ז'אן-קלוד קרייר
לידה |
17 בספטמבר 1931 Colombières-sur-Orb, ארו, צרפת |
---|---|
פטירה |
8 בפברואר 2021 (בגיל 89) הרובע התשיעי של פריז, צרפת |
שם לידה | Jean-Claude François Carrière |
מדינה | צרפת |
תקופת הפעילות | 1957–2021 (כ־64 שנים) |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג | Nahal Tajadod |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ז'אן-קלוד קרייר (בצרפתית: Jean-Claude Carrière; 17 בספטמבר 1931 – 8 בפברואר 2021) היה תסריטאי, סופר ושחקן צרפתי, נשיא בית הספר הצרפתי לקולנוע לה פמי (Fémis) (אנ').
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרייר סיים לימודיו בבית הספר "נורמאל סופרייר דה סן קלו" (École normale supérieure de Saint-Cloud). הוא עבד שנים רבות עם לואיס בונואל. התסריט הראשון שכתב עבור ועם בונואל היה "יומנה של חדרנית" ב-1964, בו שיחק את תפקיד הכומר. קרייר ובונואל שיתפו פעולה כמעט בכל סרטיו האחרונים של בונואל כולל "יום יפה" (1967), "סוד הקסם הבורגני" (1972), "רוח החופש" (1974), "תשוקה אפלה" (1972), "תשוקה" (1977) ו"שביל החלב" (1969).
קרייר כתב תסריטים לסרטים נוספים כמו: "תוף הפח" (The Tin Drum), (1979), "שובו של מרטין גר" (1982), "דנטון" (1983)[1], "התמונה האחרונה" (1986), "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" (1988), "הפיתויים האסורים של ולמונט" (Valmont) (1989), "הלילה הבנגלי" (1988), "תיבה סינית" (1997) ו"לידה" (2004).
היה שותף בכתיבת "מקס, אהובי" (1986) עם הבמאי נגישה אושימה (Nagisa Oshima).
קרייר עבד בקביעות עם פיטר ברוק כמעט מאז הקמת תיאטרונו של ברוק תיאטרון בוף דה נור בפריז בשנת 1974. הוא עיבד, שיכתב, ואף כתב את מחזותיו של ברוק בשיתוף פעולה עמו ובבימוי ברוק, בין השאר: האפוס הסנסקריטי ההודי העתיק "מהאבהארטה", הצגה שאורכה 9 שעות, סרט בשלוש ורסיות שונות, שאורכן שש, ארבע וחצי או שעתיים.
עבודתו בטלוויזיה כוללת סדרות מהרפתקאותיו של רובינזון קרוזו (1964) זוהי סדרה צרפתית-גרמנית שנמכרה במדינות רבות בעולם.
בשנת 2006,שיתף פעולה עם מילוש פורמן בכתיבת התסריט של הסרט "הרוחות של גויה", על חייו של פרנצ'סקו גויה - גדול ציירי ספרד[2]
בשנת 2006, שיתף פעולה עם מיכאל הנקה בכתיבת התסריט של הסרט "סרט לבן"[3].
בשנת 2012 הוזמן קרייר לסדנת אמן בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. בשנת 2017 ובעקבות הסדנה החליט בית הספר להעניק מדי שנה את פרס התסריטאי לבוגר מצטיין ע"ש קרייר, במסגרתו נאות לחנוך את פרויקט הגמר של הבוגר.
קאריר נפטר בשנתו ב-8 בפברואר 2021, בביתו שבפריז[4].
הסרט "קרייר: 250 מטר"
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט על חייו של קרייר. בבימוי חואן קרלוס רולפו, מקסיקו 2011, בהשתתפות קרייר, פיטר ברוק, איריס קרייר, מילוש פורמן, מרי אלן מרק, פייר אטקס ועוד. זהו סרט תיעודי, מסע אל הזיכרון של קרייר, מן הכפר ההררי שבו נולד בדרום צרפת, דרך סרטיו, ועד לבית ילדותו הממוקם 250 מטר מבית הקברות שבו הוא מתכוון לקבור את גופתו.
מחזותיו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העצם מאת ברוק וקרייר, על פי בירגו דיופ בתרגום אוריאל זוהר. ההצגה הועלתה בתיאטרון הטכניון ובפסטיבלים בספרד.
- הרצאת הציפורים מאת פאריד אל-דין אטאר בעיבודו של קרייר, בתרגום אוריאל זוהר.
- "יומן פגישות" בתרגום של ישראל אובל ובעיבוד של נסים אלוני. עלה בשנים 1978–1979 בכיכובם של יוסי בנאי שגם ביים, וג'יטה מונטה[5][6].
ספריו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איינשטיין, בבקשה, תרגמה: דינה ברכה, הוצאת כתר, 2009[7].
- שפת הסתרים של הקולנוע, תרגמה: עתליה זילבר, תל אביב: עם עובד, תשנ"ז 1996.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'אן-קלוד קרייר, ברשת החברתית Goodreads
- ז'אן-קלוד קרייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ז'אן-קלוד קרייר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ז'אן-קלוד קרייר, באתר AllMovie (באנגלית)
- ז'אן-קלוד קרייר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ז'אן-קלוד קרייר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ז'אן-קלוד קרייר, באתר Discogs (באנגלית)
- דן פיינרו, "העיקר היצירה - לא היוצר: סדנא לתסריטאות עם ז'אן קלוד קארייר", סינמטק 174, סינמטק תל אביב, ינואר–פברואר 2012, עמ' 15–23
- ז'ן קלוד קרייר (1931-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דנטון בפולנית קולנועית, "העולם הזה", גיליון 2408 מ-26 באוקטובר 1983, עמוד 46
- ^ אורי קליין, רומן היסטורי נחות במיוחד, באתר הארץ, 28 במרץ 2007
דניאל פאיקוב, עכבר העיר, אינטריגות מיניות בקן הקוקיה, באתר הארץ, 27 במרץ 2007
ענת ביגר, עכבר העיר, עדיפה כבר האינקוויזיציה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2007 - ^ אורי קליין, הסרט הלבן: אין זו אגדה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2010
- ^ Jordan Mintzer, Jean-Claude Carrière Dead: 'Belle de Jour,' 'Tin Drum' Screenwriter Was 89, הוליווד ריפורטר, 8 בפברואר 2021 (באנגלית)
- ^ יוג'ין קראפט, יוסי בנאי מקיים יומן פגישות - עם גייטה מונטה, דבר, 1 בנובמבר 1978
- ^ סמדר שיר, הגשר המוזיקלי של איסטומין, מעריב, 10 במאי 1979
- ^ דניאל ללוש, אני, רק שאלה | "איינשטיין, בבקשה", באתר הארץ, 2 בספטמבר 2009