ארכיפלג גולג
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אלכסנדר סולז'ניצין  |
| שפת המקור |
רוסית |
| סוגה | היסטוריה |
| נושא |
גולאג |
| מקום התרחשות |
ברית המועצות |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Éditions du Seuil, Sovetsky Pisatel, נובי מיר |
| מקום הוצאה |
צרפת |
| תאריך הוצאה |
1973 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת שוקן |
| תאריך | 1974 |
| תרגום | יוסף סערוני |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 2 |
| פרסים | |
|
רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד | |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002024946, 002293137 |
  | |
ארכיפלג גולאג (ברוסית: Архипелаг ГУЛАГ) הוא ספר מאת אלכסנדר סולז'ניצין, המתאר את הגולאג – מערכת מחנות העבודה ושאר שיטות הדיכוי, שהנהיג המשטר הסובייטי בברית המועצות בשנים 1918–1956.
הספר מבוסס על חוויותיו האישיות של הסופר כאסיר במחנות עבודה בין השנים 1953–1945, לצד בחינה של מסמכים, החלטות ועדויות של כ-300 אסירים נוספים.
הספר נכתב במהלך השנים 1958–1968 בסודיות, והכרך הראשון שלו ראה אור רק בשנת 1973 בפריז. עותקים בודדים הוברחו לתוך ברית המועצות בחשאיות והופצו בין מבקרי המשטר אבל הספר פורסם בגלוי רק ב-1990, לאחר נפילת מסך הברזל (פרסטרויקה). הספר כולל שבעה חלקים, המופיעים ברוב המהדורות בשלושה כרכים (חלקים 1–2, חלקים 3–4, חלקים 5–7). שני הכרכים הראשונים בסדרה ראו אור בעברית.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מדבר בפנייה לאזרח הסובייטי הפשוט שגדל על ערכי האידאולוגיה הקומוניסטית ומאמין בצדקת דרכה של המפלגה, אך לא מספיק מודע למעשי העוול שמבצע המשטר. לכן סולז'ניצין מרבה להראות את חוסר הצדק של מערכות השלטון, שמטרתן היא לא לבצע צדק או להגן על האזרח אלא לדכא כל תנועה או אוכלוסייה שעלולה לסכן את המשטר בכל מחיר. למשל, סולז'ניצין מתאר את מעשי הגירוש בכפייה של "עמים עוינים" – גרמנים, טטרים, ליטאים ומיעוטים נוספים שסטלין רצה לדכא. כמו גם גלי דיכוי וגירוש נוספים כלפי מעמד הקולאקים, צאצאים למשפחות אצולה, מפלגות פוליטיות שאינן בולשביקיות, חיילים שנפלו בשבי הנאצי ואזרחים שחיו תחת השלטון הנאצי ועוד.
מספר פעמים בספר סולז'ניצין משווה בין המשטר הסובייטי למשטר הצארי שלפני המהפכה, שהרי לפי התעמולה הרווחת המשטר הצארי היה דכאני כלפי החלשים ואילו המהפכה הביאה את השוויון לכולם. כדי להפריך את התפיסה הזו, סולז'ניצין מראה שאחרי המהפכה העונשים אכזריים הרבה יותר כלפי מתנגדי המשטר, ובמקרים רבים חלים גם על בני משפחתם.
המחבר עורך גם השוואה בין סטלין להיטלר, למשל בנושא מחנות הריכוז שסטלין הקים אפילו לפני שהיטלר עשה זאת, ושסטלין הפעיל אותם גם כלפי בני עמו, דבר שאפילו היטלר לא עשה. השוואה זו, שלאוזן המערבית נשמעת הגיונית ומתקבלת, לקורא הסובייטי הממוצע הייתה חידוש גדול.
בשנותיו האחרונות סטלין גם התחיל בתוכניות לדיכוי וגירוש היהודים, וערך את "משפט הרופאים" – עלילת דם על רופאים יהודים, כהכשרת הקרקע לדיכוי רחב יותר שלא הספיק להוציא לפועל לפני מותו.
תיאורים ספרותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר קרוי "ארכיפלג גולג" מפני שהוא מדמה את מערכת הגולג לקבוצת איים, שהרי כל מחנה מנותק מכל העולם החיצון כמו אי, אף על פי שהוא נמצא על היבשה. מעבר בין האיים מתאפשר רק ברכבות אסירים שמורות, כך שכל הערים והאזרחים שמחוץ ל"איים" כאילו לא קיימים ויש רק ים באמצע. יש המציעים שהשם הוא רפרנס לספרו של צ'כוב – "האי סחלין", המתאר אי ששימש את השלטון הצארי לכליאת אסירים.[1]
הספר מתאר את גלי המעצרים הרבים ששטפו את רוסיה על ידי כוחות הנ.ק.ו.ד., ומדמה אותם לצינורות ביוב שבהם זורמים האסירים – מושפלים ומוסתרים מהאוכלוסייה הכללית.
הספר בתרגום לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר סולז'ניצין, ארכיפלג גולג: 1918–1956: ניסיון לחקר אמנותי; המתרגם: יוסף סערוני, ירושלים; ותל אביב: שוקן, תשל"ד–תשל"ו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארכיפלג גולג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארכיפלג גולג, באתר OCLC (באנגלית)
