צבי אלדרוטי – הבדלי גרסאות

צבי אלדרוטי
	קובץ:צבי אלדורתי 3.jpg תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	9 במאי 1934; אייר ה'תרצ"ד; תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	13 באפריל 2018 (בגיל 83); ניסן ה'תשע"ח; ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין, מושב נורדיה
השכלה	אוניברסיטת חיפה
מפלגה	המערך
	16 במאי 1977 – 13 ביוני 1977; (29 ימים)
כנסות	8
	1959–1977; (כ־18 שנים)
	1959–1977; (כ־18 שנים)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:51, 12 בפברואר 2024

צבי אלדרוטי (9 במאי 1934 - 13 באפריל 2018) היה פוליטיקאי ומנהל ישראלי שכיהן כראש המועצה המקומית מגדל העמק במשך 18 שנים, כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, כמנהל עמידר וחברות אחרות, והיה חבר כנסת.

ביוגרפיה

אלדרוטי נולד בתל אביב בשנת 1934 לאב ממוצא טורקי. את לימודי התיכון סיים בשנת 1952 בעיינות, פנימייה ליד נס-ציונה. הוא שירת בצבא הקבע לזמן מה ולאחר חתונתו ב-1958 החליט לעבור עם אשתו לעיירת פיתוח והגיע למגדל העמק^[1], בה עבד כעוזרו של גזבר המועצה הממונה, אברהם זלוסצר^[2]. כשהוכרז על בחירות למועצה בשנת 1959, בגיל 25, הוא התמודד בראשות רשימת מפא"י שזכתה ב-5 מתוך 9 מושבים, ומונה לראשות המועצה^[3]. אלדרוטי המשיך לכהן בתפקיד, גבר על יריביו גם בארבע מערכות בחירות הבאות לראשות המועצה כשהוא מוביל את המערך לרוב מוחלט במועצה^[4]^[5], וכיהן בתפקיד עד לשנת 1977. בשנת 1968 זכה בפרס למינהל ציבורי על תפקודו^[6]. באמצע שנת 1969, הוא פרש מתפקידו, אותו העביר לזלוסצר, ועבר לנהל את מפעל בגד עור^[7]. אולם בעקבות מחלה של מחליפו הוא שב לכהן בראשות המועצה ולהתמודד שוב על התפקיד^[8], תוך שהוא מבטיח שלא יתפטר באמצע הקדנציה^[9]. אלדרוטי המשיך בתפקיד עד 1977, עת התפטר מתפקידו^[10].

במהלך מילוי תפקידו יצר קשרים עם יישובים אחרים בצפון. הוא שלח סיוע לבית שאן ובשנת 1970 הוא נקרא לתווך בסכסוכים בנצרת^[11]^[12]. אלדרוטי בחר להוביל את מגדל העמק בקו של פיתוח עצמי וראייה חיובית, בניגוד לגישה של עיירות פיתוח אחרות שהתמקדו בהצגת המצב הגרוע ובהצבת דרישות לממשלה^[13].

בכנסת

בשנת 1965 נבחר לראשונה למרכז מפא"י וב־1971 הקים את מחוז הצפון של מפלגת העבודה. לקראת הבחירות לכנסת השמינית הוא נבחר במקום הראשון של מומלצי מחוז צפון^[14] וזכה גם לתמיכה של 16 ראשי ערי פיתוח^[15]. אלדרוטי הוצב בדיונים מוקדמים במקום ריאלי באחורי רשימת המערך, אולם לקראת הגשת הרשימה הוזז למקום ה-58^[16] ולא נכנס לכנסת. בשבוע האחרון של הכנסת השמינית (בשנת 1977) כיהן כחבר כנסת מטעם סיעת המערך, לאחר פרישת אהרן יריב^[17]. בבחירות לכנסת התשיעית הוא הוצב ברשימת המערך מעבר למקום ה-60^[18].

