אימפריית הפשע
אימפריית הפשע (באנגלית: Boardwalk Empire; בתרגום לעברית: "אימפריית הטיילת") היא סדרת טלוויזיה אמריקאית ששודרה ברשת הכבלים HBO. הסדרה נוצרה על ידי טרנס וינטר, מכותביה הראשיים של "הסופרנוס", על-פי ספר באותו שם מאת נלסון ג'ונסון. בין כותבי הסדרה היה גם התסריטאי היהודי - אמריקאי, איתמר מוזס. להפקת הסדרה שותפים גם מארק וולברג ומרטין סקורסזה, שביים את פרק הפיילוט. הסדרה עלתה לשידור בארצות הברית ב-19 בספטמבר 2010 ונרכשה לשידור ב-160 מדינות ובהן גם ישראל בה היא משודרת על ידי חברת yes.[1]
פתיח הסדרה | |
סוגה | פשע, מאפיה, דרמה תקופתית, פוליטיקה |
---|---|
יוצרים | טראנס וינטר |
בימוי | מרטין סקורסזה, טים וון פטון |
שחקנים |
סטיב בושמי מייקל פיט קלי מקדונלד מייקל שאנון גרטשן מול שיי ויגהאם אלכסה פאלאדינו ג'ק יוסטון מייקל סטולברג סטיבן גראהם וינסנט פיאצה פאז דה לה הוארטה מייקל קנת' ויליאמס פול ספארקס דבני קולמן |
פרסים |
פרס גלובוס הזהב 2 פרסי גילדת שחקני המסך |
פסקול | Boardwalk Empire Volume 3: Music from the HBO Original Series, Boardwalk Empire Volume 2: Music from the HBO Original Series, Boardwalk Empire Volume 1: Music from the HBO Original Series |
ארץ מקור | ארצות הברית |
שפות | אנגלית |
מקום התרחשות | ניו ג'רזי, שיקגו, ניו יורק |
מספר עונות | 5 |
מספר פרקים | 56 |
הפקה | |
מפיק | טראנס וינטר |
מפיקים בפועל | טרנס וינטר, מרטין סקורסזה, מארק וולברג, טים ואן פאטן וסטיבן לוינסון. |
חברת הפקה | HBO |
הפצה | הולו, HBO Max |
אתר צילומים | גרינפוינט שבברוקלין |
טכניקת צילום | מצלמה יחידה |
אורך פרק | 50-60 דקות |
שידור | |
רשת שידור | HBO |
רשת שידור בישראל | yes Drama HD |
תקופת שידור מקורית | 19 בספטמבר 2010 – 26 באוקטובר 2014 |
קישורים חיצוניים | |
אתר רשמי | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
הסדרה מספרת על היווצרות הפשע המאורגן בשנות ה-20 של המאה ה-20 באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי. הסדרה נפתחת בערב כניסת חוק היובש לתוקף, ונושא הברחת אלכוהול והפצתו הוא חלק מרכזי בסדרה. בין היתר, הסדרה עוסקת בנושאים אקטואליים וחברתיים מהתקופה כמו זכות הצבעה לנשים והחיים לאחר מלחמת העולם הראשונה. דמויות היסטוריות רבות מהתקופה מופיעות בסדרה בשמן האמיתי, כגון הגנגסטרים אל קפונה, ג'וני טוריו, ג'ים קולוסימו, ארנולד רוטשטיין, לאקי לוצ'יאנו ומאיר לנסקי, נשיא ארצות הברית וורן הרדינג, ראש ה-FBI ג'ון אדגר הובר, ג'וזף קנדי, המתאגרף ג'ק דמפסי, והבדרנים סופי טאקר ואדי קנטור.
הפרק האחרון של הסדרה שודר ב-26 באוקטובר 2014.
