הצגת המקור של הדף "התורה והמצוה ויקרא כה מז-נג"

{{מלבי"ם ספרא נווט|בהר-בחקתי}}
==סימן צג==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|מז|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן צג}}

וכי תשיג יד גר ותושב עמך: מלת "עמך" המיותר פירשו שרוצה לומר שסבת עשרו הוא מה שנדבק עמך. וכן מה שכתוב "ומך אחיך עמו" רוצה לומר סבת שפלותו מה שנדבק עמו, באופן שהגר הנדבק בך יתעלה ואתה הנדבק בו תרד מטה מטה ברדתך מקדושתך.

==סימן צד==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|מז|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן צד}}

ונמכר לגר תושב: כבר פרשתי (למעלה [[התורה והמצוה ויקרא כה לה-לח#סימן עב|סימן עב]]) ששם "גר" יאמר לפעמים גם על גר צדק. לכן אמר "לגר תושב" שזה גר אוכל נבלות.

ומ"ש "לעקר משפחת גר" הוסיף אם מכר למשפחתו של גר שהוא העובד עכו"ם. וכשאמר "לעקר", הוא העכו"ם שמחויבים לעקרה ולשרש אחריה. וכן [[מ"ג ויקרא כה מז|בתרגום יונתן בן עוזיאל]] ''או לשריש פולחנא נוכראה למשמשא לה ולפלחאה דמזרעית גיורא'', וכל זה מובא קדושין (דף כ), [[בבא קמא קיג א|בבא קמא (דף קיג)]].

==סימן צה==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|מח|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן צה}}

אחרי נמכר גאולה תהיה לו: אם היה אומר "גאולה תהיה לו" היה משמע שהחיוב גם כן לגאלו שלא יבא לידי מכירה, ופירוש "ונמכר" ''כשעומד להמכר'', כמו שבארנו בפר' ויקרא (סימן פא) שיש פעלים המשמשים על שהפעל מוכן להעשות. לכן דייק ''רק אחרי נמכר''.

ואם היה אומר "אחרי נמכר יִגָאל" היינו מפרשים "אחרי" -- ''מופלג''. לכן אמר "תהיה לו" שלשון הויה מורה על התכיפות -- אל תניחנו שיטמע. ובזה תבין מה שכתב [[מ"ג ויקרא כה מח|בתרגום יונתן בן עוזיאל]].

==סימן צו==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|מח|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן צו}}

אחד מאחיו יגאלנו: מלת "אחד" מיותר, שהיה לו לומר "אחיו או דודו". ודרשו שבא על הוראת היחוד -- ''אחיו המיוחד'', שהוא אחיו מאביו.

==סימן צז==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|מט|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן צז}}

או דודו: כבר בארנו ([[התורה והמצוה ויקרא כ יח-כז#סימן קיט|קדושים סימן קיט]]) ששם "דודו" לא בא על אחי האם, רק על אחי האב.{{ססס}}ומה שכתב "או משאר בשרו ממשפחתו" פירושו הקרוב קרוב קודם, שהשאר מורה הקורבה ורצונו לומר, כל הקרוב ממשפחתו יש לו קדימה למצוה זו.

==סימן צח==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|מט|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן צח}}


או השיגה ידו: ''יד עצמו'', רוצה לומר, שאינו לוה וגואל כמ"ש בקדושין (דף כא) [דכל מקום שסמך היד אל הפעל מורה שיהיה בלא אמצעי כמו שבארנו בויקרא (סימן שכו)].

ומה שכפל בכל פעם מלת "יגאלנו" פירשוהו שבא לרבות ( א ) בתי חצרים ( ב ) שדה אחוזה ( ג ) יגאלנו לזה ולאחר הנמכר לישראל.

ומובא בקדושין (דף כא), ועיין מה שכתבנו למעלה (סימן ??).

ומה שכתב עוד "ונגאל" הוא פעל סתמי -- בכל אופן שנגאל, אף על ידי כל אדם, שמצוה על כל ישראל לפדותו וכמ"ש בקדושין (דף טו:). וכן [[מ"ג ויקרא כה מט|תרגם יונתן בן עוזיאל]] ''או תארע ידיו או ידה דצבורא''.

