מצפה רמון

מצפה רמון
	; סמל המועצה המקומית מצפה רמון ; סמליל ממותג של המועצה המקומית - בשימוש בעשור השלישי של המאה ה-21
	תצפית על מצפה רמון מהר גמל - 2009
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אליה וינטר
גובה ממוצע	‎714 מטר
תאריך ייסוד	1956
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	5,629 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	225
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎6.9% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.68 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	74.2 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	233
תחום שיפוט	75,830 דונם
- דירוג ארצי	40
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת צפון הנגב רגילה) מצפה רמון30°36′46″N 34°48′06″E / 30.6128°N 34.8018°E מפת __ מצפה רמון; [‌למפה דינמית של דרום הנגב‌] מכל הצדדים: __ מועצה אזורית רמת הנגב
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	216
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4060
- דירוג ארצי	118
לאום ודת
	יהודים: 88%; ערבים-מוסלמים: 3.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0.2%; אחרים: 7.9%;
	יהודים: 88%; ערבים-מוסלמים: 3.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0.2%; אחרים: 7.9%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	10.3%
גילאי 5 - 9	8.3%
גילאי 10 - 14	7.1%
גילאי 15 - 19	11.5%
גילאי 20 - 29	20.8%
גילאי 30 - 44	18.2%
גילאי 45 - 59	11.8%
גילאי 60 - 64	3.2%
גילאי 65 ומעלה	8.8%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	6
– יסודיים	4
– על-יסודיים	3
תלמידים	1,011
– יסודי	558
– על-יסודי	453
מספר כיתות	57
ממוצע תלמידים לכיתה	16.4
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל מצפה רמון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון הצפונית, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם ומתגוררים בה כ-5,047 תושבים^[6]. היא הוקמה בשנת 1953 כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע בשנת 1956. סיסמת העיר היא: "מצפה רמון-מרחב השראה"

היסטוריה

מצפה רמון בשנת 1957

מעלה העצמאות ממצפה רמון בשנת 1960

בשנת 1953 החלה סלילת הכביש לאילת, ועל שפת מכתש רמון, הוקם מחנה העצמאות, אשר שירת את סוללי הכביש, פועלים, אנשי צבא ובדואים^[7]^[8].

ב-26 במאי 1956 הגיעו המתיישבים הראשונים למקום, בהנהגת חגי אבריאל, וייסדו יישוב קואופרטיבי של עובדי מפעל לניצול מחצבים ממכתש רמון^[9]. לאחר כשנה פורק הקואופרטיב, תוך שהמוסדות המיישבים לקחו עליהם את חובותיו^[10], ומצפה רמון הייתה לעיירה^[11]. משרד הביטחון מינה את דב הרשקוביץ (1930-2013) לראש הוועד המקומי ב-1957^[12]. בשנותיו הראשונות הובאו ליישוב מים במכליות והיו בעיות באספקת החשמל, המים ובפינוי האשפה. בנוסף לעבודה במכתש בכריית חרסית וגבס, התושבים התפרנסו מעבודות בנייה במקום, משירותים וממסחר (בין השאר עם הנוסעים בדרך לאילת).

לאחר חמש שנים התגוררו במקום 370 תושבים ובהם 160 ילדים, רובם ותיקים בישראל. באותה תקופה נבנו במקום 180 יחידות דיור במטרה לקלוט עולים חדשים^[13]. אף על פי שהעיירה הייתה בתחום המועצה האזורית רמת הנגב, היא נוהלה על ידי משרד הביטחון^[14]. בשנת 1959 תיאר יאיר קוטלר את המקום:

אין זה מן הדברים הקלים להתקבל למגורים במצפה רמון. זהו יישוב אקסקלוסיבי שכל תושב בו עובר סלקציה קפדנית לפני שמאשרים לו מגורי קבע בעיירה. ... להזרים למצפה רמון צעירים בריאים בעלי כושר עבודה וקצת חזון. הסייג הביטחוני הוא קפדני ביותר. מצפה רמון מיושבת בעיקר על ידי חברי מפא"י שגילם הממוצע בין 25 ל-35.

