טובין הית'
טובין פאוול הית' (באנגלית: Tobin Powell Heath; נולדה ב-29 במאי 1988) היא כדורגלנית אמריקאית, יזמית ואמנית ששיחקה בעמדות הקישור וההתקפה בנבחרת ארצות הברית. במהלך הקריירה הבינלאומית שלה זכתה הית' במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג, אולימפיאדת לונדון, מונדיאל 2015 ומונדיאל 2019, במדליית הכסף במונדיאל 2011 ובמדליית הארד באולימפיאדת טוקיו. פדרציית הכדורגל האמריקנית תיארה את הית' כ"אולי השחקנית המיומנת ביותר של ארצות הברית",[3] והעניקה לה את פרס כדורגלנית השנה בארצות הברית ב-2016 ואת פרס הכדורגלנית הצעירה של השנה בארצות הברית ב-2009.
.jpg) | ||||
| הית' עם נבחרת ארצות הברית בספטמבר 2021 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
29 במאי 1988 (בת 36) מוריסטאון, ניו ג'רזי, ארצות הברית[2] | |||
| שם מלא | טובין פאוול הית'[1] | |||
| גובה | 1.68 | |||
| עמדה | ווינגרית, חלוצה | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקנית* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקנית** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-17 ביולי 2022 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-26 באוקטובר 2021 | ||||
הית' זכתה פעמיים באליפות ה-NWSL יחד עם פורטלנד ת'ורנס ושיחקה לאחרונה עבור או.אל. ריין ב-2022. היא שיחקה במדי מנצ'סטר יונייטד וארסנל בסופר ליג האנגלית ובמדי פריז סן-ז'רמן בליגת העל הצרפתית. כמו כן היא שיחקה בקבוצות אטלנה ביט וסקיי בלו מהליגה המקצוענית לנשים בארצות הברית.
ב-2019, הית' הקימה מותג לייף-סטייל בשם re-inc, יחד עם חברותיה קריסטן פרס, מייגן ראפינו ומייגן קלינגנברג.[4] היא מארחת את הפודקאסט The RE—CAP Show לצד קריסטן פרס.
ב-2020, היא נבחרה להרכב השנה בכדורגל הנשים של פיפ"א.[5]
ראשית חייה וחינוכה
עריכההית' נולדה במוריסטאון, ניו ג'רזי, לג'ף וסינדי הית' וגדלה בבסקינג רידג'. להית' אח צעיר, ג'פרי, ושתי אחיות גדולות, פרי וקייטי, שפעילות בארגונים ספורטאים בפעולה ואלופים למען המשיח. הית' החלה לשחק כדורגל בגיל 4 במסגרת בית ספר של ימק"א.[6][7] היא תיארה את עצמה כנוצרייה גאה ומסורה והיא מאוד משפחתית.[8][9]
הית' סיימה את לימודיה בתיכון רידג' בבסקינג רידג' ב-2006, היכן שהיא שיחקה כדורגל במשך 3 שנים.[10] היא שיחקה עבור אלופת הליגה הלאומית למועדונים ניו ג'רזי ויילדקאס ב-2003.[11] הית' דורגה כרכש השני בטיבו במחזור 2006 על-ידי מגזין Soccer Buzz ונכנסה לקבוצת הכדורגלניות הטובות של מגזין Parade ב-2005.[12][13]
נורת׳ קרוליינה טאר הילס
עריכההית' התחחיה ללמוד באוניברסיטת צפון קרוליינה בה הייתה צריכה להתחיל את שנתה הראשונה בתיכון. היא לא שיחקה כדורגל במהלך שנה זו, וכחלופה החליטה להתאמן עם קבוצת הבנים.[14] ב-2006 היא שיחקה במועדון טאר הילס, במדיו לקחה חלק באליפות ארצות הברית וערכה 23 הופעות בהן כבשה ארבעה שערים ובישלה תשעה נוספים.[14] בשנתה השלישית באוניברסיטה בה כבשה שני שערים ובישלה חמישה, נבחרה היא לקבוצת העונה ב-NCAA ולקבוצת העונה בחוף המזרחי.[14] בשנה שלאחר מכן היא כבשה שמונה שערים וסיפקה שמונה בישולים, מה שסייע לקבוצתה להגיע למאזן של 25 ניצחונות, תיקו ושני הפסדים ולזכות באליפות המכללות.[14]
כשחקנית הקבוצה הבוגרת של טאר הילס, הייתה מעורבת ב-15 שערים, חמישה שכבשה ועשרה שבישלה. הקבוצה סיימה את העונה עם 23 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו והפסד, ועם שני ניצחונות 0–1 בחצי גמר וגמר אליפות המכללות היא זכתה בתואר. הית' נבחרה לקבוצת העונה של הטורניר וסיימה במקום השני במירוץ לפרס מאק-הרמן, הניתן לכדורגלנית הטובה ביותר במכללות.[14]
הית' הובילה את צפון קרוליינה לתואר אלופת המכללות ב-2006, 2008 ו-2009[15] ולארבעה תוארי אלופת מחוז החוף האטלנטי. מאמן הקבוצה אנסון דורנס ציין שהית' העדיפה 'להשחיל' את שחקניות היריבה מאשר לכדרר את הכדור סביבן.[16]
קריירת מועדונים
עריכהליגת הכדורגל המאוחדת (2004–2009)
עריכהמ-2004 ועד 2006 שיחקה הית' במדי ניו ג'רזי ויילדקאטס, שנודעה אז כפ.ס.איי. ויילדקאטס, שם היא עזרה לקבוצה לזכות באליפות ליגת ה-USL ב-2005 ובאליפות המחוז בשנים 2004, 2005 ו-2006. בשנה שלאחר מכן היא שיחקה במדי האדסון וואלי קוויקסטרייק, והקבוצה סיימה את העונה במקום השני במחוז והגיע לחצי גמר אליפות המחוז. ב-2009 היא שיחקה במשך עונה אחת בפאלי בלוז,[17] בה זכתה באליפות המחוז המערבי ובאליפות ה-USL.
