ישי רוזן-צבי

ישי רוזן-צבי
לידה	18 בנובמבר 1971 (בן 53); תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	מדעי היהדות
מקום לימודים	ישיבת הר עציון; אוניברסיטת בר-אילן; מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב (1 באוקטובר 2006); מכון שלום הרטמן; אוניברסיטת תל אביב ;
תרומות עיקריות
	חקר המגדר והמיניות בתרבות התלמודית; חקר עיצובו ותפקודו של המקדש בשלהי העת העתיקה

ישי רוזן-צבי (נולד ב-18 בנובמבר 1971) הוא פרופסור מן המניין, ראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים. נודע גם בהיותו בוגר ישיבת הסדר שסירב לשרת ביהודה ושומרון.^[1]

ביוגרפיה

ישי רוזן-צבי נולד בתל אביב. הוא בנו של פרופסור אריאל רוזן-צבי, שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. למד בישיבת הר עציון באלון שבות. ב-1997 השלים תואר ראשון בפילוסופיה כללית וספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1999 החל ללמוד במסלול הישיר לדוקטורט במסגרת המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2002–2003 לימד תלמוד באוניברסיטאות UCLA וברקלי בקליפורניה. ב-2004 סיים את הדוקטורט. נושא עבודת הדוקטור שלו היה: "טקס הסוטה בספרות התנאית: עיונים טקסטואליים ותאורטיים", בהנחיית פרופ' עדי אופיר ופרופ' משה הלברטל.

ב-2008 יצא לאור ספרו, המבוסס על עבודת הדוקטור שלו: "הטקס שלא היה – מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה" בהוצאת מאגנס.

מונה לראש המגמה לתלמוד וספרות העת העתיקה באוניברסיטת תל אביב, ובדצמבר 2010 קודם לדרגת פרופסור חבר. בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר האקדמיה הצעירה למדעים, באוקטובר 2021 מונה לעמוד בראש החוג לתלמוד ופילוסופיה יהודית.^[2]

תחומי העניין של רוזן-צבי הם מגדר ומיניות בתרבות התלמודית, עיצובו ותפקודו של המקדש בשלהי העת העתיקה וכן הרמנויטיקה מדרשית. במחקריו הוא משלב בין עיסוק טקסטואלי פרטני בספרות חז"ל ובין שימוש בכלים ביקורתיים והרמנויטיים, כגון חקר תרבות ולימודי מגדר וטקסים.

בשנת 2001, במהלך האינתיפאדה השנייה, עורר רוזן-צבי הדים עקב סרבנותו לשרת ביהודה ושומרון, במסגרת שירות המילואים.^[3] הוא נענש ב-31 ימי מאסר בכלא. הוא היה חייל המילואים הדתי הראשון שנשלח למאסר מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה. במכתב ששלח רוזן-צבי לחבריו בישיבה הסביר מה גרם לו לנקוט צעד זה: "הייתי, לבושתי, בג'נין לפני שנתיים, והעוולות הן שקופות. לא הגדולות, לא מוות של תינוקות, העוולות שמתרחשות כל רגע בעצם הנוכחות הדורסנית, בכל גג של בית ש'הופקע' לצורכי ביטחון, אנשים שכל חייהם 'הופקעו' על ידי הצבא, נטולי כל זכויות, נעדרי אזרחות, אבל הכי גרוע הוא המחסום. מחזיקים אלפי אנשים בצינוק, מונעים עבודה, מרעיבים, מבודדים, מנטרלים כל אפשרות של חיים נורמליים". בישיבה עוררו הדברים זעם רב. ראשי הישיבה, הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין, שהתנגדו שניהם לסרבנות באופן עקרוני,^[4] הצהירו לאחר משפטו הצבאי, כי תלמיד שיסרב לשרת בשטחים לא יתקבל ללימודים בישיבה.

בשנת ה'תשס"ב (2002) הדליק משואה בטקס הדלקת משואות אלטרנטיבי של תנועת "יש גבול", והכריז: "אני ישי רוזן-צבי מבקש להדליק את המשואה, בשעה זו של ליקוי מאורות גדול, בשמם של כל אנשי המילואים שמצאו את העוז בלבם לסרב ליטול חלק במעשים האיומים והנוראים המבוצעים בשטחים. שהוציאו עצמם מן הכלל, כיוון שהכלל נותן ידו יום יום – במעשה או בשתיקה – לפשעים חמורים".^[5]

בשנת 2018 יצא לאור ספרו, שאותו חיבר עם פרופ' עדי אופיר, "Goy: Israel's Others and the Birth of the Gentile", בהוצאת Oxford University Press. הספר תורגם לעברית והתפרסם ב-2021 בשם "מגוי קדוש לגוי של שבת".