— א. שמאי, הדיקטטורה האדומה בנגב, חרות, 23 בדצמבר 1959

בסוף שנת 1961 הגיעה למקום חבורה של כ-80 צעירים שביקשו להקים בקרבת מקום עיר^[14] קואופרטיבית, אך קיבלו אישור להצטרף רק ליישוב הקיים. לאחר כשנה, הקבוצה התפרקה ועזבה את המקום^[15]. ב-30 ביולי 1964 הפכה מצפה רמון למועצה מקומית וראש הוועד המקומי, דב הרשקוביץ (איש משרד הביטחון ששימש בתפקידו למעלה מ-6 שנים), נבחר בהמשך פה אחד כראש המועצה. על רקע אכזבה קשה מטיפול מוסדות המדינה ביישוב, התפטר הרשקוביץ מתפקידו באוקטובר, יחד עם עוד שניים מחברי המועצה ועזב את היישוב לקראת סוף אותה שנה.^[16] באותן שנים הגיעו ליישוב עולים חדשים מצפון אפריקה ומרומניה, וב-1972 התגוררו בו כ-1,400 תושבים בכ-300 משקי בית.

היישוב ספג מהלומה כלכלית עם סיום סלילת כביש הערבה בספטמבר 1967, ומעבר התנועה לאילת לכביש זה. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים תוכננה העברת הבסיסים הצבאיים מסיני ופתחת רפיח למצפה רמון. לצורך כך הוקמו שכונות חדשות צמודות קרקע למאות אנשי קבע. בעקבות מבצע שלום הגליל השתנו פני הדברים ורוב אנשי הקבע נשלחו צפונה, אולם בסיס חיל האוויר איתם שפונה מסיני והוקם בקרבת מקום כבסיס חיל האוויר רמון הביא להגדלת האוכלוסייה ביישוב.

בשנת 1988 מנתה מצפה רמון כ-3,000 תושבים. החל בשנת 1990, עם קליטת העלייה מחבר העמים, המשיך היישוב להתרחב.

בשנת 2000 הוקמה במצפה רמון ישיבת מדברה כעדן, בראשות הרב צבי קוסטינר, שעברה ליישוב מדימונה.

ב-2013 פורסם על תוכנית המתאר של מצפה רמון, במסגרתה תוכננה הקמת שמונה בתי מלון חדשים, כפר נופש חדש ואף שיפוץ מרכז ההנצחה לאילן רמון.^[17]. מרכז ההנצחה נפתח מחדש לאחר שיפוץ מקיף בפברואר 2013^[18].

ב-2018 פורסם כי קיימת תוכנית להקמת שכונה חדשה במקום, בשכונה יוקמו כ-1,200 יחידות דיור^[19].

בקרבת מצפה רמון נמצא בית הספר לקצינים של צה״ל, וכן יחידת הבקרה האווירית 509, האחראית על חציה הדרומי של הארץ.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במצפה רמון 5,629 תושבים (מקום 225 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎6.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 75.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,478 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[20]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסיית היישוב מורכבת מקהילות רבות ומגוונות: קהילת המייסדים - ותיקי היישוב, עולים מצפון אפריקה, עולים מברית המועצות, קהילת העבריים, משפחות אנשי צבא קבע מבסיסי צה"ל באזור, גרעין תורני וקיבוץ עירוני. לצד אלו, בעשרים השנים האחרונות, קיימת הגירה חיובית של צעירים ומשפחות שבוחרים להתיישב במצפה רמון.

הגרעין התורני "ועליתם בנגב" הוקם סביב ישיבת מדברה כעדן, בראשות הרב צבי קוסטינר. הגרעין פעיל ביישוב בתחומי החינוך והתרבות התורנית וכן בתחום הרווחה. בסוף שנת תשפ"ב חנך הגרעין התורני את בית הכנסת "משכן אהוד". לפי תחקיר שפורסם בספטמבר 2023, כחמישית מבעלי זכות הבחירה ביישוב הם אנשי הגרעין התורני אשר צברו כוח פוליטי, הובילו לשינוי ציביונה של מצפה רמון ופועלים נגד קהילת הלהט"ב וסמליה^[21].

