צ
צ
[עריכה]| א"ב עברי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| כתיב מלא | צד"י (עממי: צדי"ק) | ||||
| הגייה* | tsadi | ||||
| IPA | [ts] | ||||
| א"ב צלילי | צפור | ||||
| מורס | −−· (קק"נ) | ||||
| ברייל |  | ||||
| גימטריה | 90 | ||||
| ASCII | F6 | ||||
| יוניקוד | 05E6 | ||||
| אותיות הא"ב העברי | |||||
| א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת | |||||
| אותיות סופיות | |||||
| ך ם ן ף ץ | |||||
| א"ב עברי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| כתיב מלא | צד"י סופית | ||||
| הגייה* | tsadi | ||||
| IPA | [ts] | ||||
| א"ב צלילי | צפור | ||||
| מורס | −−· (קק"נ) | ||||
| ברייל | | ||||
| גימטריה | 900 | ||||
| ASCII | F5 | ||||
| יוניקוד | 05E5 | ||||
| אותיות הא"ב העברי | |||||
| א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת | |||||
| אותיות סופיות | |||||
| ך ם ן ף ץ | |||||
.svg){kind=small}
- האות השמונה־עשרה באלפבית העברי; כאשר היא מופיעה בסוף מילה צורתה "ץ".
בגימטריה ערכה 90 וערכה כאות סופית (ץ) 900.
מייצגת עיצור לשוני מחוכך[1] בלתי־קולי, אחד מהעיצורים השורקים.
אחת מחמש אותיות מנצפ"ך.- האות צ׳ מייצגת שלושה עיצורים בפרוטו־שמית: צ׳ מקורית, עיצור שמקבילתו בארמית ובערבית הוא ט', ועיצור שמקבילתו בארמית הוא ע'[2].
גיזרון
[עריכה]- האות קרויה צָד ע"ש צורתה בכתב העברי העתיק (𐤑) כצמח כלשהו, או לחילופין כקרס לדיג.
- צורת האות הסופית היא הקדומה מבין השניים, ובאמצע הכתיבה נוספה לאות זנב.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: tsade
מידע נוסף
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: צ |
- אילון גלעד, אז איך בעצם אומרים, צדי או צדיק?, הארץ.
הערות שוליים
[עריכה]↑ במבטא העממי. היסטורית זהו עיצור חוכך נחצי.
↑ בתעתיק המזרחני צ גרושה באה תחת האות הערבית ض שמייצגת עיצור זה.