משיכה מינית
משיכה מינית היא תשומת לב ארוטית או מינית המתעוררת באדם כלפי רעהו. המשיכה יכולה להיות למאפייניו הפיזיים של האדם – למראהו, לתנועותיו, לקולו או לניחוח שלו, או לתכונות אחרות שלו כגון אופיו ומצבו החברתי.
אנשים שונים נמשכים לנתונים פיזיים שונים, וייתכן שיש לכך הסברים גנטיים אבולוציוניים. המשיכה המינית לאדם מסוים היא סובייקטיבית ולא אחידה, והיא תלויה בהעדפותיו של כל בן-אדם. האופי של האדם השני ומערכת היחסים לרבות זוגיות איתו משפיעים גם הם על המשיכה המינית, ובשל כך היא יכולה להשתנות באותו מושך ונמשך לאורך זמן. המשיכה הזאת מושפעת מההתאמה בין שני האנשים ומנתונים פסיכולוגיים ותרבותיים של הנמשך, כמו גם מנתונים יותר מופשטים, לא מוחשיים שלו. בנוסף אדם יכול להימשך לסיטואציות מסוימות, כלומר שהסיטואציות האלו יגבירו את המשיכה כלפי אדם שמצוי בהן.
בני אדם רבים נמשכים רק לבני אדם ממין מסוים, אדם שנמשך אל בני מינו נקרא הומוסקסואל[1] ואילו אדם שנמשך למין אחר נקרא הטרוסקסואל. בן אדם שנמשך ליותר ממין אחד נקרא ביסקסואל,[2] או פוליסקסואל[3] אדם הנמשך ללא קשר למגדר נקרא פאנסקסואל ואדם הנמשך לפי רגש ואופי נקרא דמיסקסואל.[4] אדם שאינו חווה משיכה מינית כלל, ברמה נמוכה או לעיתים רחוקות נקרא א-מיני.
משיכה מינית יכולה להתעורר במבט ראשון, אך עשויה גם להגיע מאוחר יותר. על אף הרושם שמשיכה מינית אינה בשליטה, ישנם חוקרים הטוענים שלבני אדם יש השפעה רבה והם מסוגלים להתגבר על משיכה ראשונית, גם אם היא חזקה ומאידך להימשך לבני זוג, גם אם לא הייתה משיכה מיידית.[5]
הגדרת המונח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחקר המיניות למונח משיכה מינית יש משקל רב. השימוש במונח לרוב נועד לבחון היבטים של מושא משיכה, רמת משיכה, פרקטיקה ותדירות. לעיתים משיכה מינית נמצאת במרכז, כאשר נחקרים רגשות ותחושות העולים בזמן קיום יחסי מין. עם זאת, אין הסכמה לגבי הגדרת התחושה של משיכה מינית וממה היא מורכבת. מחקרים מראים כי אנשים שונים עונים תשובות אחרות - רגשות קרבה, חוויות של התנסות, הערכה קוגניטיבית האם הם נמשכים למישהו או לא. התשובות המגוונות מעידות על שונות בפרשנות של משמעות המושג. חוסר הקוהרנטיות של המושג מהווה מגבלה לשימוש בו. חקר ביקורתי של המיניות מניח שלמושג משיכה מינית אין הגדרה אוניברסלית, ולצד מרכיבים אבולוציוניים המשפיעים על משיכה מינית, ישנם מרכיבים משמעותיים אחרים המשפיעים על התפתחותה.[6]
משיכה ככלי להישרדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגישה האבולוציונית, קיימות אמות מידה אוניברסליות של משיכה, והן אינן קשורות למראה חיצוני אלא לבעיות הסתגלותיות שגברים ונשים צריכים לפתור בכל הקשור לבחירת בני-זוג. הבעיה המרכזית של גברים, מבחינה אבולוציונית, היא העובדה שכמעט אין סימנים ברורים לביוץ אצל הנקבה. בעוד שנקבות של פרימטים אחרים מאותתות על פוריותן בדרכים גלויות יותר, הזכר האנושי אינו נהנה מאיתותים כאלה. עובדה זו שינתה את כללי ההזדווגות אצל בני האדם, והזכרים האנושיים צריכים לזהות פוריות לפי אותות גופניים המרמזים עליה. לפי גישה זו, מכיוון שפוריותן של הנקבות מגיעה לשיא באמצע שנות העשרים לחייהן וצונחת לאפס בסביבות גיל חמישים, סימנים המעידים על נעורים ועל בריאות התפתחו והפכו לאמת מידה אוניברסלית לאטרקטיביות נקבית.[7] בהתאם לכך נמצא כי גברים נוטים להימשך לנשים המפגינות סממנים של נעורים ובריאות – עיניים בורקות, עור נקי, שפתיים מלאות, תווי פנים סימטריים, הליכה נמרצת, מותניים צרים בהשוואה לירכיים.[5]
מחקר משנת 2017 בחן את השערת הפוריות ובדק תכונה המכונה "מאפיין הכשירות" (fitness relevant trait) של קימורי המותניים הנשיים. על פי השערת החוקרים מכיוון שהיריון מזיז את מרכז הכובד של האישה קדימה, גברים יימשכו לנשים בעלות קימורי-גב נמוכים יותר שימזערו את הלחץ שמשקל העובר מפעיל על עמוד השדרה, וכך יפחיתו את האיומים האפשריים על כשירותה ללדת. במסגרת המחקר הם השתמשו בתוכנת 'פוטושופ' כדי לשנות את קימוריהן של נשים. התוצאות הראו כי רמת העניין של הגברים גוברת ככל שקימור הגב מתקרב למידה האופטימלית.[8]
אמות המידה האוניברסליות למשיכה פועלות בשני הכיוונים ונשים נמשכות לגברים בעלי מאפיינים גופניים המעידים על בריאות טובה ועל יכולת לפרנס ולהגן – כתפיים רחבות וירכיים צרות, אתלטיוּת, לסת מסותתת וקול עמוק.
