דיולה אייש
דְיוּלָה אִיֶיש (בהונגרית: Illyés Gyula; בעברית מופיע גם בכתיב ג'ולה אייש. נולד ב- 2 בנובמבר 1902 נפטר ב־15 באפריל 1983). היה משורר, סופר, מתרגם ועורך הונגרי.
.jpg) | |
| דיולה אייש | |
| לידה |
2 בנובמבר 1902 Sárszentlőrinc, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 באפריל 1983 (בגיל 80) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| מקום לימודים |
סורבון |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| בן או בת זוג |
Flóra Kozmutza |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכהדיולה אִייֶש נולד בכפר פֶלְשֵׁרַצֶגְרֶשְׁפּוּסְטָה (Felsőrácegrespuszta; מחוז טולנה, דרום-מערב הונגריה). אביו יאנוש היה נפח ומכונאי. ההורים האמינו בשני זרמים שונים של הדת הנוצרית. את בית הספר היסודי סיים במקום הולדתו, אך את הלימודים בתיכון למד בשלושה מקומות שונים. לאחר גירושי הוריו, עבר לגור ב-1916 בבודפשט, ביחד עם אימו אידה, ושם גם סיים את לימודיו בבית הספר התיכון. למד פילוסופיה ותולדות האומנות באוניברסיטה בבודפשט. ב-1922 נמלט לפריז, לאחר שהשלטונות האשימו אותו בפעילות בלתי חוקית[1]. בפריז עסק בעבודות מזדמנות, המשיך בכתיבה, נרשם לאוניברסיטת הסורבון, והשתתף בפעילויות ובמפגשים אינטלקטואליים. הוא שב להונגריה ב-1926 בעקבות חנינה כללית מטעם המדינה. החל מ-1948 ובתקופת המנהיג ההונגרי יאנוש קאדאר שלטונות הונגריה ראו בו אויב המדינה, ואייש נמנע מפרסומים ספרותיים ומהחיים הציבוריים[2].
יצירתו
עריכהשירו הראשון פורסם בסוף שנת 1920, בעיתון "Népszava" -"דבר העם"[2]. קובץ שיריו הראשון, "אדמה קשה", התפרסם בשנת 1928. החל משנת 1928 כתיבתו התפרסמה באופן סדיר בכתבי עת במערב. בשנות השלושים נטל חלק בתנועת יוצרים שחקרה את תנאי החיים העלובים בכפרי הונגריה, וספרו בפרוזה "אנשי הפוסטה" (1934) נחשב לתעודה הספרותית החשובה ביותר של אותה תנועה ואותה התקופה. בין ספרי השירה שלו ראויים לציון "אני מדבר על גיבורים" (1933), "שנה אחת" (1945), שירו המפורסם "משפט אחד על עריצות" (1950) - נכתב על תקופתו של השליט מתיאש ראקושי, והצנזורה אסרה בזמנו לפרסמו בהונגריה, אך השיר התפרס במדינות המערב, בעיקר בזמן המרד ההונגרי של שנת 1956, ומאז התפרקות הגוש הקומוניסטי נלמד גם בבתי ספר תיכוניים בהונגריה[3]. בהונגריה פורסם שיר זה לראשונה רק בשנת 1986[4]. "שירים חדשים" (1961). "תורן נטוי (1965), "שחור לבן" (1968). הוא פרסם, בין היתר, גם בשבועון הסאטירי ההונגרי "לודאש מתי".
מחזות שכתב אייש זכו להיות מוצגים בבתי התיאטרון המובילים בבודפשט וברחבי הונגריה.
חייו האישיים
עריכהדיולה אייש התחתן לראשונה בשנת 1931 עם אירמה יובנץ (Juvancz Irma), אך הזוג התגרש ב-1938. שנה אחת לאחר גירושיו מאירמה, הוא נישא בשנית לפלורה קוזמוטצה (Kozmutza Flóra), פסיכיאטרית ומרפאה בפדגוגיה. בשנת 1941 נולדה בתם המשותפת אנה מאריה אייש (Illyés Mária Anna). לאייש נולדו מבתו שני נכדים.
פרסים והוקרה
עריכהפארק ממנטו, פארק בבודפשט ששלטונות בודפשט ריכזו בתוכו את הפסלים מהתקופה הקומוניסטית של הונגריה, נקרא באופן רשמי "משפט אחד על עריצות", שהוא שמו של אחד משיריו הידועים ביותר של דיולה אייש[5].
דיולה אייש זכה בפרס קושוט (1948) בפרס באומגרטן ארבע פעמים (1931, 1933, 1934, 1936), פרס גרנד פרי בינלאומי (1966)[6], בפרס הרדר (1970), פרס הידידות הצרפתי (1978)[1], פרס מונדלו (1981), בפרס מסדר הדגל של הרפובליקה ההונגרית (1982), ובפרס המורשת ההונגרית (1997). דיולה אייש זכה בפרסים רבים נוספים, מקומיים ומחוזיים בהונגריה.
הנצחה
עריכהדיולה אִייֶש מונצח בהונגריה במקומות רבים, ובצורות מגוונות.
רחובות - רחוב נקרא על שמו בבודפשט, באגטהאזפוסטה (Égettházpuszta), בצהצא (Cece), בסקשפהרוואר (Székesfehérvár),
לוחות זיכרון - נקבעו לוחות זיכרון ברחוב בבודפשט, ולוח זיכרון גדול מאד הכולל את שורות שירו "משפט אחד על עריצות" הוצב בכניסה לפארק ממנטו בבודפשט[7].
פסלים - פסלו הוצב ברחוב מרכזי בבודפשט, וגם בעיירת הנופש והמרפא הוויז.
עמוד זיכרון - הוצב לכבודו עמוד זיכרון בפארק במחוז הולדתו טולנה.
בתי ספר - בתי ספר רבים בהונגריה נקראים על שמו של, יסודיים ותיכוניים.
תוכניות לימודים - יצירותיו כלולות בתוכניות הלימודים של בתי הספר התיכוניים, ובאוניברסיטאות שונות הונגריה.
ספריה - בעיר פץ' (Pécs) קיימת ספריה על שם דיולה אייש.
ראו גם
עריכה- פארק ממנטו בבודפשט.
- המרד ההונגרי
גלריה
עריכה-
פסל של דיולה אייש במקום מרכזי בבודפשט. -
דיולה אייש עם אשתו פלורה, צולם ב-1979. -
לוח זיכרון של אייש במקום מגוריו. -
תצלום אווירי של פארק ממנטו, ששמו הרשמי "משפט אחד על עריצות" נגזר משירו של דיולה אייש.
קישורים חיצוניים
עריכה
- "על פני האדמה הזאת", שיר מאת דיולה אייש בתרגום רמי סערי
- דיולה אייש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דיולה אייש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דיולה אייש, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דיולה אייש, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Illyés Gyula, Illés | Magyar életrajzi lexikon | Kézikönyvtár, www.arcanum.com (בהונגרית)
- ^ 1 2 Illyés Gyula, enciklopedia.fazekas.hu (בהונגרית)
- ^ Illyés Gyula élete és munkássága (בהונגרית), באתר doksi.net
- ^ Gyula Illyés (באנגלית), באתר www.feelingeurope.eu
- ^ Memento Park, dedicated to Communist Hungary, Barceló Experiences (באנגלית אמריקאית)
- ^ Meghatározó személyek - NMIkon (בהונגרית), באתר nmikon.hu
- ^ Concept – Mementopark, www.mementopark.hu