חטיבת אגרוף הברזל
 | |
| תג היחידה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | חטיבת אגרוף הברזל |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבת מילואים משוריינת |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1961–הווה (כ־63 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקי מרכבה סימן 3 |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת המפץ |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת אגרוף הברזל (חטיבה 205, בעבר: חטיבה 514, חטיבה 200) היא חטיבת שריון במילואים של צה"ל והיא חלק מאוגדת המילואים עוצבת המפץ השייכת לפיקוד הצפון. החטיבה הוקמה בשנת 1961 והייתה חטיבת המילואים הראשונה עם טנקי צנטוריון. החטיבה לקחה חלק בארבע מלחמות: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת חרבות ברזל. משנת 1998, משתמשת החטיבה בטנקי מרכבה סימן 3.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה הוקמה בשנת 1961 על ידי ישכה שדמי, והייתה חטיבת המילואים הראשונה עם טנקי צנטוריון. החטיבה קלטה את בוגרי גדוד 82, שהיה גדוד הצנטוריונים הסדיר בצה"ל.
מלחמת ששת הימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמה זו הייתה חטיבה 200, בפיקודו של מייסדה, אל"ם יששכר שדמי, חלק מאוגדה 31. היא כללה שני גדודי טנקי שוט (גדוד 94 בפיקוד סא"ל אברהם ברעם וגדוד 125 בפיקוד סא"ל אהרן פלד) וגדוד חרמ"ש 61 בפיקוד יהודה ירושלמי. בנוסף, כללה החטיבה פלוגת סיור ויחידות תומכות לחימה. קצין האג"ם היה רס"ן אביגדור (יאנוש) בן גל.
במהלך המלחמה הייתה החטיבה חלק מאוגדה 31, בפיקודו של אברהם יפה, שהייתה מסופחת לפיקוד הדרום. תפקיד האוגדה היה לתקוע טריז בין הדיוויזיות המצריות שהגנו על ציר ניצנה-אבו עגילה-ג'בל ליבני. במלחמה זו כללה אוגדה 31 רק שתי חטיבות: חטיבה 200 וחטיבה 520. חטיבה 520 הועברה לעתודת המטה הכללי וכך נותרה חטיבה 200 היחידה לביצוע המשימה.
ביום הראשון למלחמה הבקיעה החטיבה את שדות המוקשים וחצתה את ואדי חרידין, הקשה למעבר. ביום השני למלחמה בשעות הערב ניהלה החטיבה קרב שריון בשריון עם חטיבת טנקים מצרית באזור ג'בל ליבני.
בימים הבאים נשלחה החטיבה לחסום את מעברי המיתלה והגידי בפני הכוחות המצרים הנסוגים, כוחות החטיבה ביצעו זאת בהצלחה והגיעו ביום הרביעי לתעלה.
מלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החטיבה, שמספרה היה כעת 205, בפיקודו של יוסי פלד גויסה כחלק מכוחות אוגדה 146 השייכים לפיקוד המרכז. החטיבה כללה שלושה גדודי טנקי שוט עם מנועי בנזין: גדוד 94 בפיקוד סא"ל גיא יעקובזון, גדוד 125 בפיקוד סא"ל טוביה תורן, (לאחר נפילתו של תורן החליפו סא"ל דוד כספי), וגדוד 61 בפיקוד סא"ל משה מלר.
האוגדה, ואיתה חטיבה 205, הוכפפה לפיקוד הצפון, והחטיבה החלה בתנועה מהימ"ח במחנה עופר לרמת הגולן. גדוד 61 עלה על מובילים ושאר החטיבה נסעה על זחלים לרמת הגולן. ברמת הגולן עבר גדוד 61 לחטיבת קרייתי והחטיבה קיבלה את גדס"ר 288 בפיקוד סא"ל צביקה דהב.
החטיבה השתתפה בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד הישראלית, נלחמה בכוחות הסוריים שכבשו את דרום רמת הגולן וכבשה מחדש את כל השטח שנפל לידי הסורים בשני ימי הלחימה הראשונים. ב-12 באוקטובר הועברה החטיבה לפיקוד אוגדה 210 והשתתפה בקרבות נגד הכוחות העיראקיים במובלעת הסורית.
