רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס[1] (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה"[2] בשל יכולות הלימוד שלו. היה עמיתו וגיסו של רבן גמליאל דיבנה ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה.[3] ישב בעיר לוד ועמד בראש ישיבה ובית דין בה.
הקשר לתורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באבות דרבי נתן מסופר[4] שבגיל 22 (או 28[5]) החל רבי אליעזר להימשך ללימוד התורה, ובניגוד לרצון אביו הורקנוס, שהיה איש עשיר ובעל אדמות אך בור ועם הארץ, עזב לירושלים כדי להקדיש את עצמו ללימודי התורה. הוא נכנס לישיבתו של רבן יוחנן בן זכאי ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך).
בניו האחרים של הורקנוס, שכעסו שאליעזר הזניח את חלקו בעבודות השדה, לחצו על אביהם לנדות את אליעזר מהירושה. הורקנוס שמע להם ועלה לסנהדרין בירושלים כדי לנדות ולהדיר את בנו מכל רכושו. כששמע רבן יוחנן בן זכאי (שהיה נשיא הסנהדרין) על הביקור, הנחה את שמשי בית הדין להלין את האורח בחלק העשיר של העיר, להזמינו לאירוע חשוב שהשתתפו בו כל גדולי ירושלים (כלבא שבוע, בן ציצית הכסת ועוד) ולהושיבו ביניהם. במהלך האירוע ביקש רבי יוחנן מר' אליעזר לדרוש, אך האחרון התבייש והצטנע לדבר בפני המכובדים. בלחצו של רבי יוחנן החל להרצות מהידע הנרחב שלו והדהים את האורחים בחכמתו ובבקיאותו. בסיום הדברים קם ר' יוחנן ונשקו על ראשו ואמר "אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא מכם בן זה". אביו, שלא זיהה את בנו הנעדר ואף לא הבין את הנאמר שאל את הסובבים את מי ברך רבי יוחנן השיבו לו את בנך אליעזר, קם הורקנוס ועמד על רגליו ואמר "בתחילה עליתי לכאן כדי לנדות ולהדיר את אליעזר מנכסיי עכשיו יהא כל רכושי לאליעזר ולאחיו לא אותיר מאומה". רבי אליעזר, ששמח על הפיוס עם אביו, סירב לקבל רכוש שמיועד לאחיו וביקש לחלק את הרכוש באופן שווה.
הוא המשיך ללמוד אצל רבן יוחנן בן זכאי עד לתחילת המצור על ירושלים, כשהוא ורבי יהושע עזרו בהברחת רבם מהעיר במצור הרומאי.
לאחר חורבן בית המקדש בירושלים עבר רבי אליעזר ליבנה, שם הפך לחבר בסנהדרין תחת נשיאותו של רבן גמליאל דיבנה, ונישא לאחותו של רבן גמליאל, אמא שלום.[6] קרא לבנו על שם אביו, הורקנוס.[7] רבי אליעזר ישב בעיר לוד, ועמד בראש בית דין וישיבה בה,[8] וכן החזיק בכרמים בכפר טבי הסמוכה ללוד ממזרח.[9]
רבי אליעזר כונה לעיתים "רבי אליעזר הגדול".[10] תהילתו הגיעה לשיאה כאשר תלמידיו מפרשים את הפסוק "צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך"[11] בפירוש: "מחפש את המשפט ההוגן, לך אחרי רבי אליעזר ללוד או אחרי רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל".[12]
דרכו בלימוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שרבו ריב"ז היה מבית הלל, רבי אליעזר נטה אחרי דרכם של בית שמאי, וזהו אחד ההסברים לכינוי "שמותי" שנאמר עליו.[13] כדרכם של תלמידי בית שמאי, היה רבי אליעזר תקיף וחריף, ונתן משקל רב למסורת על פני הסברא. לעומתו, בר הפלוגתא שלו - רבי יהושע בן חנניה - השתייך לבית הלל, וזו גם סיבה לעובדה שבדרך כלל ההלכה נפסקה כדעתו של רבי יהושע, במחלוקותיו עם רבי אליעזר.
רבי אליעזר השתדל להוכיח את טענותיו בדרכים שונות, ופעמים רבות נמצא מתווכח עם חבריו בטעמו של דבר, תוך כדי שימוש במידות שהתורה נדרשת בהן, כקל וחומר.