בשנת תשס"ג הוקמה במצפה רמון קהילת "עץ חיים" לבעלי תשובה (המקושרת גם היא לגרעין התורני^[22]). הקהילה היא חלק מרשת הקהילות "נטיעות".

הקיבוץ העירוני של תנועת דרור-ישראל פועל ביישוב משנת 2006 ומונה כמה עשרות אנשי חינוך^[23]^[24].

גאוגרפיה ואקלים

היישוב מצפה רמון ממוקם בלב הר הנגב כ־80 ק"מ מדרום לבאר שבע ו-150 ק"מ צפונית לאילת על שפת מכתש רמון הצפונית בגובה של כ-850 מטר מעל פני הים. חלקו המזרחי של מכתש רמון נכלל בתחום השיפוט של המועצה. תחום זה הוא מובלעת בתוך שטחי המועצה האזורית רמת נגב. רק כ-3,500 דונם מתוך 64,500 דונם שבתחום השיפוט של המועצה מיועדים למגורים, תיירות ותעשייה. נכון ל-2017, הגובה הממוצע של השטח העירוני הכלול בתחום השיפוט של המועצה הוא 714 מטר. קו פרשת המים עובר בקרבת מצפה רמון מערבית לה.

המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מדברי מיוחד בכל עונות השנה- מזג האוויר בקיץ חם ויבש כאשר בשעות אחר הצהריים מתחילות לנשב רוחות עזות. בחורף קר מאוד ואחת לכמה שנים אף יורד שלג. כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ-80 מ"מ.

אקלים במצפה רמון
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	13.3	14.6	18.8	22.9	26.9	29.3	31	30.7	28.4	25.1	19.9	15.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	6.6	6.9	8.8	11.8	15.4	17.6	19.7	19.3	17.6	15.5	12.2	8.7
משקעים ממוצעים (מ"מ)	18.6	13.2	11.5	2.9	1.5	0	0	0	0.1	4.1	5.7	11.6
מקור: Israel Weather

חינוך

במצפה רמון ישנם ארבעה בתי-ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי "רמון", בית ספר ממלכתי דתי "הראל", דמוקרטי - רותם ותורני-סביבתי. בנוסף קיימים בית ספר על יסודי "השלום", התיכון החברתי מצפה רמון, פנימייה בשם חברת הנוער מצפה רמון, ישיבה תיכונית מצפה רמון, ישיבה גבוהה מדברה כעדן והישיבה הקטנה מדברה כעדן לצעירים. בנוסף, ישנה גם מכינה קדם צבאית ״אשר רוח בו״.

כמו כן ביישוב פועלות שלוש תנועות נוער המהוות מרכזי פעילות לנוער ביישוב: קן של תנועת הנוער העובד והלומד^[25], סניף בני עקיבא, וסניף של תנועת אריאל. בנוסף קיימת תנועה יישובית בשם לב רמון.

מרכז הצעירים

מצפה רמון במבט ממרכז המבקרים שעל שפת מכתש רמון

מרכז הצעירים במצפה רמון הוקם בשנת 2011. במרכז מוצעים מגוון שירותים בהם מתן ייעוץ ללא עלות בנושאי יזמות, השכלה גבוהה, מעבר ליישוב, דיור ותעסוקה. בנוסף, המרכז מארגן, מארח ומלווה מפגשים ומיזמים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים ביישוב. במקום קיים חדר מחשבים, חדר ישיבות וכיתת לימוד לשימוש הציבור.

השכלה גבוהה

במרכז הצעירים פועלת תוכנית "הישגים"^[26], שמטרתה קידום תחום ההשכלה הגבוהה ביישובי הפריפריה. התוכנית מספקת ייעוץ וליווי לצעירי היישוב, החל משלב ההתלבטות בבחירת תחום לימודים, דרך ההכנה והקבלה ללימודים ועד למציאת מלגות לסיוע ומימון. במרכז מתקיימים קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית ולמבחן אמי"רם, אירועי העשרה לסטודנטים ולמועמדים ללימודים.