בניהול

בדצמבר 1971 נתמנה למנכ"ל עמידר^[19] תפקיד בו כיהן, במקביל להיותו ראש מועצת מגדל העמק בתואר^[20]. ב-1973, לקראת הבחירות לכנסת השמינית התפטר מהתפקיד בעקבות מועמדותו לכנסת^[21], ושב לכהן כיו"ר מועצת מגדל העמק בפועל^[22]. בתחילת 1974 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה^[23] ואף נתבקש לעזוב את ראשות מגדל העמק כדי להתמסר לעבודה בחברה^[24], אך הוא התפטר מהתפקיד בשנת 1975 לאחר שגזבר החברה נעצר על מעילה בכספים והועלתה ביקורת על הבקרה על הכספים בחברה^[25].

לאחר חברותו הקצרה בכנסת, ניהל במשך שנתיים את מנהל ”מלווה העצמאות והפיתוח” בארגנטינה, ולאחר מכן שימש במשך שש שנים כמנכ"ל "דיור לעולה"^[26]. בשנים 1986–1990 היה יו"ר ”תעוש אזורי פיתוח”^[27] במקביל לכך שהיה יו"ר הדירקטוריונים של דבר, עם עובד וסיפרי. בשנים 1990–1994 היה יו"ר דירקטוריון השק"ם עד להפרטת החברה. בשנים 1995–1996 כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בתחילת שנות ה-2000 היה שותף ויו"ר בחברת ב.נ.ה – בנייה ניהול והנדסה^[28]. כן היה חבר דירקטוריון בחברות גמול^[29], גזית גלוב וספנקריט חולדה. כן כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של תיאטרון יידישפיל^[30], כחבר הנהלת מחשב לכל ילד^[31] וכיו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל^[32].

בעשור הראשון של המאה ה-21, כיהן כדירקטור בשירותי בריאות כללית וחבר הנהלת מרכז יצחק רבין לחקר ישראל.

אלדרוטי נפטר ב-13 באפריל 2018. בשנותיו האחרונות, הוא התגורר בנורדיה ובה גם נקבר. הוא היה נשוי לזהבה^[33] עד למותה ב-2013, ולזוג ארבעה ילדים. בנו, טל אלדרוטי, כיהן כשמאי הממשלתי הראשי.

על שמו נקרא הרחוב ששמו היה לפני כן "דרך העמק" במגדל העמק.