==סימן צט==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|נ|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן צט}}

וחשב עם קונהו: ולא אם מת קונהו, אינו צריך לחשב עם היורשים כי קונה את עצמו במיתת האדון. (קדושין דף יז).

וממה שאמר שיחשב עד שנת היובל מבואר שאינו נגאל בשש. והספרא כשיטתו שמפיק מה שכתוב {{ממ|ויקרא|כה|נד}} "ואם לא יגאל באלה" לדרשת ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא (ריש פרק ט), ולא כרבי בקדושין (דף טו:).

ובמה שכתב "והיה כסף ממכרו" דייק שיפדה את עצמו בכסף דוקא. וכן במה שכתב שנית "מכסף מקנתו" דרש בקדושין (דף ח:) שאינו נקנה בתורת תבואה וכלים.

==סימן ק==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|נא|נב|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן ק}}

אם עוד רבות בשנים: הדברים ארוכים. והיה לו לומר בקיצור. וגם היה לו לומר "אם עוד שנים רבות..ואם שנים מעטות", ושימוש ב' --"בשנים"-- זו ומוזר. ולמה אמר תחלה "מכסף מקנתו ואחרי זה "כפי שניו ישיב"?{{ססס}}מזה הוציאו חז"ל שבא לומר שיד העבד על העליונה, ויצויר שקנאו במנה לשנה ועתה שוה מאתים, ובזה יהיה החשבון מכסף מקנתו ואינו מחזיר רק מנה לשנה. {{רווח קשיח|2}} ויצויר שקנאו במאתים לשנה ועתה אין שוה רק מנה לשנה ובזה אמר שישיב לפי שניו של עתה, לפי שויו, לא לפי כסף מקנתו.

וברייתא זו מובאת בקדושין (דף כ) וב[[ערכין ל א|ערכין (דף ל)]]. ופלפל בה מנין ליה כן, דלמא בהפך? ופירש ר' נחמן בר יצחק ממה שכתב "אם עוד רבות בשנים", נכתב "אם עוד רבות שנים". מאי "בשנים"? נתרבה כספו-- בכסף מקנתו. נתמעט כספו-- כפי שניו.{{ססס}}דרש אם יש ריבוי כסף-- ''בשנים''. 

אולם כפי הפשט דרך העבדים בשנים הראשונים אינם שוים כל כך כי עדיין לא למד והרגיל במלאכה. וכן בשנים האחרונים יוזל שויו על ידי זקנה. ואם קנאו לשלשים שנה ובא לפדות את עצמו אחר חמש שנים, שמאז שוה מאתים, מבאר שאם עוד רבות בשנים אין צריך ליתן רק מכסף מקנתו, בזול. ואם בא לפדות את עצמו בשנים האחרונים, שמאז זל שויו, אינו צריך להשיב רק "כפי שניו" של עתה, שבימי הזקנה ירד מכסת ערכו. ולרמז שמדבר גם מן ריבוי ומיעוט הכסף על ידי השנים אמר "רבות בשנים" בב' השימוש, לרמוז על ריבוי ומיעוט אחר הנמצא בשנים.

==סימן קא==

{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|נג|}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ח|סימן קא}}

כשכיר שנה בשנה יהיה עמך: ולשון זה נאמר גם בנמכר לישראל -- {{ממ|ויקרא|כה|מ}} "כשכיר כתושב יהיה עמך" ונלמד משיווי הלשון ששוים בדיניהם. שגם בנמכר לישראל ידו על העליונה כשנפדה.

וכן כמו שדריש שם מלשון "יהיה עמך" על השיווי במאכל ובמשתה, כן כאן, שזה ההבדל בין "עמך" ובין "אתך".

וממ"ש "לא ירדנו בפרך לעיניך" מבואר שכל שאינך רואה בעיניך אין אתה זקוק לחקור על זה. וכן [[מ"ג ויקרא כה נג|תרגם יונתן בן עוזיאל]] ''את חמי ליה''.