עלילה
עריכההסדרה ממוקמת באטלנטיק סיטי, בשנות העשרים של המאה הקודמת, ומתחילה עם ההכרזה הרשמית על תקופת היובש בה נאסרו ייצור ומכירת אלכוהול בארצות הברית. אנוך "נאקי" תומפסון גזבר העיר של אטלנטיק סיטי ופוליטיקאי מושחת שבעצם מנהל את העיר, מחליט להתעשר על ידי סיפוק האלכוהול להמונים הצמאים למשקה. חייו של נאקי, כמו גם הטיילת שהביאה להתפתחותה של אטלנטיק סיטי, הופכים לגדושים בפשע, סקס והימורים, ושניהם מהווים מוקד משיכה למאפיונרים. "הצד האפל של החלום האמריקאי" מכנה זאת סקורסזה. מה שנראה לנאקי כרעיון טוב בהתחלה מתברר כלא פשוט והוא נגרר בעקבות המגע עם הגנגסטרים והאלכוהול האסור לבור אפל של אלימות ואכזריות.
דמויות
עריכה- אנוק "נאקי" תומפסון (סטיב בושמי) - הגזבר המושחת של מחוז אטלנטיק, ואישיות פוליטית חזקה. דמותו מבוססת על אנוך ל. ג'ונסון.
- ג'יימס "ג'ימי" דרמודי (מייקל פיט) - בן חסות של נאקי, רדוף זכרונות וחוויות מהמלחמה בה לחם.
- תומאס דרמודי (בריידי נון) בנו של ג'ימי
- מרגרט שרודר (קלי מקדונלד) - אלמנה אירית צעירה, ואם. בהמשך, המאהבת של נאקי תומפסון.
- נלסון ואן אולדן (מייקל שאנון) - סוכן פדרלי האוכף את איסור מכירת המשקאות החריפים בארצות הברית (1919-1933) תקופה בה התיקון ה-18 נכנס לחוקית
- אליאס (איליי) תומפסון (שיי ויגהאם) - אחיו הצעיר של נאקי, ושריף מחוז אטלנטיק.
- ווילי תומפסון (בן רוזנפילד) - בנו של איליי
- אנג'לה דרמודי (אלכסה פאלאדינו) - הידועה בציבור של ג'ימי, ואם בנו הקטן.
- ארנולד רוטשטיין (מייקל סטולברג) - איש מאפיה ניו יורקי מתוחכם ורב עוצמה.
- אל קפונה (סטיבן גראהם) - איש מאפיית שיקגו, אלים, עם דחף חזק ובלתי נשלט להשתלב בעסקי הסחר הלא חוקי.
- אלברט "צ'וקי" ווייט (מייקל קנת' ויליאמס) - גנגסטר אפרו אמריקאי רב עוצמה של מחוז אטלנטיק ומנהיג הקהילה השחורה בעיר.
- צ'ארלס "לאקי" לוצ'יאנו (וינסנט פיאצה) - מאפיונר סיציליאני-אמריקאי.
- ג'יליאן דרמודי (גרטשן מול) - אמו של ג'ימי העוסקת בשירותי מין לפרנסתה.
- ריצ'רד הארו (ג'ק יוסטון) - צלף לשעבר בצבא ארצות הברית שנפגע קשות בפניו בעת לחימה ונאלץ לעטות מסיכה כדי להסתיר את הפציעה, חברו הקרוב של ג'ימי.
- קומודור לואיס קייסטנר (דבני קולמן) - מורו הרוחני של נאקי, ואביו של ג'ימי.
- ג'יפ רוזטי (בובי קנאבלי) - גנגסטר סיציליאני הנהפך לאויבו המרכזי של נאקי בעונה השלישית.
- ד"ר ולנטין נרסיס (ג'פרי רייט) - גנגסטר קר רוח מהארלם, מהדמויות המובילות בעונה הרביעית.
- מאיר לנסקי (אנטול יוסף) - גנגסטר צעיר בן חסותו של רוטשטיין.
- לוסי דזינגר (פאז דה לה הוארטה) - הסקס הקבוע של נאקי, שכל הזמן שהיא איתו אדי מפריע להם.
- אדי קסלר (אנתוני לק'ורה) - העוזר האישי של נאקי, שתמיד מפריע לו וללוסי.
- מיקי "דוייל" קוזיק (פול ספארקס) - יבואן ויצרן של אלכוהול משובח, שעושה עסקים עם נאקי, ושינה את שמו לדוייל, כי זה נשמע יותר יפה.
- אוון סלייטר (צ'ארלי קוקס) - עושה דברו ובן חסותו של נאקי תומפסון.