בשנת 2020 יצא לאור ספרו "בין משנה למדרש – קריאה בספרות התנאית", בהוצאת למדא של האוניברסיטה הפתוחה.^[6]

בשנת 2023 יצא ספרו "ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל" בהוצאת כנרת זמורה.

בשנת 2023 נמנה עם מייסדי התנועה הדמוקרטית האזרחית.^[7]

חיים אישיים

ישי רוזן-צבי נשוי בשנית לד"ר יעל שטרנהל ברמת אביב ולהם שתי בנות משותפות.^[8] לרוזן-צבי חמישה ילדים מנישואיו הראשונים. בין ארבעת אחיו, הפרופ' למשפטים איסי רוזן-צבי.

קישורים חיצוניים

ישי רוזן-צבי, באתר Academia.edu
פרופ' ישי רוזן צבי, באתר אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ישי רוזן-צבי, באתר "סכוליון"
רשימת המאמרים של ישי רוזן-צבי באתר רמב"י
אזרח מודאג, הבלוג של ישי רוזן-צבי באתר הארץ
הספר "הטקס שלא היה" - מאת ד"ר רוזן-צבי, באתר של הוצאת מאגנס
נאוה צוריאל, המחסום המוסרי, באתר nrg‏, 21 ביוני 2001
דליה קרפל, פתאום גיליתי שאני קלגס, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2001
ראיון ליעקב אגמון בתוכנית "שאלות אישיות" בגלי צה"ל, 23 במאי 2015
מיקי גרינפלד, על קפיטליזם ורוע אנושי: משדים קדמונים למשבר הפיננסי, באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2017
ישי רוזן-צבי, דף שער בספרייה הלאומית

מכּתביו

"אפילו מצא אחרת נווה ממנה" – מבט נוסף על עילות הגירושין בספרות התנאית, JSIJ‏ 3, 2004
מסכת קינוי: פולמוס תנאי שכוח על נישואין, חופש תנועה ופיקוח מיני, JSIJ‏ 5, 2006
הכובש הנאור, באתר ynet, 2 ביולי 2002
זמן המתנחלים, תיאוריה וביקורת 31, חורף 2007
לא אדונים ולא אשמים, שותפים, באתר הארץ, 6 ביולי 2011
כמה שמאלנים חטפו מכות. לא ביג דיל, באתר ynet, 5 באוקטובר 2011
בין סדום לסוסיא. על כיבוש ואפליה, באתר ynet, 22 ביוני 2012
האם ישראל היא "סיפור הצלחה בקנה מידה עולמי", באתר הארץ, 26 בפברואר 2014
מיהו ג'וּאִיש: הפנים הלא-מוכרות של התנועה הרפורמית, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2014

על כתביו:

מאיר בר-אילן, בין מציאות בדויה לבדיה היסטורית: ביקורת על: ישי רוזן-צבי, הטקס שלא היה: מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה, קתרסיס 16 (תשע"ב) עמ' 73–111

הערות שוליים

^ דליה קרפל, פתאום גיליתי שאני קלגס, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2001
^ ברכות לפרופ' ישי רוזן צבי עם מינויו לראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד
^ ראיון ליעקב אגמון בתוכנית "שאלות אישיות" בגלי צה"ל, 23 במאי 2015.
^ השניים קראו לתלמידיהם להימנע מסרבנות גם בזמן תוכנית ההתנתקות.
^ דברי ישי רוזן-צבי בהדלקת המשואה ביום העצמאות תשס"ב, באתר "מסרבים למען ישראל"
^ אברום בורג, לא מחקר ולא תושב"ע For Dummies - ספר לימוד אמיתי, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2021
^ התנועה הדמוקרטית האזרחית, באתר "גיידסטאר"
^ עופר אדרת, חגי ישראל היו פעם פראיים ונועזים. הכי רחוק ממה שלמדנו בבית הספר, באתר הארץ, 5 באפריל 2023

[1] דליה קרפל, פתאום גיליתי שאני קלגס, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2001

[2] ברכות לפרופ' ישי רוזן צבי עם מינויו לראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד

[3] ראיון ליעקב אגמון בתוכנית "שאלות אישיות" בגלי צה"ל, 23 במאי 2015.

[4] השניים קראו לתלמידיהם להימנע מסרבנות גם בזמן תוכנית ההתנתקות.

[5] דברי ישי רוזן-צבי בהדלקת המשואה ביום העצמאות תשס"ב, באתר "מסרבים למען ישראל"

[6] אברום בורג, לא מחקר ולא תושב"ע For Dummies - ספר לימוד אמיתי, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2021

[7] התנועה הדמוקרטית האזרחית, באתר "גיידסטאר"

[8] עופר אדרת, חגי ישראל היו פעם פראיים ונועזים. הכי רחוק ממה שלמדנו בבית הספר, באתר הארץ, 5 באפריל 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]