הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1
.jpg)
הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1 (באנגלית: Harry Potter and the Deathly Hallows - Part 1) הוא סרט קולנוע בריטי-אמריקאי בבימויו של דייוויד ייטס המבוסס על חלקו הראשון של הספר השביעי בסדרת ספרי "הארי פוטר", מאת ג'יי קיי רולינג. זהו הסרט השלישי בסדרה בבימויו של ייטס, שביים גם את הסרט החמישי ואת הסרט השישי, מה שהפך אותו לבמאי שביים את רוב סרטי הסדרה[1]. דייוויד היימן ודייוויד ברון הפיקו את הסרט, והתסריט נכתב על ידי סטיב קלובס, שכתב את כל תסריטי הסרטים בסדרה למעט התסריט של הסרט החמישי.
שני חלקי הסרט מתארים את מסעו של הארי פוטר למציאתו ולהשמדתו של סוד האלמוות של לורד וולדמורט. כוכבי הסרט הם דניאל רדקליף בתפקיד הארי פוטר, ורופרט גרינט ואמה ווטסון בתפקיד חבריו הקרובים רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר.
צילומי הסרטים הסתיימו ב-12 ביוני 2010, וכעבור 16 ימים יצא לאור הטריילר הרשמי הראשון של שני החלקים. החלק השני יצא לאקרנים ביולי 2011.
סרט זה הוא הראשון מבין שניים מתוך שמונת הסרטים שלא דובב לעברית.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הארי פוטר ואוצרות המוות#עלילת הספר
משפחת דרסלי עוזבת את ביתה ומשאירה את הארי מאחור. הוא מתכנן לצאת בעקבות ההורקרוקסים; חפצים המכילים על ידי קסם את חלקי נשמתו של הלורד וולדמורט, ורק לאחר השמדתם הוא הופך לבן תמותה. משימה זו הטיל עליו מורו הדגול אלבוס דמבלדור לפני מותו. גם רון והרמיוני מתכוננים לעזוב את ביתם, והרמיוני מוחקת כל זכר לקיומה וכל זיכרון שלה מראשם של הוריה לפני שהיא עוזבת.
סוורוס סנייפ, שרצח את דמבלדור בסרט הקודם, מגיע לאחוזת מאלפוי ומשתתף באספה של אוכלי מוות. הוא מדווח לוולדמורט על התאריך שבו מסדר עוף החול מתכנן להבריח את הארי למחילה. וולדמורט מסביר ששרביטו והשרביט של הארי הם תאומים ולכן לא יכולים לפגוע זה בזה, ועל מנת לפגוע בהארי הוא זקוק לשרביט אחר. לשם כך הוא לוקח את שרביטו של לוציוס מאלפוי, ואז רוצח את צ'ריטי ברבג׳, מורה ללימודי מוגלגים בהוגוורטס, שהוא החזיק בשבי.
מסדר עוף החול, יחד עם רון והרמיוני, מגיעים לבית הדרסלים הנטוש כדי לאסוף משם את הארי ולקחת אותו אל המחילה. שישה מהם שותים שיקוי פולימיצי על מנת להפוך לכפילים של הארי, למקרה שהם יפלו למארב. במהלך המסע האווירי אל המחילה הם אכן נקלעים למארב של אוכלי מוות, שבו נהרגים עין הזעם מודי והתנשמת של הארי, הדוויג. וולדמורט עצמו מגיע ומנסה להרוג את הארי, אך השרביט של הארי פועל מעצמו ומתגונן, תוך שהוא משמיד את השרביט שהשאיל וולדמורט מלוציוס. הארי מגיע אל המחילה בשלום ומגלה שג׳ורג׳ ויזלי נפגע בטיסה ואיבד אוזן, מחליט לצאת לבדו למסע אך משוכנע על ידי רון לחכות ולצאת אליו עם רון ועם הרמיוני.
שר הקסמים רופוס סקרימג'ר מגיע למחילה כדי למסור להארי, לרון ולהרמיוני את החפצים שדמבלדור הוריש להם: לרון את המעמעם, להרמיוני ספר ילדים ולהארי את הסניץ׳ שבלע במשחק הקווידיץ׳ הראשון שלו. במהלך חתונתם של ביל וויזלי ופלר דלאקור, קינגסלי מודיע שאוכלי המוות השתלטו על משרד הקסמים ורצחו את השר, ושהם בדרכם למחילה. הארי וחבריו רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר נמלטים מהמקום ללונדון, אך שני אוכלי מוות מוצאים אותם ותוקפים אותם; החבורה מנצחת ומוחקת לאוכלי המוות את הזיכרון. הם משתכנים בבית ברחוב גרימולד 12, המקום ששימש בעבר ביתו של סיריוס בלק וכמפקדת מסדר עוף החול. שם הם מתוודעים לכך שהקמיע המשמש כהורקרוקס נמצא ברשותה של דולורס אמברידג'.
