זרע
זֶרַע
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זרע |
הגייה* | zera |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ז־ר־ע |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ זְרָעִים; זֶרַע־, ר׳ זַרְעֵי־; הפסק זָרַע |
- חומר המיוצר באשכים ומשמש בתהליך הרבייה של יצורים חיים.
- עובר הצמחים; החלק בצמח שנועד להפצה כחלק מתהליך הרבייה.
- צאצאים; כינוי לבנים, בניהם ובני בניהם (וכן הלאה).
- ”וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בַּיהוָה, אִם־תַּכְרִית אֶת־זַרְעִי אַחֲרָי; וְאִם־תַּשְׁמִיד אֶת־שְׁמִי, מִבֵּית אָבִי.“ (שמואל א׳ כד, פסוק כא)
- ”נַעַר הָיִיתִי, גַּם־זָקַנְתִּי; וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם.“ (תהלים לז, פסוק כה)
- בהשאלה: ראשיתו של דבר; גורם התחלתי.
- זרעי הפורענות נטמנו הרבה לפני הפרשייה הנוכחית.
- לשון המקרא תקופת הזריעה.
גיזרון
עריכה- מקביל לפיניקית 𐤆𐤓𐤏 (זרע)[1], ערבית زَرْع (זַרְע), ארמית זרע[2], אכדית zēru (האות ע לא קיימת באכדית).
- בניגוד לדעת Strongs' Concordance[3], זרע כנראה לא קשורה אל זְרֿוֹעַ: זרוע משורש קדום ד'-ר-ע (ארמית דרע, ערבית ד'רע), זרע משורש קדום ז-ר-ע (ארמית זרע, ערבית זרע).
- החל מהשושלת ה-18 במצרים, מושאל מלשון שמית-צפונית למצרית קדומה דִ'רִי čry בהוראת 'זרעים' בלשון זו סופית י' (=y) מציינת לשון רבים כמו במילה דִ'רֻיַ čirūya. חוקרים מצאו שבתקופה קדומה נתקיים מחלף שמי-מצרי בעצוריות-שורקות: ז ← ד' (č ← z) [4].
- מן לוח גזר מתברר כי טרם נוהגו שמות החודשים עפ"י שמות בבליים, קרוי היה חודש מרחשוון, בשם - ירחו זרע, חודש הזריעה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: זרע |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זרע |
סימוכין
עריכה- ↑ .כתובת בסרקופג של תבנת
- ↑ הצורה דרע בארמית היא מאוחרת ונובעת מתיקון שגוי של סופרים, בהשפעת ארמית דרע 'זרוע' (CAL). לשמל, באונקלוס: זרע\זרעא. ”וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ“ (בראשית לח, פסוק ח) = ”וַאֲקֵים זַרְעָא לַאֲחוּךְ“ (אונקלוס על בראשית לח – פסוק ח)
- ↑ Strongs.
- ↑ čiry / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 435
זָרַע
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | זרע |
שורש וגזרה | ז־ר־ע |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- טמן זֶרַע באדמה.
- ”שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ.“ (ויקרא כה, פסוק ג)
- ”וְזֶה־לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם.“ (מלכים ב׳ יט, פסוק כח)
- ”זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין־לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ וְאֵין־לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין־לְחֹם לוֹ...“ (חגי א, פסוק ו)
- זרעתי בגינה זרעים של פרחים מיוחדים.