צבי הירש אשכנזי
 | |
| לידה |
1660 יום שישי, א' באלול ה'תי"ח  טרביטש, כתר בוהמיה  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 1718 (בגיל 58 בערך) א' באייר ה'תע"ח  לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| תקופת הפעילות |
? – 3 במאי 1718 |
| בת זוג | שרה רבקה (לבית מירלש) |
| צאצאים | ראו להלן |
| חתימה |
 |
  | |
הרב צבי הירש אשכנזי (א' באלול ה'תי"ח, 30 באוגוסט 1658, טרביטש, מוראביה – א' באייר ה'תע"ח, 3 במאי 1718, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר טרביטש שבמוראביה, לרב יעקב בן בנימין ז"ק[1] ולנחמה בת הרב אפרים הכהן. בתחילה למד אצל אביו, וכשהיה בן שמונה שנה, בשנת ה'תכ"ו (1666) נסע לעיר אובן (בודה; אחת משתי הערים המרכיבות את בודפשט המודרנית), בירת הונגריה, ולמד אצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובן) מחבר ספר "שער אפרים", צאצא של רבה הראשי של ירושלים אפרים פיש (סבו זה היה חתנו של אחד מבני בניו של רבי אליהו בעל שם מחלם)[2]. בשנת ה'תל"ג (1673) נדד לעיר סלוניקי שבחבל הבלקן, שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו, וגם אצלו הכיר ולמד את שיטת הלימוד הספרדית.
כשהיה בן 18 בשנת ה'תל"ו (1676) חזר לאובן, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "מגילת ספר" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת 1686 (ה'תמ"ו) כאשר בעת המצור של צבא אוסטריה על העיר פגע פגז תותח בביתו ומוטט אותו על האשה והבת. והוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע לסרייבו שבבוסניה, שם כיהן כרב הקהילה עד 1689. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו בברלין, ובדרכו התארח אצל רבי שמואל אבוהב בוונציה, ועבר גם באנשבך, בפיורדה ובפראג.
בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו. אחר נישואיו ישב בעיר אלטונה 18 שנים, ייסד שם ישיבה, ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה רוטנברג, בהסכם רוטציה של שישה חודשים. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד[3]. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 גילדן הולנדי לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר.
בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן, והוא עצמו נדד לאנגליה, לבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי דוד ניטו. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת ה'תע"ח ללבוב שבגליציה, שם כיהן כרב מספר חודשים, עד פטירתו בא' באייר ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.
בנו, רבי יעקב עמדין, בא ללבוב להספידו, והדפיס את ההספד בספר "יציב פתגם". את תולדותיו כתב בספרים "תורת הקנאות" ו"מגילת ספר".
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחכם צבי היו 16 ילדים, יחד עם בתו הקטנה שנספתה באובן, כנזכר לעיל.
- מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם.
- רחל, אשתו של רבי יצחק, אב"ד נעשוויז וביאלה פודולסק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
- נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
- רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
- הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי ומחכמי לבוב. בתו נישאה לאחיו הגדול היעב"ץ (י"ד בחשוון ה'ת"ס[4]–ג' בניסן ה'תקל"ב)
- הרב נתן (שהוא אבי שושלת משפחת הרצל ההונגרית[דרוש מקור]), מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא. ורבי מרדכי בנט
- הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
- הרב משה, אב"ד בקמינקא.
- הרב דוד, אב"ד יריטשוב. סבם של הרב דוד מטרניגרוד, סבו של רבי חיים הלברשטאם ושל הרב דב בריש אשכנזי רבה של לובלין.
- הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
- דבורה.
- פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה. [דרוש מקור][מפני ש...]
- לאה, שדעות כותבי היוחסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.
- אסתר[5].
- משה, שנפטר כילד י"ח בכסלו ה'תע"ב[6].
- בת שבע, שנפטרה כילדה ט"ו בשבט ה'תע"ב[7].
דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]החכם צבי התנגד רבות לשבתאות, דבר המתבטא במלחמתו נגד נחמיה חייא חיון כאשר האחרון שאף להדפיס את ספרו דברי נחמיה על התורה, בשנת תע"ג. באותו זמן כיהן החכם צבי כרב הקהילה האשכנזית באמסטרדם, ובעקבות מלחמתו הסתכסך עם קהילת הספרדים בראשותו של רבי שלמה אאיליון, שטענו שהחכם צבי מתערב בעניינם. בעקבות המחלוקת נאלץ לעזוב את אמסטרדם, יחד עם רבי משה חגיז שסייע לו באותה מלחמה.
בלימודו העיוני שילב החכם צבי את שיטת הלימוד הספרדית עם שיטת הלימוד האשכנזית.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו חכם צבי, המהווה שילוב בין שו"ת לבין חידושים תלמודיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' צבי אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1219-1215, באתר היברובוקס
- צבי הירש אשכנזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- דוד הלחמי, רבי צבי הירש אשכנזי מלבוב (בעל ה„חכם צבי”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קי"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- "צבי הירש אשכנזי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שו"ת חכם צבי, באתר היברובוקס
צבי הירש בן יעקב אשכנזי (1658-1718), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראשי תיבות: זרע קודש - מגלת ספר לרבי יעקב עמדין
- ^ יעקב עמדין, מגלת ספר, באתר היברובוקס
- ^ מחלת "תגבורת הירוקה", מחלה המתאפיינת בהתנהגות עצבנית וכעוסה. מגילת ספר עמוד 83. שם מסופר גם על מחלה נוספת, "מרה שחורה", שנגרמה לו בעקבות עוקץ של שותפו, שגרם לו להפסד כל ממונו.
- ^ ראו שו"ת רבי יהודה מילר סי' ס.
- ^ נולדה בשנת תע"ה ונפטרה בשנת תע"ט. נפטרה יום אחרי אמה, ובמצבת אמה נכתב 'וילדה הקטנה אסתר אשר לקחה לה לבת לשכב אצלה'.
- ^ אבני זכרון, בתוך: ספר החיים, אמשטרדם תרי"א עמ' 151.
- ^ אבני זכרון, בתוך: ספר החיים, אמשטרדם תרי"א עמ' 151.