השלושה מצליחים לחדור למשרד הקסמים ולקחת את הקמיע, תוך שהם מתוודעים לזוועות שלטון הטרור של וולדמורט, שמערב צעדים מפלים ועונשים כבדים לבני מוגלגים. רון נפצע והם נצרכים לפתוח במסע נדודים, בנוסף, הם אינם יודעים כיצד להשמיד את ההורקרוקס. מי שעונד את הקמע נעשה מתוסכל ועצבני ככל שהוא עונד אותו יותר זמן, מה שגורם ליחסים ביניהם להידרדר, עד שרון נוטש בזעם. הארי והרמיוני המיואשים מחליטים ללכת למכתש גודריק על מנת לשוחח עם היסטוריונית הקסם בתחולדה בגשוט, שם הם גם מבקרים את קברי הוריו של הארי ואת ביתו ההרוס. בתחולדה מתגלה כנחשית של וולדמורט, נגיני, והם נמלטים בעור שיניהם.
השרביט של הארי נשבר בקרב. הם מבינים כי ניתן להשמיד הורקרוקסים בעזרת החרב של גריפינדור, אלא שאיש אינו יודע היכן היא נמצאת. בלילה מגלה הארי לפתע בשממה פטרונוס של איילה. הפטרונוס מוביל אותו אל בריכה קפואה שבקרקעיתה נמצאת החרב. הארי נכנס לבריכה, אך הקמיע שעל צווארו כמעט וחונק אותו והוא ניצל ברגע האחרון על ידי רון ששב למקום. אחרי שההורקרוקס נלחם ברון ומציג בפניו את פחדיו הגדולים ביותר, רון משמיד את הורקרוקס בעזרת החרב.
הרמיוני כועסת על רון ומסרבת לדבר איתו. במקביל, היא טוענת שצריך לפגוש את קסנופיליוס לאבגוד (אבא של לונה), אדם תמהוני אותו פגשו בחתונת ביל ופלר אשר עונד על צווארו סמל שהתגלה כמופיע בספר שהוריש דמבלדור להרמיוני, וכחתימתו של דמבלדור במכתב ששלח בעבר הרחוק לקוסם אפל בשם גלרט גרינדלוולד. היא מעוניינת לשמוע מקסנופיליוס על מהותו של הסמל, ורון מצטרף לדעתה על מנת לפייס אותה.
קסנופיליוס מסביר להם כי הסמל הוא סמלם של מחפשי אוצרות המוות - אבן, שרביט וגלימת היעלמות שהמחזיק בהם יהיה על פי האגדה (המופיעה בספר הילדים שקיבלה הרמיוני) אדון על המוות. הוא מנסה להסגיר אותם לאוכלי המוות בתמורה לבתו לונה שנלקחה בשבי, והם מצליחים להימלט ברגע האחרון.
מיד לאחר מכן הם נתפסים, אך קסם שמטילה הרמיוני מונע מאוכלי המוות לזהות את הארי בוודאות. השלושה נלקחים לבית משפחת מאלפוי מתוך מטרה לזהותו. בבית מזהה בלטריקס לסטריינג' את החרב וטוענת כי היא נגנבה מהכספת שלה. היא מענה את הרמיוני בדרישה לגלות כיצד פרצו לכספת. דובי גמדון הבית מופיע במקום ומחלץ את השלושה יחד עם אוליבנדר יצרן השרביטים, לונה לאבגוד וגריפהוק הגובלין. במהלך מנוסתם נוטל הארי את שרביטו של דראקו מאלפוי, ובלטריקס מצליחה להטיל את סכינה על דובי ולהרוג אותו. הוא מת בידיו של הארי על החוף שאליו הם התעתקו.
לכל אורך התקופה עוקב הארי בחזיונותיו הטלפתיים אחר ניסיונו של וולדמורט להגיע אל השרביט הבכור; השרביט החזק ביותר ואחד מאוצרות המוות. וולדמורט מגלה לבסוף כי השרביט היה ברשותו של דמבלדור. הוא פורץ את קברו ונוטל את השרביט.