רבי אליעזר נתפש כשמרן וחדשן גם יחד. מחד הוא העיד על עצמו כי: ”מימי לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם.” (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח, עמוד א'.), ובמקור אחר נכתב עליו ”דרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם” (אבות דרבי נתן, פרק ו, פסקה ג). הראי"ה קוק מסביר סתירה זו בכך שרבי אליעזר הבין מתוך דברי רבו דברים שאף אחד אחר לא הבין, ולכן אמנם רבו אמר דברים אלה, אך עדיין לא שמעתן אוזן מעולם.[14]
תנורו של עכנאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תנורו של עכנאי
רבי אליעזר עמד במרכזה של המחלוקת המפורסמת על תנורו של עכנאי. על פי התלמוד הבבלי, במחלוקת זו התאמץ רבי אליעזר להוכיח את טענותיו בדרכים שונות, אפילו תוך חריגה מחוקי הטבע. החכמים עמדו בתוקף על דעתם וסירבו לקבל את דעתו של רבי אליעזר, חרף ההוכחות העל-טבעיות שסייעו בעדו. סופו של המעשה בנידויו של רבי אליעזר.[15]
הביאו כל טהרות שטיהר (ר') [רבי] אליעזר ושרפום. וברכוהו (= נדוהו; בלשון סגי נהור). ואמרו מי ילך ויודיעו. (אמ') [אמר] להן (ר') [רבי] עקיבא: אני אלך ואודיעו, שמא ילך אדם שאינו יודע ויחריב את העולם כולו. הלך ולבש שחורים ונתכסה שחורים וחלץ מנעליו, וישב לפניו ברִחוּק ארבע אמות. (אמ') [אמר] לו: עקיבה, מה היום מימים? (אמ') [אמר] לו: כמדומה אני שחביריך בדלין ממך. אף הוא זלגו עיניו דמעות, וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע. באותה שנה לקה העולם שליש בחטים, שליש בזתים ומחצה בשעורים. ויש (או') [אומרים], אף בצק שביד אשה תפח.
בתורת הנסתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזוהר חדש[16] מובא כי רבי אליעזר היה גלגול של ראובן בכור ישראל, ומסיבה זו, גזירת עשרת הרוגי מלכות שעל פי תורת הקבלה נגזרה על עשרת החכמים בשל היותם שקולים כנגד עשרת השבטים שהשליכו את יוסף לבור, לא חלה על רבי אליעזר, שלא היה שותף במכירת יוסף אלא רק ציווה להשליך את יוסף לבור, ועל כן השליכו את רבי אליעזר לבור אך העלו אותו לאחר מכן ולא הרגו אותו.
בספר בני יששכר מובא, כי מכיוון שראובן היה זה שעסק תמיד בתשובה על חטאו שבלבל את יצועי אביו, ראוי לפסוק כמותו בכל הנוגע לתשובה, ומכיוון שרבי אליעזר פוסק ש"עידי מסירה כרתי" (בניגוד לרבי מאיר הפוסק עידי חתימה כרתי), ובחודש תשרי ישנן שלושה זמני תשובה; ראש השנה - זמן הכתיבה, יום כיפור - זמן החתימה, והושענא רבה שהוא זמן מסירת הפתקים לשלוחים, יש לפסוק כמותו שזמן התשובה קיים עד הושענא רבה ועד אז ניתן לחזור בתשובה ולשנות את גזר הדין. הוא מקשר דברים אלו, לסיבה שמכוחה התפלל משה רבנו שרבי אליעזר יצא מחלציו כמובא בפסיקתא בשם רבי אחא.[17]
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני פטירתו של רבי אליעזר עמדו לידו רבי עקיבא וחבריו, והתיישבו בריחוק ארבע אמות בגלל הנידוי שנגזר עליו לאחר פרשת תנורו של עכנאי. רבי אליעזר הצטער מאוד על כל דברי התורה הרבים שידע ואיש לא בא ללמוד ממנו (מפני הנידוי), ואף חזה את מותם של חכמי הדור בכלל, ואת מותו בייסורים של רבי עקיבא: "שלך קשה משל כולם". מיד כשנפטר אמר רבי יהושע "הותר הנדר".[7]
רבי אליעזר נפטר ביום שישי, ואחרי יציאת השבת החל המסע ועבר מקיסריה עד לוד. רבי עקיבא ספד עליו מדברי אלישע על אליהו, אותם הדברים שאמר יואש על אלישע: "אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו".[18]
למרות החרמתו, צוטט רבי אליעזר במשנה, בברייתא ובתלמוד פעמים רבות, וחכמי הדורות הבאים עוסקים רבות בהלכותיו. על פי המסורת רבי אליעזר הוא המחבר של הספר פרקי דרבי אליעזר.
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד מתואר מסע הלווייתו שנע בין קיסרי ללוד. אמנם, על פי מסורת עממית מראשית המאה ה-13, קברו מצוי בסמוך לעלמה וזיהויים נוספים: בצפת, עין זיתים וטבריה - כולם בגליל, הרחק מלוד הדרומית.
- אתרים שנטען לזיהויים עם קבר רבי אליעזר בן הורקנוס
- לוד: לפי תיאור פטירתו של רבי אליעזר בן הורקנוס בתלמוד[19] מובן שנקבר בעיר לוד.