קישורים חיצוניים

צבי אלדרוטי, באתר הכנסת
צבי אלדרוטי, באתר כנסת פתוחה
צבי אלדרוטי, באתר תנועת העבודה הישראלית
צבי אלדרוטי, האם יש סיכוי לערי הפיתוח, דבר, 14 באוגוסט 1973; המשך
חינוך מושלם
צבי אלדרוטי (1934-2018), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אהרון דולב, עיירת העולים עם עגלות הילדים, מעריב, 10 במאי 1963
^ שאול בן חיים, העיירה שקמה בטעות, מעריב, 9 בינואר 1959
ק. שבתאי, מגדל העמק - מאפלה לאור גדול, דבר, 28 באוקטובר 1960
^ צ. אלדרוטי ראש מועצת מגדל העמק, דבר, 7 בדצמבר 1959
^ רוב מוחלט למערך למועצת מגדל העמק, מעריב, 30 באוקטובר 1969
^ שחורי ואלדורוטי נבחרו שוב בעפולה ובמגדל העמק, דבר, 10 בפברואר 1974
^ פרס המינהל הציבורי לראש מועצת מגדל העמק, דבר, 3 באפריל 1968
א. מש, פרס והערכה לאיש הראוי, דבר, 12 באפריל 1968
^ גדעון ופניק, אלדורטי דוחה סברה כי התפטר מטעמים פוליטיים, דבר, 28 במאי 1969
^ אלדורטי מועמד המערך במגדל העמק, מעריב, 25 בספטמבר 1969
^ יוסף וקסמן, מגדל העמק: לא הובטח דבר - והתושבים מרוצים, מעריב, 1 בדצמבר 1970
^ מגדל העמק - מועמד הליכוד הפתיע, מעריב, 8 בנובמבר 1978
^ יוסף וקסמן, ראש מועצת מגדל העמק, מעריב, 24 בדצמבר 1970
^ סולחה בין בני נצרת והפועל מגדל העמק, מעריב, 3 בדצמבר 1964
^ טוביה כרמל, במגדל העמק? הכל בסדר, מעריב, 18 באוגוסט 1966
^ אלדרוטי נבחר כמועמד לכנסת, דבר, 30 באוגוסט 1973
^ קבוצות בעבודה מגישות תביעותיהן לייצוג בכנסת, דבר, 18 בספטמבר 1973
^ אלי אייל, או ראש עיר או חבר כנסת, מעריב, 5 באוקטובר 1973
^ אלדורטי - ח"כ ליום אחד, דבר, 16 במאי 1977
^ דניאל בלוך, אור וצל ברשימת העבודה, דבר, 13 באפריל 1977
^ יו"ר מועצת מגדל העמק, דבר, 21 בדצמבר 1971
צבי אלדורטי יבחר היום למנכ"ל עמידר, הארץ, 21 בדצמבר 1971
^ דורשים הצבת אלדורטי בראש רשימת המערך למועצת מגדל העמק, דבר, 3 באוגוסט 1973
^ מנכ"ל עמידר פורש מתפקידו, דבר, 17 באוגוסט 1973
^ אלדורטי חוזר למגדל העמק, דבר, 2 בספטמבר 1973
^ אלדרוטי יהיה יו"ר עמידר ולוי מנכ"ל, דבר, 28 במרץ 1974
^ אלדורטי יפרוש מראשות מועצת מגדל העמק, דבר, 17 באוקטובר 1974
^ אלדורטי מרכז שליחי העליה בדרום אמריקה, דבר, 23 ביולי 1975
^ ישעיהו אביעם, דיור לעולה שילמה את המע"מ למנהלה, מעריב, 24 באוקטובר 1984
^ אורי גינוסר, צבי אלדורטי נבחר ליו"ר מועצת המנהלים של קונצרן תיעוש, מעריב, 2 בדצמבר 1986
^ אלדרוטי, צבי, אתר כנס הרצליה
^ חדל לכהן כדח"צ - צבי אלדרוטי, 17 במרץ 2003, מאיה, מערכת אינטרנט להודעות, הבורסה לניירות ערך
^ דו"ח מיידי על מינוי דירקטור חיצוני, מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ, 13 באפריל 2003, מאיה מערכת אינטרנט להודעות
^ דיילי ציפי, עמותת מחשב לכל ילד נפרדת מחברים, אנשים ומחשבים, 30 בדצמבר 2012
^ הצעת ’חוק הדיור המוגן’ של ח"כ אורי אריאל, אושרה בקריאה שלישית במליאת הכנסת, כאן נעים, 21 במאי 2012
^ פרסום נישואין, הצופה, 7 ביוני 1956

ראשי עיריית מגדל העמק

כמועצה מקומית	נאג'י קוויטי (מועצה ממונה)	אברהם זלוסצר (מועצה ממונה)	צבי אלדרוטי	יעקב טולדנו	שאול עמור
כמועצה מקומית	1953–1957	1957–1959	1959–1977	1977–1978	1978–1988

