לאסלו מוהולי-נאג'

לאסלו מוהולי-נאג'
Moholy-Nagy László
	לאסלו מוהולי-נאג', צילום משנת 1938
לידה	20 ביולי 1895; בצ'בורשוד, הונגריה
פטירה	24 בנובמבר 1946 (בגיל 51); שיקגו, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות גרייסלנד
שם במה	Nagy, Ladislaus Moholy-
שם לידה	Weisz László
סוגה מועדפת	אמנות מופשטת
מדינה	ארצות הברית, הונגריה, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד
בן או בת זוג	סיביל מוהולי-נאג' (1932–1946); לוציה מוהולי (1921–1929) ;
צאצאים	הטולה מוהולי-נאג'
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

לאסלו מוהולי-נאג'^[1] (במקור וייס, בהונגרית: Moholy-Nagy László; ‏20 ביולי 1895 – 24 בנובמבר 1946) היה אוֹמָן רב-תחומי (צייר, פסל, צלם, מעצב ועוד) יהודי-הונגרי משומד שפעל בגרמניה. בשנים 1922–1928 לימד בבית הספר באוהאוס בוויימאר ובדסאו. אבי תנועת "הראייה החדשה" בצילום^[2].

קורות חיים

שנים ראשונות

נולד בשם לאסלו וייס בכפר באצ'בורשוד (Bácsborsód) בדרום הונגריה והתחנך בעיר סגד, בן-דודו היה המנצח גאורג שולטי. אביו נטש את המשפחה בעודו ילד ואם המשפחה נעזרה בעורך דין נוצרי בשם נאג', שנטל על עצמו לסייע לה. את שם משפחתו החדש הרכיב מצירוף שמו של נאג' והעיר ההונגרית מוהול (Mohol; כיום בסרביה), בה היה למשפחה בית בו בילה חלק מילדותו. ב-1914 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת בודפשט עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי, נפצע, החלים וחזר להילחם. בשנת 1918 התנצר לקלוויניזם והיה מעורב בהפיכה הקומוניסטית קצרת הימים. ב-1919 (הרפובליקה הסובייטית ההונגרית) החליט שלא לעסוק בדבר פרט לאמנות. בנובמבר עבר לווינה ובראשית 1920 הגיע לברלין.

יצירתו באותה תקופה הושפעה במיוחד מתנועת דאדא, אמנות קינטית ויצירות רדי מייד בציור, פיסול, צילום ושילוב סגנונות. את עולם הצילום הכיר בזכות אשתו הראשונה, לוצ'יה מוהולי. ב-1922 הציג את תערוכות היחיד הראשונה שלו בגלריה "Der Sturm" בברלין. מנהל בית הספר באוהאוס, ולטר גרופיוס, ביקר בתערוכה, התרשם והציע לנאג' לעבור ללמד בבית הספר.

שנות באוהאוס

בעקבות אווירת בית הספר, הרחיב נאג' את תחומי התעניינותו לשטחי העיצוב כולל טיפוגרפיה, עיצוב תעשייתי, הדפסים ושילובי עיצוב ואמנות. תחום עניין מרכזי שלו היה האור, הן בהשתקפויותיו (כגון השתקפויות האור מיצירתו "פסל ניקל") והן בצילום (ריבוי חשיפה לאור, משחקים באורך זמן החשיפה של האובייקט וכדומה). בין היתר יצר "צילומים ללא מצלמה" באמצעות הנחת חפצים על גבי נייר רגיש לאור ויצר בכך פוטוגרמות. גורם מניע לגיוון ביצירתו היה העוני ששרר ברפובליקת ויימאר בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, בשלו לא ניתן היה להשיג חומרי גלם סטנדרטיים כסרטי צילום. בין היתר יצר נאג' קולאז'ים תוך שימוש בשטרי כסף שהפכו לחסרי-ערך עקב האינפלציה^[3]. בנוסף, עסק נאג' גם בצילום קולנוע ויצר מספר סרטים אמנותיים-מופשטים כגון "דומם ברלינאי" (1936) ו"משחק אור, שחור, לבן ואפור" (1933).

נאג' עבר עם הבאוהאוס לדסאו והיה לסגנו של גרופיוס, אולם ב-1928 עזב את בית הספר וחזר לברלין, שם פתח סטודיו פרטי. הוא עסק במגוון עבודות על גבול האמנות והעיצוב, בהן עיצוב במה, יצירת כרזות, עיצוב ואיור ספרים, יצירת סרטים וכתיבה ועריכה בכתבי עת שונים. בשנים 1927–1929 היה העורך הראשי של מגזין האוונגרד ההולנדי-גרמני-אנגלי i10 INTERNATIONAL REVUE ‏^[4].

