זוהר מאור
זוהר מאור (נולד בשנת 1968) הוא היסטוריון ישראלי ומרצה להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בהיסטוריה תרבותית של מרכז אירופה במאות ה-19 וה-20, עורך ראשי במכון כתבי הרב שג"ר ומלמד מחשבת ישראל בישיבת שיח יצחק.
לידה | 1968 (בן 56 בערך) |
---|---|
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | סטיבן אשהיים, יהוידע עמיר |
מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן |
ביוגרפיה
עריכהמאור למד בבית ספר סגולה, בישיבת שעלבים (במגמה ביולוגית), בישיבת מרכז הרב, ובישיבת שיח יצחק בשנים תשנ"ז-תשנ"ח, ומאז מלמד בה מחשבת ישראל (מחשבת הראשונים, חסידות, הרב קוק ומחשבה יהודית מודרנית). בשנים תשס"ד-תשס"ה ניהל את "מכון בינה לעיתים" שליד הישיבה, וערך שני ספרים שפרסם המכון: "ויקרא את שמם אדם: זוגיות ומשפחה ממבט יהודי חדש" ו"שני המאורות: השוויון במשפחה ממבט יהודי חדש".[1]
בשנת 1997 השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולאחריו המשיך לתואר שני בהיסטוריה כללית. עבודת התזה שלו הייתה בנושא: "מאבק לאומי וזהות שכנגד: צמיחתה של הלאומיות היהודית באימפריה האוסטרו-הונגרית של סוף המאה התשע עשרה", בהנחיית פרופ' דן דינר. בשנת 2004 הגיש את עבודת הדוקטורט במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בנושא: "מיסטיקה, יצירה ושיבה אל היהדות: "חוג פראג" בתחילת המאה ה-20", בהנחיית פרופ' סטיבן אשהיים וד"ר יהוידע עמיר.[2] לאחר לימודי הדוקטורט השלים פוסט-דוקטורט במכון פרנץ רוזנצוויג-מינרבה שבאוניברסיטה העברית.
מחקר
עריכהבשנת 2010 פרסם מאור את ספרו "תורת סוד חדשה" בהוצאת מרכז זלמן שזר. בספר מבקש מאור לבחון: מה מוביל חבורה של צעירים יהודים מבתים מתבוללים בפראג למרוד בתרבות הבורגנית של הוריהם ולעסוק במיסטיקה? איך מתקשר עיסוק זה לסכסוך הלאומי בפראג בין גרמנים לצ'כים ולהתעניינותם של בני החבורה בציונות? ואיך משפיע הדבר על יצירתם האומנותית, ההגותית והמדעית? הספר מתחקה על חבורה של יהודים מפראג שהפכו לדמויות מפתח: הסופר פרנץ קפקא, ההוגה מקס ברוד, הפילוסוף שמואל הוגו ברגמן, והנס קון, מגדולי חוקרי הלאומיות. הספר מראה כיצד השילוב בין המאורעות הדרמטיים שחברי "חוג פראג" נחשפו להם – כמו מלחמת העולם הראשונה והתפרקות האימפריה ההבסבורגית, האווירה התרבותית האנטי רציונלית והכוחות היצירתיים שרווחו באותם ימים – הוביל להגות וליצירה מיוחדים במינם.[3]
בשנת 2016 פרסם מאור ביוגרפיה על הוגה הדעות מרטין בובר, במסגרת סדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" המתפרסמת בהוצאת מרכז זלמן שזר. סיפור חייו של מרטין בובר מתאר יותר משישים שנה של יצירה ופעילות. הוא נע בין אוסטריה, גליציה, גרמניה וישראל ומלווה את אחת התקופות הסוערות ורבות התהפוכות בהיסטוריה היהודית והכללית: שתי מלחמות העולם, עליית הנאציזם, השואה והקמת מדינת ישראל. הספר מתאר מגוון עצום של תחומים שבהם עסק בובר: חסידות, הגות מיסטית, פילוסופיה דיאלוגית, תנ"ך, ציונות, סוציולוגיה, סוציאליזם, הגות חינוכית ועוד.[4]
פרסומיו
עריכהספרים שכתב
עריכה- תורת סוד חדשה: רוחניות, יצירה ולאומיות ב"חוג פראג", מרכז זלמן שזר, 2010.