ליגת הנשים המקצוענית (2010-11)
עריכהב-2010, הית' נבחרה בבחירה הראשונה בדראפט הליגה המקצוענית לנשים בארצות הברית על-ידי הקבוצה המתרחבת אלטנה ביט. לאחר שנפצעה בקרסול במשחקה השלישי במדי אטלנטה, היא החמיצה את יתר עונת 2010.[18] היא פתחה בהרכב בשלוש ההופעות שלה עבור המועדון.[19]
בדצמבר 2010, הית', יחד עם חברותיה לקבוצה אניולה אלוקו ואנג'י קר הועברו בטרייד לסקיי בלו תמורת הבחירות הרביעית והשמינית בדראפט 2011 ותשלומים נוספים.[20] הית' ערכה 12 הופעות במדי הקבוצה, בהם פתחה בהרכב בשלושה משחקים.[19] הקבוצה סיימה במקום החמישי בעונה הסדירה עם חמישה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו ותשעה הפסדים.[21]
ניו יורק פיורי (2012)
עריכהעם התפרקות הליגה המקצוענית ב-2012, הית' הצטרפה לניו יורק פיורי מליגת העל העליונה.[22] הית' לא שותפה במשחקי פתיחת העונה כיון שהייתה בתהליך החלמה מפציעה בקרסול. לאחר שהתאוששה, שיחקה הית' במשחק אחד עבור הקבוצה וזומנה לנבחרת ארצות הברית.[23]
פריז סן-ז'רמן (2013–2014)
עריכה
ב-2013, הית' חתמה על חוזה לשישה חודשים בפריז סן-ז'רמן מליגת העל הצרפתית עד ל-23 במאי 2013.[24] היא כבשה חמישה שערים בשתים-עשרה הופעות עבור המועדון.[25] לזמנה בפריז התייחסו כתקופת חינוך עבורה, על-פי אתר פורטלנד ת'ורנס.[26]
בספטמבר 2013 שבה הית' לשחק במדי פריז בהשאלה מפורטלנד, לאחר שספגה פציעות בכף רגלה במהלך אליפות ה-NWSL.[27] במהלך תקופתה השנייה במועדון, ערכה החלוצה שבע הופעות מבלי לכבוש.[28]
פורטלנד ת'ורנס (2013–2020)
עריכהבנובמבר 2012 הוקמה ליגת ה-NWSL, וב-11 בינואר 2013 הכריזה מנהלת הליגה על הית' יחד כמיועדת לשחק עבור פורטלנד ת'ורנס יחד עם שבע כדורגלניות נוספות, כחלק מהסגל שהוקצה לקבוצה על-ידי הליגה.[29] לאחר שהשלימה את העונה במדי פריז, היא הצטרפה לת'ורנס ביולי 2013, וסייעה לקבוצה לסיים במקום השלישי בעונה הסדירה. פורטלנד זכתה באליפות ה-NWSL לאחר ניצחון 0–2 על וסטרן ניו יורק פלאש, כשהית' כובשת את שער הניצחון בבעיטה חופשית.[30][31] הית' זכתה בפרס ה-MVP של משחק הגמר.[32]
במהלך מחזורי המשחקים הראשונים של עונת 2016, הית' סיפקה חמישה בישולים בחמישה משחקים - שניים מהם בניצחון 1–2 על אורלנדו פרייד, וזכתה בפרס שחקנית חודש אפריל ב-NWSL.[33] היא גם כבשה את שערה הראשון לעונה בניצחון על וושינגטון ספיריט,[34] שנבחר לשער המחזור על-ידי האוהדים. היא גם זכתה בפרס שחקנית המחזור במחזור 6 בליגה.[35] הית' הגיעה לעשרה בישולים בליגה במשחק האחרון של העונה הסדירה מול סקיי בלו, כשהיא שוברת את שיא הבישולים לעונה הסדירה ב-NWSL שעמד על תשעה בישולים.[36] היא מומתה לקפטנית הקבוצה כשכריסטין סינקלייר נפצעה במהלך העונה.[37]
הית' החמיצה את מרבית עונת 2017, כשהיא מטפלת בפציעת מתמשכת בגב ששמרה אותה מחוץ למגרשים. בתחילה תוארה הפציעה כמינורית ויעד החזרה של הית' היה משחק נגד בוסטון ברייקרס ב-27 במאי.[38] פציעת הגב נמשכה יותר מהמתוכנן והית' נשלחה ללוס אנג'לס כדי לקבל טיפול מצוות האימון שלה.[39] הית' הוסרה מרשימת הפצועים והוכנסה לרשימת הסגל הפעיל ב-28 באוגוסט.[40] בחודש מאי הכריזה הקבוצה על כך שהית' תיקח תפקיד בפיתוח האקדמיה של הקבוצה כמנהלת הטכנית.[41] היא חזרה לשחק לקראת סיום העונה, וערכה את הופעתה הראשונה לעונה ב-23 בספטמבר, במשחק נגד אורלנדו פרייד כשעלתה כמחליפה בדקה ה-60.[42] היא פתחה בהרכב לראשונה ב-7 באוקטובר נגד אורלנדו בחצי גמר אליפות ה-NWSL. היא סייעה לקבוצה להגיע לגמר כשבישלה את השער של אמילי סונט בניצחון 1-4,[43] והשתתפה בניצחון 0–1 על נורת' קרוליינה קורייג' וזכתה באליפות ארצות הברית.[44]
הית' נפצעה בקרסול במהלך משחק האליפות ב-2017 ועברה ניתוח בתחילת 2018,[45] כך שהחמיצה את ארבעת המשחקים הראשונים לעונה בעודה מתאוששת מהניתוח. היא חזרה לשחק ב-28 באפריל נגד יוטה רויאלס, וכבשה שער לאחר שעלתה כמחליפה בדקה ה-57. המשחק הסתיים בתיקו 1-1.[46] הית' כבשה 7 שערים וסיפקה 7 בישולים בעונה הסדירה. היא זכתה בפרס שחקנית חודש אוגוסט. היא כבשה שער נוסף בניצחון 1-2 על סיאטל ריין בחצי גמר אליפות הליגה, מה שהביא לשחזור הגמר מהעונה הקודמת מול נורת' קרוליינה, בו הפסידה פורטלנד 0–3 לקורייג'.[47] הית' הייתה מועמדת לפרס ה-MVP של הליגה, וחברתה לקבוצה לינדזי הוראן זכתה בפרס.[48] הית' נבחרה להרכב העונה ב-NWSL.[49]
החלוצה פתחה את עונת 2019 כשהיא זוכה בפרסי שער ושחקנית המחזור במחזור המשחקים הראשון.[50][51]
עם התפשטותה של מגפת הקורונה בארצות הברית בתחילת 2020 וביטול העונה בליגה, הית' בחרה שלא להשתתף בגביע צ'אלנג' 2020.[52]
ב-12 בנובמבר 2020, עקב כך שזכות ההקצאה של הית' לא נשמרה על-ידי פורטלנד, היא איבדה את השחקנית לרייסינג לואיזוויל במהלך דראפט ההתרחבות של ה-NWSL.[53][54]
מנצ'סטר יונייטד (2020–2021)
עריכהב-9 בספטמבר 2020, מנצ'סטר יונייטד והסופר ליג האנגלית הודיעו על החתמתה של הית' יחד עם חברתה לנבחרת כריסטין פרס לחוזה לעונה אחת.[55] היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בקבוצה ב-4 באוקטובר בתור מחליפה בדקה ה-70 בניצחון 0–3 על ברייטון & הוב אלביון, כשהיא מספקת בישול.[56][57] היא כבשה את שערה הראשון במדי יונייטד ב-18 באוקטובר כחלק מהניצחון 2–4 על ווסטהאם יונייטד.[58] ב-18 בנובמבר הית' כבשה שער בדרבי של מנצ'סטר, בתיקו 2-2 מול מנצ'סטר סיטי, בו סייעה לקבוצה לחזור מפיגור 2-0.[59] ב-11 בדצמבר 2020, זכתה הית' בפרס שחקנית חודש נובמבר בסופר ליג.[60]
ב-17 בדצמבר 2020, הית' נבחרה להרכב השנה של פיפ"א בטקס פרסי השנה של פיפ"א.[5]
לאחר שהושבתה מפציעה בקרסול מינואר 2021, באפריל הכריזו שהית' סובלת מפציעת נוספת בברך ושהיא חזרה לארצות הברית כדי לנסות להתאושש בזמן בשביל המשחקים האולימפיים, כך שעונת הבכורה שלה ביונייטד הסתיימה מוקדם מהצפוי.[61] ב-24 ביוני הודיע המועדון שהית' תעזוב את הקבוצה עם סיום החוזה שלה בסוף החודש.[62]
ארסנל (2021-22)
עריכהב-3 בספטמבר 2021 הית' חתמה בארסנל.[63] היא ערכה את הופעת הבכורה שלה כמחליפה במשחק הבית נגד מנצ'סטר סיטי ב-26 בספטמבר 2021, בניצחון ארסנל 0-5.[64] בראיון לעיתון הטיימס אמרה הית':"אני אוהבת את לונדון - אני יכולה לחיות פה את החלום ככדורגלנית, ואף אחד לא מכיר אותי."[65]
לאחר שהושבתה ממשחק לקראת סיום העונה עקב פציעה בהמסטרינג שספגה במהלך אימון, הית' וארסנל הסכימו על ביטול החוזה שלה ב-28 באפריל 2022.[66]
או.אל. ריין (2022)
עריכהב-16 ביוני 2022 חזרה הית' ל-NWSL וחתמה באו.אל. ריין.[67] במדי ריין, הית' שיחקה משחקים בודדים עקב פציעות וניתוח בברך בספטמבר שהוציא אותה מהמגרשים עד תום העונה. בסיום העונה, החוזה של הית' לא חודש והיא הפכה לשחקנית חופשייה.
