לדלג לתוכן

יונה גירונדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רבינו יונה)
יונה גירונדי
לידה סביב 1210
ז'ירונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1263
כ"ח בחשוון ה'כ"ד
טולדו, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה כתר אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1263 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר), האחים רבי משה ורבי שמואל בני שניאור מאיוורא והרמב"ן
תלמידיו רבי שלמה בן אדרת (רשב"א).
חיבוריו "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא, פירוש על הרי"ף על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על מסכת ברכות, פירוש על ספר משלי, פירוש על מסכת אבות, ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן[1]החלק שערי עבודה), ספר היראה - מוסר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה".

בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.[2] בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

התנגדותו לספרי הרמב"ם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. יש אומרים שהפולמוס הזה גרם לשריפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים.

מקובל שלאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו, וכחלק מתשובתו כתב את הספר שערי תשובה, וכן היה בכוונתו לעלות לא"י לקברו של הרמב"ם כדי לבקש ממנו מחילה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו.[3]

יצירתו התורנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשארו בידינו רק חידושיו למסכת בבא בתרא המכונים "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם כינויו של החיבור.

כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.

חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהוא פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.

בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).

נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[4] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).


תקופת חייו של הרב יונה גירונדי על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
  • "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא
  • חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת סנהדרין
  • חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה
  • פירוש תלמיד רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות
  • שערי תשובה - ביאור והרחבה בנושאי חזרה בתשובה
  • ספר היראה - נדפס כנספח לספר שערי תשובה
  • יסוד התשובה
  • סדר פסח
  • פרוש על חמישה חומשי התורה
  • פירוש על מסכת אבות
  • פירוש על ספר משלי
  • שערי העבודה (מיוחס)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ככל הנראה - התגלה בשנים האחרונות מכת"י ויש המפקפקים על יחוס הספר לרבנו יונה
  2. ^ שו"ת רשב"ש, סימן רצ"א.
  3. ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמ' 264–265: סיפור זה על ר' יונה גירונדי מופיע באיגרת שכתב ר' הלל ב"ר אלעזר מווירונה לר' יצחק ב"ר מרדכי, רופאו של האפיפיור ניקולאוס הרביעי, במהלך הוויכוח השני נגד כתביו הפילוסופיים של הרמב"ם, שהתנהל בשנים 1284–1290. ר' הלל מציין באיגרת ששמע את הדברים מפי ר' יונה גירונדי עצמו, שהיה מורו של ר' הלל בברצלונה (כנראה בין השנים 1259–1262). אולם פראוור טוען כי איגרת זו "מעוררת תמיהה ומעלה פקפוק לגבי אמינותה".
  4. ^ קרקוב תרנה, עמ' 99. במהדורת ראובן בונפיל נמצא בעמ' 119, פיסקא קלב.