הצגת המקור של הדף "נתיבות המשפט"

{{ספר
| הוצאה = [[ז'ובקבה]] (1808)
| סוגה = ביאור ל[[שולחן ערוך]] חלק [[חושן משפט]]
| מספר כרכים = 2
| ויקיטקסט = {{ויקיטקסט|נתיבות המשפט}}
| היברובוקס = https://hebrewbooks.org/8640
| הספרייה הלאומית =
|תאריך הוצאה=[[ה'תקס"ט]]}}
ספר '''נתיבות המשפט''' (בעגה הישיבתית - "'''הנתיבות'''") הוא ביאור חריף לחלק [[חושן משפט]] ב[[שולחן ערוך]], שחובר על ידי הרב [[יעקב לורברבוים]], רבה של העיר [[ליסא]]. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, בשל עמקותו נראית מגמתו של הספר כ[[עיון (בהלכה)|עיונית]]-לימודית, ולפיכך נדמה לעיתים כאילו קישורו לשולחן ערוך רופף. ספר זה נפוץ מאוד בחוגי ה[[ישיבות]], ונלמד הן במסגרת [[ישיבה#תלמוד|לימוד עיוני ישיבתי]] והן במסגרת לימודי [[הלכה]].

== על הספר ==

תוכנו העיקרי של הספר הוא ביאור דברי ה[[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], ו[[נושאי כליו של השולחן ערוך|נושאי כליו]]: ה[[יהושע פלק כ"ץ|סמ"ע]], [[מרדכי יפה|העיר־שושן]], [[שפתי כהן|הש"ך]] ו[[אורים ותומים (ספר)|התומים]], ויישוב הקשיים העולים בדבריהם.

הספר נדפס לראשונה ב[[ז'ובקבה]] בשנת [[ה'תקס"ט]] ומאז נדפס פעמים רבות נוספות. ברוב המהדורות של ה"שולחן ערוך" הוא מודפס בסמוך לספר '[[קצות החושן]]' של רבי [[אריה לייב הלר]]. בספר חולק המחבר פעמים רבות על דברי [[קצות החושן]], ומסביר את דברי השו"ע ונושאי כליו הנ"ל למול קושיותיו של הקצות. הספר מורכב משני חלקים: "משפט הכהנים" - חידושים, ו"משפט האורים" - ביאורים; כאשר החידושים הם המסקנות ההלכתיות העולות מהביאורים.

לאחר הפצת ספר הנתיבות, פרסם רבי [[אריה לייב הלר]] - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "[[משובב נתיבות]]", בו הוא משיב על השגותיו של המחבר. רבי יעקב כתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[דוד מצגר]] (עורך)|משובב נתיבות עם יאיר נתיב... לבעל נתיבות המשפט|6314|ירושלים תשנ"ז}}.}}

אף שהמחבר כותב בהקדמתו לספר שאין בכוונתו לפסוק הלכה למעשה, מ"מ דבריו נתקבלו להלכה יותר מדברי קצות החושן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/1-82-4.pdf|כותרת=עדות חילוני בחופה וקידושין|הכותב=הרב איתן זן בר|תאריך=ה'תשע"ה|אתר=ספריית אסיף}}</ref>.{{הערה|ב'גדול שימושה' (מאת הרב [[אברהם רמר]]) מובא ש[[הרצי"ה קוק]] {{ציטוטון|ציין שהלמדנים היותר מעמיקים העדיפו את "הנתיבות" על "הקצות"}}. (עמ' יט)}}

על הספר נכתב ביאור והערות מאת הרב [[יחיאל דזימיטרובסקי]] בשם "מלואי המשפט". כמו כן הרב [[חיים פנחס שיינברג]] חיבר ספר "טבעת החושן" (5 כרכים) העוסק בדברי קצות החושן ונתיבות המשפט.

על שמו נקרא רחוב "נתיבות המשפט" בשכונת קריית ספר ב[[מודיעין עילית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://maps.b144.co.il/מפת-מודיעין-עילית/נתיבות-המשפט/|הכותב=|כותרת=רחוב נתיבות המשפט|אתר=בזק|תאריך=}}</ref>

== פסיקות ידועות ==
{{לשכתב|סיבה=משום שהפרק מצומצם ודל|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}
לדעת ה'נתיבות המשפט'<ref>נתיבות המשפט ס, ס"ק. ו - לט, ס"ק יז.</ref> אם בעת ביצוע [[חוזה]] המתחייב לא ידע מהעומד לקרות, וקרה אונס שלא מאפשר את ביצוע העסקה, ההתחייבות לא חלה והוא פטור (עם זאת הוא מחויב לשלם את "שני דמי החפץ"-ללא רווח). לעומתו דעת ה'קצות החושן', שכל חוזה הוא על תנאי שיתקיים החוזה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yfjlaw.org.il/wp-content/uploads/2017/11/חוזים-שבעל-פה-ל-2017-word.pdf|הכותב=|כותרת=המשפט העברי|אתר=עמותה של נוער שוחר משפט עברי|תאריך=}}</ref>

לדעתו [[מעשה קניין|קניין]] [[סיטומתא]], כלומר קניין המתבצע על פי מנהג הסוחרים בלבד וללא שימוש באחד ממעשי הקניין ההלכתיים, קונה מ[[דרבנן]] בלבד,{{הערה|נתיבות המשפט ביאורים, [[S:נתיבות המשפט/ביאורים/רא|רא ס"ק א]].}} בניגוד לדעת ה[[חתם סופר]] ואחרונים נוספים הסוברים שקניין כזה מועיל מ[[דאורייתא]].{{הערה|הרב אילן קופמן, "[https://asif.co.il/wpfb-file/avn-2-12-pdf/ קנין סיטומתא (מנהג הסוחרים) – תוקפו ומהותו]", '''אבני משפט''' ב (תשס"ג), עמ' 174–198.}}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקיטקסט בשורה}}
* {{ספריא||נתיבות המשפט|Netivot_HaMishpat,_Beurim_on_Shulchan_Arukh,_Choshen_Mishpat?lang}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007412913505171|יעקב בן יעקב משה (1770-1832.), מליסה, נתיבות המשפט}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{פרשני השולחן ערוך}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ספרי חידושים תורניים]]
[[קטגוריה:פירושים על שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:ספרי הלכה: אחרונים]]