אסקלה

כוכב כפול בקבוצת קשת
אסקלה
מיקומו של אסקלה בקבוצת קשת
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים ζ בקשת, HD 176687
סוג כוכב כפול
בהירות נראית 2.59 משותפת[1]
עלייה ישרה 19ʰ 02ᵐ 36.73ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏48.23″ ‏52′ ‏29°‏- מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.43 משותפת
מרחק 88 שנות אור
26.98 פארסק[1]
רדיוס 3.27 רדיוס שמש
עוצמת הארה פי 57 (משותפת) מהשמש
מהירות סיבוב 68.9±0.4 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית 24.7±0.7 קילומטר לשנייה
היסט 36.98±0.87 אלפיות של שניות קשת
מערכת
כוכבים נלווים אסקלה A / B
אסקלה A
נתוני תצפית
סוג ענק לבן
בהירות נראית 3.27[2]
סיווג ספקטרלי A2 III[3]
עלייה ישרה 10.79±1 אלפיות שניית קשת בשנה
נטייה 21.11±0.65 אלפיות שניית קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.11[2]
רדיוס 2.5~[4] רדיוסי שמש
מסה 2.5[5] מסות שמש
עוצמת הארה פי 30 מהשמש
טמפרטורה 9,000~[6] K
מהירות סיבוב 68.9±0.4 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית 24.7±0.7 קילומטר לשנייה
היסט 36.98±0.87 אלפיות של שניות קשת
מערכת
כוכבים נלווים אסקלה B
אסקלה B
נתוני תצפית
סוג תת-ענק לבן
בהירות נראית 3.48[2]
סיווג ספקטרלי A4 IV[3]
עלייה ישרה 10.79±1 אלפיות שניית קשת בשנה
נטייה 21.11±0.65 אלפיות שניית קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.32[2]
רדיוס 2.5~[4] רדיוסי שמש
מסה 1.74[5] מסות שמש
עוצמת הארה פי 25 מהשמש
טמפרטורה 8,500~[6] K
מהירות סיבוב 68.9±0.4 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית 24.7±0.7 קילומטר לשנייה
היסט 36.98±0.87 אלפיות של שניות קשת
מערכת
כוכבים נלווים אסקלה A

אַסְקֶלָהלטינית Ascella - בית השחי) או ζ בקשת, הוא כוכב כפול שנמצא במרחק של כ-88 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת. עם בהירות נראית כוללת מדרגה 2.59 זהו הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצה.

תכונות

עריכה

אסקלה מורכב מזוג כוכבים המקיפים זה את זה בזמן הקפה של 21 שנים במרחק זוויתי סביב חצי שניית קשת ואקסצנטריות של 0.21, כך שהמרחק ביניהם נע בין 10.5 יחידות אסטרונומיות ו-16 יחידות אסטרונומיות.[7] במרחק זוויתי של כ-75 שניות קשת מהזוג נמצא כוכב עמום נוסף עם בהירות מדרגה 10.6 שלפעמים מסומן אסקלה C. אם הכוכב קשור כבידתית לבני הזוג ונמצא באותו המרחק כמוהם, אז מדובר ככל הנראה בכוכב הסדרה הראשית מסוג K7 שמקיף את הזוג במרחק של לפחות 2,000 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של לפחות 40,000 שנים, אך ככל הנראה הוא אינו קשור אליהם ורק במקרה נמצא על אותו קו ראייה.

אסקלה A

עריכה

אסקלה A הוא הכוכב הבהיר והכבד מבין השניים עם בהירות מדרגה 3.27. זהו ענק לבן מסוג ספקטרלי A2 III, מסתו כ-3 מסות שמש, רדיוסו כ-2.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו היא כ-9,000 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 30 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בצירוף הקרינה בתחום העל-סגול הוא מאיר בעוצמה של פי 35 מעוצמת ההארה של השמש.[8]

אסקלה B

עריכה

אסקלה B הוא הכוכב העמום מבין השניים עם בהירות מדרגה 3.48. זהו תת-ענק לבן מסוג ספקטרלי A4 IV, מסתו מוערכת בפחות מ-2 מסות שמש, אך רדיוסו דומה לרדיוס של אסקלה A, כ-2.5 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-8,500 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 25 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה וקרוב לפי 30 בצירוף הקרינה העל-סגולה.[8]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 SIMBAD: Ascella
  2. ^ 1 2 3 4 R. J. De Rosa, J. Patience, A. Vigan, P. A. Wilson, A. Schneider, N. J. McConnell, S. J. Wiktorowicz, C. Marois, I. Song, B. Macintosh, J. R. Graham, M. S. Bessell, R. Doyon & O. Lai: The Volume-limited A-Star (VAST) survey - II. Orbital motion monitoring of A-type star multiples, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 422, Iss. 4, p. 7 (2012)
  3. ^ 1 2 G. A. Alekseeva, V. D. Galkin, I. N. Nikanorova & V. V. Novikov: A Spectrophotometric Catalogue of 60 Selected Southern Stars, Baltic Astronomy, Vol. 3, NO. 4, P. 366, (1994)
  4. ^ 1 2   לפי הקשר:‏
  5. ^ 1 2 R. J. De Rosa, J. Patience, A. Vigan, P. A. Wilson, A. Schneider, N. J. McConnell, S. J. Wiktorowicz, C. Marois, I. Song, B. Macintosh, J. R. Graham, M. S. Bessell, R. Doyon & O. Lai: The Volume-limited A-Star (VAST) survey - III. The multiplicity of A-type stars within 75 pc, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 437, Iss. 2, p. 10 (2014)
  6. ^ 1 2 לפי הסוג הספקטרלי
  7. ^ R. J. De Rosa, J. Patience, A. Vigan, P. A. Wilson, A. Schneider, N. J. McConnell, S. J. Wiktorowicz, C. Marois, I. Song, B. Macintosh, J. R. Graham, M. S. Bessell, R. Doyon & O. Lai: The Volume-limited A-Star (VAST) survey - II. Orbital motion monitoring of A-type star multiples, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 422, Iss. 4, p. 9 (2012)
  8. ^ 1 2 B. D. Mason, G. G. Douglass & W. I. Hartkopf: Binary Star Orbits from Speckle Interferometry. I. Improved Orbital Elements of 22 Visual Systems, The Astronomical Journal, Vol. 117, Iss. 2, pp. 1032-3 (1999)