2023 -
עריכההית' נעדרה מהמגרשים למשך שנתיים עם פציעות מתמשכות בסחוס ובברכיים.[68] בראיון ל-AP ביוני 2024 אמרה הית': "אני לא יצאתי באמירות פומביות בנושא, אך אני יכולה להגיד שאני מבריאה ומנסה לחזור למגרשים. אני לא התייאשתי, על כל פנים. אני לחלוטין בקו ההחלמה שלי."[69]
קריית נבחרות
עריכה.jpg)
נבחרות נוער
עריכההית' שיחקה בכמה מנבחרות הנוער - כולל נבחרת ה-U16 ב-2003–2004 ונבחרת ה-U17 ב-2004-05.[70] היא הצטיינה בגביע העולם U20 ב-2006 שהתקיים ברוסיה, למרות היותה אחת מהכדורגלניות האחרונות שזומנו לסגל.[71] בסך הכולל ערכה הית' 24 הופעות במדי נבחרת ארצות הברית U20 ב-2006, כשהיא כובשת חמישה שערים. הית' הייתה חלק מהזכייה במדליית הכסף בטורניר פאן אמריקאן 2007 בברזיל, היכן שפתחה בהרכב במשחק הגמר.[72]
בכורה בנבחרת הבוגרת, 2008
עריכההית' ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ארצות הברית ב-18 בינואר 2008 נגד פינלנד בטורניר ארבע האומות בסין.[73] היא זומנה לסגל הנבחרת לאולימפיאדת בייג'ינג בגיל 20. היא שותפה בשלושה משחקים במהלך הטורניר וזכתה יחד עם הנבחרת במדליית הזהב. הית' הייתה אחת משלוש ספורטאיות מהמכללות שייצגו את הנבחרת האמריקאית במשחקים האולימפיים ב-2008. ב-2008, הית' ערכה 17 הופעות בהן כבשה שני שערים. שערה הראשון נכבש במשחק נגד סין בגביע אלגארבה 2008.[73]
2009-2010
עריכההית' זכתה בפרס הכדורגלנית הצעירה של השנה בארצות הברית ב-2009 והופיעה בשני משחקי הנבחרת באותה שנה, שניהם נגד נבחרת קנדה ביולי. היא לא שיחקה עבור הנבחרת ב-2010 עקב מחלה ופציעת קרסול חמורה שספגה במהלך עונת ליגת הנשים המקצוענית שהצריכה ניתוח.[3]
מונדיאל הנשים 2011
עריכההית' ערכה את הופעת הבכורה שלה במונדיאל בגיל 23 במהלך מונדיאל 2011 בגרמניה. הופעתה הראשונה הייתה במחצית השנייה של משחק שלב הבתים נגד נבחרת קולומביה.[74] הית' ערכה 4 הופעות במהלך הטורניר, כששלוש האחרונות הגיעו בשלב הנוק-אאוט. בגמר המונדיאל, הית' עלתה כמחליפה של מייגן ראפינו בדקה ה-116 בהארכה. המשחק נגמר בשוויון 2:2 והוכרע בדו-קרב פנדלים. הית' הייתה הבועטת השלישית של הנבחרת האמריקאית, אך הבעיטה שלה נהדפה על-ידי השוערת היפנית איומי קאיהורי וארצות הברית הפסידה 1–3 בפנדלים.[75][76]
אולימפיאדת לונדון 2012
עריכההית' הייתה חלק מסגל נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת לונדון ב-2012 ושיחקה בכל ששת המשחקים. היא פתחה בהרכב ושיחקה 90 דקות בארבעה מתוך השישה ורשמה שלושה בישולים במהלך הטורניר. הבישול הראשון הגיע במשחק נגד צרפת בשלב הבתים, כשמסירה של הית' הגיעה לרגלי אלכס מורגן שגלגלה לרשת בניצחון 2-4.[77] הבישול השני, נגד קולומביה, הגיע ממשחק מסירות עם אבי וומבאק שכבשה את השער השני בניצחון 0-3.[78] הבישול האחרון שלה בטורניר הגיע ברבע הגמר נגד ניו זילנד בדקה ה-78, כשהיא סיפקה כדור אורך לסידני לרוקס, שהשחילה את הכדור בין רגליה של השוערת ג'ני בינדון וקבעה את תוצאת המשחק 2-0.[79] הית' פתחה בהרכב בחצי הגמר נגד קנדה בו ניצחה הנבחרת האמריקאית 4-3,[80] במשחק שהתקיים באצטדיון אולד טראפורד.[81] במשחק הגמר נגד יפן, הית' פתחה בהרכב[82] וזכתה יחד עם נבחרתה במדליית הזהב אחרי ניצחון 1–2 בוומבלי.[83][84]
מונדיאל 2015
עריכההית' הייתה שחקנית קבועה בנבחרת ארצות הברית במונדיאל 2015 בקנדה, ופתחה בחמישה משבעת המשחקים בטורניר.[85] בגמר המונדיאל, הית' כבשה בדקה ה-54 מבישול של מורגן בריאן. הנבחרת האמריקאית זכתה בגביע לאחר שהביסה את יפן 2-5.[86][87]
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016
עריכההית' כבשה שני שערים במהלך מוקדמות האולימפיאדה, וסייעה לנבחרת להעפיל לאולימפיאדת ריו ב-2016.[88]
החלוצה השתתפה במשחקים האולימפיים השלישיים עבורה ב2016. היא הופיעה בשלושה משחקים עבור הנבחרת ורשמה 2 בישולים. הנבחרת האמריקאית הודחה על-ידי שוודיה בפנדלים ברבע-הגמר.[89][90][91]
ב-2016 הופיעה הית' ב-20 משחקים במדי הנבחרת, בהם כבשה 6 שערים והוסיפה 8 בישולים. הית' קיבלה את פרס כדורגלנית השנה בארצות הברית לשנת 2016 לאחר שזכתה 40% מהקולות, ועקפה את קריסטל דאן עם 34%.[92]
2017
עריכהלאחר שהופיעה בכל שלושת המשחקים בגביע SheBelieves ב-2017, הית' תעשה הופעה נוספת בודדת עבור נבחרת ארצות הברית ב-2017 כתוצאה מפציעת גב מתמשכת ופציעה בקרסול שספגה במשחק גמר אליפות ה-NWSL.[93]
2018
עריכהכתוצאה מניתוח בקרסול שעברה בינואר 2018, הית' חזרה למדי הנבחרת ב-12 ביוני 2018 במשחק ידידות נגד סין, בו כבשה את השער הניצחון בתוצאה 1-2.[94] בטורניר האומות 2018 הית' כבשה במשחק האחרון נגד נבחרת ברזיל, ועזרה לנבחרת להשיג ניצחון 1–4. הנבחרת האמריקאית זכתה בטורניר בהפרשי שערים על נבחרת אוסטרליה.[95]
הית' כבשה 4 שערים בגביע הזהב של CONCACAF ב-2018, שכללו צמד בחצי-הגמר נגד ג'מייקה. ארצות הברית ניצחה במשחק 0–6 והעפילה למונדיאל 2019,[96] והית' נכנסה להרכב הטורניר.[97]
הית' סיימה את 2018 עם 7 שערים ו-6 בישולים בעשרה משחקים בלבד. היא הייתה מועמדת לפרס כדורגלנית השנה בארצות הברית ב-2018, בו זכתה אלכס מורגן.[98]
מונדיאל 2019
