המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי

המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי

מכון מחקר
על שם	ליאון רקנאטי (הסב)
תקופת הפעילות	1972–הווה (כ־52 שנים)
מיקום
מדינה
קואורדינטות	32°45′44″N 35°01′10″E
maritime.haifa.ac.il
(למפת חיפה מוגדלת)   המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי (למפת חיפה רגילה)   המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי (למפת הגליל המערבי רגילה)   המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי (למפת הגליל המערבי מוגדלת)   המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי

המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי (בעבר- המרכז ללימודי ים באנגלית: The Leon Recanati Institute for Maritime Studies) באוניברסיטת חיפה הוא מכון מחקר בין תחומי ורב תחומי, העוסק בחקר עברו של האדם והקשר בין האדם וסביבתו הימית והחופית. בראשיתו שירת המכון חוקרי החוג לציווילזציות ימיות בלבד, ולאחר הקמת בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות בשנת 2022, משרת המכון גם חוקרים מהחוגים למדעי הארכאולוגיה ושימור המורשת החומרית. המכון ללימודי ים הוא המכון האקדמאי היחיד בארץ המקיים מחקר ארכאולוגי בים. כראש המכון מכהן פרופ' אסף יסעור-לנדאו.

היסטוריה ופעילות

המסדרון שבו שוכן המכון

הקמת מרכז אוניברסיטאי לחקר הים התיכון היה חלומו של אלישע לינדר, אשר כבר כעשור קודם לכן הקים יחד עם אבנר רבן את האגודה למחקר תת-ימי בישראל. משפחת רקנאטי התגייסה ובתמיכתה נמצאו המשאבים הכלכליים להקמת המרכז ללימודי ים שהוקם ב-1972.

בשנת 1973 המשיכו לינדר ורבן בפועלם וייסדו גם את החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. מטרתם הייתה ללמד בגישה רב-תחומית שתכשיר חוקרים למגוון ההיבטים של הים התיכון. למכון קשר הדוק עם החוג לציוויליזציות ימיות והמרצים בחוג מנהלים את מחקריהם באמצעות המכון. המכון מספק תשתית מחקרית ולוגיסטית גם לסטודנטים בחוג.

מחקרי המכון עוסקים בתחומי ההיסטוריה הימית, ארכאולוגיה ימית וחופית, גאולוגיה ימית וגאומורפולוגיה חופית, ביולוגיה ימית, אקולוגיה ימית, משאבי ים, פיזיולוגיה ואקולוגיה של יונקים ימיים (מרכז מחקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל – מחמל"י). גישה זו בחקר ההיבטים השונים של הים זכתה להכרה בינלאומית.^{[דרוש מקור]}

המכון משתף פעולה במחקריו עם מוסדות מחקר בישראל ומחוצה לה ופועל לקידום נושאים הקשורים באדם והים במכללות, בבתי ספר ובפעילויות ציבוריות נוספות. המכון מפעיל מעבדות הממוקמות בצמוד למכון. המעבדות, ע"ש איליין רקנאטי, כוללות מעבדת שימור לעץ וחומרים אורגניים רוויי מים, מעבדה לגאולוגיה וגאומורפולוגיה, מעבדה לחקר יונקים ימיים. מעבדות נוספות הן המעבדה לארכאולוגיה של אתרי חוף ונמלים ע"ש סר מוריס וליידי איירין האטר, המעבדה לשימור ורפאות (קרמיקה, מתכת וזכוכית), המעבדה לביולוגיה ימית ומשאבי ים, המעבדה לחקר חומרים בארכאולוגיה וסדימנטים ומעבדה לפטרוגרפיה.

המכון ממוקם בבניין הרב תכליתי בקמפוס אוניברסיטת חיפה, למעט הסדנה הימית של המכון הממוקמת מחוץ לקמפוס. הסדנה הימית מסייעת לחוקרי המכון בביצוע מחקרי השדה בתחומי המחקר של המכון בים, וכן לסטודנטים לתארים מתקדמים בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטה. הסדנה מוכרת כבית ספר לצלילה על ידי הרשות לצלילה בישראל.

תחומי המחקר במכון ללימודי ים

ארכאולוגיה תת-ימית

פרופ' מיכל ארצי חברת המכון בחפירות בלימנטפה בטורקיה בשנת 2003

הרפליקה של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל מונפת לקראת הורדתה למים לאחר סיום בנייתה

מאז הקמתו עוסקים חוקרים במכון בחפירות תת-ימיות של נמלים קדומים וכלי שיט טבועים. רבן חפר במשך 30 שנה את הנמל העתיק בקיסריה. נמלים נוספים כמו הנמל הפיניקי בעתלית, עכו, אכזיב ודור נחקרו וממשיכים להיחקר על ידי חוקרים צעירים במכון.