- מרטין בובר (ביוגרפיה), מרכז זלמן שזר, 2016.
ספרים בעריכתו
עריכה- ויקרא את שמם אדם: אהבה וזוגיות ממבט יהודי חדש (תורה וחיים מודרניים א'), מכון בינה לעיתים, אפרתה תשס"ה.
- שני המאורות: השוויון במשפחה ממבט יהודי חדש (תורה וחיים מודרניים ב'), מכון בינה לעיתים, אפרתה תשס"ז.
- זאת בריתי: גירות, חילון, נישואין אזרחיים (הרב שג"ר), מכון כתבי הרב שג"ר, תשע"ב.
- בתורתו יהגה: לימוד גמרא כבקשת אלוקים (הרב שג"ר), מכון כתבי הרב שג"ר, תשס"ט.
- נהלך ברג"ש: מבחר מאמרים (הרב שג"ר), מכון כתבי הרב שג"ר, תש"ע.
- לוחות ושברי לוחות: הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם (הרב שג"ר), מכון כתבי הרב שג"ר וידיעות ספרים, 2013.
- גווילין נשרפין ואותיות פורחות: כתבים על השואה (שמואל זנוויל כהנא), אוניברסיטת בר-אילן, 2018.
- לאומיות וחילון (יחד עם יוכי פישר), מכון ון ליר ומאגנס, 2019.
- בריתי שלום: ימין ושמאל, מלחמה ושלום (הרב שג"ר), מכון כתבי הרב שג"ר וידיעות ספרים, 2020.
ממאמריו
- "דימויים של נעורים ב'חוג פרג' בתחילת המאה העשרים", בתוך: י' חותם (עורך), תור הנעורים: נוער יהודי-גרמני בעידן המודרני, מרכז קבנר והוצאת מאגנס, ירושלים תשס"ח, עמ' 131–148.
- "הארץ הבלתי מושגת: על השורשים המרכז אירופיים של 'ברית שלום'", בתוך: עדי גורדון (עורך), 'ברית שלום' והמציאות הדו-לאומית: 'השאלה הערבית' כשאלה יהודית, מרכז קבנר והוצאת כרמל, ירושלים תשס"ט, עמ' 93–110.
- "הפיכת הארץ לגעגוע: תאולוגיה פוליטית אצל קפקא, ברוד והפוסט-ציונות העכשווית", בתוך: מ' הלינגר (עורך), המסורת הפוליטית היהודית לדורותיה: ספר זיכרון לדניאל י' אלעזר, הוצאת בר-אילן, רמת גן תש"ע, עמ' 229–253.
- "טשטוש והכרעה: עוד על מערבולת הזהויות בפראג", ציון עא (תשס"ו), עמ' 457–472.
- "בין אנטי-קולוניאליזם לפוסטקולוניאליזם: ביקורת הלאומיות והחילון של ברית שלום", תיאוריה וביקורת ל (תשס"ז), עמ' 13–38.
- "שתי תורות סוד חדשות", דעת 68–69 (תש"ע), עמ' 101–129.
- "מתינות פוליטית מימין לשמאל: מרבי בנימין ועד ימנו", זהויות 1 (2011), עמ' 41–57.
לקריאה נוספת
עריכה- זוהר מאור, למלא את החלל, מוסף "שבת", מקור ראשון, 10 ביולי 2018
- זוהר מאור, המשפחה נהפכה למלכודת מוות, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2012
קישורים חיצוניים
עריכה- זהר מאור (1968-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ זוהר מאור, באתר ישיבת שיח יצחק
- ^ דף מרצה, באתר אוניברסיטת בר אילן - החוג להיסטוריה כללית
- ^ תורת סוד חדשה, באתר מרכז זלמן שזר - חנות הספרים
- ^ גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי: מרטין בובר