מקלקל

מקלקל הוא כלל הלכתי בהלכות שבת, שהמבצע אחת מכל ל"ט מלאכות שבת דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.

מקור הדין

דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכות המשכן היו ”מלאכת מחשבת”, היינו מלאכה הנעשית על ידי מחשבה, ולכך כשהדבר נעשה דרך קלקול הוא אינו נחשב ל'מלאכת מחשבת'. עם זאת, חכמים אסרו מלאכות גם דרך קלקול, מחשש שמא יעשום באופן הרגיל, האסור מהתורה.

חלוקה למלאכות בונות והורסות

אפשר לעשות תת-חלוקה בכל המלאכות: מלאכות שבונות ומלאכות שהורסות. המלאכות שנראות הורסות, לא מתחייבים עליהם עד שהם יהיו לשם בנייה, כמו שמפורש בחלק מהן, כמו 'הקורע על מנת לתפור'.

• המלאכות הבונות: 1.הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּשׁ. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְרַקֵּד. 10. וְהַלָּשׁ. 11. וְהָאוֹפֶה. 12. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 13. הַמְלַבְּנוֹ. 14. וְהַמְנַפְּצוֹ. 15. וְהַצּוֹבְעוֹ. 16. וְהַטּוֹוֶה. 17. וְהַמֵּסֵךְ. 18. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. 19. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 20. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 21. הַקּוֹשֵׁר. 22. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 23. הַצָּד צְבִי. 24. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 25. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. 26. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 27. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 28. וְהַמְחַתְּכוֹ. 29. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 30. הַבּוֹנֶה. 31. וְהַמַּבְעִיר. 32. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. 34. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
• המלאכות ההורסות: 1. הַמַּתִּיר. 2. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 3. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 4. וְהַסּוֹתֵר. 5. הַמְכַבֶּה.

בפוסקים מוסבר כי מלאכות אלו אסורות מהתורה רק כאשר הן נעשות לצורך. לדוגמה: קריעה נחשבת למלאכה רק אם היא נעשית על מנת לתפור. וכיבוי נחשב למלאכה רק על מנת להכשיר את הנר שיודלק לפעם הבאה, או להכין פחם.

פרטי דינים

• הקורע בחמתו - מבואר בתלמוד שהקורע בחמתו נחשב כמתקן אצל יצרו (=משכך חמתו) אלא שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה שלדעת רבי יהודה חייב, ולדעת רבי שמעון פטור.
• הקורע על מתו - נאמר בברייתא המובאת בתלמוד הבבלי: ”הקורע... ובאבלו ועל מתו חייב, ואף על פי שמחלל את השבת, יצא ידי קריעה.” התלמוד מחלק בין הקורע על מת שיש לו חיוב לקרוע עליו, שחייב, לבין הקורע על מת שאין לו עליו חיוב קריעה, שפטור. לפי דברי רש"י לדעת רבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטורים עליה, גם הקורע על מתו פטור. לעומת זאת לדעת התוספות במקרה זה גם לרבי שמעון יהיה חייב, וזה כיוון שמלאכה הנעשית לצורך מצווה נחשבת לעולם כמלאכה הצריכה לגופה.

מקלקל במלאכת חובל ובמלאכת מבעיר

בתלמוד מסכת שבת נחלקו תנאים בדין מקלקל במלאכת חובל ומבעיר:

לדעת רבי שמעון דין מקלקל לא נאמר במלאכת חובל ומבעיר, מאחר ומצינו שהתירה התורה למול ביום השבת, שכרוך בה איסור חובל, משמע שלולא היתר התורה, היה אסור לחבול, א"כ חבלה אף על פי שהוא 'מקלקל', כלומר שאינו צריך לעצם הדם, חייב. וכן בהבערה לעניין בת כהן שזינתה, שאסרה התורה לשורפה בשבת, על אף שמדובר בפעולת קילקול, מכאן מוכיח רבי שמעון שמלאכות חבלה והבערה אף שהוא מקלקל ואינו צריך לגוף הבעירה או הדם, חייב.

אולם רבי יהודה סובר שהואיל ובשריפת בת כהן וברית מילה מתקיימת מצווה, נחשב הדבר לפועלתלתיקון, ועל כן הוצרכה התורה להתיר למול בשבת. וכן לעניין שריפת בת כהן, הפעולה נחשבת ל'תיקון', ומה שהוצרכה התורה, לאסור לשורפה בשבת, שאין לומר שהואיל ויש צורך לעונשה להתריע את החוטאים, יהיה מותר לשורפה בשבת, ולכן אסרה בפירוש לשורפה בשבת. אבל שאר מקומות של חובל ומבעיר במקרה שהוא מקלקל – פטור, כפי הכלל הפשוט ש"כל המקלקלים פטורים".

באחרונים ביארו את מחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה כך: לדעת רבי שמעון, מקלקל הוא כל שאין תועלת חיובית מתוצאת פעולתו (חובל באדם ואין לו צורך בדם). לרבי יהודה, 'מקלקל' הוא פעולה שאין לה שום תועלת כלל, אבל כל שיש לו תועלת מכלל המעשה, אף שאין לו תועלת מהתוצאה עצמה, נחשב 'מתקן'.

שיטת הרמב"ם

הרמב"ם פסק כדעת רבי יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה שחייב, ולכך פסק שבמבעיר וחובל שאם אינו צריך לדם או לאפר, פטור. שאר הפוסקים שפסקו כרבי שמעון שמאלכה שאינה צריכה לגופה פטור, היו צריכים לומר שחייב בכגון זה, וכן דעת רש"י. אולם לא מצינו רבים שכתבו כן בפירוש, לרבות הטור והשולחן ערוך.

שיטת התוספות

התוספות חידשו שדין זה תלוי במחלוקת האמוראים שם בדעת רבי שמעון:

"תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם ת"ל משנה חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו".

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ו, עמוד א'

לדעת רבי אבהו אכן חייב בכל מקרה. ולר' יוחנן, עדיין צריך צורך קצת, ובדומה לברית מילה ובת כהן שאע"פ שאינה צריכה לגופה, מ"מ יש בה קצת תיקון (וכן הוכיחו מגמרות נוספות). ולמסקנתם, גם לרבי שמעון, כדי להתחייב בקלקול במלאכת חובל, צריך שהמלאכה תהיה צריכה לגופה. וכגון דם הנאסר בהנאה, שסבור היה שמותר בהנאה, ונתן לכלבו, חייב, הואיל והיא צריכה לגופה (שצריך לדם) אף על פי שהוא גם מקלקל, כיוון שאי אפשר להשתמש בדם מצד ההלכה, ובזה חידשה התורה שחייב.

קישורים חיצוניים

• הערך "מקלקל", באתר ויקישיבה מתוך ספרו של הרב יהודה חיון, "ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"