ב-29 באוקטובר 1973 נשלחה החטיבה לדרום והופקדה על שמירת הגשרים בתעלת סואץ מהצד הישראלי כנגד ארמייה 2. החטיבה הייתה הכוח הישראלי האחרון שפינה את תעלת סואץ באפריל 1974 כאשר פלוגה ג' של גדוד 94 מסרה את אזור גזרת התעלה לכוחות האו"ם במסגרת הסדר הפרדת הכוחות.
מלחמת לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה, שמספרה שונה ל-514, בפיקודו של אל"ם יורם אלדר, כללה 3 גדודי טנקי שוט – גדוד 9206 בפיקוד סא"ל מנחם לוי, גדוד 9215 בפיקוד סא"ל אורי קפלן, וגדוד 9212 בפיקוד סא"ל דוד ליבנה. החטיבה מופחתת בגדוד אחד, שימשה כעתודה גייסית ונעה ב"ציר ההר". החטיבה הוכנסה לקרב כחלק מ"כוח יוסי" מול הכוחות הסורים בבקעת הלבנון. גדוד השריון 9206 הופעל לצד אוגדת סקל בציר ואדי שבעא.
בראשית המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה עברה הסבה בשנת 1998 לטנקי מרכבה, ומשתייכת כיום לאוגדת המפץ. בשנת 2011 שונה מספר החטיבה שוב ל-205, בהתאם למספרה ההיסטורי ממלחמת יום הכיפורים.
בשנת 2015 קיבל גדוד 9206 של החטיבה (לשעבר גדוד 61) תעודת הוקרה כיחידה מצטיינת.[1] בשנת 2018 קיבל גדוד 9212 תעודת הוקרה כיחידת מילואים מצטיינת.[2] בשנת 2019 קיבל גדוד 9215 (לשעבר גדוד 125) תעודת הוקרה כיחידת מילואים מצטיינת.[3]
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גוייסה החטיבה לצורך משימות הגנה על הגבול הצפוני ועל יישוביו. מספר יחידות של החטיבה השתתפו בתחילת התמרון בעזה. בקרב שהתרחש ב-22 בינואר 2024 בפאתי מחנה הפליטים מע'אזי במרכז רצועת עזה, שבו נפלו 21 לוחמים, נפלו שני לוחמים מפלוגה ל' מגדוד מלר 9206 של החטיבה, רס"ל יובל לופס וסרן אריאל וולפסטל, מפגיעת טיל נ"ט בטנק.
מאוחר יותר תפסה החטיבה קו בעוטף עזה ובמסדרון נצרים. בתאונה מבצעית שהתרחשה ברפיח ב-22 ביוני 2024 נפל רס"ל מלכיה גרוס מגדוד 9212 של החטיבה.[4]
החטיבה השתתפה בתמרון הקרקעי בדרום לבנון בחודש אוקטובר 2024, תחת אוגדה 146.[5] החטיבה פעלה בגזרה המערבית ובאזור החוף ושיתפה פעולה גם עם כוחות מחיל הים, בהם שייטת 3.[6] בין יתר הפעולות, השמידה החטיבה תשתית תת-קרקעית של חזבאללה, באורך 120 מטר.[7]
אנדרטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנובמבר 1969 נחנכה אנדרטה לזכר חללי החטיבה בכניסה למחנה החטיבה,[8] סמוך לצומת פלוגות.[9]
- אנדרטת חללי חטיבת אגרוף הברזל בפארק עוצבות השריון.
- אנדרטה לחללי גדוד 61 במלחמת יום הכיפורים, על כביש 808 ברמת הגולן.
