סיים

הבית התחתון של הפרלמנט הפולני
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הסֵיְיםפולנית: ‏Sejm‏) הוא הבית התחתון של הפרלמנט הפולני, ובידיו נמצאות סמכות החקיקה העליונה.

סיים
Sejm Rzeczypospolitej Polskiej
מדינה פוליןפולין פולין
סוג בית תחתון של הפרלמנט הפולני
היסטוריה
תקופת הפעילות 1921–הווה (כ־103 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הרכב
מספר מושבים 460
קואליציה (235) אופוזיציה (225)
מנהיגים
מרשל הסיים שימון הולובניה
משכן
עריכת הנתון בוויקינתונים
ורשה
אתר אינטרנט
sejm.gov.pl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בניין הסיים בוורשה

הוא מונה 460 חברים, שנבחרים בבחירות כלליות וחשאיות בהן יכול להתמודד כל אזרח פולין שמלאו לו 21 שנים. כהונת הסיים נמשכת ארבע שנים מיום בחירתו. במצבים מסוימים רשאי נשיא פולין לפזרו לפני מועד זה.

עד המאה ה-20 התייחס המונח "סיים" באופן כולל לכל שלושת בתי הפרלמנט של פולין: הבית התחתון ("בית השליחים"; בפולנית: Izba Poselska), הבית העליוןסנאט; בפולנית: Senat) והמלך. מאז כינון הרפובליקה הפולנית השנייה (19181939) ועד ימינו, מתייחס המונח "סיים" רק לבית התחתון של הפרלמנט, והבית העליון נקרא "סנאט".

 
רוז'ה פומרנץ-מלצר, האשה הראשונה שנבחרה לסיים

צירים יהודיים בסיים

עריכה

בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה נבחרו לסיים צירים יהודיים רבים. בבחירות לסיים המחוקק ב-1919 נבחרו לסיים 11 צירים יהודיים. הם ייצגו את המפלגות הציוניות, האורתודוקסים, הפולקיסטים ופועלי ציון. הצירים הקימו יחדיו את ההתאחדות החופשית של הצירים היהודים בני הלאומיות היהודית בסיים. ההתאחדות איגדה שלוש סיעות מפלגתיות: הציונים, האורתודוקסים והפולקיסטים, כשנציג 'פועלי ציון' שיתף עימם איתם פעולה. הנציגות 'בני הלאומיות היהודית' (Narodowosci Zydowskiej) באה להדגיש את שייכותם הלאומית, שהייתה בעלת משמעות בתקופה שבה הם נאבקו על הכרה בהם כנציגיו של מיעוט לאומי. בשנת 1922 נבחר הרב יהודה מאיר שפירא מייסד ה"דף היומי" לציר בסיים מטעם אגודת ישראל וכיהן למשך חמש שנים עד לשנת 1927.

האשה הראשונה שנבחרה כצירה בסיים הייתה ד"ר רוז'ה פומרנץ-מלצר (אנ'), פעילה ציונית מגליציה.

בשנת 1934 פעל השלטון בפולין לצמצם את הייצוג של האופוזיציה ושל המיעוטים בפולין ושינתה את שיטת הבחירות לאזורית[1]. בעקבות זאת, החרימו הציונים השמאליים את הבחירות שהתקיימו בסתיו 1935[2] ונבחרו רק ארבעה נציגים יהודים: אמיל זומרשטיין איש הציונים הכלליים שהתמודד בגליציה, הרב יצחק רובינשטיין איש המזרחי שהתמודד בוילנה, וצלב וישליצקי שהיה נציג הסוחרים ויעקב לייב מינצברג איש אגודת ישראל שהתמודד בלודז'. זמן קצר לאחר הבחירות נפטר וישליצקי והייצוג היהודי ירד לשלושה[3]. בתחילת 1936, בעקבות ערעור על תוצאות הבחירות[4], נכנס ד"ר יהושע גוטליב לסיים.

בבחירות בסתיו 1938 נבחרו מחדש אמיל זומרשטיין, ומינצברג, ונוספו עליהם יצחק שוורצברט כנציג מחוז קרקוב[5], וזיידנמן מהסוחרים וטרוקנהיים מאגודת ישראל בוורשה[6].

גם תחת השלטון הקומוניסטי, הפרלמנט היה רב מפלגתי (תחת מגבלות שונות). בתחילת ימי פולין הקומוניסטית היה יחס של חבר פרלמנט לכל 60,000 תושבים, אך מפני חוסר מעשיותה השיטה הוחלפה לאחר 2 כהונות שמנו 425 ו-459 חברים (בהתאמה). הסיים היה אחראי על מינוי : ראש הממשלה וממשלתו, מבקר המדינה, מועצת המדינה וחברי בית הדין לחוקה. גם אישור התקציב והתוכניות הלאומיות נזקו לאישור הסיים.

ראשי הפרלמנט בתקופה הקומוניסטית

עריכה

בתקופה הקומוניסטית בוטל תפקיד "מרשל הסיים", ויו"ר הסיים נקרא יו"ר נשיאות הסיים

  • סטניסלב שרשבסקי: 1957- 1969
  • ג'רזי באפיה: 1969 - 1972:
  • קז'ימייז ס'וויטאלה: 1972 - 1986
  • מאקייג' וירובסקי: 1986 - 1990
  • ריסארד סטמפלובסקי: 1990 - 1993

בראשות הסיים עומד מרשל הסיים. הוא נבחר או מודח על ידי רוב מוחלט של חברי הסיים. המרשל מנהל גם את הישיבות המשותפות של שני בתי הנבחרים של הפרלמנט הפולני. כמו כן המרשל ממלא את מקום הנשיא במקרים הנקובים בחוקה. כיום מכהנת בתפקיד אלז'בייטה ויטק ממפלגת חוק וצדק.

כהונת הסיים מסתיימת ארבע שנים לאחר תחילתה. חברי הסיים (ברוב של שני שלישים) יכולים לפזר את הסיים לפני מועד זה. אם לאחר המועד הנקוב בחוקה לא הורכבה ממשלה, חייב נשיא פולין לפזר את הסיים. נשיא פולין רשאי גם לפזר את הסיים אם התקציב לא אושר ארבעה חדשים לאחר שהמממשלה הגישה אותו לסיים.

סיעות הבית

עריכה

ועדות הסיים

עריכה
  • ועדת המינהל והפנים.
  • הוועדה לדיגיטציה וחדשנות.
  • ועדת האנרגיה והאוצר (ECOC).
  • הוועדה לביקורת המדינה.
  • הוועדה לפניות הציבור.
  • ועדת הרכוש הציבורי.
  • ועדת השירותים החשאיים.
  • הוועדה לענייני האיחוד האירופי.
  • ועדת החינוך והמדע.
  • ועדת האתיקה.
  • ועדת הכספים.
  • ועדת הכלכלה.
  • ועדת הכלכלה והניווט הימיים.
  • ועדת התשתיות.
  • ועדת התיירות והספורט.
  • ועדת התרבות והמדיה.
  • הוועדה לענייני הפולוניה.
  • הוועדה לענייני מיעוטים.
  • ועדת ההגנה.
  • הוועדה לאיכות הסביבה.
  • הוועדה לאכיפת החוק.
  • הוועדה לענייני קשישים.
  • ועדת הרווחה והמשפחה.
  • ועדת החסינות.
  • ועדת החקלאות.
  • ועדת השלטון המקומי.
  • ועדת החוץ.
  • הוועדה לזכויות אדם.
  • ועדת החוקים.
  • ועדת הבריאות.

ראשי הסיים בתקופת הרפובליקה השלישית

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה