איליה פריגוז'ין

איליה פריגוז'ין (Ilya Viscount Prigogine‏, 12 בינואר 1917 (יוליאני) – 28 במאי 2003) היה פיזיקאי, כימאי ומתמטיקאי בלגי-יהודי יליד רוסיה וזוכה פרס נובל בכימיה לשנת 1977 בזכות עבודתו על מבנים דיסיפטיביים, מערכות מורכבות ואי-הופכיות.

איליה פריגוז'ין
Ilya Viscount Prigogine

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	25 בינואר 1917 מוסקבה, האימפריה הרוסית
פטירה	28 במאי 2003 (בגיל 86) בריסל, בלגיה
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום מגורים	בלגיה
מקום לימודים	האוניברסיטה החופשית של בריסל
מנחה לדוקטורט	Théophile de Donder
מוסדות	אוניברסיטת טקסס באוסטין האוניברסיטה החופשית של בריסל אוניברסיטת שיקגו
תלמידי דוקטורט	Dilip Kumar Kondepudi, Francisco de Assis Bosco, Bernard Lavenda, Alexandre Serge François Pomposo, André de Palma, Alkis P. Grecos, Paul Mandel, Leon Brenig, Michael Vladimirovich Rosenberg, Manuel García Velarde, Adi Bulsara, Werner Horsthemke, הארי פרידמן, Zili Zhang, Grégoire Nicolis, Ping Chen, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	פרס נובל לכימיה (1977) פרס בורק (1972) Kampé de Fériet Award (1994) מדליית רמפורד (1976) פרס הונדה (1983) מדליית קוטניוס (1975) פרס פרנקי (1955) מפקד בלגיון הכבוד עיטור הידידות (רוסיה) פרס בוגוליובוב
תרומות עיקריות
על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל.

קורות חיים

פריגוז'ין נולד במוסקבה ב-1917, מספר חודשים לפני המהפכה הבולשביקית. אביו, רומן פריגוז'ין, היה מהנדס כימי במכון הטכנולוגי של מוסקבה, ואימו פסנתרנית. משפחתו לא אהבה את המערכת הסובייטית ועזבה את רוסיה בשנת 1921. הם נדדו בתחילה לגרמניה וב-1929 עברו לבלגיה, מקום בו זכה פריגוז'ין באזרחות בשנת 1949.

פריגוז'ין למד באוניברסיטה החופשית של בריסל. בשנת 1947 הוא התמנה כפרופסור לכימיה באוניברסיטה זו. בהמשך הוא נתמנה כמנהל המרכז למכניקה סטטיסטית ותרמודינמיקה באוניברסיטת טקסס באוסטין ועמד בראש מכון סולווי בבריסל. שימש כעורכו של Foundations of Physics, כתב עת בפיזיקה העוסק בבעיות יסוד העומדות בפני הפיזיקה המודרנית.

בשנת 1977 זכה פריגוז'ין בפרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום התרמודינמיקה של מערכות הרחוקות משיווי משקל, שפורסמה לראשונה בשנת 1955 בספרו "תרמודינמיקה של תהליכים לא-הפיכים".

עבודתו

פריגוז'ין ידוע בעיקר הודות להגדרה שלו של מבנים דיסיפטיביים והתפקיד שלהם במערכות תרמודינמיות שנמצאות רחוק משיווי משקל, תגלית שבזכותה זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 1977. פריגוז'ין הראה שייבוא ופיזור של אנרגיה לתוך מערכת כימית יכולה להפוך בה, באופן מקומי, את התהליך של המיקסום של האנטרופיה, תהליך שמתרחש כתוצאה מהחוק השני של התרמודינמיקה במערכת מבודדת שבה אין כניסה של חומר או אנרגיה.

דבר זה מוביל להגדלת האנטרופיה במערכת הכללית יותר (שמכילה את המבנה הדיסיפטיבי), בהתאם לחוק השני של התרמודינמיקה. המערכות הדיסיפטיבית תלוית בזרימת אנרגיה אל ומתוך המעטפת של המערכת כדי לשמור על הארגון הפנימי שלהן - כלומר כדי ולשמור על המצב האנטרופי הנמוך שלהן.

