לדלג לתוכן

המשרד לשירותי דת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף השר לשירותי דת)
המשרד לשירותי דת
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה

1949 פורק ב-2003

הוקם מחדש ב-2008
ממשלה ממשלת ישראל
שר מיכאל מלכיאלי
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל יהודה אבידן
שמות קודמים משרד הדתות, המשרד לענייני דתות
dat.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל. בעבר נקרא משרד הדתות או המשרד לענייני דתות, ועסק בשירותי דת לבני כל הדתות. מאז הקמתו מחדש בשנת 2008, אחראי המשרד רק לשירותי הדת היהודית.

המשרד הוקם בשנת 1949. במשך השנים כיהנו במשרד זה בעיקר שרים מטעם המפד"ל וש"ס.

שירותי הדת במדינת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל מספקת לאזרחיה שורת שירותי דת בדרכים שונות באמצעות מוסדות דת המהווים חלק מן המנגנון הציבורי. תיאורם של השירותים והמוסדות כלולים בחוק שירותי הדת תשל"א–1971, שמשמש מסגרת לריכוז נושא שירותי הדת.

מוסדות הדת היהודיים:

  • מועצות דתיות – הזרוע הביצועית של המשרד. אחראית על אספקת שירותי הדת הבאים: נישואין, מקוואות, עירובין וחלקן קבורה.
  • רבנות – בצד המועצות הדתיות המופקדות על הצד האדמיניסטרטיבי הדתי, קיים בישראל מוסד הלכתי ממלכתי: הרבנות הראשית.
  • בתי דין רבניים – בתי הדין הרבניים במדינת ישראל הם ממשיכיהם של בתי הדין שפעלו בתקופת האימפריה העות'מאנית ואחר כך בתקופת המנדט.

משרד הדתות (עד לשנת 2003)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פעילותו של המשרד כללה:

  • מינוי מועצות דתיות ופיקוח על פעילותן.
  • תכנון וסיוע כספי בבניית בתי כנסת.
  • תכנון וסיוע כספי בבנייה ובשיפוץ מקוואות טהרה ועירוב.
  • פיקוח ושמירה על הסדר הציבורי במקומות הקדושים.
  • הבטחת הכשרות במוסדות ציבוריים וממשלתיים ובעסקים פרטיים.
  • השתתפות באחזקת השירותים הדתיים של העדות הלא יהודיות בישראל.
  • מערך הגיור.
  • אחראיות על נוהלי שנת שמיטה.

למשרד היו שתי יחידות סמך:

אגפי המשרד לשרותי דת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • האגף למועצות דתיות – המועצות הן הזרוע הביצועית העיקרית של המשרד ואחראיות למתן השירותים הדתיים לאזרח.
  • היחידה למיכון ומערכות מידע – היחידה מספקת מידע ממוחשב, המקל על מגישי השירותים במשרד ועל הנזקקים לשירותים ומאפשרת תקשורת והעברת נתונים באורח שוטף.
  • מחלקת דוברות והסברה – אחראית על מענה לפניות עיתונאים ולפרסום אודות המשרד בתקשורת. כמו כן אחראית על הפרסום של המשרד, הפקת חומרי הסברה וניהול אתר האינטרנט של המשרד.
  • המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים – מטפל בשמירה ובאחזקה של מקומות קדושים ליהודים בכל רחבי ישראל. בנוסף, מבצע המרכז גם עבודות פיתוח, שיקום והרחבת שירותים עבור ציבור המבקרים.

אגף הנישואין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הסדרת ופיקוח נושא הרישום לנישואין יהודיים בישראל ואשרור תעודות נישואין לצורך קבלת אזרחות נוספת.
  • המשרד שם אחראי לכך שהמועצות הדתיות יספקו לאזרחים הבאים להירשם לקראת הנישואין שירות נעים, מאיר פנים ויעיל תוך רגישות לכל סוגי האוכלוסיות השונות.
  • טיפול בתלונות המתקבלות בנוגע לרישום לנישואין במועצות השונות.

אגף הכשרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הסדרת מערך הכשרות באמצעות המועצות הדתיות שפרוסות ברחבי ישראל.
  • המשרד פועל בעיקר מול המועצות הדתיות ושאיפתו היא לדאוג לכך ששירותי כשרות יהיו טובים ונגישים יותר, אמינים יותר ולמנוע מצבים של ניגוד עניינים בין מפקח הכשרות לבין בעל העסק.

אגף הקבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הסדרת פעילותן של חברות קדישא ועל הפיקוח והבקרה עליהן.
  • פיתוח בתי העלמין ברחבי ישראל.
  • פניות הציבור הנוגעות לנושא הקבורה.
  • ייעול תהליכים ושיפור ממשקי העבודה ושיתופי הפעולה בין הגופים הממשלתיים השונים כדי לקצר ולפשט את התמודדותו של האזרח עם נושא הקבורה בתקופה כה רגישה בחייו.