כעירייה	שאול עמור	אלי ברדה	יקי בן חיים
כעירייה	1988–1998	1998–2024	מכהן - 2024

מנכ"לי משרד ראש הממשלה
אהוד אבריאל	טדי קולק	יעקב הרצוג	שמחה דיניץ	מרדכי גזית	עמוס ערן	אליהו בן-אלישר	מתתיהו שמואלביץ'	אברהם טמיר	יוסי בן אהרון
1951–1952	1952–1964	1966–1972	1972–1973	1973–1975	1975–1977	1977–1980	1980–1984	1984–1986	1986–1992
שמעון שבס	צבי אלדרוטי	אביגדור ליברמן	משה ליאון	יוסי קוצ'יק	רפי פלד	אביגדור יצחקי	אילן כהן	רענן דינור	איל גבאי
1992–1995	1995–1996	1996–1997	1997–1999	1999–2001	2001–2001	2001–2004	2004–2006	2006–2009	2009–2011
הראל לוקר	אלי גרונר	יואב הורוביץ	רונן פרץ	צחי ברוורמן	יאיר פינס	נעמה שולץ	יוסי שלי
2011–2015	2015–2018	2019–2018	2019–2020	2020–2021	2021–2022	2022	מ-2023

[1] אהרון דולב, עיירת העולים עם עגלות הילדים, מעריב, 10 במאי 1963

[2] שאול בן חיים, העיירה שקמה בטעות, מעריב, 9 בינואר 1959
ק. שבתאי, מגדל העמק - מאפלה לאור גדול, דבר, 28 באוקטובר 1960

[3] צ. אלדרוטי ראש מועצת מגדל העמק, דבר, 7 בדצמבר 1959

[4] רוב מוחלט למערך למועצת מגדל העמק, מעריב, 30 באוקטובר 1969

[5] שחורי ואלדורוטי נבחרו שוב בעפולה ובמגדל העמק, דבר, 10 בפברואר 1974

[6] פרס המינהל הציבורי לראש מועצת מגדל העמק, דבר, 3 באפריל 1968
א. מש, פרס והערכה לאיש הראוי, דבר, 12 באפריל 1968

[7] גדעון ופניק, אלדורטי דוחה סברה כי התפטר מטעמים פוליטיים, דבר, 28 במאי 1969

[8] אלדורטי מועמד המערך במגדל העמק, מעריב, 25 בספטמבר 1969

[9] יוסף וקסמן, מגדל העמק: לא הובטח דבר - והתושבים מרוצים, מעריב, 1 בדצמבר 1970

[10] מגדל העמק - מועמד הליכוד הפתיע, מעריב, 8 בנובמבר 1978

[11] יוסף וקסמן, ראש מועצת מגדל העמק, מעריב, 24 בדצמבר 1970

[12] סולחה בין בני נצרת והפועל מגדל העמק, מעריב, 3 בדצמבר 1964

[13] טוביה כרמל, במגדל העמק? הכל בסדר, מעריב, 18 באוגוסט 1966

[14] אלדרוטי נבחר כמועמד לכנסת, דבר, 30 באוגוסט 1973

[15] קבוצות בעבודה מגישות תביעותיהן לייצוג בכנסת, דבר, 18 בספטמבר 1973

[16] אלי אייל, או ראש עיר או חבר כנסת, מעריב, 5 באוקטובר 1973

[17] אלדורטי - ח"כ ליום אחד, דבר, 16 במאי 1977

[18] דניאל בלוך, אור וצל ברשימת העבודה, דבר, 13 באפריל 1977

[19] יו"ר מועצת מגדל העמק, דבר, 21 בדצמבר 1971
צבי אלדורטי יבחר היום למנכ"ל עמידר, הארץ, 21 בדצמבר 1971

[20] דורשים הצבת אלדורטי בראש רשימת המערך למועצת מגדל העמק, דבר, 3 באוגוסט 1973

[21] מנכ"ל עמידר פורש מתפקידו, דבר, 17 באוגוסט 1973

[22] אלדורטי חוזר למגדל העמק, דבר, 2 בספטמבר 1973

[23] אלדרוטי יהיה יו"ר עמידר ולוי מנכ"ל, דבר, 28 במרץ 1974

[24] אלדורטי יפרוש מראשות מועצת מגדל העמק, דבר, 17 באוקטובר 1974

[25] אלדורטי מרכז שליחי העליה בדרום אמריקה, דבר, 23 ביולי 1975

[26] ישעיהו אביעם, דיור לעולה שילמה את המע"מ למנהלה, מעריב, 24 באוקטובר 1984

[27] אורי גינוסר, צבי אלדורטי נבחר ליו"ר מועצת המנהלים של קונצרן תיעוש, מעריב, 2 בדצמבר 1986

