לשכת הגזית
לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה[1], אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני. לשכה זו הייתה מקום מושב הסנהדרין הגדולה, בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים.
מבנה ומיקום
עריכהעל מבנה לשכת הגזית נאמר "לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה הייתה"[2], בסילקי הוא מבנה ציבורי רומי. צורת מבנה זה היא כנראה בסגנון הלניסטי בעלת תקרה מקומרת הנשענת על עמודים, כפי שתיאר ר' יהודה[3] את בית הכנסת של הקהילה היהודית באלכסנדריה: "מי שלא ראה דיופלוסטון (מלשון דיו סטוין - שתי שורות עמודים שהיו בבית הכנסת) של אלכסנדריא של מצרים ... כמין בסילקי גדולה הייתה סטיו (שורת עמודים) לפנים מסטיו...
הלשכה הייתה בנויה מאבני גזית מרובעות ומכאן שמה לשכת הגזית.
מיקום
עריכהמזרח מערב
התלמוד הבבלי מספר על שימוש נוסף של הלשכה, חוץ מישיבת בית הדין ”לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה, פייס במזרחה, וזקן יושב במערבה. והכהנים מוקפין ועומדין כמין בכוליאר והממונה בא ונוטל מצנפת מראשו של אחד מהן, ויודעין שממנו פייס מתחיל”[2]
הגמרא לומדת מכאן שני דברים:
- הלשכה חציה בנויה בשטח קודש וחציה בשטח חול.
- ללשכה היו שני שערים אחד כלפי הקודש, העזרה, ואחד כלפי החול, החיל. (שגם לו קדושה יחסית, אך מכיוון שקדושתו פחותה משל העזרה, נחשב חול לעניינים מסוימים).
הגמרא במקום מבארת את הסיבות:
- בלשכה ישבו הסנהדרין ומכיוון ש"אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד" חייב להיות חלק בחול שבו יוכלו הדיינים לשבת. בנוסף, נערך הפיס בלשכת הגזית, ועל פי הנדרש בתלמוד הפיס חייב להיערך בקודש.
- על מנת שללשכה יהיה מעמד גם של חול וגם של קודש צריכים היו להיות לה שני שערים אחד פונה לקודש ואחד פונה לחול, כי אילו היה שער אחד בלבד, מעמד הלשכה כולה היה כפתחה, אף על פי שחלקה בנוי במקום אחר.
על פי נתונים אלו, נחלקו הפרשנים לגבי מיקומה
לפי שיטת הרמב"ם לשכת הגזית מוקמה בפינה הצפון מזרחית של העזרה (תרשים), בין לשכת פרהדרין לחומת העזרה המזרחית שמעברה הייתה לשכת המצורעים. הלשכה נבנתה כך שחלקה הדרומי היה בקודש, בעזרה, בעוד שחלקה הצפוני היה בחול, בחיל. לפי שיטת תוספות ר"י הלבן הייתה הלשכה בפינה הצפון מערבית של העזרה.
צפון דרום
בגמרא במסכת יומא נאמר לגבי מיקום הלשכות בעזרה ”"ג' שבצפון לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית לשכת העץ"” מכאן יוצא שלשכת הגזית נמצאת בצפון העזרה, אולם במסכת מידות, באותו נושא בדיוק נאמר ”"שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית"” ככל הנראה[4] זו אינה טעות דפוס אלא מחלוקת בין הגרסאות. הרמב"ם[5], ובעקבותיו רוב המפרשים והפוסקים, פסק את גרסת הגמרא ביומא. אולם יש בין אחרוני זמננו[6] שפסקו את גרסת המשנה במידות.
תפקיד
עריכהבלשכת הגזית ישבה הסנהדרין הגדולה בצידה המערבי, בחול, בצורת חצי גורן ושם דנה ועסקה בענייני ההלכה. בידי סנהדרין זו הייתה נתונה סמכות השיפוט הגדולה ביותר שניתנה לחכמי ישראל, כגון שפיטת שבט שלם, משפט נביא שקר, כהן גדול ועוד. ריה"ל כותב בספר הכוזרי, מאמר שלישי, שעצם ישיבת החכמים ב"מקום אשר יבחר ה'" נותן להם סיוע אלוהי ותוקף נוסף לפסיקותיהם. גם הר"ן אומר בספרו דרשות הר"ן, (דרוש אחד עשר) שהישיבה במקדש מוסיפה סמכות לחכמים ומביא שם את הגמרא[7] "כיון דחזו (ראו) דנפישי (מתרבים) רוצחים ... אמרו, נגלה מארעין (ממקומנו) ונקים בן 'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא', מלמד שהמקום גורם".
בנוסף לתפקידה כמקום מושב הסנהדרין, בלשכה גם התקיימו פייסות (גורלות) הכהנים בצידה המזרחי, בקודש: הכהנים עמדו במעגל והכהן הממונה הֵפִיס ביניהם מי יזכה בעבודות המקדש. בלשכה גם אמרו הכהנים את קריאת שמע, עשרת הדיברות וברכות נוספות בבוקר.
מלבד לשכת הגזית היו עוד שני בתי דין בהר הבית, על פתח הר הבית ועל פתח העזרה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ה', משנה ד'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ה, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א, עמוד ב'
- ^ על פי כתבי היד
- ^ הלכות בית הבחירה ה יז
- ^ ביניהם הרב יואל אליצור (בספר מקום בפרשה, בפרק על פרשת קורח),וראה עוד דעות בספר שערי היכל יומא מערכה כט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח', עמוד ב'
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
|
 צפון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
| ||||
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||
