חלב עמיד

חלב עמיד הוא חלב אשר עבר תהליך עיקור (סטריליזציה), המעניק לו חיי מדף ארוכים במיוחד. במהלך העיקור מושמדים מרבית החיידקים המצויים בחלב.

חלב עמיד הנמכר ביפן בבקבוק זכוכית

מערכת של חברת " טטרה פאק" ליצירת חלב עמיד

ערך תזונתי

חלב רגיל עובר פסטור בטמפרטורה של 63 מעלות למשך 30 שניות, או 71 מעלות למשך 15 שניות, ומיד מקורר; תהליך זה משמיד את רוב החיידקים המצויים בו, אך שומר על ערכים תזונתיים. לעומתו, חלב עמיד עובר עיקור - מחומם לטמפרטורה של 150 מעלות למשך 3 שניות, ומיד מקורר. תהליך זה משמיד 99.9% מהחיידקים ומהנבגים בחלב, אך עלול לפגום בערכים התזונתיים שלו, בשל שינויים שעוברים החלבונים בעת החימום. חלב עמיד נשמר ללא קירור במשך חודשים מבלי להתקלקל.

מבחינה קלורית, חלב עמיד זהה לחלב מפוסטר רגיל. עם זאת, בעוד שבחלב מפוסטר יש 9 מיקרוגרם חומצה פולית ב-100 גרם, בחלב עמיד יש רק 1 מיקרוגרם ל-100 גרם, וכן קיים אובדן חלקי בערכים של ויטמין B₁₂, ויטמין C ו-ויטמין B₁‏.

טכנולוגיה

הטכנולוגיה לייצור חלב עמיד נקראת UHT ‏ (Ultra-high temperature processing) או ultra-pasteurization. היא בעיקר משמשת ליצירת חלב עמיד אך בין השאר גם למיצי פירות עמידים, שמנת עמידה, חלב סויה עמיד ויין עמיד. את הטכנולוגיה פיתחה חברת טטרה פאק השוודית בשנות ה-60 של המאה ה-20 והיא זכתה להצלחה בכל העולם.

פופולריות

בישראל החלה חברת תנובה להקים פס ייצור לחלב עמיד במחלבת רחובות בשנת 1977. בתחילת שנות ה-80 זכה החלב לפופולריות, מאחר שהיה זול יותר מחלב מעוקר ושווק באריזת קרטון נוחה. בשנת 1997, בעקבות פרשת הסיליקון בחלב, השקיעה תנובה כחצי מיליון דולר בהפקת פרסומת לחלב עמיד, שצולמה בתחנת החלל מיר, זו הייתה הפעם הראשונה מעולם שפרסומת צולמה בחלל.

החלב העמיד מצליח מאוד באירופה – 7 מ-10 אירופאים שותים אותו דרך קבע. למעשה, במדינות חמות כדוגמת ספרד, הוא מועדף בשל העלויות הגבוהות של שינוע חלב טרי.

אחוז תצרוכת החלב העמיד מסך תצרוכת החלב

מדינה	אחוז
	96.7
	95.7
	95.5
	92.9
	73
	71.4
	66.1
	62.8
	53.1
	49.8
	48.6
	35.5
	35.1
	20.3
	20.2
	10.9
	8.4
	5.5
	5.3
	2.4
	2 (נכון לשנת 2018)
	0.9
	0.0%

ראו גם

• חלב
• פסטור
• שימור מזון
• חיי מדף

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חלב עמיד בוויקישיתוף