[28] אלדרוטי, צבי, אתר כנס הרצליה

[29] חדל לכהן כדח"צ - צבי אלדרוטי, 17 במרץ 2003, מאיה, מערכת אינטרנט להודעות, הבורסה לניירות ערך

[30] דו"ח מיידי על מינוי דירקטור חיצוני, מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ, 13 באפריל 2003, מאיה מערכת אינטרנט להודעות

[31] דיילי ציפי, עמותת מחשב לכל ילד נפרדת מחברים, אנשים ומחשבים, 30 בדצמבר 2012

[32] הצעת ’חוק הדיור המוגן’ של ח"כ אורי אריאל, אושרה בקריאה שלישית במליאת הכנסת, כאן נעים, 21 במאי 2012

[33] פרסום נישואין, הצופה, 7 ביוני 1956

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 ==ביוגרפיה==
-אלדרוטי נולד ב[[תל אביב]] בשנת 1934 לאב ממוצא [[יהדות טורקיה|טורקי]] ואם [[יהדות אשכנז|אשכנזיה]]. את לימודי התיכון סיים בשנת [[1952]] ב[[עיינות]], [[פנימייה]] ליד נס-ציונה. הוא שירת בצבא הקבע לזמן מה ולאחר חתונתו ב-1958 החליט לעבור עם אשתו ל[[עיירת פיתוח]] והגיע ל[[מגדל העמק]]{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|עיירת העולים עם עגלות הילדים|19630510|43}}}}, בה עבד כעוזרו של [[גזבר]] המועצה הממונה, אברהם זלוסצר{{הערה|{{מעריב|שאול בן חיים|העיירה שקמה בטעות|19590109|39}}{{ש}}{{דבר|ק. שבתאי|מגדל העמק - מאפלה לאור גדול|19601028|32}}}}. כשהוכרז על בחירות למועצה בשנת [[1959]], בגיל 25, הוא התמודד בראשות רשימת [[מפא"י]] שזכתה ב-5 מתוך 9 מושבים, ומונה לראשות המועצה{{הערה|{{דבר||צ. אלדרוטי ראש מועצת מגדל העמק|19591207|109}}}}. אלדרוטי המשיך לכהן בתפקיד, גבר על יריביו גם בארבע מערכות בחירות הבאות לראשות המועצה כשהוא מוביל את המערך לרוב מוחלט במועצה{{הערה|{{מעריב||רוב מוחלט למערך למועצת מגדל העמק|19691030|44}}}}{{הערה|{{דבר||שחורי ואלדורוטי נבחרו שוב בעפולה ובמגדל העמק|19740210|65}}}}, וכיהן בתפקיד עד לשנת 1977. בשנת 1968 זכה בפרס למינהל ציבורי על תפקודו{{הערה|{{דבר||פרס המינהל הציבורי לראש מועצת מגדל העמק|19680403|90}}{{ש}}{{דבר|א. מש|פרס והערכה לאיש הראוי|19680412|103}}}}. באמצע שנת 1969, הוא פרש מתפקידו, אותו העביר לזלוסצר, ועבר לנהל את מפעל בגד עור{{הערה|{{דבר|גדעון ופניק|אלדורטי דוחה סברה כי התפטר מטעמים פוליטיים|19690528|80}}}}. אולם בעקבות מחלה של מחליפו הוא שב לכהן בראשות המועצה ולהתמודד שוב על התפקיד{{הערה|{{מעריב||אלדורטי מועמד המערך במגדל העמק|19690925|77}}}}, תוך שהוא מבטיח שלא יתפטר באמצע הקדנציה{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|מגדל העמק: לא הובטח דבר - והתושבים מרוצים|19701201|151}}}}. אלדרוטי המשיך בתפקיד עד 1977, עת התפטר מתפקידו{{הערה|{{מעריב||מגדל העמק - מועמד הליכוד הפתיע|19781108|45}}}}.