עריכהבמאי 2019, הית' זומנה לסגל הנבחרת למונדיאל 2019.[99] בטורניר, פתחה הית' בהרכב בשישה משבעת המשחקים,[100] והשתתפה בניצחון הגדול ביותר בהיסטוריית גביע העולם לנשים, 0-13 על תאילנד במסגרת שלב הבתים.[101] ברבע הגמר נגד צרפת, הית' בישלה את השער השני של מייגן ראפינו בניצחון 1-2.[102][103] הית' פתחה בהרכב בניצחון הנבחרת 1–2 על אנגליה והעפילה לגמר נגד הולנד.[104][105] בגמר שוב פתחה הית' בהרכב כשארצות הברית הפכה לנבחרת השנייה בהיסטוריה אחרי גרמניה ב-2007 ששומרת על תואר אלופת העולם.[106][107]
אולימפיאדת טוקיו
עריכהב-23 ביוני 2021, זומנה הית' על ידי מאמן הנבחרת ולאטקו אנדונובסקי לסגל ארצות הברית לאולימפיאדת טוקיו שנדחתה לקיץ 2021 עקב מגפת הקורונה.[108] בטורניר, הית' פתחה בהרכב במשחק הראשון בשלב הבתים נגד שוודיה, בו נחלה ארצות הברית את ההפסד הראשון מזה חמש שנים בתוצאה 3-0.[109][110] במשחק השני נגד ניו זילנד הית' סיפקה בישול בניצחון 6-1,[111] ובמשחק השלישי נגד אוסטרליה הית' עלתה כמחליפה בתיקו 0-0.[112] ברבע הגמר נגד הולנד, הית' פתחה בהרכב בניצחון 2–4 בפנדלים.[113] הית' שיחקה 60 דקות בחצי הגמר, כשארצות הברית מפסידה 0–1 לקנדה.[114] הנבחרת הקנדית המשיכה וזכתה בזהב האולימפי אחרי ניצחון בפנדלים נגד שוודיה בגמר,[115] כשארצות הברית זוכה במדליית הארד.[116]
2022 -
עריכההית' נעדרה ממשחקי הנבחרת במשך שנתיים עקב פציעות מתמשכות שהצריכו ניתוחים מורכבים. נכון ליוני 2024, משחקה האחרון במדי הנבחרת היה ב-27 באוקטובר 2021, בניצחון 0–6 על דרום קוריאה במשחק ידידות.[117] ביוני 2024, רמזה הית' על חזרה אפשרית למדי הנבחרת, כחלק מרצון של המאמנת אמה הייז להכניס חיות בנבחרת.[118]
חיים אישיים
עריכהבילדותה גדלה הית' עם אהבה לכדורגל הברזילאי. הכדורגלן האהוב עליה היה כוכב נבחרת ברזיל באותה העת, רונאלדיניו.[119] אחותה הגדולה קייטי שיחקה בקבוצת הטניס של אוניברסיטת דלוואר.[120]
הית' הגדירה את הכדורגל עבורה כאמנות. בראיון ל-Business Insider אמרה: "העניין שלי בחיים ויצירתיות הוא חלק בלתי נפרד ממי שאני. אני רואה כדורגל כאמנות. אני רואה איך אני מנצלת את הגוף שלי כדי לבצע כישורים שאני רוצה לעשות על המגרש, ותמיד ראיתי ספורט בצורה הזו. ככה אני רוצה להיתפס כספורטאית - אמנית על המגרש."[121]
לבד מכדורגל, הית' אמרה שהיא נהנית לשחק סוגי ספורט רבים, כמו טניס וגלישת גלים, ונהנתה לבלות תחת כיפת השמש בהינתן הזמן וההזדמנות.[74][122] שמה הראשון של הית' הוא על שם הסבתא-רבתא שלה.[123]
הית' היא בעלים-שותפה בחברת הביגוד RE-INC, יחד עם כריסטין פרס, מייגן ראפינו ומייגן קליגנברג.[124] במהלך מונדיאל 2023, הית' וכריסטין פרס אירחו תוכנית משלהן פעמיים בשבוע, ה-RE-CAP Show, יחד עם RE-INC.[125][126]
ביוני 2022, הית' שיתפה תמונה בחשבון האינסטגרם שלה של ציור שהיא הוציאה למכירה ב-re-inc שנקרא Out Now, שהציג את המילים "אני גיי" מאויתות באותיות גדולות וצבעוניות.[127][128]
הית' נמצאת בזוגיות עם שחקנית נבחרת ארצות הברית וחברתה לקבוצה במנצ'סטר יונייטד, קריסטין פרס.[129]
בתרבות הפופולרית
עריכהמשחקי וידאו
עריכההית' הופיעה יחד עם חברותיה לנבחרת בסדרת המשחקים של FIFA ב-FIFA 16, בפעם הראשונה בה נכללו כדורגלניות במשחק.[130] בספטמבר 2015, היא דורגה על-ידי EA Sports כדורגלנית ה-15 בטיבה במשחק.[131]
סטטיסטיקות קריירה
עריכהמועדונים
עריכה| הופעות ושערים לפי מועדון, עונה ותחרות | ||||||||||||
| מועדון | עונה | ליגה | גביע[א] | גביע הליגה[ב] | בינלאומיים[ג] | סך הכל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ליגה | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | ||
| פאלי בלוז | 2009 | USL | 6 | 1 | __ | 0 | 0 | __ | 6 | 1 | ||
| אטלנה ביט | 2010 | WPS | 3 | 0 | __ | 3 | 0 | |||||
| סקיי בלו | 2011 | 12 | 0 | 12 | 0 | |||||||
| ניו יורק פיורי | 2012 | ליגת העל העליונה | 1 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | ||||
| פריז סן-ז'רמן | 2012-13 | ליגת העל הצרפתית | 8 | 4 | 4 | 1 | __ | __ | 12 | 5 | ||
| 2013-14 | 7 | 0 | 2 | 0 | 2 | 0 | 11 | 0 | ||||
| סך הכל | 15 | 4 | 6 | 1 | 0 | 0 | 2 | 0 | 23 | 5 | ||
| פורטלנד ת'ורנס | NWSL | 2013 | 7 | 0 | __ | 2 | 2 | 9 | 2 | |||
| 2014 | 5 | 0 | 1 | 0 | 6 | 0 | ||||||
| 2015 | 12 | 1 | __ | 12 | 1 | |||||||
| 2016 | 14 | 1 | 1 | 0 | 15 | 1 | ||||||
| 2017 | 2 | 0 | 2 | 0 | 4 | 0 | ||||||
| 2018 | 17 | 7 | 2 | 1 | 19 | 8 | ||||||
| 2019 | 13 | 3 | 1 | 0 | 14 | 3 | ||||||
| סך הכל | 70 | 12 | 0 | 0 | 9 | 3 | 0 | 0 | 79 | 15 | ||
| מנצ'סטר יונייטד | הסופר ליג האנגלית | 2020-21 | 8 | 4 | 0 | 0 | 3 | 0 | __ | 11 | 4 | |
| ארסנל | 2021-22 | 9 | 2 | 3[ד] | 0 | 1 | 0 | 4 | 1 | 17 | 3 | |
| או.אל. ריין | NWSL | 2022 | 2 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | __ | 2 | 1 | |
| סך הכל בקריירה | 126 | 24 | 9 | 1 | 13 | 3 | 6 | 1 | 159 | 29 | ||
- ^ כולל את הגביע הצרפתי והגביע האנגלי
- ^ כולל את פלייאוף ה-NWSL, גביע הליגה האנגלית וצ'אלנג' קאפ
- ^ כולל את ליגת האלופות
- ^ כולל הופעה בגביע האנגלי שנדחה
נבחרות
עריכהנכון למשחק ב-16 בספטמבר 2021. תוצאות ארצות הברית מופיעות קודם, ועמוד התוצאות משקף את התוצאה לאחר כל שער של הית'.
| מספר | תאריך | מיקום | יריבה | תוצאה נתונה | תוצאה סופית | תחרות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 5 במרץ 2008 | האצטדיון העירוני, אלבופיירה, פורטוגל |  הרפובליקה העממית של סין
|
2-0 | 2-0 | גביע אלגארבה 2008 |
| 2 | 4 באפריל 2008 | אסטדיו אולימפיקו בניטו חוארז, סיודאד חוארס, מקסיקו |  ג'מייקה
|
6-0 | 6-0 | מוקדמות אולימפיאדת בייג'ינג 2008 |
| 3 | 19 בנובמבר 2011 | סטייט פארם סטאדיום, גלנדייל, אריזונה, ארצות הברית |  שוודיה
|
1-1 | 1-1 | ידידות |
| 4 | 20 בינואר 2012 | בי סי פלייס, ונקובר, קנדה |  הרפובליקה הדומיניקנית
|
6-0 | 14-0 | מוקדמות אולימפיאדת לונדון 2012 |
| 5 | 27 בינואר 2012 |  קוסטה ריקה
|
1-0 | 3-0 | ||
| 6 | 16 ביוני 2012 | אוריין ואל, האלמסטד, שוודיה | שוודיה
|
3-1 | 3-1 | הטורניר השוודי |
| 7 | 23 באוקטובר 2012 | פראט & ויטני סטאדיום, איסט הארטפורד, קונטיקט, ארצות הברית |  גרמניה
|
2-1 | 2-2 | ידידות |
| 8 | 9 באפריל 2013 | דן האג סטאדיון, האג, הולנד |  הולנד
|
1-0 | 3-1 | |
| 9 | 18 בספטמבר 2014 | סאהלן סטאדיום, רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית |  מקסיקו
|
3-0 | 4-0 | |
| 10 | 17 באוקטובר 2014 | אצטדיון סיטגיק, ברידג'וויו, אילינוי, ארצות הברית |  גוואטמלה
|
1-0 | 5-0 | גביע הזהב של CONCACAF לנשים 2014 |
| 11 | 3-0 | |||||
| 12 | 5 ביולי 2015 | בי סי פלייס, ונקובר, קנדה |  יפן
|
5-2 | 5-2 | מונדיאל 2015 |
| 13 | 19 בפברואר 2016 | אצטדיון PNC, יוסטון, טקסס, ארצות הברית |  טרינידד וטובגו
|
1-0 | 5-0 | מוקדמות אולימפיאדת ריו 2016 |
| 14 | 21 בפברואר 2016 |  קנדה
|
2-0 | 2-0 | ||
| 15 | 6 באפריל 2016 | פראט & ויטני סטאדיום, איסט הארטפורד, קונטיקט, ארצות הברית |  קולומביה
|
5-0 | 7-0 | ידידות |
| 16 | 15 בספטמבר 2016 | אצטדיון קולומבוס קרו הישן, קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית |  תאילנד
|
4-0 | 9-0 | |
| 17 | 19 באוקטובר 2016 | אצטדיון אמריקה פירסט, סנדי, יוטה, ארצות הברית |  שווייץ
|
2-0 | 4-0 | |
| 18 | 10 בנובמבר 2016 | פייפאל פארק, סן חוזה, קליפורניה, ארצות הברית |  רומניה
|
2-0 | 8-1 | |
| 19 | 12 ביוני 2018 | אצטדיון קליבלנד בראונס, קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית | הרפובליקה העממית של סין
|
2-1 | 2-1 | |
| 20 | 2 באוגוסט 2018 | אצטדיון סיטגיק, ברידג'וויו, אילינוי, ארצות הברית |  ברזיל
|
3-1 | 4-1 | טורניר האומות |
| 21 | 4 בספטמבר 2018 | פייפאל פארק, סן חוזה, קליפורניה, ארצות הברית |  צ'ילה
|
2-0 | 4-0 | ידידות |
| 22 | 4 באוקטובר 2018 | ווייק מד סטאדיום, קרי, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | מקסיקו
|
4-0 | 6-0 | גביע הזהב של CONCACAF לנשים 2018 |
| 23 | 10 באוקטובר 2018 | טרינידד וטובגו
|
7-0 | 7-0 | ||
| 24 | 14 באוקטובר 2018 | אצטדיון טויוטה, פריסקו, טקסס, ארצות הברית | ג'מייקה
|
1-0 | 7-0 | |
| 25 | 4-0 | |||||
| 26 | 2 במרץ 2019 | אצטדיון ניסאן, נאשוויל, טנסי, ארצות הברית |  אנגליה
|
2-2 | 2-2 | גביע SheBelieves |
| 27 | 5 במרץ 2019 | ריימונד ג'יימס סטאדיום, טמפה, פלורידה, ארצות הברית | ברזיל
|
1-0 | 1-0 | |
| 28 | 4 באפריל 2019 | דיקס ספורטינג גודס פארק, קומרס סיטי, קולורדו, ארצות הברית |  אוסטרליה
|
2-2 | 5-3 | ידידות |
| 29 | 16 במאי 2019 | אצטדיון בוש, סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית |  ניו זילנד
|
1-0 | 5-0 | |
| 30 | 26 במאי 2019 | רד בול ארנה, האריסון, ניו ג'רזי, ארצות הברית | מקסיקו
|
1-0 | 3-0 | |
| 31 | 3 באוגוסט 2019 | רוז בול, פסדינה, קליפורניה, ארצות הברית |  אירלנד
|
1-0 | 3-0 | |
| 32 | 29 באוגוסט 2019 | לינקולן פילד, פילדלפיה, ארצות הברית |  פורטוגל
|
1-0 | 4-0 | |
| 33 | 31 בינואר 2020 | אצטדיון PNC, יוסטון, טקסס, ארצות הברית |  פנמה
|
7-0 | 8-0 | מוקדמות אולימפיאדת טוקיו 2020 |
| 34 | 1 ביולי 2021 | פראט & ויטני סטאדיום, איסט הארטפורד, קונטיקט, ארצות הברית | מקסיקו
|
3-0 | 4-0 | ידידות |
| 35 | 5 ביולי 2021 | 4-0 | 4-0 | |||
| 36 | 16 בספטמבר 2021 | אצטדיון קליבלנד בראונס, קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית |  פרגוואי
|
9-0 | 9-0 |
הישגים ותארים
עריכהאוניברסיטת צפון קרוליינה
עריכה- אליפות המכללות: 2006, 2008, 2009[133]
פורטלנד ת'ורנס
- אליפות ארצות הברית: 2013,[134] 2017[135]
- אלופת העונה הסדירה: 2016
או.אל ריין
- אלופת העונה הסדירה: 2022
- גביע הנשים: 2022
נבחרת ארצות הברית
- מונדיאל הנשים: 2015,[86] 2019,[106] מקום שני; 2011[75]
- מדליית זהב באולימפיאדה: 2008, 2012[83]
- מדליית הארד באולימפיאדה: 2021[116]
- גביע הזהב של CONCACAF לנשים: 2014, 2018[96]
- גביע אלגארבה: 2008, 2011, 2013, 2020
- גביע ארבע האומות: 2008, 2011
