פורטל:פמיניזם
.svg)
|
פורטל פמיניזם |
|
|---|
פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון מגדרי, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית. בכלל גישות אלה כלולים המאבק לשוויון על פי חוק, המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ותעסוקה והמאבק נגד אלימות כלפי נשים. נהוג לייחס את ראשיתו של הפמיניזם במאה ה-19 באירופה, כאשר קמה תנועת הסופרג'יזם, שהתמקדה בהשגת זכויות בסיס פורמליות, כגון זכות ההצבעה.
מאז גל ראשון זה קמו עוד "גלים" – הגל השני שהושפע על ידי המהפכה המינית והתנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, הגל השלישי שכולל הסתכלות מזווית של זהויות (תאוריה קווירית, פמיניזם שחור), וגל רביעי שבהתהוות מתחילת המאה ה-21 – המאופיין בשימוש בטכנולוגיה ובמדיה החברתית, ובראייה גלובלית. פעילות למען זכויות נשים או העצמת נשים שקודמת למאה ה-19 נקראת לעיתים "פרוטו-פמיניזם".
פמיניזם אינה גישה או אידאולוגיה אחת רציפה. יש אינספור וריאציות ותנועות פמיניסטיות – כאלה שמשולבות באידאולוגיה אחרת (פמיניזם מרקסיסטי, אנרכה-פמיניזם), אחרות שנובעות מתוך אמונות יסוד שונות (פמיניזם ליברלי, פמיניזם רדיקלי), ולפעמים מתוך קבוצת ייחוס מסוימת (פמיניזם דתי ביהדות). הפמיניזם מתבטא בתחומי פעילות שונים – אקטיביזם, מחקר אקדמי, אמנות וספרות, חינוך, גאוגרפיה – למעשה, ניתן לגשת לכל תחום בראייה פמיניסטית ובביטוי פמיניסטי. עם זאת, יש נושאים ספציפיים שהם תחומי עניין של הפמיניזם, בכללם אלימות מינית, אפליה על רקע מגדרי, זכויות שהן ספציפיות לנשים (כמו הזכות להפלה או לחופשות לידה), וזנות או סחר בנשים וילדות.
- 1888 – היצאנית מרי אן ניקולס נרצחת – מקובל להניח שהיא הייתה הקורבן הראשון של ג'ק המרטש
- 1997 – הנסיכה דיאנה (בתמונה) נהרגת בתאונת דרכים, יחד עם בן-זוגה דודי פאייד
- נולדו
- 1842 – ג'וזפין סנט פייר ראפין, עיתונאית, מוציאה לאור, מנהיגת זכויות האדם, סופרג'יסטית ועורכת העיתון עידן הנשים ("The Woman's Era"), שהיה העיתון הראשון שיצא לאור על ידי נשים אפריקאיות-אמריקאיות ועבורן
- 1870 – מריה מונטסורי, מחנכת
- 1879 – אלמה מאהלר, מלחינה אוסטרית
- 1919 – אמריטה פריטם, סופרת ומשוררת הודית
- נפטרו
ג'ואן נסטל היא סופרת, תאורטיקאית ומנהיגה לסבית פמיניסטית, מייסדת-שותפה של "ארכיוני ההיא-סטוריה הלסבית".
מאז מהומות סטונוול ב-1969 מתמקדת פעילותה של נסטל בתנועה לזכויות להט"ב. ב-1974 יסדה עם חברות את ארכיוני ההיא-סטוריה הלסבית (Lesbian Herstory Archives), בו יותר מ-20 אלף ספרים, 12 אלף תצלומים ו-1,600 כתבי עת. ב-1979 החלה נסטל בכתיבה ספרותית, שהתמקדה ביחסים לסביים ארוטיים. כתיבה זו הפכה את נסטל לשנויה במחלוקת, וקוממה פמיניסטיות פעילות נגד פורנוגרפיה. היא יוצאת נגד אלו בתנועה הפמיניסטית המבטלות למעשה את ניסיון החיים שלה ושל עוד נשים רבות, בעיקר בנושאי זהויות הבוץ'-פם, ומתנגדת לגישה הפוסלת פרקטיקות מיניות מסוימות, למשל כאלה הקשורות ביחסי כוח או בבדס"מ, שייצגו בין השאר אנדריאה דבורקין וקתרין מקינון. בעיני נסטל, זוהי השתקה של נשים בשם הפמיניזם. לכתיבתה בנושא נודעה השפעה רבה.