+אלדרוטי נולד ב[[תל אביב]] בשנת 1934 לאב ממוצא [[יהדות טורקיה|טורקי]]. את לימודי התיכון סיים בשנת [[1952]] ב[[עיינות]], [[פנימייה]] ליד נס-ציונה. הוא שירת בצבא הקבע לזמן מה ולאחר חתונתו ב-1958 החליט לעבור עם אשתו ל[[עיירת פיתוח]] והגיע ל[[מגדל העמק]]{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|עיירת העולים עם עגלות הילדים|19630510|43}}}}, בה עבד כעוזרו של [[גזבר]] המועצה הממונה, אברהם זלוסצר{{הערה|{{מעריב|שאול בן חיים|העיירה שקמה בטעות|19590109|39}}{{ש}}{{דבר|ק. שבתאי|מגדל העמק - מאפלה לאור גדול|19601028|32}}}}. כשהוכרז על בחירות למועצה בשנת [[1959]], בגיל 25, הוא התמודד בראשות רשימת [[מפא"י]] שזכתה ב-5 מתוך 9 מושבים, ומונה לראשות המועצה{{הערה|{{דבר||צ. אלדרוטי ראש מועצת מגדל העמק|19591207|109}}}}. אלדרוטי המשיך לכהן בתפקיד, גבר על יריביו גם בארבע מערכות בחירות הבאות לראשות המועצה כשהוא מוביל את המערך לרוב מוחלט במועצה{{הערה|{{מעריב||רוב מוחלט למערך למועצת מגדל העמק|19691030|44}}}}{{הערה|{{דבר||שחורי ואלדורוטי נבחרו שוב בעפולה ובמגדל העמק|19740210|65}}}}, וכיהן בתפקיד עד לשנת 1977. בשנת 1968 זכה בפרס למינהל ציבורי על תפקודו{{הערה|{{דבר||פרס המינהל הציבורי לראש מועצת מגדל העמק|19680403|90}}{{ש}}{{דבר|א. מש|פרס והערכה לאיש הראוי|19680412|103}}}}. באמצע שנת 1969, הוא פרש מתפקידו, אותו העביר לזלוסצר, ועבר לנהל את מפעל בגד עור{{הערה|{{דבר|גדעון ופניק|אלדורטי דוחה סברה כי התפטר מטעמים פוליטיים|19690528|80}}}}. אולם בעקבות מחלה של מחליפו הוא שב לכהן בראשות המועצה ולהתמודד שוב על התפקיד{{הערה|{{מעריב||אלדורטי מועמד המערך במגדל העמק|19690925|77}}}}, תוך שהוא מבטיח שלא יתפטר באמצע הקדנציה{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|מגדל העמק: לא הובטח דבר - והתושבים מרוצים|19701201|151}}}}. אלדרוטי המשיך בתפקיד עד 1977, עת התפטר מתפקידו{{הערה|{{מעריב||מגדל העמק - מועמד הליכוד הפתיע|19781108|45}}}}.
 במהלך מילוי תפקידו יצר קשרים עם יישובים אחרים בצפון. הוא שלח סיוע ל[[בית שאן]] ובשנת 1970 הוא נקרא לתווך בסכסוכים בנצרת{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|ראש מועצת מגדל העמק|19701224|90}}}}{{הערה|{{מעריב||סולחה בין בני נצרת והפועל מגדל העמק|19641203|112}}}}. אלדרוטי בחר להוביל את [[מגדל העמק]] בקו של פיתוח עצמי וראייה חיובית, בניגוד לגישה של עיירות פיתוח אחרות שהתמקדו בהצגת המצב הגרוע ובהצבת דרישות לממשלה{{הערה|{{מעריב|טוביה כרמל|במגדל העמק? הכל בסדר|19660818|131}}}}.