יצחק דבירה
 | |
| יצחק דבירה, 2008 | |
| לידה | 21 בנובמבר 1972 (בן 51) |
|---|---|
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בר-אילן  |
| תרומות עיקריות | |
| פרויקט סינון עפר הר הבית | |
  | |
יצחק (צחי) דבירה (נולד ב-21 בנובמבר 1972, ט"ו בכסלו ה'תשל"ג) הוא ארכאולוג ישראלי, אשר יחד עם ד"ר גבריאל ברקאי יזם את פרויקט סינון עפר הר הבית, הפועל מאז שנת 2004. דבירה החל לעסוק בנושא בהיותו סטודנט לארכאולוגיה בשנתו השלישית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן אשר ארגן קבוצת סטודנטים לביצוע סקר ארכאולוגי דחוף בשפכי העפר מהחפירות ההרס שהתבצעו בהר הבית בשנת 1999 על ידי התנועות האיסלמיות. בעקבות כך נעצר דבירה, והוגש כנגדו כתב אישום. בשנת 2003 נערך כנגדו משפט אשר הסתיים במשיכה חזרה של כתב האישום על ידי המדינה.[1]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דבירה הוא בנם של צבי והילה צוויג, בילדותו גדל דבירה בהרצליה בבית מסורתי ומגיל צעיר החל עוסק בחקר המקרא במטרה לברר מה הן המצוות המקוריות. דבירה פיתח שיטה עצמאית החותרת לשחזור ההלכה המקראית באופן המתאים לאורח החיים בעידן המודרני. בין הנושאים שחקר לעומק היה מועדו ואופן יישומו של חג השבועות. על כך פרסם מאמר מקיף במוסף "שבת" בעיתון מקור ראשון "לאן נעלם חג הקציר".[2]
דבירה עסק גם בחקר המשמעות הרעיונית של בית המקדש במקרא ובמקורות היהודים שלאחר מכן, וגם על כך פרסם מאמר מקיף במוסף "שבת" בעיתון מקור ראשון.
פרויקט סינון עפר הר הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרויקט סינון עפר הר הבית
בשנת 2001 החל דבירה לפעול יחד עם אחד ממרציו, ד"ר גבריאל ברקאי, להקמת פרויקט לסינון העפר שנזרק מהר הבית. הארכאולוגים קיבלו את רישיון החפירה מרשות העתיקות רק בשנת 2004 ואז הוקם הפרויקט.
מלבד זאת, דבירה ביצע מחקרים נוספים על הר הבית וביניהם מחקר בארכיון מחלקת העתיקות המנדטורית, שבו גילה כי ממצאים רבים שהתגלו במסגרת עבודות שיקום ותחזוקה של הוואקף המוסלמי בין השנים 1938–1942 (בעקבות רעידת האדמה של שנת 1937) ולא פורסמו מעולם, ביניהם פסיפס ביזנטי היושב תחת השכבה הקדומה ביותר של מסגד אל-אקצא, מנהרת סתרים בסמוך לכותל הדרומי ומקווה טהרה מתחת לחזית של אל-אקצה.[3]
דבירה גם פעיל מאוד במחאה כנגד הרס העתיקות בהר הבית, והחל לעקוב אחר עבודות הוואקף מאז החפירה הגדולה של שנת 1999, והקים לצורך כך אתר אינטרנט בו הוא מעדכן על עבודות הוואקף הנעשות במתחם הר הבית.[4]
בעקבות פעילותו, הוקם הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית, שדבירה עובד עמו בקשר רצוף ומספק מידע.[5]
בשנת 2007 נחפרה תעלת ארוכה בהר הבית לצורך התקנת כבל חשמל. דבירה ביצע מעקב יום יומי על עבודות הוואקף ותיעד את התעלה לאורך שלביה. הוא חשף מפולת של קיר קדום באזור שממזרח למשטח המוגבה, שבו חוקרים שונים מייחסים לשטח העזרה של בית המקדש השני.[3]
התגליות מהמעקב שביצע יחד עם פעילות הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית הובילו להקמת ועדת חקירה ממלכתית שבדקה את התנהלות המדינה ורשות העתיקות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק דבירה, באתר Academia.edu
- רחלי ריף, איך את מסננת אותי: מחפשים שרידים מבית המקדש, באתר nrg, 10 ביולי 2013
- יואל יעקובי, פרויקט תגלית, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2008
- יואל יעקובי, התנערי מעפר, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2017
- צחי דבירה באתר המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
- חיבוריו
- לאן נעלם חג הקציר, פורסם במוסף 'שבועות', 'מקור ראשון', ה' בסיון תשע"א, 7.6.2011 .
יצחק שמעון דבירה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בית משפט השלום, תיק מספר 003238/00
- ^ לאן נעלם חג הקציר מאמר של יצחק דבירה, במקור ראשון, 7 ביוני 2011
- ^ 1 2 י' צויג, מידע חדש מחפירות שונות בהר הבית במאה השנים האחרונות, א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים – הקובץ הארבע עשר (2008), רמת גן: 293 – 355.
- ^ מתחם הר הבית
- ^ מאמר של דבירה על השליטה הרשמית בהר הבית היא יהודית; בפועל עושה שם הוואקף ככל העולה על רוחו. דין וחשבון על ההרס המתמשך במיקרו-קוסמוס של ההוויה היהודית
| בקרת זהויות |
|
|---|