- מייקל תומפסון (צ'ארלי פלאמר) - בנו של אליאס (איליי) תומפסון
- ג'ון אדגר הובר (אריק לדין) - ראש הלשכה הפדרלית לחקירות (FBI)
- בילי ווינסלו (צ'ייס קולמן) - פושע ושותפו של דרמודי.
סקירה
עריכהעונה | פרקים | שודרה לראשונה | |||
---|---|---|---|---|---|
הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
1 | 12 | 19 בספטמבר 2010 | 5 בדצמבר 2010 | ||
2 | 12 | 25 בספטמבר 2011 | 11 בדצמבר 2011 | ||
3 | 12 | 16 בספטמבר 2012 | 2 בדצמבר 2012 | ||
4 | 12 | 8 בספטמבר 2013 | 24 בנובמבר 2013 | ||
5 | 8 | 7 בספטמבר 2014 | 26 באוקטובר 2014 |
הפקה
עריכההסדרה מבוססת על ספרו של נלסון ג'ונסון Boardwalk Empire: The Birth, High Times, and Corruption of Atlantic City, ושואבת השראה מסוימת מדמות היסטורית אמיתית מהתקופה בשם אנוך ל. ג'ונסון, אם כי על פי טרנס וינטר הספר הוא נקודת מוצא בלבד לסדרה, וכן נבחר לשנות את שם המשפחה מג'ונסון לתומפסון כדי לא לכבול את ידי ההפקה להיצמד מדי לפרטים הביוגרפיים של ג'ונסון.
טרנס וינטר מתאר את העבודה הצמודה עם מרטין סקורסזה ככמעט סינרגיה מושלמת. מרטין סקורסזה היה מעורב בסדרה עוד בטרם טרנס וינטר הגיע אליה כמפיק וכותב, והשניים היו נוהגים להיפגש מדי יום ראשון בטרם החלו הצילומים על מנת לתכנן את הסדרה. הם החליטו יחד על ליהוק והפקה וסקורסזה ביים את הפרק הראשון וכתב את המדריך לבמאים שיביימו את שאר פרקי הסדרה על מנת שיאמצו את הסגנון הקולנועי שיצר. מרטין סקורסזה אף היה מעורב בעריכה, ועל פי בקשתו צילומי העונה השנייה יותאמו ללו"ז שלו על מנת שיוכל לביים בה כמה שיותר פרקים.
הסדרה צולמה על סט מיוחד שנבנה בגרינפוינט שבברוקלין. סט הטיילת עצמו, באורך של 92 מטרים, עלה 5 מיליון דולר, והוא נבנה במשך 3 חודשים. הסט מציג חזית מדויקת של אטלנטיק סיטי בשנות העשרים, ועל מנת לשמור על תחושת האותנטיות, כל צילומי השמים, קו הרקיע ומזג האוויר עברו טיפול דיגיטלי ששיווה להם מראה של התקופה, הבגדים של הניצבים עוצבו בהשראת התקופה ובעזרת המכון לאופנה, מוזיאון המטרופוליטן, ומוזיאון ברוקלין בעוד השחקנים עצמם לבשו מגוון בגדי וינטג' אמיתיים משנות העשרים בהשאלה ממוזיאונים וחנויות מתמחות. כל הריהוט ועיצוב הפנים משתמש אף הוא בחפצים מהתקופה.
HBO השקיעה סכומים עצומים בסדרה, פרק הפיילוט עלה 18 מיליון דולר (הפיילוט היקר בהיסטוריה) ועלות כל העונה הראשונה עומדת על פי הערכות על 65 מיליון דולר. זוהי ההפקה הגדולה והמורכבת ביותר בטלוויזיה, בכל זמן נתון היו על הסט 40 מאפרים ו-20 מלבישים, שטיפלו בשחקנים ובניצבים. צוות ההפקה, כולל שחקנים, עמד על 1200 אנשים ו-2000 ניצבים. 500 חברות הפקה שונות - מקייטרינג ועד אינסטלציה - היו מעורבות בהפקת 12 פרקי הסדרה, שצולמו במשך 200 ימים. על פי דיווחים HBO השקיעה סכום חסר תקדים בקידום הסדרה, בין 30 ל-40 מיליון דולר.