הבדלים בין הסרטים לספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט חולק לשני חלקים מתוך מטרה להביא את הסיפור במלואו. ואכן בשונה משלושת החלקים הקודמים (מאז שהספרים הפכו לארוכים) הסרט אינו מאופיין בהשמטות קווי עלילה רבים. למרות זאת ישנם שינויים רבים, חלק גדול מהם בעקבות שינויים שהיו כבר בחלקים קודמים, ואחרים בגלל השוני המהותי בין סרט לספר.
• בספר התפתח כבר בחלק הקודם עימות בין הארי לשר הקסמים החדש, רופוס סקרימג'ר. הדבר הושמט כבר בסרט הקודם, וגם בחלק זה לא מוצג סקירמג'ר באור שלילי. אדרבה, הסרט נפתח בסצנה שאינה לקוחה מהספר בה מודיע סקרימג'ר על מלחמה נחושה באוכלי המוות. כמו כן כאשר הוא מקריא להארי וחבריו את צוואתו של דמבלדור הוא לא מואשם בעיכובה, וגם מנמק כעיקר הסיבה שאינו מביא להארי את חרב גריפינדור בהיעלמה. (בספר החרב מובאת לכספת לסטריינג' רק אחרי ניסיון גנבה של ג'יני ויזלי במהלך שנת הלימודים, וסקרימג'ר מסרב להביא אותה להארי אך ורק מפני שלטענתו אין לדמבלדור זכות להוריש אותה)
כמו כן מושמט הריב של הארי עם רמוס לופין, שמופיע בספר על רקע היסוסיו בנוגע לנישואים עם נימפדורה טונקס, המשך לעניין שהופיע בספר הקודם והושמט בסרט. בספר מסתיימת המריבה כאשר השלושה מאזינים ללופין מתראיין לרדיו 'מבט לפוטר', סצנה שכלל לא קיימת בסרט.
גם מאבקה של הרמיוני למען גמדוני הבית, קו עלילה מרכזי מאז הספר הרביעי שהושמט בכל הסרטים מושמט גם בסרט הזה, ולא מופיעה התפייסותו של הארי עם קריצ'ר, ששיאה בהובלתו של קריצ'ר את גמדוני הבית בקרב על הוגוורטס.
בספרים שיקוי פולימיצי משנה את השותה אותו גם במראה וגם בקול, בכל הסרטים (למעט אלאסטור מודי בסרט הרביעי) קולו של המתחזה לא משתנה, מה שמסכן אותו בחשיפה. • עלילת המשנה הקצרה של רגולוס בלק נחתכה ברובה • לכל אורך הספר נפרסת עלילת עברו האפל של אלבוס דמבלדור, עד שבסופו חושף הארי לאברפורת' אחיו כי אלבוס התחרט מאוד על מעשיו והתייסר עליהם כאשר שתה את השיקוי המקולל במערה (אמירות אלו עצמן הושמטו כבר בסרט הקודם) ואלבוס מגלה להארי כי הרצון להתנצל בפני משפחתו גרם לו לנסות להשתמש באבן האוב. לעומת זאת, אף על פי שתעלומת חייו של דמבלדור נזכרת ברמזים לכל אורך הסרט, הסבר ברור אינו מסופק בשום שלב.
במקביל, בספר נפרסים חייו של גלרט גרינדלוולד, וסיומם בסירובו לגלות לוולדמורט על מיקומו של השרביט הבכור, צעד שמתפרש על ידי דמבלדור כחרטה ושיבה בתשובה. בסרט אין הסבר על חייו, ולמעשה הוא חושף בפני וולדמורט את מיקומו של השרביט.
• בסרט נוסף נופך דרמטי כאשר הארי חווה כל השמדת הורקרוקס בכאב איום (עניין שאינו קיים בספר, ולמעשה מעמיד בסימן שאלה את העובדה כי ההורקרוקסים שהושמדו בעבר לא גרמו לו לתופעות אלו). כמו כן, בעוד על פי הספר גילה דמבלדור להארי מבעוד מועד על זהותם של רוב ההורקרוקסים, בסרט הוא מגשש באפילה ומזהה אותם על פי ההתפתחויות.
בספר בסצינות רבות הארי וחבריו הופיעו בחזות שונה על ידי שיקוי פולימיצי או גלימת היעלמות, כך הארי בחתונה ובהימלטות ממנה, הארי והרמיוני במכתש גודריק, ושלושתם בבואם למשרד הקסמים. בסרט הם מתחפשים רק במשרד הקסמים ובשאר המקומות מופיעים בחזותם הרגילה, מתוך מטרה להישאר עם אותם השחקנים.
