] ונטל את הפיקוד על הכוח כולו.[18]

בליל 2–3 ביולי עזבו "מסצ'וסטס" ושתי הסיירות "ניו אורלינס" ו"ניוארק" את עמדותיהן מול נמל סנטיאגו דה קובה ויצאו אל מפרץ גואנטנמו כדי לחדש את מלאי הפחם שלהן.[19] בשל כך החמיצה "מסצ'וסטס" את הקרב שנערך ב-3 ביולי בפתחו של הנמל, שבמהלכו ניסה הצי הספרדי לפרוץ את ההסגר אך הושמד כליל.[20] למחרת חזרה "מסצ'וסטס" לסנטיאגו דה קובה, ויחד עם אוניית המערכה "טקסס" ירתה על הסיירת הספרדית "ראינה מרסדס", שהוטבעה במכוון על ידי אנשיה כדי לחסום את פתח הנמל.[21] לאחר מכן נשלחה לפוארטו ריקו כדי לסייע לצבא שכבש את העיר. היא עזבה את פוארטו ריקו ב-1 באוגוסט ושבה לניו יורק, והגיעה לנמל ב-20 באוגוסט 1898.[12]

לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד

ב-10 בדצמבר 1898 הפליגה "מסצ'וסטס" מנמל ניו יורק לאחר שיפוץ קצר במבדוק יבש, ובדרכה החוצה מהנמל פגעה בשונית דיימונד וחמישה ממדוריה הקדמיים התמלאו במים. היא נאלצה לחזור למספנת הצי והוכנסה שוב למבדוק יבש לתיקונים שנמשכו כשלושה חודשים.[22][23] לאחר מכן שירתה במשך שנה בשייטת הצפון-אטלנטית וביקרה בנמלים שונים בחוף האטלנטי של ארצות הברית.[12] במאי 1900 הועברו "מסצ'וסטס" ואינדיאנה לצי המילואים בשל מחסור חמור בקצינים והצורך להכניס לשירות פעיל את אוניות המערכה החדשות מסדרות "קירסיירג'" ו"אילינוי".[24] שתי אוניות המערכה הוחזרו לשירות פעיל חודש לאחר מכן כניסוי באיזו מהירות ניתן לעשות זאת,[25] ו"מסצ'וסטס" שבה לשייטת הצפון-אטלנטית.

במרץ 1901 שוב עלתה האונייה על שרטון, הפעם בנמל פנסקולה, פלורידה,[26] אך היא הצליחה להיחלץ ולהמשיך במסעה.[27] תאונה חמורה יותר אירעה במהלך תרגיל ירי למטרה בינואר 1903, אז ארעה התפוצצות בצריח תותח 8 אינץ' ובה נהרגו תשעה אנשי צוות. היו אלה האבידות הראשונות בנפש על סיפונה של אוניית מערכה אמריקאית מאז טביעת "מיין" ב-1898.[28]תאונה נוספת אירעה באוגוסט אותה שנה, כאשר מסצ'וסטס פגעה בסלע במפרץ פרנצ'מן במדינת מיין. היא ניזוקה קשות והיה צורך להכניסה לתיקונים במבדוק יבש.[29] בדצמבר 1904 התרחשה תאונה קטלנית נוספת באונייה "מסצ'וסטס": שלושה אנשי צוות נהרגו וכמה אחרים נכוו קשות כאשר אטם נפרץ וקיטור מילא את חדר הדוודים.[30] ב-8 בינואר 1906 הושבתה האונייה וצוותה הועבר לאוניית האחות "אינדיאנה", שעברה שדרוג וחידוש מקיפים שנמשכו שלוש שנים. כעת הגיעה תורה של "מסצ'וסטס" להתחדש. תותחי ה-6 אינץ' ורוב התותחים הקלים הוחלפו בשנים-עשר תותחי 3 אינץ' (76 מ"מ) / קליבר 50; הותקנו דודי קיטור חדשים מתוצרת Babcock & Wilcox, משקולות איזון לצריחי התותחים הראשיים, תורן מִסְרָג ומנגנוני צידוד חשמליים לצריחי התותחים.[31]

A sinking stripped battleship seen from a birds eyes view
הטבעת "מסצ'וסטס" ליד פנסקולה, פלורידה, 6 במאי 1921

ב-2 במאי 1910 הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל קצוב בזמן, כדי שתוכל לערוך את הפלגת הקיץ השנתית עם פרחי הקצונה של האקדמיה הימית. אף על פי שהותקן בה ציוד מודרני, החשיב אותה מזכיר הצי ג'ורג' וון לנגרקה מאייר לאונייה "מיושנת וחסרת ערך, אפילו לקו הגנה שני".[32] לא היה בה כל צורך, מלבד הפלגות הקיץ, ועל כן הועברה לצי המילואים האטלנטי שהוקם ב-1912.[33] לאחר הפלגה קצרה לניו יורק, כדי להשתתף במסקר הצי הנשיאותי באוקטובר 1912, שבה האונייה לפילדלפיה ונשארה שם עד הוצאתה משירות ב-23 במאי 1914.[12]

מלחמת העולם הראשונה וסופה של האונייה

שרידי "מסצ'וסטס" ליד פנסקולה, 8 באפריל 2002

ב-9 ביוני 1917, בעקבות כניסת ארצות הברית ללמלחמה, הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל בפעם האחרונה בתולדותיה. היא שימשה לאימוני ירי של תותחני צי המילואים, תפקיד אותה מילאה עד 27 במאי 1918. אחר כך, עד סופה של המלחמה, שירתה כאונייה לאימוני ירי מתותחים כבדים ליד מפרץ צ'ספיק. "מסצ'וסטס" חזרה לפילדלפיה ב-16 בפברואר 1919. היא הוצאה סופית משירות פעיל ב-31 במרץ 1919. יומיים קודם לכן הוחלף שמה ל"אוניית מערכה מספר 2", כדי שניתן יהיה להשתמש בשמה לטובת אוניית מערכה חדשה מסדרת "דקוטה הדרומית" – "מסצ'וסטס" (BB-54).[12]

