י"ג מידות

שלש עשרה מידות של רחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הן, לפי היהדות, מידותיו הרחומות שבהן נוהג ה'.

מקור במקרא

מקורן של י"ג מידות בדברי התורה בפרשת כי תשא, כאשר עלה משה להר סיני בשנית כדי לקבל לוחות שניים במקום לוחות הברית ששבר בכעסו על חטא העגל:

וַיַּעֲבֹר יהוה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יהוה יהוה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים

— ספר שמות, פרק ל"ד, פסוקים ו'–ז'

הפרשנים נחלקו האם נאמרו פסוקים אלה מפי משה רבנו כשראה את ה' עובר על פניו או על ידי ה' למשה רבנו. לדעת רש"י לימדו הקב"ה למשה תפילה זו לאחר שראה שהזכיר משה בתפילה את אברהם יצחק ויעקב על מנת שבזכות האבות – אברהם יצחק ויעקב, תתקבל סליחתם, ועל כך נענה לו הקב"ה שאף לאחר שתכלה זכות אבות, יוכלו להתפלל תפילה זו של י"ג מידות ותפילתם תתקבל.

מידות אלו מכילות הן רחמים והן דין אולם הן מוגדרות במדרש 'י"ג מידות של רחמים'.

חלוקת המידות

קיימת מחלוקת במדרש האם מספר המידות בפסוקים אלו הוא 13, 11, או 10. הגמרא מזכירה רק את הדעה שהן 13, ודעה זו התקבלה לדורות.

יש גם דעות שונות לגבי חלוקת המידות בין המילים בפסוקים, כדלהלן. שד"ל מונה לא פחות מ-13 שיטות שונות לגבי חלוקה זו.

שיטת רבנו תם, רמב"ן, אבן עזרא ואבודרהם

החלוקה לפי דעת רמב"ן, דוד אבודרהם ואבן עזרא (שמות לד, ו) וכן דעת רבנו תם היא:

(א) ה'     (ב) ה'

(ג) אל     (ד) רחום     (ה) וחנון

(ו) ארך אפים     (ז) ורב חסד     (ח) ורב אמת

(ט) נוצר חסד לאלפים

(י) נושא עוון     (יא) ונושא פשע     (יב) ונושא חטאה

(יג) ונקה

שיטת רב ניסים גאון

החלוקה לפי דעת רב ניסים גאון שבמגילת סתרים היא:

(א) ה'    

(ב) אל     (ג) רחום     (ד) וחנון

(ה) ארך אפים     (ו) ורב חסד     (ז) ואמת

(ח) נוצר חסד     (ט) לאלפים

(י) נושא עוון     (יא) ופשע     (יב) וחטאה

(יג) ונקה

שיטת רב האי גאון הרי"ף והרמב"ם

החלוקה לפי דעת רב האי גאון שמוזכרת גם בדברי הרי"ף וכן בדברי הרמב"ם היא:

(א) ה'    

(ב) אל     (ג) רחום     (ד) וחנון

(ה) ארך אפים     (ו) ורב חסד     (ז) ואמת

(ח) נוצר חסד לאלפים

(ט) נושא עוון     (י) ונושא פשע     (יא) ונושא חטאה

(יב) ונקה     (יג) לא ינקה

שיטת רמ"ק

ישנה חלוקה ייחודית לרבי משה קורדובירו אותה הוא כותב בספרו "אילימה". לשיטת רמ"ק, כמו שהמילה "נושא" חלה על "עוון", "פשע" ו"חטאה", כך המילה "נקה" חוזרת על כל אלה, כך שהחלוקה היא:

(א) אל     (ב) רחום     (ג) וחנון

(ד) ארך אפים     (ה) ורב חסד     (ו) ואמת

(ז) נוצר חסד לאלפים

(ח) נושא עוון     (ט) ונושא פשע     (י) ונושא חטאה    

(יא) ונקה עוון     (יב) ונקה פשע     (יג) ונקה חטאה

שיטת האר"י והגר"א

החלוקה לפי דעת האר"י שמוסכמת גם כן על הגר"א, שמודפסת במרבית הסידורים הספרדיים היא:

(א) אל     (ב) רחום     (ג) וחנון

(ד) ארך     (ה) אפים     (ו) ורב חסד     (ז) ואמת

(ח) נוצר חסד     (ט) לאלפים

(י) נושא עוון     (יא) ופשע     (יב) וחטאה

(יג) ונקה

שיטת המהר"ל

שיטת המהר"ל מפראג^{[דרושה הבהרה]} היא:

(א) רחום     (ב) וחנון

(ג) ארך אפים (ד) ורב חסד     (ה) ואמת

(ו) נוצר חסד לאלפים     (ז) נושא עוון

(ח) ופשע     (ט) וחטאה   

(י) ונקה

(יא) פוקד עון אבות על בנים    (יב) ועל בני בנים על שלשים     (יג) ועל רבעים

פירוש המידות

ה' ה' – את כפילות המילה "ה'" מסביר התלמוד בכך שהמידה הראשונה היא רחמיו על החוטא לפני החטא (אף על פי שגלוי לפניו שיחטא), והשנייה היא רחמיו על החוטא אחרי החטא.