| ארגונים ומוסדות |
|---|
| בעולם |
| איום הלוונדר - גרילה גירלז - פמן - ליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות - מוחרס ליברס - צבא נשות השלום - תא 16 - גולאבי גאנג - W.I.T.C.H |
| בישראל |
| א-סיוואר - אחותי - למען נשים בישראל - איתך - משפטניות למען צדק חברתי - אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי) - אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה - בת שלום - עמותת כ"ן - כייאן - מרכז צדק לנשים - נשים לגופן - קואליציית נשים לשלום - קולך - קל"ף - רוח נשית - שדולת הנשים בישראל - תנד"י |
| פמיניזם |
|
| אירוע נטיעת עצים במסגרת כינוס הנשים הפן-אמריקאי ב-1922. במרכז התמונה גב' קולידג' וסגן הנשיא קולידג' |
מארי קירי, כלת פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה, נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית במחקריה; באותה תקופה לא הייתה מודעות לסכנות הנובעות מקרינה מייננת. בבדיקות שנערכו בביתה של קירי כ-60 שנה לאחר מותה, נמצאו חומרים רדיואקטיביים במקומות רבים, בין השאר על ספרי הבישול שלה. בשנת 1995 הועבר ארון הקבורה שלה לפנתאון בפריז, וכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה לכבוד זה. בפנתאון קבור גם בעלה פייר קירי, שנהרג מדריסת כרכרה, ובכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה בדומה לאשתו.
פלורנס סייברט הייתה ביוכימאית אמריקאית. היא זיהתה את החומר הפעיל באנטיגן טוברקולין, ומצאה שיטה להפריד אותו מהחיידק Mycobacterium tuberculosis, שגורם לשחפת, עד לצורתו הטהורה. גילוי זה אפשר את פיתוח מבחן מנטו לזיהוי מחלת השחפת - אותו היא שכללה, אשר בו משתמשים ברחבי העולם עד היום. בשנת 1990 נכנסה סייברט להיכל התהילה הלאומי לנשים של ארצות הברית.
|
פמיניזם סקס-פוזיטיב, המוכר גם כפמיניזם פרו-סקס, פמיניזם סקס-רדיקלי או פמיניזם סקס-ליברלי, היא תנועה שנוסדה בתחילת שנות ה-80 והתמקדה בטיעון כי חירות מינית היא מרכיב מהותי בשחרורן של נשים.
פמיניזם סקס-פוזיטיב התגבש לכדי תנועה בעלת שם ורעיונות יסוד פוליטיים בעקבות עלייתו של הפמיניזם האנטי-פורנוגרפי, והוא כולל קולות שונים ומגוונים. בהתאם לכך, מעורבותן של נשים רבות בתנועת הפמיניזם הסקס-פוזיטיב החלה כתגובה למאמציהן של פמיניסטיות אנטי-פורנוגרפיה להציב את סוגיית הפורנוגרפיה במרכז ההסבר הפמיניסטי לשאלה מדוע קיים דיכוי נשי. תקופה זו של מחלוקת אינטנסיבית בין פמיניסטיות סקס-פוזיטיביות לבין פמיניסטיות אנטי-פורנוגרפיות בתחילת שנות ה-80 מכונה מלחמות המין הפמיניסטיות. מלחמות אלו כללו סדרה של דיונים ומחלוקות בין פמיניסטיות לגבי סוגיות שנוגעות למיניות ופעילות מינית. עם זאת, יש גם פמיניסטיות המזהות את עצמן כפמיניסטיות סקס-פוזיטיביות, שמעורבותן בתנועה זו התפתחה לא בהכרח במסגרת התנגדותן לפמיניסטיות אחרות, אלא כתגובה ישירה למה שהן תפסו כשליטה הפטריארכלית על המיניות.
הפסנתר (באנגלית: The Piano) הוא סרט דרמה אוסטרלי משנת 1993 בבימויה של ג'יין קמפיון, אודות אדה מקגרת (הולי האנטר), פסנתרנית אילמת, שנאלצת להתחתן עם אליסטר סטיוארט (סם ניל). בסרט גם משחקים הרווי קייטל ואנה פקווין. הסרט זכה לביקורות מהללות והיה מועמד לשמונה פרסי אוסקר שמביניהם הוא זכה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר עבור משחקה של האנטר, פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור משחקה של פקווין ופרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר עבור קמפיון. נכון ל-2011, פקווין שהייתה אז בת ה-11 הפכה לזוכת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הצעירה ביותר אחרי טייטום אוניל שזכתה ב-1974 בגיל 10. בנוסף, קמפיון הייתה אחת מארבע הנשים היחידות שהיו מועמדות לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר.
♥ רשימת ערכי נשים וערכים על פמיניזם במיזם נשים באדום ♥
ובנוסף - מצאו ערכים לשיפור בנושא פמיניזם: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)