משיכה על בסיס מראה חיצוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]למראה הפיזי של אדם יש השפעה קריטית על האטרקטיביות המינית שלו. זה קשור להשפעה שיש למראה החיצוני על החושים, במיוחד בתחילת מערכת יחסים. ההשפעה יכולה להתקיים במגוון אופנים, ביניהם:
- תפיסה חזותית: הסימטריה של הפנים, האטרקטיביות הפיזית, הבריאות והאופן שבו אנשים פועלים או זזים (למשל תוך כדי ריקוד)
- מבחן השמיעה: איך נשמע הקול של אדם
- ריח: איך האדם האחר מריח, באופן טבעי או מלאכותי (הריח הלא נכון עבור אדם מסוים עשוי להיות דוחה)
- מערכת סומטו-סנסורית: למשל מגע וטמפרטורה.
כוחות המשיכה המינית בין בני אדם עשויים להיראות אקראיים, חסרי בסיס ובלתי ניתנים להסבר, אך הם נחווים כמסתוריים רק משום שהם פועלים באופן תת-מודע. משיכה למראה חיצוני היא נדבך בסיסי של האבולוציה האנושית והחברה המודרנית מחזקת את ההטיה הזאת.[9] האידיאל שהתקשורת מציגה הוא של אדם מושך מאוד מבחינה חיצונית, אך בפועל, מספיק להיות רק מעט מושך כדי להיראות מושך בעיני רוב האוכלוסייה.[9]
בסקירת מחקרים בתחום המשיכה המינית, שנערכה בשנת 2010 על ידי פסיכולוגים אבולוציונים נמצא קשר בין אטרקטיביות והבדלים בבריאות, חיוּת ופריון. למשל, לגברים שאת פניהם נשים דירגו כמושכות יש זרע פורה ואיכותי יותר, וגברים ונשים שדורגו כמושכים חיים בממוצע זמן ארוך יותר ממי שאינם נחשבים מושכים. בקרב זוגות בני אותו מין כוחות המשיכה נותרו זהים, ללא קשר לאפשרות להוליד צאצא.[10]
לפרומונים עשויה להיות השפעה על המשיכה המינית, אם כי פחות משמעותית בקרב בני אדם, לעומת בעלי חיים אחרים.[11] פרומון "שגוי" עלול לגרום לאדם לא להמשך לאחר, גם כאשר האדם נראה מושך. לעיתים קרובות נעשה שימוש בבושם בעל ריח נעים כדי לעודד אדם לשאוף עמוק יותר את האוויר מסביב לאדם שהשתמש בו. משום כך השימוש בבושם מגביר את ההסתברות שפרומונים של אדם יישאפו. קיים בסיס מדעי לגבי חשיבותם של פרומונים ביחסים בין בני אדם, למרות זאת נראה כי חשיבותם מוגבלת וישנה מחלוקת רחבה לגבי השפעתם.[12]
מחקרים מראים שמשיכה גופנית אינה קשורה רק לפנים או לגוף כפי שהם במצב סטטי, אלא גם לאופן שהאדם משתמש בנתונים הגופניים שלו - תנועות, מחוות ומבעים רגשיים מייצרים מה שמכונה "המשיכה הדינמית". מחקר שבחן את הבחירות שאנשים עשו באפליקציות דייטינג שונות מצא שיש סיכוי גבוה פי שניים לבחור בבני זוג שעומדים בתמונתם ב"תנוחה פתוחה, כלומר מרחיבים את גופם במרחב". המאפיין הזה התגלה כגורם המנבא החזק ביותר למשיכה.[13]
משיכה על בסיס היכרות מתמשכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]משיכה מינית אינה רק תגובה לגירוי חזותי ראשוני, וככל שההיכרות עם האדם מתארכת, יכולה להיות מושפעת גם מהאישיות שלו, מעמדו, עיסוקו או עמדת כוח, מידת הקרבה המתפתחת ואם יש הדדיות בין שני הצדדים. במסגרת מחקר שבדק את השפעת הקרבה הורו החוקרים לזוגות נבדקים לשאול זה את זה שאלות, וכל שאלה דרשה מהם לחשוף את עצמם יותר ויותר. במילים אחרות, השיחות תוכננו כך שייעשו יותר ויותר אינטימיות. עורך המחקר רצה לבדוק אם הוא יוכל לייצר קרבה. לאחר שיחה בת שלושת-רבעי שעה, רבים מהזוגות הרגישו קרובים יותר זה לזה, וחלקם אף נמשכו זה לזה.[14]