"מסצ'וסטס" נמחקה מרשימות הצי ב-22 בנובמבר 1920, והושאלה למשרד המלחמה של ארצות הברית שהשתמש בה כאוניית מטרה לניסוי תותחים.[12] באותה שנה הנהיג הצי האמריקני קודים לסיווג אוניותיו (hull number), ו"מס'צוסטס" קיבלה בדיעבד את קוד הסיווג BB-2 (אוניית מערכה, מס' סידורי 2).[34] ב-6 בינואר 1921 היא הוטבעה במכוון במים רדודים במפרץ מקסיקו, בחוף פנסקולה, כדי לשמש מטרה לתותחי סוללות החוף של פורט פיקנס ולתותחי רכבת. ב-20 בפברואר 1925 החזיר משרד המלחמה את טרופת האונייה לרשות הצי; הוא הציע אותה למכירה כגרוטאות, אך לא התקבלו הצעות סבירות תמורתה.[12]

לאחר זמן פסק בית המשפט העליון של פלורידה כי "מסצ'וסטס" היא רכושה של מדינת פלורידה. ב-10 ביוני 1993, במלאת מאה שנים להשקתה, הוכרזה טרופת האונייה כשמורה ארכאולוגית תת-ימית, הרביעית במספר של פלורידה. ב-2001 נוספה "מסצ'וסטס" לרשימת האתרים ההיסטוריים הלאומיים של ארצות הברית, והיא עדיין משמשת שונית מלאכותית ואתר צלילה לחובבים.

לקריאה נוספת

  • Bryan, B. C. (1901). "The Steaming Radius of United States Naval Vessels". Journal of the American Society for Naval Engineers, 13 (1): 50–69.
  • Campbell, N. J. M. (1979). "United States of America". In Chesneau, Roger & Kolesnik, Eugene M. (eds.). Conway's All the World's Fighting Ships 1860–1905. Greenwich: Conway Maritime Press. pp. 114–169.
  • Friedman, Norman (1985). U.S. Battleships, An Illustrated Design History. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press..
  • Gardiner, Robert; Lambert, Andrew D. (1992). Steam, Steel & Shellfire: The Steam Warship 1815–1905. London: Conway Maritime Press..
  • Graham, George E.; Schley, Winfield S. (1902). Schley and Santiago: An Historical Account of the Blockade and Final Destruction of the Spanish Fleet Under Command of Admiral Pasquale Cervera, July 3, 1898. Texas: W.B. Conkey Company.
  • Reilly, John C.; Scheina, John C. (1980). American Battleships 1886–1923: Predreadnought Design and Construction. London: Arms and Armour Press.
  • Tucker, Spencer (2013). Almanac of American Military History. Vol. I, Santa Barbara: ABC-CLIO.

קישורים חיצוניים

  • "Indiana". Dictionary of American Naval Fighting Ships. Navy Department, Naval History and Heritage Command. Retrieved 13 January 2017.
  • "Massachusetts". Dictionary of American Naval Fighting Ships. Navy Department, Naval History & Heritage Command. Retrieved 13 January 2017.
  • "National Register Information System". National Register of Historic Places. National Park Service. 9 July 2010.
  • USS Massachusetts: learn about the history, audio transcript. Florida's "Museums in the Sea". Retrieved 23 July 2010.

The New York Times

הערות שוליים

  1. ^ Friedman 1985, pp. 24–25.
  2. ^ Gardiner & Lambert 1992, p. 121.
  3. ^ 1 2 Friedman 1985, pp. 17, 20–29.
  4. ^ 1 2 3 Campbell 1979, p. 140.
  5. ^ Friedman 1985, pp. 83, 425.
  6. ^ Friedman 1985, p. 27.
  7. ^ The New York Times, 1 December 1890.
  8. ^ 1 2 Reilly and Scheina 1980, p. 69.
  9. ^ The New York Times, 12 March 1896.
  10. ^ The New York Times, 10 June 1893.
  11. ^ The New York Times, 26 April 1896.
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Massachusetts" in Dictionary of American Naval Fighting Ships.
  13. ^ Graham and Schley 1902, p. 93–94.
  14. ^ Graham and Schley 1902, pp. 116, 120.
  15. ^ Graham and Schley 1902, pp. 141–162.
  16. ^ Graham and Schley 1902, pp. 164–167.
  17. ^ DANFS Indiana (BB-1).
  18. ^ Graham & Schley 1902, p. 203.
  19. ^ Graham & Schley 1902, pp. 299–300.
  20. ^ The New York Times, 26 July 1898.
  21. ^ Graham & Schley 1902, pp. 471–472.
  22. ^ The New York Times, 11 December 1898.
  23. ^ The New York Times, 1 April 1899.
  24. ^ The New York Times, 14 April 1900.
  25. ^ The New York Times, 6 June 1900.
  26. ^ The New York Times, 25 March 1901.
  27. ^ The New York Times, 23 March 1901.
  28. ^ Reilly and Scheina 1980, p. 56.
  29. ^ The New York Times, 23 August 1903.
  30. ^ The New York Times, 15 December 1904.
  31. ^ Reilly & Scheina 1980, p. 62.
  32. ^ The New York Times, 1 December 1911.
  33. ^ The New York Times, 4 February 1912.
  34. ^ Tucker, p. 1143.