- גביע שי בליב: 2016, 2020
- טורניר האומות: 2018
תארים אישיים
- הרכב השנה של פיפ"א: 2020[5]
- כדורגלנית השנה בארצות הברית: 2016[92]
- הרכב העונה בליגה האמריקאית: 2016, 2018, 2019
- MVP משחק הגמר בליגה: 2013[32]
- הכדורגלנית הצעירה של השנה: 2009
- הרכב העשור של הפדרציה לססטיסטיקה: 2011-2020[136]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
טובין הית', ברשת החברתית פייסבוק
טובין הית', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טובין הית', ברשת החברתית אינסטגרם- טובין הית', באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- טובין הית', באתר Soccerway
- טובין הית', באתר WorldFootball.net
- טובין הית', באתר FootballDatabase.eu
- טובין הית', באתר FBref.com
- טובין הית', באתר Olympics.com
- טובין הית', באתר פורטלנד ת'ורנס
- טובין הית', באתר מונדיאל 2011 (ארכיון)
- טובין הית', באתר צפון קרוליינה טאר הילס (ארכיון)
- טובין הית', באתר פדרציית הכדורגל של ארצות הברית
- The RE-CAP Show podcast
הערות שוליים
עריכה- ^ "נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים, טובין הית'", באתר נבחרת ארצות הברית (ארכיון)
- ^ "כוכבת הכדורגל טובין הית' חילקה חתימות למאות מעריצים בהנובר", באתר newjerseyhills.com, 20 ביוני 2016 (ארכיון)
- ^ 1 2 "טובין הית'", באתר נבחרת ארצות הברית (ארכיון)
- ^ קת'רין שוואב, "המותג החדש של מייגן ראפינו בנוי על עיצוב כוללני", באתר Fast Company, 1 ביולי 2019
- ^ 1 2 3 ניקולס מנדולה, "הית' היא אחת משתי האמריקאיות וחמש הכדורגלניות מה-NWSL שבהרכב השנה בעולם", באתר nbcsports.com, 17 בדצמבר 2020
- ^ אריק סקטאמשיה, "מי היא טובין הית'", באתר NBC Olympics, 24 במאי 2016 (ארכיון)
- ^ טים אלסוורת', "אהבותיה של טובין הית'", באתר Baptist Press, 26 ביולי 2016
- ^ "ביוגרפיית שחקנית: טובין הית' - האתר הספורטיבי הרשמי של נורת' קרוליינה", באתר Tarheelblue.cstv.com (ארכיון)
- ^ "אמונה וערבים משפחתיים: טובין הית'", באתר יוטיוב, 17 ביולי 2011 (ארכיון)
- ^ לינדה סדלוסקוס, "טובין הית' מבסקינג רידג' הולכת על תואר אלופת העולם", באתר Patch News, 18 ביולי 2011
- ^ בראיין אלברז, "ראיון עם טובין הית' מאוניברסיטת נורת' קרוליינה", באתר כדורגל הנוער האמריקאי, 23 בספטמבר 2008
- ^ רות'אס וודרה, "מונדיאל הנשים: טובין הית'", באתר Girls Soccer Network, 11 באוקטובר 2017
- ^ "סגל הנבחרת 2006", באתר Goheels.com
- ^ 1 2 3 4 5 "טובין הית', ביוגרפיית שחקנית נבחרת ארה"ב", באתר נבחרת ארצות הברית (ארכיון)
- ^ "היסטוריית ליגת המכללות בכדורגל", באתר NCAA
- ^ גוונדולין אוקסנהאם, "לשמור על טובין עם רגליים בקרקע", באתר נבחרת ארצות הברית, 24 ביוני 2015
- ^ "סגל פאלי בלוז לעונת 2009", באתר Pali Blues Soccer Club (ארכיון)
- ^ ג'אקלין פארדי, "טובין הית' רוצה לחזור לשחק", באתר ESPN, 9 באוגוסט 2010
- ^ 1 2 3 "טובין הית'", באתר Soccerway
- ^ ריצ'רד פארליי, "פרוטות בכדורגל הנשים המקצועני: טובין הית' ואניולה אלוקו הועברו בטרייד לסקיי בלו", באתר SBNation, 10 בדצמבר 2010
- ^ "סיכום העונה", באתר Women's Professional Soccer, 17 באוקטובר 2011 (ארכיון)
- ^ "ניו יורק פיורו החתימה את טובין הית'", באתר International Soccer Network, 10 באפריל 2012 (ארכיון)
- ^ "סטטיסטיקות ניו יורק פיורי ב-2012", באתר WPSL (ארכיון)
- ^ סקוט לואיס, "טובין הית' תשחק ב-PSG עד מאי", באתר NWSL news, 22 בינואר 2013 (ארכיון)
- ^ "מייגן ראפינו במשחק אפשרי מול טובין הית'", באתר National Women's Soccer League, 27 בספטמבר 2013 (ארכיון)
- ^ גארת' מאהר, "החיבור הצרפתי סיפק לטובין הית' פרספקטיבה חדשה", באתר Portland Thorns FC, 13 ביוני 2018
- ^ ג'ף קאסוף, "הית' חוזרת מפציעה, הוראן כבשה בניצחון פריז", באתר Equalizer Soccer, 5 באוקטובר 2013
- ^ "ארצות הברית - ט. הית'", באתר Soccerway
- ^ "הליגה החדשה הכריזה על 55 כדורגלניות אמריקניות כמיועדות לשחק בשמונה מועדונים", באתר נבחרת ארצות הברית, 11 בינואר 2023 (ארכיון)
- ^ "גולאסו של טובין הית'", באתר יוטיוב
- ^ ג'ופרי ארנולד, "טובין הית' מפורטלנד התעלמה מהפציעה ושיחקה תפקיד חשוב במשחק על התואר", באתר Oregon Live, 31 באוגוסט 2013
- ^ 1 2 ג'יימי גולדברג, "חמש שחקניות מפורטלנד זכו לפרסים מהמועדון", באתר Oregon Live, 6 בספטמבר 2013
- ^ "קשרית פורטלנד הית' זכתה בפרס שחקנית החודש", באתר Portland Thorns FC, 4 במאי 2016
- ^ "פורטלנד ת'ורנס 4, וושינגטון ספיריט 1", באתר פורטלנד טימברס, 21 במאי 2016
- ^ "קשרית ת'ורנס זכתה בפרס שחקנית המחזור", באתר פורטלנד טימברס, 24 במאי 2016
- ^ "סיכום המשחק: סקיי בלו 1, פורטלנד ת'ורנס 3", באתר פורטלנד טימברס, 26 בספטמבר 2016
- ^ "טובין הית' מאמצת את תפקיד ההנהגה בכדורגל האמריקאי לקראת האולימפיאדה", באתר Oregon Live, 2 באוגוסט 2016