היעדר משיכה מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]א-מיניות היא היעדר משיכה מינית לאחר, חוסר של עניין מיני, עניין נמוך או היעדר תשוקה לפעילות מינית. א-מיניות עשויה להיחשב כנטייה מינית או היעדר של נטייה מינית. אנשים א-מיניים עשויים לחוות צורות משיכה שיכולות להיות רומנטיות, אסתטיות או חושיות בטבען, אך אינן מובילות לצורך לפעול בהתאם למשיכה מינית זו. במקום זאת, מערכות יחסים א-מיניות מתקיימות ללא קיום יחסים מיניים ומתבססות על סמך סוגים אחרים של משיכה. ניתן גם לסווג א-מיניות בצורה רחבה יותר, כדי לכלול קשת רחבה של תת-זהויות א-מיניות.[15]
א-מיניות אפורה נחשבת לאזור האפור בין א-מיניות למיניות ומשמשת כספקטרום רחב לסוגים שונים של א-מיניות. אנשים שמזדהים עם א-מיניות אפורה מרכיבים את מה שמכונה "מטריית האס".[16] בתוך ספקטרום זה נכללים מונחים כגון דמיסקסואליות, א-מיניות ומיניות.[17]
משיכה וקשרי משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו כל בעלי החיים, בני אדם נמשכים לבני זוג הדומים להם, תופעה המכונה בביולוגיה זיווג בררני (אנ'). בעלי חיים בעלי תכונות דומות מזדווגים בשיעור שלא ניתן להסבירו כמקרי, וגם בקרב זוגות של בני אדם יש רבים שדומים זה לזה. אמנם זיווגי קרובים עלולים להגדיל את חלקם של גנים רצסיביים (נשלטים) מסוכנים ולייצר צאצאים בעלי מערכת חיסון חלשה ומספר רב של מומים מולדים, אבל זיווגים רחוקים יתר על המידה עלולים להכשיל את הסיכוי להוליד, משום שהם מפרידים בין גנים שפעולתם המשותפת מוצלחת, ופוגמים בהתאמה לסביבה המקומית. ממספר מחקרים בבני אדם ובחיות אחרות עולה כי רמת קירבה בינונית היא המוצלחת ביותר. למשל מחקר שעקב אחרי כל הזוגות המוכרים באיסלנד ב-165 השנים האחרונות מצא כי רמת הקרבה האופטימלית היא בין דרגה שלישית לרביעית.[18]
מחקר שנעשה ב-2018 והתבסס על נתונים מ-86 מיליון פרופילים באתרי אילנות יוחסין, רובם ממערב אירופה וצפון אמריקה, הראה כי בשנת 1850, הזוג הממוצע נשא הרכב גנטי התואם דודנים מדרגה רביעית. רק במאה ה-19 החלו עצי משפחה לפרוש ענפים לכל עבר. בשנת 1950 בני זוג ממוצעים היו בני דודים מקרבה שביעית.
היחס לנישואי קרובים שונה בתרבויות שונות, אך ברבות מאוד הוא עדיין מלווה בסטיגמה. מחקר שנערך ב-2015 בקרב קהילות לטיניות בארצות הברית, מקסיקו ופוארטו ריקו גילה כי הזוג הממוצע נושא מטען גנטי של בני דודים בדרגה שלישית או רביעית. למעשה, החוקרים מצאו כי גנים משותפים היו גורם חשוב יותר בבחירת בני זוג מאשר מעמד סוציואקונומי ורמת השכלה.
