היבריס
הִיבְּרִיס (ביוונית: Ὕβρις) במובנו המודרני הוא רגש של גאווה וגבהות־לב מוגזמים, הגוררים בעקבותיהם עונש ותבוסה. ביוון העתיקה היה מובנו של המושג שונה מעט, והתייחס לפגיעה בוטה בזכויות הזולת, אשר מביאה להשפלתו[1].
במיתולוגיה היוונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במיתולוגיה היוונית הייתה היבריס נימפה, אשר יצרה ביחד עם הרמס את האל־למחצה פאן.
משמעותו הקלאסית של ההיבריס
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריסטו הגדיר את רגש ההיבריס כך: "ההיבריס הוא עשייתם של דברים או אמירתם במטרה להשפיל את מושאם, לא לשם רווח כלשהו לאומרם, אלא לשם סיפוק עצמי בלבד. ההיבריס אינו נועד לנקום עלבונות מן העבר; זוהי הנקמה. ההנאה שבהיבריס, זו סיבתה: בני האדם סבורים שאם ינהגו בגסות בזולתם, קרנם תעלה".[2]
להבנת ההגדרה הזו, חשובים המושגים היוונים של כבוד (טימֵה) ושל בושה. לפי השקפתו של אריסטו, מעשה של היבריס הוא מעשה המבייש את קורבנו על לא-עוול-בכפו, למען מילוי הסיפוק של עושה המעשה.
ההיבריס היה פשע באתונה הקלאסית. עבירות ההיבריס כללו עבירות שונות, למשל כאלה שהיו נקראות בימינו תקיפה, תקיפה מינית, הונאה וגנבה. שני מקרים מפורסמים מופיעים בנאומיו של דמוסתנס. הראשון הוא מקרה שבו חבט מדיאס באגרופו בפניו של דמוסתנס בתיאטרון (מתוך "נגד מדיאס"). המקרה השני, מתוך "נגד קונון", הוא מקרה שבו נאשם תקף אדם אחר וקרא מעליו קריאות כשל תרנגול; ההיבריס מתגלה במקרה הזה יותר בקריאות המעליבות מאשר בתקיפה עצמה.
מקרים מוקדמים של היבריס בספרות היוונית הקלאסית של הומרוס: אצל אודיסאוס ואנשיו באיליאדה שלא הכירו תודה לאלים ובמיוחד לפוסידון - אל הים על ניצחונם הגדול בטרויה. דבר שגרם למסע ייסורים בלב ים, שבו כולם למעט אודיסאוס (שאתנה מגינה עליו) נהרגו. ואצל מחזריה החוצפנים של פנלופה, באודיסיאה, שנאלצו לשלם בסוף במותם, על הסגת הגבול היהירה שלהם בביתו של אודיסאוס.
ההיבריס מתואר לעיתים קרובות בתור שגיאתן (άμαρτία) של הדמויות בטרגדיה היוונית, והסיבה לחורבנן, או הנמסיס שלהן. אלא שהטרגדיה מייצגת רק חלק קטן ממקרי ההיבריס בספרות היוונית, וברוב המקרים ההיבריס מתייחס לעבירות שבין אדם לחברו. כיום ידוע שהיוונים לא חשבו על פי רוב על ההיבריס כעל עניין דתי שהאלים מענישים בגללו.
המשנה במסכת אבות מזהירה על כך: "אל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו".[3] ההגדרה המקובלת בספרות התורנית היא: "המתכבד בקלון חבירו", שעל פי חז"ל אין לו חלק לעולם הבא.[4]
משמעותו המודרנית של ההיבריס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במובנו המודרני, היבריס משמעו גאווה וגבהות־לב מוגזמים. הוא נקשר בחוסר ידיעת ההיסטוריה ובחוסר ענווה. לפי המקובל, מי שנאשם בהיבריס צפוי להיענש, בדומה לקשר הקלאסי בין היבריס לנמסיס בעולם היווני ולציטוט התנ"כי "לִפְנֵי־שֶׁבֶר - גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן - גֹּבַהּ רֽוּחַ"[5].
"היבריס" הוא שם חלקה הראשון של הביוגרפיה של אדולף היטלר, מאת איאן קרשו (שם החלק השני הוא "נמסיס").
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היבריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אפקט דאנינג-קרוגר
- הטיה לטובת העצמי
- נרקיסיזם
- שיגעון גדלות
מילה ביוונית: Hybris, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Oxford Classical Dictionary, "hubris," pp. 732-733.
- ^ אריסטו רטוריקה 1378b (תרגום אנגלי והמקור היווני נמצאים ב- פרויקט פרזאוס).
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"ח
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'; וראו משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ו', הלכה ג'
- ^ ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק י"ח