בשנים האחרונות, מספר הסטודנטים תושבי היישוב גדל - נכון לשנת 2014 ישנם 228 סטודנטים תושבי מצפה רמון. בעקבות נתון זה, בשנת 2015 נפתחו לראשונה לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה במצפה רמון במדעי הרוח והחברה. כמו כן, במטרה לעודד השכלה גבוהה וכלכלה מקומית, בשנת 2016 הושק מיזם "ביזנסטודנט" - מיזם הטבות לסטודנטים תושבי היישוב בעסקים מקומיים. נכון ל-2016, 30 עסקים מקומיים מעניקים הטבות ייחודיות לסטודנטים, כנגד הצגת כרטיס סטודנט מצפאי.

יזמות ופיתוח עסקי

במרכז הצעירים קיימת שלוחה של מרכז כא"ן- כלכלה אזורית בנגב. רכז כא"ן אחראי על קידום ופיתוח כלכלה מקומית מקיימת לרווחת תושבי היישוב. זאת נעשה באמצעות עידוד יזמות ועסקים מקומיים ושיתופי פעולה בין הגופים הציבוריים, העסקיים והחברתיים הפועלים במצפה רמון. במרכז מתקיימים קורסים וסדנאות ליזמים ולבעלי עסקים בנושאים ממוקדים.

תעסוקה

קואופרטיב "העגלה" הפועל ביישוב

בעבר היה אחוז המובטלים במצפה רמון גבוה יחסית ליישובים אחרים בישראל. סלילת כביש הערבה (באמצע שנות ה-60) בדרך לאילת פגעה בהתפתחות הכלכלית של מצפה רמון, שכן עד אז הנסיעה לאילת הייתה בכביש 40 העובר ליד היישוב.

בשנים האחרונות התיישבו במצפה אמנים ויזמים מרחבי הארץ. אזור התעשייה הישן הוסב לאזור תיירות ("רובע דרכי הבשמים") ונפתחו בו חנויות של תוצרת מקומית, מסעדות, בתי קפה וגלריות. בשנת 2004 נפתח ב"רובע דרכי הבשמים" מפעל ניחוח טבע FARAN, המעסיק נכון ל-2015, כ־20 עובדים מקומיים.

בשנת 2011 נפתח מלון היוקרה "בראשית" על ידי רשת ישרוטל, המספק תעסוקה לעשרות מתושבי המקום.

ב-2013 קמה במצפה רמון מקאן ואלי, סוכנות פרסום דיגיטלית המהווה שלוחה של משרד הפרסום מקאן אריקסון, כיוזמה של היזמת החברתית-עסקית חנה רדו. במקאן ואלי מועסקים כמה עשרות עובדים, רובם תושבי מצפה רמון והנגב.

תיירות ותרבות

בית ספר שדה הר הנגב

הר גמל ומצפה רמון

מכתש רמון ליד מצפה רמון

חוות האלפקות

במצפה רמון פאבים, מסעדות, בתי קפה, מתנ"ס המספק אירועי תרבות, חוגים, הצגות וסרטים, ומרכז הצעירים ביישוב נותן מענה למפגשים קהילתיים רבים. ליישוב יש מקומון, "המצפה", ירחון שעוסק בנושאי חברה, איכות סביבה, תרבות וקהילה, וסוקר את המתרחש בשטח המועצה המקומית. הירחון יוצא לאור מאז שנת 2014. בנוסף, ישנה תחנת רדיו מקומי (אינטרנטי) בשם "רדיו סבתא".

מצפה רמון שוכנת על שפתו של מכתש רמון – המכתש הטבעי הגדול ביותר בעולם. על שפת המכתש הוקם שביל הזמן הגאולוגי, מיזם של מרכז המחקר והפיתוח ערבה וים המלח. ה^[27]נוף הנשקף ממנה הפך אותה למרכז תיירות וחוויה מדברית. ביישוב שוכן מרכז מבקרים מכתש רמון^[28], הצופה אל מכתש רמון. במרכז, שהיה בשיפוצים משנת 2010 ועד סוף שנת 2012, פועלים מרכז הדרכה וגן זואולוגי מדברי קטן בשם חי רמון, שבו תצוגה של כ-40 מיני בעלי-חיים מדבריים קטנים ובהם נחשים, לטאות, מכרסמים, קיפודים, דרבנים, עקרבים ועוד. מרכז המבקרים מפעיל גם את חניון בארות במכתש רמון ואת הגן הגאולוגי והגן הארכאולוגי. כמו כן משלב מרכז המבקרים את סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון לצד הסברים על תופעות הנוף והמכתש הגדול.