מבני דת, מקוואות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שיפוץ והנגשת מבני הדת ברחבי ישראל.
  • שיפוץ מקוואות ברחבי ישראל, בנייה ופיתוח של מקוואות ובתי כנסת חדשים.

שירותי דת לעדה האתיופית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מענה לצורכי העדה בתחומים הקשורים לשירותי דת יהודיים.
  • תיאום בין צורכי בני העדה לשירותים הניתנים על ידי המועצות הדתיות בתחומים הרלוונטיים.
  • פועל מול גורמים שונים לקביעת מדיניות שיפור תנאי השירות הניתן בנושאי דת הנוגעים לעדה האתיופית.
  • אישור יהדות ליהודים יוצאי אתיופיה בנושא רישום הנישואין, הסדרת נושאים רגישים מול בתי הדין הרבניים כגון התרת עגונות, טיפול בסוגיית ממזרים, עריכת שלום בית וטיפול בסוגיות גירושין.

פירוק המשרד ופיזור סמכויותיו בממשלה ה-30

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לשינוי, לאחר הבחירות בשנת 2003, הוחלט על פירוק משרד הדתות. על פי ההחלטה, משרד הדתות יפורק ואגפיו יחולקו בין משרדי הממשלה השונים. המועצות הדתיות, המספקות את מרבית שירותי הדת בישראל, יפורקו, והאחריות לאספקת שירותי הדת תועבר בעיקר לרשויות המקומיות. המשרד פורק ב-31 בדצמבר 2003, והחל מיום 1 בינואר 2004 פוזרו סמכויות המשרד, באופן הבא:

העברת האחריות על המועצות הדתיות למשרד ראש הממשלה, גררה שינויים מהותיים מעבר לשינוי במוקד הכוח. השינויים המשמעותיים הובילו להידרדרות באופן תפקודן של המועצות הדתיות. להלן שניים משינויים אלו:

  • הקיצוץ התקציבי – המועצות הדתיות פועלות במסגרות מוניציפליות וחלק מתקציבן מגיע מקופת השלטון המקומי. המשבר התקציבי הפוקד את השלטון המקומי משפיע גם על תפקודן של המועצות הדתיות. אולם מאז הועברה השליטה במועצות הדתיות למשרד ראש הממשלה, הולך המשבר ומחריף. מאז שנת 2003, מקוצץ התקציב באופן שאינו מאפשר למועצות הדתיות לעמוד במחויבותיהן הכספיות המינימליות לעובדיהן ולגמלאיהן.
  • הרכב המועצות הדתיות – בראשית 2004 קבעה הכנסת בחוק (חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 תשס"ד) כי במועצה שלא תורכב תוך חצי שנה, ייבחרו שני אנשים על ידי השר הממונה (ראש הממשלה), יקבלו לידיהם את כל סמכויות המועצה הדתית ויהיו אחראים זמנית על מתן שירותי הדת בתחומה עד להרכבת המועצה הדתית. אך נכון ל-2006 פעלו כשליש מן המועצות הדתיות במתכונת זו ללא שהוחלפו הממונים "הזמניים" בהרכב חדש של מועצה דתית[2].

מינוי שר לענייני דתות בממשלה ה-31

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכם קואליציוני בין קדימה לש"ס, הוחלט על מינוי שר במשרד ראש הממשלה, יצחק כהן, וניתנה לו האחריות על הרשות הארצית לשירותי דת. הסמכויות הקשורות ברשות נותרו פורמלית בידי ראש הממשלה.

הקמת המשרד לשירותי דת (2008)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בינואר 2008 אישרה מליאת הכנסת ברוב של 51 תומכים מול 37 מתנגדים את החלטת הממשלה להקים מחדש את משרד הדתות תחת השם "המשרד לשירותי דת", בראשותו של יצחק כהן ממפלגת ש"ס[3] כחלק מההסכם הקואליציוני להקמת ממשלה זו. עם זאת, סמכויותיו של השר מצומצמות משל השרים שקדמו לו, שכן רק הרשות הארצית לשירותי דת, העוסקת בענייני המועצות הדתיות והקבורה הועברו לתחומי אחריותו. יתר התחומים שהיו בעבר במשרד הדתות נותרו בידי השרים המופקדים עליהם מאז פורק. המשרד עוסק בשירותי דת ליהודים בלבד.

דובר ש"ס הדגיש כי כל תכלית השינוי היא לאפשר פעילות שוטפת כבכל משרדי הממשלה והתמודדות עם מצוקות המשרד כדוגמת מצוקת השכר ומספר מועצות דתיות[4].