במחקר משנת 2017 נבדקים צפו בתמונות של גברים, ביניהן תמונות של בני זוג של נשים הטרוסקסואליות ותמונות של אחיהן, ודירגו את מידת הדמיון ביניהם. תוצאות המחקר הראו כי קיים דמיון חזותי בפנים בין בני הזוג של הנשים לפנים של אחיהן. על פי המחקר יש אומנם דחייה מינית בין אחים לאחיות (אפקט וסטרמרק), אך דמיון לאח אינו מונע משיכה מינית.[19]
משיכה של הפכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שיש יתרונות לזיווג עם מישהו דומה, יש גם יתרונות בבחירה של בן זוג שמאגר הגנים שלו שונה, בעיקר בהיבט של הצאצאים. בני תערובת נחשבים מושכים יותר מילדים שנולדו להורים מאותו גזע. אנשים מעורבי גזע הם אמנם חלק קטן באוכלוסייה, אבל תצפיות מראות שיש להם נוכחות מוגברת ברמה העליונה של מקצועות נחשבים.
תכונות קיצוניות, כמו גובה רב מעל או מתחת לממוצע, הן בדרך כלל חיסרון מבחינת פריון. מחקרים מראים גם כי אנשים בעלי תכונות ממוצעות נחשבים מושכים יותר.[18]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Homosexuality, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ Bisexuality, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ What Is Polysexuality?, WebMD
- ^ What Does It Mean to Be Demisexual?, Healthline
- ^ 1 2 Glenn Geher PhD, Scott Barry Kaufman PhD, Mating Intelligence Unleashed: The Role of the Mind in Sex, Dating, and Love, OUP USA, 2013-02-14, ISBN 978-0-19-539685-0. (באנגלית)
- ^ Breanne Fahs, Sara I. McClelland, When Sex and Power Collide: An Argument for Critical Sexuality Studies, The Journal of Sex Research 53, 2016-05-03, עמ' 392–416 doi: 10.1080/00224499.2016.1152454
- ^ David M. Buss, David P. Schmitt, Mate Preferences and Their Behavioral Manifestations, Annual Review of Psychology 70, 2019-01-04, עמ' 77–110 doi: 10.1146/annurev-psych-010418-103408
- ^ Talbot M. Andrews, Aaron W. Lukaszewski, Zachary L. Simmons, April Bleske-Rechek, Cue-based estimates of reproductive value explain women's body attractiveness, Evolution and Human Behavior 38, 2017-07-01, עמ' 461–467 doi: 10.1016/j.evolhumbehav.2017.04.002
- ^ 1 2 Madeleine A. Fugère, C. Chabot, Kaitlyn Doucette, A. Cousins, The Importance of Physical Attractiveness to the Mate Choices of Women and Their Mothers, 2017 doi: 10.1007/S40806-017-0092-X
- ^ Gordon G. Gallup, David A. Frederick, The Science of Sex Appeal: An Evolutionary Perspective, Review of General Psychology 14, 2010-09, עמ' 240–250 doi: 10.1037/a0020451
- ^ [https://www.britannica.com/science/pheromone pheromone biochemistry]
- ^ Sarah Graham, First Evidence of a Human Response to Pheromones, Scientific American, 29/8/2001 (באנגלית)
- ^ Tanya Vacharkulksemsuk, Emily Reit, Poruz Khambatta, Paul W. Eastwick, Dominant, open nonverbal displays are attractive at zero-acquaintance, Proceedings of the National Academy of Sciences 113, 2016-04-12, עמ' 4009–4014 doi: 10.1073/pnas.1508932113
- ^ Arthur Aron, Edward Melinat, Elaine N. Aron, Robert Darrin Vallone, The Experimental Generation of Interpersonal Closeness: A Procedure and Some Preliminary Findings, Personality and Social Psychology Bulletin 23, 1997-04, עמ' 363–377 doi: 10.1177/0146167297234003
- ^ [https://www.asexuality.org/?q=overview.html An asexual person is a person who does not experience sexual attraction]
- ^ McGowan, Kat. "Young, Attractive, and Totally Not Into Having Sex". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2022-09-01.
- ^ Julie Sondra Decker, The Invisible Orientation: An Introduction to Asexuality * Next Generation Indie Book Awards Winner in LGBT *, Simon and Schuster, 2015, עמ' 10-13
- ^ 1 2 Jennifer Latson, The Forces of Attraction, Psychology Today, דצמבר 21, 2020 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tamsin K. Saxton, Catherine Steel, Katie Rowley, Amy V. Newman, Facial resemblance between women's partners and brothers, Evolution and Human Behavior 38, 2017-07-01, עמ' 429–433 doi: 10.1016/j.evolhumbehav.2017.04.006