- עלמה: רבי שמואל ב"ר שמשון (1210 לערך) בספרו "מסע דפליסטינא" מתאר את קברו של רבי אליעזר בסביבת עלמה.[20]
- צפת: רבי מנחם החברוני (1215 לערך) מתאר את קברו של רבי אליעזר (לצד תנאים נוספים) במערה בצפת, המזוהה כיום עם "מערת שם ועבר".
- עין זיתים: הנוסע מקנדיאה (1413 לערך) מתאר את קברו של רבי אליעזר ב"עיר זיטוני" המזוהה עם עין זיתים.
- טבריה: בטבריה מצוין קברו בחלקת התנאים סמוך לציון עממי של רבו רבן יוחנן בן זכאי, אך זיהוי זה נעשה ללא כל מקור, פרט לאזכורו של יעקב בן נתנאל הכהן (1153–1187, כ-1000 שנים אחרי פטירת רבי אליעזר) המציין שרבן יוחנן נקבר יחד עם שמונה מתלמידיו אך לא פירט איזה מהם.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-2000 יצא סרט קולנוע חרדי של האחים גרובייס (יהודה גרובייס ואברהם גרובייס) בשם 'הדרך לתורה' העוסק בסיפור חייו של רבי אליעזר.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי עקיבא בן יוסף[21]
- רבי אלעאי הזקן[22]
- רבי יוסי בן דורמסקית[23]
- אלישע בן אבויה
- רבי ישמעאל בן אלישע
- אוּנקלוּס הגר
- רבי חנינא בן תרדיון
- רבי אלעזר בן עזריה
- רבי יוחנן בן נורי
- אבא חנן
- רבי דוסתאי ברבי ינאי
- רבי יהודה בן גדיש
- רבי יוחנן ברבי אילעאי
- רבי יוסי ברבי יהודה
- רבי יוסי בן פרידא
- רבי יוסי בן פרטא
- רבי מרינוס
- רבי שמעון בן אלעזר
- רבי שמעון בר כהנא
- רבי יוסי בן כיפר (שנוי במחלוקת)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק דב גילת, משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה, תל אביב תשכ"ח
- שמעון פדרבוש, התנא הגדול, ב"נתיבות התלמוד", ע' 107-86, ירושלים: מוסד הרב קוק תשי"ז.
- הרב בנימין לאו, "רבי אליעזר: מן השמים יוכיחו שהלכה כמותו", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 106-94.
- אבות דרבי נתן, פרקים ו' ט"ז
- הרב דוד לוריא, הקדמה ומבוא לפרקי דרבי אליעזר, 1852
- ישראל מאיר גבאי, מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל: חלק ב: עלמא: ערך: רבי אליעזר בן הורקנוס, הוצאת 2007 ו-2011
- עליזה שנהר-אלרעי, קוראת במקור: על אגדות עתיקות וחדשות, הוצאת פרדס, 2016, הפרק "סופו של רבי אליעזר", עמ' 46–74.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "ר' אליעזר בן הורקנוס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים חלק א כרך ה-ii עיקר ימי יבנה, פרקים כג-כה, פרקים מא-מג רבי אליעזר בפרט, באתר hebrewbooks
- אברהם ארזי, שילוב אגדה בהלכה במשנת רבי אליעזר בן הורקנוס, באתר "דעת"
- התנא אליעזר בן הורקנוס באתר "MyTzadik"
- אליעזר בן הורקנוס, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- מירון רפופורט, האם ישו הוא בעצם רבי אליעזר בן הורקנוס?, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2010
אליעזר בן הורקנוס תנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יש המנקדים: הׇרְקָנֹוס או הֻרְקָנֹוס
- ^ מסכת אבות, פרק ב', משנה ח'
- ^ מסכת אבות
- ^ הסיפור נלקח משם גם לפתיחת החיבור פרקי דרבי אליעזר. נמצא בנוסח ב'
- ^ גרסת מדרש תנחומא
- ^ אבות דרבי נתן, מסכת סנהדרין
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ח, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ תוספתא, מעשר שני, ה, י, תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ה', עמוד א'.
- ^ תוספתא, מסכת ערלה; מסכת ברכות; מסכת סוטה
- ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ל, עמוד ב'
- ^ מאמרי הראיה, מכתבים, "על הגאון רבי אברהם מסוכטשוב זצ"ל".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט, עמוד ב'
- ^ על מסכת איכה יג:.
- ^ בני יששכר מאמר חודש תשרי מאמר י"ב.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ב', פסוק י"ב; ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י"ד; אבות דרבי נתן
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ח, עמוד א'
- ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" (1210), עמ' 64
- ^ אבות דרבי נתן פרק ו הלכה ב. תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ו הלכה ג, שם מבואר שלמד לפניו שלוש עשרה שנים.
- ^ תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמוד ב
- ^ תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד ב