המכון ניהל במשך עשר שנים חפירה תת-ימית בנמל הקדום בלימנטפה בטורקיה, בשיתוף עם אוניברסיטת אנקרה, במסגרתה נחפרו ונחקרו מספר רב של ספינות עתיקות. ב-1985 החלו החפירות של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, המתוארכת ל-400 לפנה"ס, בראשותו של אלישע לינדר. הספינה נחפרה, תועדה ופורקה מתחת למים. חלקי העץ הועברו למעבדת השימור באוניברסיטה ולאחר שימור ממושך שוחזרה הספינה והיא מוצגת במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. בניית רפליקה של הספינה הסתיימה בדצמבר 2016.

מאז פרויקט מורכב זה נחפרו עוד עשר ספינות בדור, ושלוש ספינות בעכו, המתוארכות מהמאה השישית ועד המאה התשע עשרה. חפירות תת-ימיות של ספינות עתיקות ממשיכות להתקיים. הטרופות העתיקות שנתגלו ונחפרו לאורך חופי ישראל מוסיפות מידע רב ערך על כלי שיט, ספנות וסחר בינלאומי בים התיכון בתקופות השונות.

ארכאולוגיה חופית ויבשתית

לאורך שנות קיומו היה המכון מעורב בחקר יישובים קדומים לאורך החוף ובפנים הארץ. כך נחפרו במשך שנים תל נאמי, תל עכו, תל כברי, תל דור, תל אכזיב, העיר התחתית בתל חצור, ועתלית - וכולם בשיתוף אוניברסיטאות מחו"ל. חפירות היישובים הקדומים לאורך החוף שופכות אור על קשרי המסחר והשפעותיו על התרבות החומרית בתקופות השונות.

גאולוגיה וגאומורפולוגיה ימית

המחקר בתחומי הגאולוגיה הימית במכון עוסק במאפיינים של מדף היבשת, ממדרון הים העמוק, בעיקר בים התיכון המזרחי (כולל הים השחור) ובהם נחקרים הסדימנטים בקרקעית הים, תופעות של שבירה, ושל זרימה של מלח בתת-הקרקע. נמדדות עדויות סדימנטולוגיות לפגיעת של צונאמי בחופי ישראל בתקופות היסטוריות, ונבדקים תהליכי ההפחתה המתקיימים במזרח הים התיכון. מטרת המחקרים היא לשחזר את ההיסטוריה הגאולוגית של האגן המזרחי של הים התיכון בפרקי זמן של מיליוני שנה עד פרקי זמן של אלפי השנה האחרונים.

מחקרי המכון בתחום מדעי כדור הארץ עוסקים גם בגאומורפולוגיה של חופי הארץ. שני תחומי המחקר העיקריים הם: שיחזור השינויים (האנכיים) במפלס הים בחוף הים תיכוני של ישראל, ושיחזור השינויים (האופקיים) שחלו במיקום קו החוף של ישראל והקשר של שינויים אלה לתמורות בהתיישבות האדם.

שאלות המחקר הבסיסיות הן: איזה נוף ראה האדם כשהגיע לאתרים השונים ואיזה נוף התקיים בהם במהלך קיומם של אתרים אלה; היכן היה קו החוף, ואיזה אקלים שרר באזור. שיחזור השינויים במפלס הים נעשה בסדרי זמן שונים: בהולוקן (10,000 השנה האחרונות), באלפיים השנה האחרונות ובאלף האחרון, והשוואתם לרקורדים נמדדים – מדדי גאות ושפל מהעשורים האחרונים ונתוני לווין מ-10 שנים האחרונות. השינויים בחוף כוללים שינויים בנוף (תפרוסת הביצות, הדיונות, כיסוי צומח וכו'). כל אחד מתחומי המחקר הללו משלב נתונים מתחומים רבים: ארכאולוגיים, ביולוגיים, סדימנטולוגיים, משתמש בשיטות תיארוך שונות והוא רב תחומי הן במטרות והן בשיטות המחקר.

ביולוגיה ואקולוגיה ימית

במכון מתקיימים מחקרים מגוונים בנושאי ביולוגיה ימית ומשאבי החי שבים. המחקרים קשורים ליחסי הגומלין בין האדם לים – השפעת האדם על הסביבה הימית החיה, ניצול משאבי החי מהים והשפעת הסביבה הימית החיה על האדם.