כמו כן לא מובהר בסוף כי מבצע הבריחה של הארי התנהל בהוראת סנייפ, והסיבה בגללה פצע את ג'ורג' ויזלי.
צוות השחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ייסון אייזקס, שגילם את דמותו של לוציוס מאלפוי בסרטים הקודמים, שקל לא להמשיך בתפקיד לאחר יציאתו לאור של הספר השישי, כיוון שהיה מודאג מכך שדמותו תזכה לזמן מסך מועט בעקבות מאסרה בספר. כשנפגש עם רולינג בערב הענקת פרסים הוא ביקש ממנה "תוציאי אותי מהכלא, אני מתחנן". הסופרת הבטיחה לו כי דמותו של לוציוס מאלפוי תצא מכלא הקוסמים אזקבאן כבר בפרק הראשון, ומיד לאחר מכן חתם אייזקס על חוזה עם הפקת הסרט[2].
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]פיצול הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2004 שקלו מפיקי הסרט הרביעי לפצלו לשני חלקים, אך לבסוף החליטו לא לעשות זאת. תוכנית זו שימשה כאחד הגורמים לפיצול הסרט השביעי. עם זאת, שני החלקים צולמו ביחד, והעבודה התנהלה כאילו מדובר בסרט אחד[4]. הרעיון לפיצול הספר לשני סרטים הועלה בערך באמצע 2007, אך החל לקרום עור וגידים רק כאשר המפיק דייוויד היימן הצליח לדבר עם התסריטאי סטיב קלובס לאחר סיום שביתת גילדת הכותבים של ארצות הברית, וזכה לאישורה של רולינג[4]. קלובס החל את עבודתו על תסריט החלק השני באפריל 2009. אחד מבכירי חברת "האחים וורנר", אלן פ. הורן, טען בריאיון לעיתון "הטיימס" כי פיצול הסרט יאפשר לחברה שלו לנצל שעה וחצי נוספות של זמן מסך לצורך הצגה מלאה ומדויקת יותר של אירועי הספר השביעי[5]. היימן תיאר את קבלת ההחלטה כך: "אוצרות המוות כה עשיר, הסיפור כה צפוף ויש כל כך הרבה קווי עלילה שבאים על פתרונם, שלאחר דיון עם ג'יי קיי רולינג הגענו למסקנה שיש צורך בשני חלקים"[5]. קלובס החל לעבוד על התסריט רק לאחר סיום שביתת גילדת הכותבים. במאים אחדים הביעו עניין בבימוי הסרט לפני בחירתו של דייוויס ייטס לתפקיד. אלפונסו קוארון, שביים את "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן", אמר כי הוא שוקל בחיוב לשוב לתפקיד הבמאי[6]. גיירמו דל טורו, שוויתר על בימוי "האסיר מאזקבאן", הביע עניין בבימוי הסרט[7], אך בסופו של דבר ויתר על כך בעקבות עומס העבודה הגדול שבו היה נתון במהלך הפקת "ההוביט"[8]. בריאיון למגזין "אמפייר" באפריל 2009 אמר היימן כי "זה סרט מסעות, בעיקר בחלקו הראשון. אנשים היו כה רגילים לראות את הארי פוטר בהוגוורטס ואנחנו פשוט לא שם בחלק הראשון של הסרט. אני חושב שזה באמת ריענן את אופי הסרט, ואני מקווה שזה ייתן לאנשים נקודת מבט שונה על הסרטים ויעודד אותם לצפות בהם פעמים נוספות, כיוון שזה מראה שונה לחלוטין כשאתה לא יושב באותו חדר כל הזמן"[9]. בריאיון לאתר "Coming Soon" אישרו ייטס והיימן כי חלק מהמאורעות בספר השביעי השפיעו במידה מסוימת על הדרך שבה נכתב התסריט לסרט השישי בסדרה[10]. עלילת החלק הראשון של הסרט מסתיימת לאחר קבורתו של גמדון הבית דובי, שנרצח בידי בלטריקס לסטריינג'. הסצנה האחרונה בסרט מתארת את וולדמורט פורץ לקברו של אלבוס דמבלדור בהוגוורטס על מנת לקחת את שרביט הבכור, הנחשב לשרביט החזק ביותר בעולם הקוסמים של הארי פוטר. החלק השני ממשיך מאותה נקודה בעלילת הספר. צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילויות הקדם-הפקה (Pre-production) החלו ב-26 בינואר 2009, והצילומים עצמם החלו ב-19 בפברואר 2009 באולפני האחים וורנר, ליבסדן, בהם צולמו ששת הסרטים הקודמים בסדרה. אולפני פיינווד היו לאתר הצילומים השני של הסרט השביעי. ברונו דלבונל (Bruno Delbonnel), במאי הצילום של הסרט השישי, בחר לא להמשיך בעבודתו בסרט השביעי, כיוון שחשש מעבודה החוזרת על עצמה ללא תועלת. במקום דלבונל הוחלט לבחור באדוארדו סרה לתפקיד הסינמטוגרף של שני חלקי הסרט. באוקטובר 2009 החל רייף פיינס להשתתף בצילומי הסצנות הכוללות את דמותו, לורד וולדמורט. שאר השחקנים המבוגרים החלו להצטרף לצילומים בפרק הזמן של 250 ימים לאחר תחילת הצילומים. צוות הצילום צילם גם באתרים חיצוניים, כגון יער סווינלי, פרשווטר וסט (מיקום הבקתה של ביל ויזלי ופלר דלאקור), הכפר לבנהאם שבסאפוק ורחובות העיר לונדון. ב-26 במרץ 2010 הסתיימו הצילומים באולפני פיינווד, אך נמשכו באולפני ליבסדן. שני חלקי הסרט צולמו לאורך שנה וחצי בקירוב ברחבי הממלכה המאוחדת, והסתיימו ב-12 ביוני 2010. סצנת האפילוג הייתה בין האחרונות שצולמו. במהלך הצילומים באולפני ליבסדן נפצע הפעלולן דייוויד הולמס, כפיל של דניאל רדקליף, וספג פציעה קשה בעמוד השדרה, שהותירה אותו משותק, במהלך צילום סצנה אווירית. הולמס נפל לקרקע לאחר פיצוץ שהיה חלק מהסצנה[11]. מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שייטס הצליח לשכנע את המלחין ניקולס הופר להצטרף לצוות של הסרט השישי, הופר הודיע כי הוא לא ילחין מוזיקה עבור הסרט השביעי. אחרי שג'ון ויליאמס, פטריק דויל וניקולס הופר הלחינו את ששת הסרטים הראשונים (ויליאמס הלחין את סרטים 1–3, דויל את 4 והופר את 5–6) אושר בינואר 2010 כי זוכה פרס גלובוס הזהב והמועמד לפרס אוסקר אלכסנדר דספלה ילחין את מוזיקת הרקע של החלק הראשון. דספלה החל להלחין את פסקול הסרט בקיץ ביחד עם התזמורת הסימפונית של לונדון, ואישר כי הוא יכלול את הנושא המוזיקלי "Hedwig's Theme", שחובר על ידי ג'ון ויליאמס, בעבודתו. דספלה אמר כי "אני אתחיל את העבודה בקיץ הזה, והיא תימשך לכל אורכו. לא יהיו לי חופשות, אך זה עבור סיבה טובה – הפסקול. אני אנצל כל הזדמנות להשתמש בנושא המוזיקלי הנפלא שנכתב על ידי ג'ון ויליאמס. אני סבור שלא נעשה בו שימוש מספיק בסרטים האחרונים, כך שאם יש לי את ההזדמנות ואם קטעי הסרט יאפשרו לי, אני אארגן זאת... אני אבצע אותו בכבוד ותענוג גדולים"[12]. הפסקול של החלק הראשון הוצא לחנויות שלושה ימים לפני הפצת הסרט בארצות הברית ובבריטניה, ב-16 בנובמבר 2010. מהדורת אספנים מיוחדת הוצאה ב-21 בדצמבר אותה השנה. אתר האינטרנט של האחים וורנר אישר שדספלה, יחזור להלחין גם את חלק 2. בראיון שערך Film Music Magazine עם המלחין הוא אמר שחלק 2 הוא "אתגר נהדר" ויש לו "המון ציפיות לעמוד בהן בעבודה טובה". דספלה החל לכתוב מוזיקה בתחילת 2011, וסיים להקליט אותה ב-27 במאי 2011 באולפני אבי רוד, יחד עם התזמורת הסימפונית של לונדון. רשימת השירים לפסקול הוצאה ב-16 ביוני 2011. כל המנגינות הופקו והולחנו על ידי אלכסנדר דספלה. Amazon.com הודיעה באתרה על הוצאת הפסקול בתאריך ה-12 ביולי 2011, שלושה ימים לפני יציאת הסרט בארצות הברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
