פרסטון נולד ב-27 בדצמבר 1794 בפילדלפיה, פנסילבניה, והיה בנם של פרנסיס פרסטון, איש עסקים אמיד, ושרה ביוקנן קמפבל, בתו של הגנרל ויליאם קמפבל. במהלך ילדותו הוא התחנך על ידי מורים פרטיים, ולאחר מכן נרשם לאוניברסיטת וושינגטון (שנודעה מאוחר יותר כאוניברסיטת וושינגטון ולי) בלקסינגטון, וירג'יניה. לאחר מכן עבר וסיים את לימודיו בקולג' קרוליינה הדרומית (שנודע מאוחר יותר כאוניברסיטת קרוליינה הדרומית) בקולומביה בשנת 1812, שם היה חבר באגודה האופרדיאנית.
לאחר שסייר ולמד ברחבי אירופה, פרסטון למד משפטים באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד. הוא הפליג חזרה לארצות הברית ב-1819 והתקבל ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה ב-1820. הוא עסק שם בעריכת דין במשך שנתיים. לאחר מכן עבר לקולומביה, קרוליינה הדרומית ב-1822 והתמודד ללא הצלחה בניסיון להיבחר לקונגרס ה-22. עם זאת, הוא נבחר לבית הנבחרים של קרוליינה הדרומית וכיהן בין 1828 ל-1834. לאחר מכן הוא נבחר בשנת 1833 כתומך תנועת הביטול לסנאט של ארצות הברית כדי למלא את המושב שהתפנה לאחר התפטרותו של סטיבן ד. מילר. בשנתו הראשונה בסנאט, כישרונותיו הרטוריים של פרסטון הובילו את הנהגת המפלגה הוויגית להעניק לו תפקיד בולט במאמץ להטיל גינוי על אנדרו ג'קסון, מה שהציב את פרסטון "הרבה מעבר לרוב עמיתיו, לצד קליי, ובסטר, קלהון וקלייטון."
פרסטון נבחר מחדש כוויגי בשנת 1837 וכיהן עד התפטרותו ב-29 בנובמבר 1842. במהלך כהונתו כיהן כיושב ראש ועדת הספריות ויושב ראש ועדת ענייני הצבא. פרסטון היה הוויגי היחיד שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מקרוליינה הדרומית. לאחר התפטרותו שב לעסוק בעריכת דין ושימש כנשיא קולג' קרוליינה הדרומית בין השנים 1845 ל-1851, אז פרש מתפקידו בשל בריאות לקויה. הוא נפטר ב-22 במאי 1860 בעיר קולומביה, הדרומית קרוליינה ונקבר בבית הקברות של כנסיית השילוש האפיסקופלית.
אגם פרסטון בדקוטה הדרומית נקרא על שמו. פרסטון קולג' באוניברסיטת קרוליינה הדרומית נקרא אף הוא על שמו; ביולי 2021 המליצה הוועדה הנשיאותית של האוניברסיטה לתולדות האוניברסיטה לשנות את שמה של המכללה.[1]