לדלג לתוכן

אוריאל סימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריאל סימון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 ביולי 1929 (בן 95)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ביאליק (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.uriel-simon.name
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוריאל סימון (נולד ב-29 ביולי 1929) הוא חוקר ופרשן מקרא ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן.

סימון נולד בשנת 1929 בירושלים, בנו של הוגה הדעות עקיבא ארנסט סימון. סיים תואר שני במקרא ובהיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1953 ודוקטורט במקרא בשנת 1961. בהיותו סטודנט זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים[1]. בשנים 1960 - 1962 שימש כמחנך ומורה לספרות עברית ותנ״ך בבית הספר התיכון העירוני -דתי ב׳ ג׳ (צייטלין) בתל אביב.

כיהן כראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וכמנהל "המכון לחקר תולדות המקרא". "סימון הוא חוקר בעל שם עולמי בתנ"ך, בעל הקתדרה לתנ"ך על שם הרב נורוק... פרסם מחקרים רבים. שלושה מהם: שני פירושי ר` אבן עזרא לתרי עשר - כרך א` הושע, יואל, עמוס, ארבע גישות לספר תהילים - מרס"ג עד ראב"ע, ר` אברהם אבן עזרא - יסוד מורא וסוד תורה - יצאו בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן"[2]. חבר בוועדה המייעצת של אתר על התורה[3].

סימון הוא מראשי תנועת מימד, תנועה דתית המשתייכת לשמאל הפוליטי. נמנה עם מייסדי "עוז ושלום - נתיבות שלום"[4]. בספרו "בקש שלום ורדפהו" מציג סימון עמדה דתית הטוענת שרעיונות דו-הקיום, הפיוס והשאיפה לשלום מעוגנים בתנ"ך לא פחות מההשראה לכיבוש, התנחלות ומלחמה על כל פיסת ארץ.

במשך שנים התגורר בשכונת הלל ברמת גן, וכיום מתגורר בירושלים.

לסימון שני ילדים. בנו, איתמר, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטה העברית, נשוי לאריאלה, רופאת ילדים, ולהם חמישה ילדים. בתו של סימון, מיכל נגן, עומדת בראש מכינת צהלי ונשואה לרב ד"ר יעקב נגן, ר"מ בישיבת עתניאל, ולהם שבעה ילדים.

בסוף שנת 2013 יצא לאור ספרו "אזן מלין תבחן" - העוסק לאורך ולרוחב בדרכו הפרשנית של רבי אברהם אבן עזרא - ספר תורני מחקרי שמגלם בתוכו את מפעל חייו של פר' אוריאל סימון, הספר בהוצאת אוני' בר-אילן.

גישתו בפירוש המקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון אמון על הגישה הספרותית למקרא ועוסק בעיקר בספרי הנביאים. כמו כן, עוסק סימון בפרשנותו של אבן עזרא. זכה בפרס ביאליק לשנת 2004.

בייצוג פשוטו של מקרא לעומת המדרש, משתדל סימון למזג בין שתי הגישות הפרשניות. הפשט מתאפיין, לדעתו, בכך שהוא פילולוגי – דבק במשמעות המילים, היסטורי – דבק באמת ההיסטורית, רציונלי – ניתן להסבר הגיוני, ספרותי – קוהרנטי בדרך הסיפור, ונשמע אמיתי לקורא. לדבריו, בהיות העם היהודי היום אומה לאומית, עצמאית וריבונית, אין הוא זקוק יותר לדרש וניתן לקבל את הפשט[5].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לאה מזור, ""פשט קיומי" וסוגיית הקשר בין המקרא לבין שאלות השעה [ביקורת על ספרו של אוריאל סימון: בקש שלום ורודפהו]", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יד (תשס"ד), עמ' 315–336
  • יעל שמש, "על הספר בקש שלום ורדפהו – שאלות השעה באור המקרא והמקרא באור שאלות השעה [ביקורת ספרים על ספרו של אוריאל סימון]", מדעי היהדות 42 (תשס"ג–תשס"ד), עמ' 275–288
  • חגי חריף, "אני סבור שהמורשת העיקרית של אברהם לבניו היא ברכת הניגודים" - ריאיון עם פרופ' אוריאל סימון, חידושים|מדע ודעת - כתב עת של אוניברסיטת בר-אילן, גיליון מס' 4, ינואר 2009, עמ' 28–35

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]