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר כי מדובר בפתרון טכני, שנועד להעביר סמכויות לשר יצחק כהן, על תחומים שכבר היו תחת אחריותו בשנתיים האחרונות וכי אין כוונה להקים את משרד הדתות מהעבר אלא כל היחידות שהועברו למשרדים אחרים, ימשיכו לפעול במסגרת הזאת[5].

מנהלת זהות יהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקמת הממשלה בשנת 2013 נוספו למשרד לשירותי דת, בהתאם להסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי[6], הרבנות הראשית לישראל ומערך הגיור הממשלתי ממשרד ראש הממשלה, האחריות על המקומות הקדושים ממשרד התיירות, והוקמה בו יחידה בשם "מנהלת זהות יהודית"[7]. היחידה הוקמה על-פי החלטת ממשלת ישראל מיום 1 בספטמבר 2013[8]. מטרותיה הראשיות הן "הגברת הכבוד, האהבה וההזדהות בין חלקי האוכלוסייה באמצעות שילוב של מרכיבי היסוד של הזהות ההיסטורית והמורשת הלאומית של העם היהודי".

הרב אביחי רונצקי מונה לכהן כראש המנהלת. החל מאוגוסט 2014 מכהן בראשות המנהלת אלי לבנון[9].

בשנת 2014 עמד תקציב המנהלת על כ-21 מיליון ש"ח, ובשנת 2015 עמד תקציבה המתוכנן על כ-25 מיליון ש"ח[10].

בין המיזמים שהמנהלת מממנת[11]:

  • רכזי יהדות בקהילות – מופעל על ידי אור תורה סטון
  • העמקת הזהות היהודית בקרב סטודנטים – מופעל על ידי בית מוריה, באר שבע
  • קרוב ללב – מפגשי משפחות חילוניות ודתיות. הגוף המפעיל: "קרן הקהילות" מייסודו של הרב דניאל טרופר
  • העצמת השפעתם של בתי כנסת בקהילות – מופעל על ידי עמותת "הנקודה היהודית בתל אביב" (ישיבת מעלה אליהו)

שרי הדתות וסגניהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
משרד הדתות
1 יהודה לייב מימון

(1875–1962)

המזרחי 14 במאי 1948 8 באוקטובר 1951 הזמנית
החזית הדתית המאוחדת
המזרחי
הראשונה
השנייה
2 משה שפירא

(1902–1970)

הפועל המזרחי 8 באוקטובר 1951 1 ביולי 1958 השלישית
הרביעית
החמישית
השישית
מפד"ל השביעית
חיים משה שפירא

(1902–1970)

השמינית
3 יעקב משה טולידאנו

(1880–1960)

עצמאי

לא ח"כ

24 בנובמבר 1958 15 באוקטובר 1960

נפטר בכהונתו

התשיעית
4 ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

(1886–1973)

מפא"י 24 באוקטובר 1960 2 בנובמבר 1961
5 זרח ורהפטיג

(1906–2002)

מפד"ל 2 בנובמבר 1961 10 במרץ 1974 העשירית
האחת עשרה
השתים עשרה
השלוש עשרה
הארבע עשרה
החמש עשרה
6 יצחק רפאל

(1914–1999)

10 במרץ 1974 20 בדצמבר 1976 השש עשרה
השבע עשרה
7 חיים יוסף צדוק

(1913–2002)

המערך השני

העבודה

18 בינואר 1977 20 ביוני 1977
8 אהרון אבוחצירא

(1938–2021)

מפד"ל 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 השמונה עשרה
המשרד לענייני דתות
9 יוסף בורג

(1909–1999)

מפד"ל 5 באוגוסט 1981 13 בספטמבר 1984 התשע עשרה
העשרים
10 ראש הממשלה
שמעון פרס
(1923–2016)
המערך השני

העבודה

13 בספטמבר 1984 24 בדצמבר 1984 העשרים ואחת
(9) יוסף בורג

(1909–1999)

מפד"ל 24 בדצמבר 1984 7 באוקטובר 1986
11 זבולון המר

(1936–1998)

7 באוקטובר 1986 11 ביוני 1990
העשרים ושתיים
העשרים ושלוש
12 אבנר חי שאקי

(1926–2005)

11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
13 ראש הממשלה

יצחק רבין

(1922–1995)

העבודה 13 ביולי 1992 27 בפברואר 1995 העשרים וחמש
14 שמעון שטרית

(1946–)

27 בפברואר 1995 18 ביוני 1996
העשרים ושש
15 ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949–)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
18 ביוני 1996 7 באוגוסט 1996 העשרים ושבע
16 אליהו סויסה

(1956–)

ש"ס 7 באוגוסט 1996 12 באוגוסט 1997
(11) זבולון המר

(1936–1998)