ביקורות ופרסים
עריכהעם עלייתה הפכה "אימפריית הפשע" לסדרה הנצפית ביותר של HBO מזה 6 שנים, וחודשה לעונה שנייה. הסדרה זכתה לביקורות חיוביות ומשבחות מידי המבקרים (שצפו ב-6 פרקים עוד בטרם עלתה) שציינו לטובה את העובדה שהיא טובה מפרק לפרק.
ב-2011 זכתה הסדרה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר, וסטיב בושמי זכה בפרס על משחקו בסדרה. כמו כן, זכתה הסדרה בפרס גילדת שחקני המסך, בקטגוריית אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרת דרמה. התוכנית הייתה מועמדת ל-18 פרסי אמי ב-2011. בין הקטגוריות: "סדרה הדרמה הטובה ביותר", "שחקן ראשי בסדרת דרמה" (סטיב בושמי), "שחקנית משנה בדרמה" (קלי מקדונלד) ו"בימוי בסדרת דרמה".
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אימפריית הפשע
- אימפריית הפשע, ברשת החברתית פייסבוק
- אימפריית הפשע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- "אימפריית הפשע", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אימפריית הפשע", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אימפריית הפשע", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אימפריית הפשע", באתר HBO Max (באנגלית)
- "אימפריית הפשע", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
- "אימפריית הפשע", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אימפריית הפשע, באתר yes וואלה
- ניב הדס, "אימפריית הטיילת" מסתערת על התואר יורשתה של "הסופרנוס", באתר הארץ, 28 באוקטובר 2010
- יצחק טסלר, שותה חסר תקנה: על הסדרה "אימפריית הפשע", באתר nrg, 23 בינואר 2011
- קרן בר לב, כל מה שרציתם לדעת על "אימפריית הפשע", באתר mako, 23 בינואר 2011
- אייל לוי, אימפריות עולות: על "אימפריית הפשע", באתר nrg, 24 בינואר 2011
- פיני אסקל/הילית וולברג/אינה שנדר, "אימפריית הפשע" - סיקור מיוחד, באתר nana10, 24 בינואר 2011
- לירוי שופן, אימפריית הפשע האופנתי, באתר וואלה, 19 בינואר 2011
- פז חסדאי, הורד ומשול: על ההייפ סביב "אימפריית הפשע", באתר וואלה, 24 בינואר 2011
- רותה קופפר, "אימפריית הפשע": הסדרה שתלמד את טוני סופרנו להתלבש, באתר הארץ, 21 בינואר 2011
- טלי שולץ, "הכל נהיה משוגע יותר": טרנס ווינטר ומייקל שנון מספרים על "אימפריית הפשע", באתר וואלה, 8 באפריל 2011
- יצחק לאור, העולם כמשתה אסור, באתר הארץ, 22 באפריל 2011
- עינב שיף, "אימפריית הפשע" חזרה: אלוהים, כמה שזה טוב, באתר וואלה, 26 בספטמבר 2011
- איל רוב, "אימפריית הפשע" מסיימת עונה: נאקי עדיין ג'נטלמן, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2012
- לורי שטטמאור, "אימפריית הפשע": עונה של דם, יזע וויסקי, באתר ynet, 9 בדצמבר 2012
- יובל מן, "אימפריית הפשע 5": היו זמנים באמריקה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2014
- עידו ישעיהו, העונה האחרונה של "אימפריית הפשע": השפל הגדול והמרהיב, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2014
- רותה קופפר, סוף "אימפריית הפשע": סדרה תקופתית שהולידה תקופה בטלוויזיה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2014
- הגר בוחבוט, עכבר העיר אונליין, אימפריית הפשע: הסדרה שעשתה היסטוריה מהציפיות שלנו לגבי המסך הקטן, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014
- עידו ישעיהו, כרוניקה של אימפריה: "אימפריית הפשע" סוגרת את שעריה, באתר וואלה, 28 באוקטובר 2014
- אמרי סדן, אימפריית הפשע: התסריט הכי טוב הוא המציאות, באתר nrg, 4 בנובמבר 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ ניר וולף, היורשת של "הסופרנוס", באתר ישראל היום, 16 בספטמבר 2010