התאוריה של מבנים דיסיפטיביים הובילה למחקרים פורצי דרך על מערכות בעלות ארגון עצמי כמו גם במחקר פילוסופי אודות היצירה של סיבוכיות במערכות ביולוגיות (יצורים חיים, מערכות אקולוגיות) ובמחקר אחר תפקידו של הזמן בייצור תהליכים בלתי הפיכים וביצירת סדר במסגרת מדעי הטבע.

רבים רואים בעבודתו של פריגוז'ין כגשר בין המדעים לבין מדעי החברה. יחד עם רוברט הרמן, פרופסור מאוניברסיטת טקסס באוסטין, הוא פיתח את הבסיס למודלים של זרימת שני נוזלים, מודל תחבורה עבור רשתות עירוניות, תוך שימוש בעיבוי בוז-איינשטיין לתחום הנדסת תחבורה. זאת במקביל למודל שני נוזלים במכניקה סטטיסטית קלאסית. הפורמלית שלו של התארגנות עצמית שימשה "כגשר זמני" בין תורת המערכות הכלליות לבין תרמודינמיקה.

לדעת פריגוז'ין הפיזיקה סובלת מ-3 פרדוקסים, האחד הוא פרדוקס הזמן שבו אף על פי שאנו מכירים תהליכים אי-הופכיים בזמן, משוואות יסוד של הפיזיקה הן הופכיות. פרדוקס הקוונטים שבו פונקציית הגל המתארת חלקיק "קורסת" בעקבות מדידה והופכת למצב מוגדר יותר שאינו הפיך, ואשר משוואות תורת הקוונטים אינן מתארות את התרחשותו, ופרדוקס הייקום שבו המשוואות של איינשטיין נותנות לייקום מצב התחלתי. אלא שרגע הבריאה הוא רגע סינגולרי שאינו מובן במשוואות.

בספר "סדר מתוך הכאוס" טענו פריגוז'ין וההיסטוריונית איזבלה סטנגר כי הפיזיקה משועבדת לנוסחאות המכניסטיות שבהן אין אי-הופכיות בזמן. הספר נקרא במקור הצרפתי "הברית החדשה" ואמור להיות מנוגד להשקפה של הביולוג ז'אק מונו, שגרס כי הברית הישנה בין האדם לטבע נשברה. ההיסטוריה מלאה תופעות אי-הפיכות שמשנות אותה, ואילו משוואות הפיזיקה הן הופכיות. לדעת פריגוז'ין קיום של מושג זמן בפיזיקה יוביל למושג זמן בביולוגיה וזה יוביל למושג זמן במדעי החברה. דבר זה ידגים לדעתו כי האדם הוא חלק מהיקום.

עבודותיו בשנותיו האחרונות התמקדו בתפקיד המתמטי של דטרמיניזם במערכות לא ליניאריות ברמה הקלאסית וברמה הקוואנטית.

בתחילה נשא לאישה את המשוררת הבלגית הלנה יופה, וב-1945 נולד להם בן. לאחר גירושיהם, ב-1961 נשא את הכימאית הפולנית מריה פרוקופוביץ' ובשנת 1970 נולד להם בן.

ספרים

• תרמודינמיקה של תהליכים לא-הפיכים, 1955
• סדר מתוך הכאוס (Order out of Chaos: Man's new dialogue with nature (1984, יחד עם ההיסטוריונית Isabelle Stengers ספר שבו דן פריגוז'ין באפשרות לגשר בין שתי התרבויות של עולם המדע ומדעי החברה.

קישורים חיצוניים

• איליה פריגוז'ין, באתר פרס נובל (באנגלית)
• איליה פריגוז'ין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• איליה פריגוז'ין, באתר IEEE
• איליה פריגוז'ין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• איליה פריגוז'ין באתר Encyclopedia of Human Thermodynamics
• זמן, יקום ואדם ריאיון עם פריגוז'ין, גלילאו, ספטמבר-אוקטובר 1995,
• ביוגרפיה של פריגוז'ין באתר nndb