מפקדי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יששכר שדמי | 1961–1968 | |
| מנחם מרון | 1969–1970 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
| קלמן מגן | 1970–1971 | לימים מפקד עוצבת סיני |
| מנחם אבירם | 1971–1972 | לימים מפקד אוגדה 49 |
| יוסי פלד | 1973–1974 | לימים אלוף פיקוד הצפון |
| גיא יעקובזון | 1974–1980 | |
| מיכאל ברקן | 1980–1981 | |
| יהודה פלד | 1981–1982 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| יורם אלדר | 1982–1984 | |
| מאיר זמיר | 1984–1986 | לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| אסף סלע | 1986–1990 | לימים סגן צבאי למבקר מערכת הביטחון בדרגת תא״ל |
| דני בס | 1990–1994 | |
| שמואל רוזנטל | 1994–1997 | לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
| משה יתום | 1997–2000 | |
| גיל בן חיים | 2000–2003 | |
| אמנון אשל | 2003–2006 | לימים מח"ט 7 |
| עמיחי אברהמס | 2006–2008 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה |
| שמואל אולנסקי | 2008–2011 | לימים קצין שריון ראשי |
| מאיר בר מאיר | 2011–2012 | |
| אוהד נג'מה | אוגוסט 2012 – אפריל 2015 | לימים קצין שריון ראשי |
| הישאם אבראהים[10] | אפריל 2015 – 2017 | לימים מפקד חטיבה 460 וקצין שריון ראשי |
| מולי כהן | 2017–2019 | |
| עידן מורג | ספטמבר 2019 – ספמטבר 2021 | לימים נספח צה"ל בסין |
| שאול ישראלי | ספטמבר 2021 – יוני 2023 | לימים רמ"ח תכנון בזרוע היבשה |
| יואב שניידר | יוני 2023 – היום | מפקד החטיבה הנוכחי |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!" על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, עמ' 13–27 – הפרק מתאר את הקרבות שניהלה החטיבה ב-5 וב-6 ביוני 1967 בחזית המצרית במלחמת ששת הימים.
- שריון ולב, מירון צור ויעקב אלבוים. הוצאת: האגודה. מקום ההוצאה: ישראל. שנת ההוצאה: 1977
- דוד כספי, כשסבא היה במלחמה, 2013
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החטיבה באתר חיל השריון
- אגרוף הברזל 60 שנות לחימה ועשייה 1961 - 2021, ספטמבר 2021
סרטון תדמית של חטיבת אגרוף הברזל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:43)- מלחמת יום הכיפורים רשת קשר "יואב" שיחה בין תא"ל משה פלד לבין אל"מ יוסי פלד, סרטון בערוץ "ארכיון צה"ל", באתר יוטיוב
- סיור בעקבות חטיבה 205 במלחמת יום הכיפורים, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
ישי אלמקייס, שנת מילואים בטנק: חטיבת השריון שנחושה להמשיך להילחם, בעיתון מקור ראשון, 27 באוקטובר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גדוד שריון מחטיבת "אגרוף הברזל" בין מקבלי תעודות הוקרה ליחידות המילואים, אלדד אורן, אתר יד לשריון, 5 במאי 2015
- ^ Facebook, www.facebook.com
- ^ 12 ביולי 2019: טקס יחידות מצטיינות – שני גדודי שריון, אלדד אורן, אתר יד לשריון, 13 ביולי 2019
- ^ חללי חרבות ברזל, באתר glz.co.il
- ^
טילי נ"ט ורובה צלפים בתוך מסגד: חטיבת המילואים 205 איתרה אמל"ח רב בדרום לבנון, באתר צה"ל, 23 באוקטובר 2024
- ^ גיא שטיין, 205 בחזקת שייטת 3: החיבור שכולו ים, יבשה, אוויר - ובעיקר אש, באתר צה"ל, 20 בנובמבר 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל: הושמדה מנהרה באורך 120 מטרים שאותרה בלבנון - כחצי קילומטר מהגבול, באתר ynet, 13 באוקטובר 2024
- ^ עזרא ינוב, חיילים ואנשי מילואים התנדבו, מעריב, 27 בנובמבר 1969
- ^ אנדרטה לחללי חטיבה 205 - צומת פלוגות, אתר יד לשריון
- ^ מח"ט חדש בחטיבת אגרוף הברזל - אל"ם הישאם איברהים, מאור לוי, אתר יד לשריון, 5 במאי 2015
חטיבות עוצבת המפץ בצה"ל 
| |
|---|---|
|