- ^ צליה באלף, "טובין הית' לא תחזור לשחק בשבועות הקרובים", באתר ExcelleSports.com, 9 במאי 2017 (ארכיון)
- ^ "טובין הית': אני מרגישה טוב", באתר Oregon.Live, 29 באפריל 2018
- ^ "הית' חוזרת לסגל פורטלנד", באתר SBNation, 28 באוגוסט 2017
- ^ "טובין הית' מונתה לעוזרת המנהל הטכני באקדמיית פורטלנד", באתר פורטלנד טימברס, 25 במאי 2017
- ^ ג'קלין פארדי, "אדריאנה פראנץ' קבעה שיא שערים נקיים, פורטלנד סיימה בתיקו", באתר NWSL, 23 בספטמבר 2017
- ^ קייטלין בסט, "ת'ורנס העפילה לגמר האליפות אחרי ניצחון 1–4 על פרייד", באתר NWSL Soccer, 7 באוקטובר 2017
- ^ ג'קלין פארדי, "ת'ורנס זכתה באליפות, 0-1 על קורייג'", באתר NWSL Soccer, 14 באוקטובר 2017 (ארכיון)
- ^ "טובין הית' עברה ניתוח מזערי בקרסול", באתר NWSL Soccer, 4 בינואר 2018
- ^ ג'קלין פארדי, "רודריגז והית' כבשו בתיקו 1-1 של פורטלנד ויוטה", באתר NWSL Soccer, 28 באפריל 2018
- ^ "סטטיסטיקות טובין הית'", באתר nwslsoccer
- ^ הודעת לתקשורת, "לינדזי הוראן זכתה בפרס ה-MVP", באתר פורטלנד טימבקס, 21 בספטמבר 2018
- ^ "הרכב העונה בליגה 2018", באתר The Equalizer, 20 בספטמבר 2018
- ^ "שחקנית המחזור: טובין הית'", באתר NWSL, 16 באפריל 2019
- ^ "שער המחזור: טובין הית'", באתר הטוויטר של פורטלנד ת'ורנס, 16 באפריל 2019
- ^ אריה גרסון, "מייגן ראפינו, טובין הית' וכריסטין פרס בחרו שלא לשחק בגביע", באתר USA Today, 23 ביוני 2020
- ^ "רייסינג קיבלה את הזכויות של הית' בדראפט ההתרחבות", באתר Racing Louisville Football Club, 12 בנובמבר 2020 (ארכיון)
- ^ סת' ורטלני, "כוכבות נבחרת ארה"ב הית' ופרס נבחרו על-ידי רייסינג", באתר www.goal.com, 19 בספטמבר 2023
- ^ ג'ו פרינס-רייט, "כוכבות נבחרת ארצות הברית חתמו במנצ'סטר יונייטד", באתר nbcsports.com, 9 בספטמבר 2020
- ^ סטפני יאנג, "טובין הית' הצטרפה למנצ'סטר יונייטד", באתר starsandstripesfc.com, 9 בספטמבר 2020
- ^ "מנצ'סטר יונייטד 3 ברייטון & הוב אלביון 0", באתר מנצ'סטר יונייטד, 4 באוקטובר 2020
- ^ "ווסטהאם 2 מנצ'סטר 4", באתר מנצ'סטר יונייטד, 18 באוקטובר 2020
- ^ לארי הנרי ג'וניור, "הית' כבשה בהופעתה הראשונה בדרבי של מנצ'סטר״, באתר sbisoccer.com, 14 בנובמבר 2020
- ^ אדם מילינגטון, "סטוני והית' מיונייטד זכו בפרסי נובמבר", באתר manchestsereveningnews.co.uk, 12 בדצמבר 2020
- ^ סת' ורטלני, "כוכבת יונייטד וארה"ב חוזרת לארה"ב אחרי פציעה נוספת", באתר www.goal.com
- ^ "הית' ופרס עוזבות את יונייטד", באתר מנצ'סטר יונייטד
- ^ "ארסנל החתימה את כוכבת נבחרת ארצות הברית", באתר BBC Sport, 3 בספטמבר 2021
- ^ "ארסנל 0–5 מנצ'סטר סיטי", באתר BBC Sport, 26 בספטמבר 2021
- ^ מולי הודסון, "טובין הית': אני אוהבת את לונדון", באתר הטיימס, 22 במרץ 2022
- ^ "טובין הית' תעזוב את ארסנל", באתר ארסנל, 28 באפריל 2022
- ^ "ריין קיבלה את הזכויות של הית' במסגרת טרייד עם רייסינג", באתר סיאטל ריין
- ^ אמה רובי, "איפה הית'?", באתר Just Women's Sports, 4 באוגוסט 2023
- ^ "טובין הית' לא שוללת חזרה אחרי שנתיים בחוץ", באתר ESPN, 21 ביוני 2024
- ^ "נבחרת ארצות הברית - טובין הית'", באתר נבחרת ארצות הברית
- ^ "11 שאלות עם טובין הית'״, באתר נבחרת ארצות הברית, 28 בפברואר 2018
- ^ "נבחרת ארה"ב הפסידה לברזיל בגמר", באתר נבחרת ארצות הברית, 26 ביולי 2007
- ^ 1 2 "טובין הית' - נבחרת ארה"ב", באתר נבחרת ארה"ב
- ^ 1 2 "סטודיו 90 אקסטרה טיים: טובין הית'", באתר יוטיוב (ארכיון)
- ^ 1 2 היסטוריה: נבחרת יפן זכתה במונדיאל הנשים, באתר ynet, 17 ביולי 2011
- ^ מונדיאל נשים 2011: יפן זכתה בגביע, באתר וואלה, 18 ביולי 2011
- ^ "נבחרת ארה"ב הביסה את צרפת 2–4 בפתיחת שלב הבתים באולימפיאדה", באתר נבחרת ארצות הברית, 25 ביולי 2012
- ^ "נבחרת ארה"ב העפילה לרבע הגמר אחרי ניצחון 0–3 על קולומביה", באתר נבחרת ארצות הברית, 28 ביולי 2012
- ^ "ארה"ב ניצחה את ניו זילנד ועלתה לחצי הגמר", באתר נבחרת ארצות הברית, 3 באוגוסט 2012
- ^ "דו"ח המשחק: ארה"ב 3–4 קנדה", באתר אולימפיאדת לונדון, 6 באוגוסט 2012
- ^ "דו"ח המשחק", באתר פיפ"א
- ^ קים מק'קאולי, "הרכבים: ארה"ב נגד יפן, גמר האולימפיאדה", באתר SBNation, 9 באוגוסט 2012
- ^ 1 2 גרהאם פארקר, "ארה"ב זכתה בזהב באולימפיאדה", באתר הגארדיאן, 9 באוגוסט 2012
- ^ פול פלטשר, "ארה"ב הביסה את יפן וזכתה בזהב בוומבלי", באתר BBC Sport, 9 באוגוסט 2012
- ^ "משחקי נבחרת ארצות הברית", באתר נבחרת ארצות הברית (ארכיון)
- ^ 1 2 ארצות הברית זכתה במונדיאל הנשים עם 2:5 ענק על יפן בגמר, באתר וואלה, 6 ביולי 2015
- ^ עם גול מהחצי ושלושער היסטורי: ארה"ב אלופת העולם, באתר ערוץ הספורט, 6 ביולי 2015
- ^ "ארה"ב ניצחה את קנדה 0–2 והעפילה לאולימפיאדה", באתר נבחרת ארצות הברית, 21 בפברואר 2016
- ^ "ארה"ב פתחה את האולימפיאדה עם ניצחון 0–2 על ניו זילנד", באתר נבחרת ארה"ב, 3 באוגוסט 2016