חלק ניכר מהמחקר הוא בין ורב תחומי בשיתוף עם תחומי מחקר כמו רפואה ופיזיולוגיה, כימיה והידרודינמיקה, גאולוגיה וגאומורפולוגיה, גאוגרפיה וכלכלה, היסטוריה, ארכאולוגיה ואמנות. כל המחקרים משלבים מחקרי שדה ומעבדה ועוסקים בחי הימי (או המימי) בים ובשוליו, בעיקר בים התיכון, אך גם במפרץ אילת ובכנרת. אלה כוללים מחקרים אקולוגיים, התנהגותיים, אקולוגים-התנהגותיים, ביו-גאוגרפיים, פיזיולוגיים וביו-רפואיים. הם מכסים מגוון קבוצות טקסונומיות כולל אצות, חסרי חוליות, דגים, זוחלים, יונקים ימיים, ובני אדם.

המחקרים המתבצעים מכסים נושאים כמו: אקולוגיה ימית וחופית, השפעות שינויים אקלימיים וההתחממות הגלובאלית על אוכלוסיות ימיות, התמודדות עם זיהומי ים וניטור השפעות אנתרופוגניות על החי והצומח הימיים, שמורות טבע ימיות, ממשק דיג וניהול דיג בגישה אקולוגית, חקלאות ימית, שוניות מלאכותיות, מינים פולשים, בעלי חיים מסוכנים לאדם בים, סקר יונקים ימיים בחופי ישראל ויחסי הגומלין ביניהם לבין האדם, ניצול משאבי ים בתקופות קדומות. כמו גם מחקר פרטני של הביולוגיה והאקולוגיה של אצות, ספוגים, אלמוגים, מדוזות, רכיכות, לובסטרים, דגי סחוס וגרם, צבי ים, דולפינים, לווייתנים ועופות ים.

מחמל"י

ערך מורחב – מחמל"י

מרכז חקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל, היא עמותה למחקר והצלה של יונקים ימיים הפועלת משנת 1994, בחסות אקדמית של המכון ובהשתתפות מתנדבים.

מטרות המרכז הן מחקר, הצלה, חינוך, פיקוח וחקיקה עתידית בנושא הגנה ושמירה על יונקים ימיים בחופי הארץ ובמדינות האזור, שיתוף פעולה עם מוסדות מחקריים, אקדמיים והתנדבותיים דומים בעולם.

מחמל"י מקיימת פגישות מתנדבים סדירות בכל יום שישי אחרון בחודש במרכז מחמל"י ב"מבואות ים". במפגשים אלו מועברת סקירה של פעילות מחמל"י בחודש החולף, עדכון ומידע על פעילויות צפויות, הרצאות מפי מתנדבי מחמל"י וגורמים חיצוניים, אימון צוות הצלה והיכרות עם ציוד ההצלה. בנוסף לפגישות חודשיות, מתקיימות פעילויות מחקר שוטפות.

עבודות יישומיות

המכון מבצע עבודות יישומיות לגופים שונים. העבודות מבוססות על הידע המדעי אשר נצבר במכון ועל טכניקות עבודה אשר פותחו ויושמו במחקרים השונים ובמעבדות המכון. עיקר העבודות היישומיות המתבצעות כיום הן בתחום הארכאולוגיה (חפירות הצלה יישומיות עבור פרויקטים שונים); בדיקות מיוחדות בעזרת מכשיר ה-XRF הנעשות עבור מוסדות מחקר שונים במעבדה לחקר חומרים בארכאולוגיה וסדימנטים; הכנת שקפים פטרוגרפים במעבדה לפטרוגרפיה של המכון וניקוי מתכות עתיקות (בעיקר מטבעות).

פרסומים

בנוסף לפרסומים המדעיים של החוקרים – ספרים, ומאמרים בכתבי עת בינלאומיים שונים, המכון מוציא לאור, אחת לשנה, חוברת באנגלית (RIMS News) המסכמת חלק מהפעילות המחקרית של המכון בשנה החולפת, כולל תקצירים של עבודות המסטר והדוקטורט שהוגשו בחוג לציוויליזציות ימיות. החוברת, בהיקף של כ-50 עמודים, מופצת בין עמיתים, תורמים ומוסדות מחקר בישראל ומחוצה לה. החל מתשס"ט קיימת גם גרסת PDF בצבע (החל מידיעון מס' 34), המופצת בדואר אלקטרוני לכל המעוניין. בנוסף, מוציא המכון לאור דוחות ארכאולוגיים של העבודות היישומיות של המכון, לזכרו של פרופ' אבנר רבן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי (באנגלית)

• הצגת המכון
• שי שמש, הספינה ממגדל הזבובים בעכו, באתר מדע גדול, בקטנה, 1 בנובמבר 2016