מחנה הריכוז דראנסי
 | |
| קהל יהודים במחנה הריכוז דראנסי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה מעבר |
| מדינה | צרפת |
| מחוז | איל-דה-פראנס |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | 20 באוגוסט 1941 |
| תאריך שחרור | אוגוסט 1944 |
| אוכלוסייה | |
| מפקדי המחנה | אלויס ברונר |
| צבא משחרר | בעלות הברית |
| מספר אסירים בשיא | כ-7,000 |
| השתייכות האסירים | יהודים מצרפת, מתנגדי המשטר הנאצי בצרפת, שבויי מלחמה בריטים |
| נתונים | |
| מספר הנספים | כ-70,000 |
| קואורדינטות | 48°55′12″N 2°27′18″E / 48.92000°N 2.45500°E |
מחנה דראנסי (בצרפתית: Camp d'internement de Drancy) היה מחנה ריכוז שהוקם בעיר דראנסי שמצפון לפריז על ידי הנאצים כדי לשמש תחנת מעבר בגירושם והשמדתם של יהודי העיר.
תולדות המחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחנה הוקם במבנה גדול, שנבנה למטרות דיור ציבורי, ובפועל שימש את המשטרה. מחנות דומים הוקמו בכל רחבי צרפת של וישי ונוהלו על ידי המשטרה הצרפתית תחת פיקוחם של כוחות הכיבוש הנאצי. במחנה נאסרו גם שבוי מלחמה בריטים ומתנגדים צרפתיים למשטר הנאצי. כ-70,000 אסירים נכלאו במחנה דראנסי, רובם בשל היותם יהודים. קצתם היו פעילי המחתרת הצרפתית. עד שחרור המחנה בידי בעלות הברית ב-17 באוגוסט 1944, נשלחו ממנו 64,759 יהודים ב-64 טרנספורטים למחנות השמדה, רובם לאושוויץ ומיעוטם לסוביבור. רק כ-2,000 מהם ניצלו. כ-1,500 נותרו במחנה ביום השחרור. בין הנרצחים היו כ-6,000 ילדים.
המחנה הוקם ב-20 באוגוסט 1941, לאחר מעצרם של 3,477 יהודים בעלי אזרחות זרה שנתפסו במצוד הגדול שברבעים 11–12 בפריס. תנאי החיים במחנה דראנסי היו קשים. המבנה רב הקומות יועד לאכלס כ-700 איש אולם למעלה מ-7,000 אסירים נכלאו בו בשיאו. הילדים הקטנים הופרדו מהוריהם מיד עם הגעתם למחנה. השומרים התנהגו באכזריות רבה כלפי הכלואים. בדצמבר 1941 הוצאו להורג 40 יהודים בדראנסי על פי הוראת הנאצים כתגמול על התקפת המחתרת הצרפתית שכוונה נגד שוטרים גרמנים.
החל ממרץ 1942 החלו גירושים של יושבי המחנה למחנות השמדה במזרח. ביוני 1943 נתמנה איש האס.אס אלויס ברונר למפקד המחנה. כשליש מיהודי המחנה שנשלחו להשמדה במזרח היו אזרחים צרפתים. אחרים היו מהגרים יהודים בעלי נתינות זרה גרמנית, פולנית ואחרת שחיו בצרפת. בין המפורסמים שבאסירי דראנסי היו מקס ז'אקוב, מדלן דרייפוס, טריסטאן ברנאר ורנה בלום.
המחנה שוחרר באוגוסט 1944.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1976 הוצבה במקום האנדרטה הלאומית למגורשי צרפת של הפסל ניצול השואה שלמה זלינגר.
בשנת 1996 הופק סרט תיעודי על החיים במחנה דראנסי בשנים 1944-1941 בבימויו של סטפן טרומבלי.
ב-20 בינואר 2005 הציתו אלמונים קרון רכבת במתחם המחנה, והותירו אחריהם מנשר החתום כביכול על ידי אוסאמה בן לאדן ועליו צלב קרס הפוך.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גירוש היהודים מפריז (1942)
- מחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכתבים מדרנסי: 130 מכתבים שנשלחו ממחנה המעצר של יהודי צרפת במלחמת העולם השניה; מבוא אנטואן סבג, ליקוט הטקסטים דניס פסחנסקי; מצרפתית: עדינה קפלן, הוצאת מטר, 2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על דראנסי בתערוכה פרקים בתולדות השואה בצרפת באתר יד ושם
- דראנסי באתר מוזיאון השואה האמריקאי.
- דרנסי, אתר מט"ח
- דראנסי בעדותו של ז'ורז' וולרס במשפט אייכמן
- מאמר מאת ירחמיאל כהן באתר יד ושם על יומנו של רמון ראול למבר, ממנהיגי יהדות צרפת בשואה, שגורש לדראנסי ונרצח