יצירה מרכזית מאותה תקופה והיצירה הידועה ביותר שלו, המשלבת עיצוב מוצר עם אמנות, היא המנורה שנקראה "אביזר אור לבמה חשמלית" (בגרמנית: Lichtrequisit einer elektrischen Buehne), כעין זרקור (פרוז'קטור) נע לשם יצירת דגמי הארה והצללה משתנים, שהוא יצר ב-1930. המוצר/פסל נחשב לאחת הדוגמאות הראשונות לפסל קינטי משולב אור^[5].

בבריטניה

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עזב להולנד ומשם עבר ללונדון ב-1935. בלונדון חי בהמפסטד יחד עם גרופיוס וגולים אחרים מגרמניה מבין אנשי הבאוהאוס. השניים ניסו להקים סניף של באוהאוס בלונדון, אך לא קיבלו תמיכה כספית. פנייתו של מוהוי-נאג' למשרות הוראה נדחו והא עבד בעיקר כצלם אדריכלות עבור המגזין Architectural Review. בן-ארצו הבמאי אלכסנדר קורדה ביקש ממנו עיצוב לסרט המדע הבדיוני "Things to Come", אולם בסופו של דבר דחה את הצעתו.

בארצות הברית

ב-1937 עבר מוהולי-נאג' לשיקגו, שם ייסד וניהל את "הבאוהאוס החדש". בית הספר נסגר מחוסר מימון שנה לאחר הקמתו, ונפתח מחדש ב-1939 בשם "המכון לעיצוב" (כיום IIT Institute of Design)‏^[6]. בשנת 1946 הוא נפטר מלוקמיה בשיקגו. אוניברסיטה לאמנות ועיצוב בבודפשט קרויה על שמו (Moholy-Nagy Művészeti Egyetem).

לקריאה נוספת

נועה פריצקי, נעמי ורמן (עורכות), אמנות בעידן הטכנולוגי, יחידות 3–4, האוניברסיטה הפתוחה עמ' 64–72

Moholy-Nagy, Lázló. Painting Photography Film. 1925. Trans. Janet Seligman. Cambridge, Mass.: MIT Press, 1973.
Botar, Oliver A. I. Technical Detours: The Early Moholy-Nagy Reconsidered, New York: Art Gallery of the CUNY Graduate Center, 2006 ISBN 978-1599713571
Borchardt-Hume, Achim. Albers and Moholy-Nagy: From the Bauhaus to the New World, Tate Publishing, 2006, ISBN 978-1854376381
Hight, Eleanor. Picturing Modernism: Moholy-Nagy and Photography in Weimar Germany , Cambridge, Mass.: MIT Press, 1995 ISBN 978-0262082327

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאסלו מוהולי-נאג' בוויקישיתוף

לאסלו מוהולי-נאג', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לאסלו מוהולי-נאג', באתר AllMovie (באנגלית)
לאסלו מוהולי-נאג', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לאסלו מוהולי-נאג', באתר MusicBrainz (באנגלית)
לאסלו מוהולי-נאג', באתר Discogs (באנגלית)
ביוגרפיה באתר "מפגשים מהסוג החזותי בעידן המודרני" של משרד החינוך ורשת עמל
רשומת nndb (באנגלית)
אתר קרן מוהוי-נאג'י (באנגלית)
ביוגרפיה באתר טייט מודרן (באנגלית)
עבודת קולאז', אוסף מוזיאון ישראל
לאסלו מוהולי-נאג', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
לאסלו מוהולי-נאג', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ התעתוק העברי הוא לפי המקובל בספרות, בעקבות ההיגוי האנגלי והגרמני המשובשים של השם. ההיגוי המקורי של השם בהונגרית הוא לאסלו מוהוי-נאג'
^ סמדר שפי, רגע של מבט חדש: תערוכת הפתיחה של מכון שפילמן, באתר הארץ, 8 ביוני 2012
^ אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 127-128
^ על המגזין (הקישור אינו פעיל, 30 במאי 2022)
^ על המנורה (הקישור אינו פעיל, 30 במאי 2022)
^ ההיסטוריה של המכון לעיצוב (באנגלית)

[1] התעתוק העברי הוא לפי המקובל בספרות, בעקבות ההיגוי האנגלי והגרמני המשובשים של השם. ההיגוי המקורי של השם בהונגרית הוא לאסלו מוהוי-נאג'

[2] סמדר שפי, רגע של מבט חדש: תערוכת הפתיחה של מכון שפילמן, באתר הארץ, 8 ביוני 2012

[3] אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 127-128

[4] על המגזין (הקישור אינו פעיל, 30 במאי 2022)

[5] על המנורה (הקישור אינו פעיל, 30 במאי 2022)

[6] ההיסטוריה של המכון לעיצוב (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]