רב ניסים גאון
| לידה |
990 ד'תש"ן קירואן, תוניסיה  |
|---|---|
| פטירה |
1062 (בגיל 72 בערך) ד'תתכ"ב |
| מדינה |
איפריקיה |
| תקופת הפעילות |
?–1062 |
| השתייכות | ישיבת קירואן |
| רבותיו | ראשי ישיבת קירואן: אביו רבי יעקב בן ניסים, רבי חושיאל בן אלחנן |
| תלמידיו | אבן אלגאסום. |
| בני דורו | רבנו חננאל בן חושיאל, רב האי גאון ורבי שמואל הנגיד |
| חיבוריו | "מפתח מנעולי התלמוד", "מגילת סתרים", "חבור יפה מהישועה", "סדור תפילה", "פירוש על התורה", "ספר המצות" ו"הלכות לולב". |
| אב |
יעקב בן נסים |
| חותנים | רבי שמואל הנגיד |
| חתנים | רבי יהוסף הנגיד |
  | |
רב ניסים בר יעקב (סביבות 990 ד'תש"ן –1062 ד'תתכ"ב) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבת קירואן. חיבר מספר חיבורים על התלמוד הבבלי ועל עניינים תורניים נוספים, ובמהדורת וילנא הוכנס פירושו על הדף.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב ניסים נולד לרבי יעקב בן ניסים סביב שנת 990 לספירה בקירואן אשר בתוניסיה של ימינו. שם למד תורה אצל אביו ששימש כראש ישיבת קירואן. לאחר פטירת אביו בשנת 1006 לספירה הוא היה רק נער בן 16, ולא היה יכול למלא את מקום אביו כראש הישיבה, ומשום כך הועברה המשרה לרבנו חושיאל (אביו של רבנו חננאל), אז למד תורה מפיו, לצד רבנו חננאל. לאחר מותו של רבנו חושיאל קיבל את משרת ראש הישיבה. בתקופתו העיר קירואן נשדדה ונחרבה כליל, והוא עבר למהדיה, שם הוא נפטר ב-1062. כמו כן, במהלך תקופה ארוכה בה שהה בממלכת גרנדה לרגל כלולות בתו היחידה לרבי יהוסף הנגיד, לימד, יחד עם רבי יוסף (שהיה גם תלמידו), גמרא.
לאחר שחמיו דונש[1] נקלע לצרה שלח לו רב ניסים את ספר המעשיות "חיבור יפה מהישועה" לנחמו מהצרה שעברה עליו.[2]
רב ניסים היה משכיל ובקיא בספרות הפילוסופית של אותם הימים, ובגניזת קהיר נתגלו כתבים שלו בהם הוא מצטט אמירות אף מהקוראן.
קשריו עם בני דורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב ניסים עמד בקשר מכתבים עם רב האי גאון ועם רבי שמואל הנגיד, בכך סייע להעביר את ספרות הרבנים מבבל לספרד. הוא זכה להוקרה והכרה מצד גאוני בבל ומצד חכמי ספרד, שם אף לימד במשך תקופה.
ראשי ישיבות בבל העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן".[3]
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין תלמידיו נמנים, הרי"ף-רבי יצחק אלפסי, אבן אל-גאסום שכתב ספר על התפילות וחתנו רבי יהוסף הנגיד (בנו של רבי שמואל הנגיד).
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרו מפתח מנעולי התלמוד מיועד להרחבה באותן סוגיות המוזכרות בקצרה בש"ס, הוא הוסיף לכך פירושים של הגאונים וגם מדרשים שאינם ידועים לנו. חיבור זה הודפס בשולי דפי ש"ס וילנא בחלק מהמסכתות.
- מגילת סתרים שקטעים ממנה התגלו מגניזת קהיר. הספר כולל 250 סימנים המסמלים את כל השאלות שנשאל. כולל גם פרשנות בשאלות הלכתיות שבתלמוד, ספר זה תורגם ויצא לאור על ידי הרב יוסף קאפח.
- חבור יפה מהישועה - סיפורים ואגדות שאותם אסף ממקורות תלמודיים, גאונים וממקורות זרים. הספר נכתב במקור בערבית, פורסם במספר מהדורות בעברית. בחלקם נקרא ספר המעשיות. נדפס לראשונה בפירארה שי"ז, ולאחמ"כ באמסטרדם תק"ו.
- סדור תפילה
- פירוש על התורה
- ספר מצוות
- הלכות לולב
- ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו.
כמו כן רב ניסים חיבר ספר הלכה שלא הגיע לידינו, אך עם זאת כיוון שחלק רב מיצירתו הועתק בימיו ולכן גם מהחיבורים שלא נשתמרו נותרו ציטוטים בספרות התקופה שנכתבה בספרד, באשכנז, בפרובנס, במצרים ובא"י. ציטוטים מדבריו מאזכרים אותו בתור "רבינו ניסים גאון" אף על פי שלא היה גאון, כונה כך כתואר כבוד כיוון שעמד בראש הישיבה שנחשבה כישיבה המשמעותית והגדולה ביותר השקולה לישיבות בבל בשעתן.
רב ניסים היה גם משורר, רבי שמואל הנגיד, שהיה משורר גדול, כתב ששיריו של רב ניסים עולים על אלה שהוא עצמו כתב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה יהודה רפפורט, תולדות רבנו נסים בר' יעקב וקורות ספריו, ורשה תרע"ג.
- מ. בן-אמוץ, חכמי קיירואן, ב"שערים", 28 במרץ 1952.
- משה צינוביץ, רבנו נסים גאון, ב"הצופה", 27 בינואר 1961.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי רב ניסים גאון בפרויקט בן-יהודה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רב ניסים גאון", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1172-1169, באתר היברובוקס
- "נסים בן יעקב מִקַּיִרְוַאן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 80–81, באתר היברובוקס
- רב ניסים גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שרגא אברמסון (עורך), חמשה ספרים משרידי חיבוריו של רבנו נסים, כרך א', כרך ב', כרך ג', הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשכ"ה
- ספר מגלת סתרים, מהדורה מדעית עם מבוא והערות, באתר היברובוקס
- ספר חיבור יפה מהישועה המודפס בשם ספר המעשיות באתר היברו בוקס.
- נסים בן יעקב, מקירואן, רב נסים גאון - יפה מהישועה, ירושלים, באתר היברובוקס
נסים בן יעקב מקירואן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כפי הנראה אין זה דונש בן לברט הלוי, כפי שרצו אחדים לומר, שכן נפטר בשנת הולדתו של רב ניסים. מאותה הסיבה אפשר לשלול את זיהויו של חמיו עם דונש בן תמים שהיה אמנם איש קירואן אך נפטר כעשר שנים לפני לידת רב ניסים.
- ^ כפי שנראה משער הספר מהדורת וורשא, תרמ"ו
- ^ צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים, תשמ״ט, עמ' 50
| תקופת חייו של הרב רב ניסים גאון על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |