לואי התשיעי, מלך צרפת
תיאור של לואי התשיעי משנת 1230 | |||||
לידה |
25 באפריל 1214 פואסי, ממלכת צרפת | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
25 באוגוסט 1270 (בגיל 56) תוניס, סולטנות תוניס | ||||
מדינה | ממלכת צרפת | ||||
מקום קבורה | בזיליקת סן-דני | ||||
בן או בת זוג | מרגריט מפרובאנס (27 במאי 1234–25 באוגוסט 1270) | ||||
| |||||
לואי התשיעי "הקדוש" (בצרפתית: Louis IX, Saint Louis; 25 באפריל 1214 – 25 באוגוסט 1270) היה מלך צרפת מ-1226 ועד מותו. בנם של לואי השמיני ושל בלאנש מקסטיליה. השתתף בשני מסעי צלב, השביעי (למצרים) והשמיני (לתוניסיה), ולכן זכה לכינוי "קדוש".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשירש את כס המלכות היה רק בן 12, לכן אימו משלה בשמו כעוצרת. ב-1234, בהיותו כבן 20, נשא לאישה את מרגריט מפרובאנס בת ה-13, שילדה לו במהלך חייהם 11 ילדים, בהם פיליפ השלישי, שירש את הכתר אחרי מות אביו ב-1270.
בלאנש מקסטיליה הייתה עוצרת שניהלה בחוכמה ובתקיפות את ענייני המדינה. ב-1229 הביאה לקיצם את האלביגנזים (המינים הקתרים שכונו אלביגנזים על שם העיר אלבי שבדרום צרפת), וחתמה על הסכם שלום עם רוזן טולוז ריימונד השביעי. ב-1234, כאשר העבירה את השלטון לבנה, המלך לואי התשיעי, צרפת הייתה חזקה ומשגשגת.
לואי התשיעי רכש מבלדווין השני מקורטניי, אז שליט קונסטנטינופול, את נזר הקוצים של ישו והחליט לבנות קפלה מלכותית מיוחדת לאחסנתו ולאחסנת עוד שרידי קודש נוצריים, היא סנט שאפל. הכנסייה נבנתה בשנים 1242–1248 ונחנכה ב-26 באפריל 1248.
בשנת 1242 ניצח המלך לואי התשיעי את הנרי השלישי, מלך אנגליה, אך חלה במלריה בביצות אקיטן. בשנת 1244 חלה באנמיה ממאירה, וכמעט איבד את חייו. הוא נשבע שאם יבריא יצא למסע צלב נגד הכופרים המוסלמים. ב-25 באוגוסט 1248 הפליג מדרום צרפת למסע הצלב השביעי במצרים. בילה שמונה חודשים באי קפריסין בהכנות ממושכות לפלישה למצרים (ששלטה גם בארץ ישראל). בסוף מאי 1249 הפליג למצרים, וביוני של אותה שנה כבש את דמיאט שבשפך הנילוס. כתוצאה מקרב פארסכור (6 באפריל 1250) נפל בשבי עם כל צבאו ב-13 באפריל של אותה שנה, אך שוחרר ב-6 במאי 1250 תמורת כופר נפש. שרידי צבאו שבו לצרפת, אך הוא הפליג לעכו כדי להגן על הערים שהוחזקו בידי הצלבנים נגד התקפה אפשרית מצד המוסלמים. הוא ביצר מחדש את הערים עכו, קיסריה, יפו וצידון, נשאר בארץ ישראל ארבע שנים ושב לצרפת ביולי 1254. הוא ראה את כישלונו כעונש על חטאיו והחליט להקדיש את עצמו למעשי צדקה.
לואי התשיעי חתם על הסכם שלום עם חיימה הראשון, מלך אראגון, שבו ויתר על העיר מונפלייה שבדרום צרפת ועל אזור הגבול עם קטלוניה, תמורת פרובאנס וחבל לנגדוק.
ב-2 ביולי 1270 הפליג עם צבאו מדרום צרפת למסע הצלב השמיני והגיע אל חופי האי סרדיניה, וב-18 ביולי נחת בחוף תוניסיה וחנה במבצר שהוקם על חורבות קרתגו העתיקה. הוא המתין שם לבואו של אחיו הצעיר, שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, אולם אז פרצה מחלת הדבר בקרב צבאו. הוא חלה במחלה ונפטר שם ב-25 באוגוסט 1270[1]. היסטוריונים מודרניים סוברים כי הוא חלה ומת מדיזנטריה. שארל הגיע מאוחר יותר באותו יום והחליט על הפסקת מסע הצלב. ב-11 בנובמבר של אותה שנה עזבו הצלבנים את חופי תוניסיה והפליגו לסיציליה. שארל קבר את ליבו ומעיו של לואי התשיעי בקתדרלת מונריאלה. עצמותיו של לואי התשיעי הועברו לצרפת על ידי בנו פיליפ (שירש את הכתר בשם פיליפ השלישי) במסע שעבר דרך איטליה, הרי האלפים, העיר ליון, בורגונדיה ושמפאן, ונטמנו בנקרופוליס של מלכי צרפת בבזיליקת סן-דני ליד פריז.
ב־1297 הוכרז המלך לואי התשיעי לקדוש על ידי הכנסייה הקתולית.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו קרוי אחד האיים של פריז, איל סן לואי וערים רבות ברחבי העולם כסיינט לואיס במדינת מיזורי בארצות הברית וסאו לואיס במדינת מרניאו בברזיל. בית החולים סן לואי הנמצא בשטחו של המתחם הצרפתי בירושלים קרוי גם הוא על שמו. גם רחוב בעכו קרוי על שמו.
אדיקותו ויחסו ליהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואי התשיעי נזכר כקדוש, והיה זכור לטובה על ידי אנשים על כך שלרוב היה דואג לעניים ולפעמים אף היה אוכל איתם ושוטף את רגלייהם כמצווה נוצרית. כל יום מאות עניים, זונות ועוורים טופלו על ידי המוסדות שייסד לואי.
לעומת זאת אופיו הדתי של לואי בא לידי ביטוי גם בפעולות אכזריות, לואי הרחיב את פעולות האינקוויזיציה בצרפת והחליט שהעונש לכפירה בנצרות יהיה עינוי של הלשון והשפתיים.
אדיקותו הרבה לדת הנוצרית, השפיעה על יחסו ליהודים. בזמנו נערך משפט פריז – הוויכוח בין חכמי היהודים והנוצרים על התלמוד. בעקבותיו התרחשה שריפת התלמוד בפריז (1242). יחד עם התלמוד נשרפו ספרים אחרים בעלי חשיבות, כמו ספרי הרמב"ם ופילוסופים יהודים אחרים. השריפה פגעה קשות בבתי המדרש של בעלי התוספות בצרפת, רובם נחרבו, והועתקו לגרמניה. בזמן מסע הצלב השמיני הוציא לואי צו גירוש על כל יהודי צרפת, אך הוא נשמר רק בנחלות המלך[דרוש מקור]. בשנת 1270 הורה שכל יהודי בתחומי הממלכה שיימצא ללא טלאי צהוב יקנס בעשר ליברות כסף[דרושה הבהרה].
למידע נוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב המידע על המלך לואי התשיעי שאוב מחיבורו של ז'אן דה ז'ואנוויל (1224–1319) "תולדות לואי הקדוש" (Histoire de saint Louis). ז'אן היה אביר מחבל שמפאן שהשתתף במסע הצלב השביעי בפמלייתו של לואי התשיעי.[2]
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בלאנש (1240–1243)
- איזבל (1241–1271)
- לואי (1244–1260)
- פיליפ השלישי, מלך צרפת (1245–1285)
- ז'אן (1248)
- ז'אן טריסטן (1250–1270)
- פייר (1251–1284)
- בלאנש (1253–1323)
- מרגריט (1254–1271)
- רובר, רוזן קלרמון (1256–1317), מייסד בית בורבון
- אנייס (1260–1327) נישאה לרובר, דוכס בורגונדי
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לואי התשיעי, מלך צרפת, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לואי התשיעי, מלך צרפת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לואי ה-9, (1226–1270), מלך צרפת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לואי התשיעי, מלך צרפת באתר אנציקלופדיית בריטניה, עמ' 3.
- ^ ב-2011 ראתה אור בהוצאת כרמל מהדורה בעברית של החיבור הזה: חיי לואי הקדוש. התרגום וכן ההקדמה וההערות נעשו בידי ההיסטוריונית שולמית שחר.
מלכי צרפת | ||
---|---|---|
המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי |
הקודם: לואי השמיני |
מלכי צרפת | הבא: פיליפ השלישי |