מפד"ל 24 באוגוסט 1997 20 בינואר 1998

נפטר בכהונתו

17 יצחק לוי

(1947–)

25 בפברואר 1998 13 בספטמבר 1998
(16) אליהו סויסה

(1956–)

ש"ס 13 בספטמבר 1998 6 ביולי 1999
18 יצחק כהן

(1951–)

6 ביולי 1999 11 ביולי 2000 העשרים ושמונה
19 יוסף ביילין

(1948–)

ישראל אחת
העבודה
11 באוקטובר 2000 7 במרץ 2001
20 אשר אוחנה

(1945–)

ש"ס

לא ח"כ

7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
21 ראש הממשלה

אריאל שרון

(1928–2014)

הליכוד 28 בפברואר 2003 31 בדצמבר 2003 השלושים
שר לענייני דתות במשרד ראש הממשלה
- יצחק כהן

(1951–)

ש"ס 4 במאי 2006 14 בינואר 2008 השלושים ואחת
המשרד לשירותי דת
(18) יצחק כהן

(1951–)

ש"ס 14 בינואר 2008 31 במרץ 2009 השלושים ואחת
22 יעקב מרגי

(1960–)

31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
23 נפתלי בנט

(1972–)

הבית היהודי 18 במרץ 2013 14 במאי 2015 השלושים ושלוש
24 דוד אזולאי

(1954–2018)

ש"ס 14 במאי 2015 30 באוקטובר 2018

נבצר מ-12 באוקטובר 2018
נפטר בכהונתו

השלושים וארבע
מילוי מקום על-ידי השר אריה דרעי 12 באוקטובר 2018 1 בינואר 2019
25 יצחק וקנין

(1958–)

ש"ס 1 בינואר 2019 17 במאי 2020
26 יעקב אביטן

(1970–)

ש"ס

לא ח"כ

17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
27 מתן כהנא

(1972–)

ימינה 13 ביוני 2021 15 במאי 2022 השלושים ושש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה/החליפי נפתלי בנט 15 במאי 2022 15 באוגוסט 2022
28 מיכאל מלכיאלי

(1982–)

ש"ס 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע
סגן השר תמונה סיעה תחילת הכהונה סוף הכהונה
זרח ורהפטיג הפועל המזרחי 1953 1954
מפד"ל 1956 1958
בנימין שחור מפד"ל 1966 1969
חיים דרוקמן מפד"ל 1981 1982
משה גפני דגל התורה 1990 1992
רפאל פנחסי ש"ס 1992 1993
אריה גמליאל ש"ס 1996 1997
יגאל ביבי
מפד"ל 1997 1998
אריה גמליאל ש"ס 1998 1999
יגאל ביבי
מפד"ל 1999 2000
אלי בן-דהן הבית היהודי 2013 2015
מתן כהנא ימינה 2022 2022

מנכ"לי המשרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 ישכר דב וייס
שמואל זנוויל כהנא
דוד גלס 1974 1977
גדליה שרייבר 1980 1982
יעקב משה סלומון
זבולון אורלב 1986 1990
שלמה בקיש 1990
אבי בלושטיין
גדליה שרייבר 1999 2000
מאיר שפיגלר 2003 2005
אביגדור אוחנה 2008 2013
אלחנן גלט 2013 2015
עודד פלוס יוני 2015 6 בינואר 2021
שמעון מעתוק
יהודה אבידן 15 בינואר 2023 מכהן

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלבי, הממשלה אישרה את פירוק משרד הדתות, באתר ynet, 8 באוקטובר 2003
  2. ^ הדר ליפשיץ וגדעון ספיר "שירותי הדת היהודיים בישראל – דיון נורמטיבי וניהולי לקראת רפורמה" מחקרי משפט כג (1) 117.
  3. ^ דברי הכנסת חוב' י"ד
  4. ^ אורי יבלונקה, אחרי 4 שנים: משרד הדתות מוקם מחדש, באתר nrg‏, 6 בינואר 2008
  5. ^ רוני סופר, הממשלה אישרה: משרד הדתות יוקם לתחייה, באתר ynet, 6 בינואר 2008
  6. ^ נוסח ההסכם, סעיפים 16–17
  7. ^ מנהלת זהות יהודית, באתר המשרד לשירותי דת
  8. ^ החלטה מספר 724
  9. ^ חנן גרינווד, ‏אלי לבנון נכנס לתפקידו כראש מנהלת הזהות היהודית, באתר כיפה, 21 באוגוסט 2014
  10. ^ שאול אמסטרדמסקי, רוני זינגר ועמרי מילמן, הפינות החשוכות שמאפשרות שחיתות בתקציב, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2015
  11. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, הממשלה תממן תוכנית להגברת ההשפעה של בתי כנסת בקהילה, באתר הארץ, 4 במרץ 2014