מצפה הכוכבים על שם וייז

התפתחות ענף התיירות ביישוב הביאה לפתיחת צימרים רבים, ומספר בתי הארחה ובתי מלון, שהידועים בהם הם מלונות ישרוטל, ישרוטל פונדק רמון ומלון בראשית. פונדק רמון הוקם בשני בתי מגורים מוארכים רגילים במרכזו של היישוב אשר חוברו זה לזה בקומת המסד ולצידם הוקמו חדר אוכל ובריכת שחייה, ואילו מלון בראשית שנחנך בשנת 2012 צופה אל מכתש רמון^[29].

בשנת 2011 נפתח במצפה רמון מרכז מטיילים ובית הארחה על ידי שליח חב"ד, הרב צבי סלונים, המתפעל גם בית חב"ד במרכז העיר. ייחודיותו של המבנה הוא בכך שהוא העתק חיצוני מדויק לבית מרכז חב"ד העולמי – 770 שבניו יורק.

חלק נכבד מענף התיירות במצפה רמון מתבסס על תיירות אקטיבית עם מפעילים רבים המציעים מגוון פעילויות שטח, אשר רובן מתקיימות במכתש רמון ובמדבר סביבו. ביישוב נמצאת חוות האלפקות, המגדלת למות ואלפקות והיא מהגדולות מסוגה בעולם. עוד שוכן ליד היישוב בית ספר שדה הר הנגב.

ב-24 במרץ 2013 אישרה רשות התעופה האזרחית את הפעלתו של מנחת מצפה רמון שמצפון ליישוב.

במצפה רמון נמצא מצפה הכוכבים על שם וייז שהוא הגדול בארץ (הטלסקופ הממוקם בו בעל קוטר של מטר אחד). הוא שייך לאוניברסיטת תל אביב שמיקמה אותו שם בגלל מספר הימים הבהירים הרבים בשנה באזור (כ-250).

בינואר 2017 נפתח על יסודו של האנגר אדמה שנסגר, 'מֵעֵבֶר'- משכן ליצירה תרבותית וחברתית, ביוזמתם של צעירים תושבי המקום, שנועד להוות בית למפגשי תרבות ופסטיבלים. המקום נסגר בשנת 2020 עקב מגפת הקורונה^[30].

ספורט

מאז תחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 החלו לפעול קבוצות ספורט תחרותיות בעיירה. בענף הכדורגל קבוצת "הפועל מצפה רמון" שהתקיימה עד אמצע שנות ה-80, ומעולם לא הצליחה להעפיל מעל לליגה ג'. וכן בענף הכדוריד התקיימה קבוצה בשם "הפועל מצפה רמון" באמצע שנות ה-70 בליגה א'. נכון ל-2017 לא קיימות בעיירה קבוצות ליגה תחרותיות.

ראשי הרשות המקומית

דב הרשקוביץ – 1957–1964
אורי וולטש – 1964–1968
צבי הזן – 1969–1973^[31]
אליהו שפירא – 1974–1978
שמואל כהן – 1978–1993
שלמה (סמי) שושן – 1993–1998
דרור דבש – 1998–2003
שלמה (סמי) שושן – 2003–2006
פלורה שושן – 2006–2013
רוני מרום (מרציאנו) – 2013– 2024
אליה וינטר – 2024- הווה

גלריה

מצפה רמון בשנת 1964
תצפית אל מכתש רמון מכיוון מרכז המבקרים במצפה רמון
סוויטות מלון בראשית על-שפת מכתש רמון
שכונה במצפה רמון
בניין המועצה המקומית לשעבר (כיום מלון צוקים), המרכז המסחרי והכיכר האזרחית, ינואר 2010.
מצפה רמון בשלג, ינואר 2014
בתים בשכונת המגורים "עין עופרים" הבנויה מאשקוביות, ינואר 2010.
שיכון טיפוסי ביישוב, ינואר 2010.
"מרכז המבקרים-מכתש רמון" על-שפת המכתש