"רחום" – פירוש המידה רחמים הוא שה' מרחם על האדם בהתאם למעשיו (רחמים כשילוב של חסד ודין).

"חנון" – רחמיו של ה' הם ללא קשר למעשי האדם, אלא הם באים כמתנת חינם, חנינה.

"ארך אפים" – פירושו אורך רוח, סבלני, 'נושם עמוק' (כמו שנהוג לומר בימינו), שאינו 'מתרגז' ומעניש מיד, אלא ממתין ומחכה לחוטא שיחזור בו ויתקן את דרכו.

"ורב חסד ואמת" – : 'רב חסד' – עושה חסד גדול, וכן רב 'אמת' – כלומר עושה הרבה אמת (הכוונה לדין אמת). על מידת ה'אמת' חָלַק יונה הנביא בתפילתו ("כי עתה ידעתי כי אתה...") ומחליף אותה ב'ניחם על הרעה'. בכך הוא מחה על אי הצדק שבעולם. הוא נענה שמידת הרחמים הכרחית לקיום העולם. אף כאן בסיומה של אמירת שלוש עשרה המידות, מחליפים את אמירת 'ונקה לא ינקה' באמירת 'ונקה...' בלבד. מוטיב זה – של חשיבות הרחמים לפני האמת – הוא מרכזי בספרות הקבלה.

"נוצר חסד" – פירושו שומר חסד, כלומר נותן 'אשראי' של חסד – אף על פי שחטאו נגדו. לאלפים – לאלפי דורות.

"נושא עוון ופשע וחטאה" – כלומר מוכן 'לשאת' ולסבול על גבו "עוון" – פעולה רעה, ו"פשע" – פעולה מכוונת בזדון, ו"חטאה" – פעולה 'המחטיאה את המטרה' בטעות או בהבנה לקויה.

"ונקה" – סיום מידות הרחמים במילה "ונקה", כלומר תוך התעלמות מהמשך הפסוק, "לא ינקה", מתבסס על מאמר התלמוד כי "מנקה הוא לשבים (בתשובה) ואינו מנקה לשאינם שבים" (תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ט, עמוד א'). לפי פירוש זה, המשך הפסוק אינו תיאור מידות הרחמים של ה', ועל כן אין אומרים אותו.

קדושתן של י"ג מידות

לי"ג המידות קדושה וכח רוחני רב, ועל כן, על האומר אותן להבין פירושן וכוונתן ולדקדק באמירתן. על י"ג מידות כתב רבינו בחיי:

כל המבין שלש עשרה מדות
ויודע פירושן ועקרן, ומתפלל בהן בכוונה,
אין תפלתו חוזרת ריקם,
אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה...
והנה בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות
ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאתינו ולא מזבח להקריב עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו,
לא נשאר לנו לפני ה', בלתי אם תפלתנו וי"ג מדותיו...

— פירוש רבינו בחיי על התורה, שמות, ל"ד, ו'

כמו כן פסק ר' חיים מרדכי מרגליות כי "אסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוונה" (שערי תשובה על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף א').

את קדושתן של י"ג מידות ניתן גם ללמוד מההלכה כי למתפלל ביחיד אסור לומר בתחנון את י"ג המידות, אלא אם כן קורא אותן בטעמיהן, וכך הוא כ"קורא בתורה" ולא כאומרן בתפילתו.

כח אמירתן לכפרת עוונות

אמרו חכמים בתלמוד שלאחר שמחל הקב"ה על חטא העגל ביקש משה רבנו: "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". השיב לו הקב"ה: "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ", כלומר אגלה לך את המידות שבהן אני מנהיג את ישראל, ואלו הם י"ג מידות הרחמים.

הוסיפו חכמים שם ואמרו שלגודל מעלתן כשעם ישראל יאמרו אותן ה' ימחל להם על עוונותיהם:

"אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה, אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין – יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם...אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר: הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית".

— תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ז, עמוד ב'

מעבר לפשט הדברים, ביארו המקובלים שחלק מהותי מסוגלת אמירתן הוא לימוד ממידות אלו גם לתיקון המידות שלנו:

"והדבר קשה שהרי אנו רואים כמה פעמים אנו מזכירים י"ג מידות ואינם נענים? אלא אומרים הגאונים כי כוונת "יעשו לפני כסדר הזה" אין הכוונה לבד על עטיפת הטלית והאמירה לחוד אלא שיעשו סדר המידות שלמד הקב"ה את משה שהוא "אל רחום וחנון" דהיינו מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום, מה הוא חנון אף אתה תיהיה חנון וכו' וכן לכל י"ג מידות".

— "ראשית חכמה" שער הענווה פרק א' אות יד

למעשה, המבנה של ספר תומר דבורה מבוסס על הגישה הזאת, ומציע דרך לחיקוי של י"ג המדות בחיים הפרטיים של האדם.

פיוטים קודם אמירת י"ג מידות

ניתן גם לעמוד על חשיבותן של י"ג מידות, מהפיוטים הקדומים (אולי המאות ה-5–6) שנוהגים לומר כהקדמה לאמירתן.

אל מלך

אֵל! מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה,
זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה,
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'. וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה'...

אל ארך אפים

ערך מורחב – אל ארך אפים

פיוט נוסף המקובל בנוסח אשכנז ובמנהגים נוספים מבוסס על פסוקי התורה ומבקש שה' יקבל את י"ג המידות כפי שאמר למשה בהר סיני:

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה/וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ/וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הורֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ/תִּזְכּור הַיּום וּבְכָל יום לְזֶרַע יְדִידֶיךָ.
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים/כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם/כְּהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם.
מֵחֲרון אַפְּךָ שׁוּב/כְּמו בְּתורָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחְסֶה וְנִתְלוֹנָן/כְּיוֹם וַיֵּרֶד יי בֶּעָנָן.
תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם/כְּיום וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמַר/כְּיום וַיִּקְרָא בְשֵׁם יי, וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה'...

בנוסח הספרדים מקובלת גרסה קצרה של פיוט זה.

אזכור י"ג מידות

את מידות הרחמים מזכירים בתפילה בזמן שמבקשים לעורר את רחמיו של אלוהים.

מזכירים אותן בהרבה קהילות בתפילת שחרית ומנחה בכל יום באמירת התחנון, ויש נוהגים לאומרם רק בתחנון הארוך של ימי שני וחמישי, ויש נוהגים שלא לאומרם כחלק מתחנון כלל. בסליחות – בימי צום, וכן בתקופות שונות (בחודש אלול או סופו, בעשרת ימי תשובה ובימי בין המצרים), ובתפילות ימים נוראים.

בתפילות יום כיפור, י"ג המידות מוזכרות בכל תפילה – לפי מנהג האשכנזים, באמצע התפילה, ולפי מנהג הספרדים בסיומה של כל תפילת עמידה. יש כמה דעות בגאונים ובראשונים כמה פעמים לומר י"ג מדות בכל תפילה.

פיוטים ופסוקים נוספים

סביב י"ג מידות נכתבו פיוטים רבים, הנאמרים בקהילות השונות עם הסליחות והתפילות ועוד. הפיוטים המפורסמים הם "שלוש עשרה מידות האמורות בחנינה" הנאמר לפי חלק ממנהגי האשכנזים בערב ראש השנה, ו"אזכרה אלהים ואהמיה" הנאמר לפי מנהג האשכנזים באחד מימי הסליחות של הימים הנוראים.

רבי משה קורדובירו בספרו תומר דבורה מרחיב על שלוש עשרה המידות הנלמדות מהפסוקים

מִי אֵל כָּמוֹךָ – נֹשא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ.
לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ – כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ! יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ!
– וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם!
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד – לְאַבְרָהָם.
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם.

— ספר מיכה, פרק ז', פסוקים י"ח–כ'

פסוקים אלו נאמרים אף הם בתחנון ובסליחות וכן בתפילות וטקסים כמו תשליך, וגם סביבם יש פיוטים רבים – הידוע בהם פיוט 'אדיר ונאור... מי אל כמוך'.

שלוש עשרה המידות מוזכרות אף בפיוט "אחד מי יודע", המושר לקראת סופו של ליל הסדר – ”שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא”.

בתרבות

• י"ג מידות – לחן של יוסי גרין בביצוע של אברהם פריד. ללחן גם גרסת כיסוי על ידי ישראל אדלר בדואט משותף יחד עם יוסי גרין.
• אל ארך אפיים – מוטי אילוביץ באלבום רעיונות.

לקריאה נוספת

• הרב עזרא ביק, י"ג מידות של רחמים – עשרה שיעורים על קיום האדם, 2010, הוצאת מגיד

קישורים חיצוניים

• תפילת י"ג מידות, באתר הפיוט והתפילה
• הרב אליעזר מלמד, י"ג מידות רחמים, באתר פניני הלכה