- ^ אדם וולס, "ארה"ב הודחה מאולימפיאדת ריו אחרי הפסד לשוודיה", באתר Bleacher Report, 12 באוגוסט 2016
- ^ "דו"ח המשחק: ארה"ב נגד שוודיה", באתר ESPN
- ^ 1 2 ג'יימי גולדברג, "טובין הית' זכתה בפרס כדורגלנית השנה בארצות הברית", באתר Oregon Live, 13 בדצמבר 2016
- ^ "הית' מחוץ למשחק נגד קנדה", באתר נבחרת ארצות הברית, 8 בנובמבר 2017
- ^ קארן פרייס, "טובין הית' חזרה לנבחרת וכבשה שער ניצחון", באתר נבחרת ארה"ב, 12 ביוני 2018 (ארכיון)
- ^ ג'וזף צוקר, "נבחרת ארה"ב זכתה בטורניר האומות עם ניצחון על ברזיל", באתר Bleacher Report, 2 באוגוסט 2018
- ^ 1 2 "צפו: ארה"ב העפילה למונדיאל עם ניצחון על ג'מייקה", באתר Si.com, 14 באוקטובר 2018
- ^ "ה-CONCACAF הכריז על הפרסים האישיים והרכב הטורניר", באתר concacaf.com, 18 באוקטובר 2018
- ^ "יש לה עילה: טובין הית', מועמדת", באתר נבחרת ארצות הברית, 27 בנובמבר 2018
- ^ "סגל נבחרת ארצות הברית למונדיאל 2019", באתר פדרציית הכדורגל של ארצות הברית, 1 במאי 2019
- ^ "סטטיסטיקת 2019: טובין הית'", באתר FBref.com
- ^ מונדיאל הנשים: 0:13 משוגע לארה"ב על תאילנד, באתר ynet, 11 ביוני 2019
- ^
עוזי דן, מונדיאל הנשים: ארצות הברית ניצחה את צרפת ב"גמר האמיתי" ועלתה לחצי הגמר, באתר הארץ, 29 ביוני 2019
- ^ עידו רבינוביץ', "מונדיאל נשים: ארצות הברית ניצחה את צרפת ועלתה לחצי הגמר", באתר JSport, 21 במאי 2020
- ^ מונדיאל הנשים: ארצות הברית ניצחה את אנגליה 1:2 ועלתה לגמר, באתר וואלה, 2 ביולי 2019
- ^ הולנד מול ארה"ב בגמר מונדיאל הנשים, באתר ynet, 4 ביולי 2019
- ^ 1 2 דבר ספורט, ארה"ב זכתה בגביע העולם לנשים לאחר ניצחון 0:2 על הולנד בגמר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 ביולי 2019
- ^ ליאן וילדאו ליאן וילדאו, ארצות הברית אלופת העולם לנשים בפעם הרביעית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 ביולי 2019
- ^ "ולאטקו אנדונובסקי הכריז על הסגל לאולימפיאדה", באתר נבחרת ארצות הברית, 23 ביוני 2021
- ^ "דוח המשחק: שוודיה 0–3 ארה"ב", באתר ESPN
- ^ אורן אהרוני, טוקיו, אחרי 44 משחקים: נבחרת הנשים של ארה"ב הפסידה בפתיחת האולימפיאדה, באתר ynet, 21 ביולי 2021
- ^ "ארה"ב 1–6 ניו זילנד", באתר ESPN
- ^ "ארצות הברית העפילה לרבע הגמר אחרי תיקו עם אוסטרליה", באתר נבחרת ארצות הברית, 21 ביולי 2021
- ^ "ארצות הברית העפילה לחצי הגמר אחרי 4:2 בפנדלים על הולנד", באתר נבחרת ארצות הברית, 30 ביולי 2021
- ^ "קנדה 1, ארצות הברית 0", באתר נבחרת ארצות הברית, 2 באוגוסט 2021
- ^ ליאור ברטל, נבחרת הנשים של קנדה זכתה בזהב האולימפי בכדורגל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 באוגוסט 2021
- ^ 1 2 נבחרת כדורגל הנשים של ארה"ב זכתה בארד, באתר ערוץ הספורט, 5 באוגוסט 2021
- ^ "ארה"ב נגד קוריאה הדרומית, 6-0", באתר Soccerway
- ^ אריק בלום, "אגדת הנבחרת מרמזת על חזרה מרגשת אחרי שנתיים", באתר דיילי מייל, 22 ביוני 2024
- ^ "אהבתי את רונאלדיניו כילדה", באתר girlssoccernetwork.com
- ^ "פרופיל, טובין הית'", באתר famousbirthdays.com
- ^ מרדית' קאש, "כוכבת נבחרת ארה"ב רוצה להיחשב כאמנית גם מחוץ למגרש", באתר Business Insider, 29 במאי 2021
- ^ "סטודיו 90 בהארכה: טובין הית', פרק 2", באתר יוטיוב, 5 ביולי 2011 (ארכיון)
- ^ סטף יוטקה, "לכוכבות הנבחרת יש פיתרון חכם", באתר ווג, 10 באפריל 2020
- ^ ניק דבלין, "לחברת הביגוד הזו יש 4 מנהלות, וכולן זוכות גביע העולם", באתר inc.com, 10 בנובמבר 2019
- ^ "The RE—INC RE—CAP Show: World Cup Edition", re—inc
- ^ מג לינהאן, "טובין הית' וכריסטין פרס מחיות מחדש את כיסוי המונדיאל עם תוכנית חדשה", באתר The Athletic, 24 ביולי 2023
- ^ ווילסון וונג, "כוכבת הכדורגל טובין הית' יצאה מהארון עם ציור של "אני גיי", באתר NBC, 22 ביוני 2022
- ^ טרודי רינג, "כוכבת נבחרת ארה"ב טובין הית' יוצאת מהארון", באתר advocate.com, 21 ביוני 2022
- ^ טירני בריקר, "איך זוג העל של הכדורגל האמריקאי משנה את המשחק מחוץ למגרשים", באתר eonline.com, 6 באוגוסט 2023
- ^ קייטי ברנס, "למה FIFA 16 הוא ציון דרך לנשים", באתר ESPN, 28 בספטמבר 2015
- ^ "דירוג FIFA 16 - רשימת 20 הכדורגלניות", באתר EA Sports, 8 בספטמבר 2015
- ^ "סטטיסטיקות טובין הית' בליגת העל הצרפתית", באתר Footo Feminin
- ^ ויטני קלר, "בחזרה לבית הספר: ראיון עם טובין הית'", באתר bleacherreport.com, 4 בספטמבר 2010
- ^ "אלופת ה-NWSL: פורטלנד ת'ורנס, באתר NWSL, 31 באוגוסט 2013 (ארכיון)
- ^ ג'קליין פארדי, "ת'ורנס זכתה באליפות", באתר פדרציית הכדורגל של ארצות הברית, 14 באוקטובר 2017 (ארכיון)
- ^ "קבוצת העשור ב-CONCACAF", באתר IFFHS, 29 בינואר 2021
| סגלי נבחרת ארצות הברית | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
| תארים | |
|---|---|
|
|