פטריק מקגוהן
 | |
| פטריק מקגוהן בסרט "All Night Long" | |
| לידה |
19 במרץ 1928 אסטוריה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 2009 (בגיל 80) סנטה מוניקה, ארצות הברית |
| סוגה מועדפת |
מערבון |
| מדינה |
ארצות הברית, אירלנד |
| תקופת הפעילות |
מ-1955 |
| מקום לימודים |
Ratcliffe College |
| צאצאים |
Catherine McGoohan |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פטריק ג'וזף מקגוהן (באנגלית: Patrick Joseph McGoohan; 19 במרץ 1928 - 13 בינואר 2009), היה שחקן קולנוע, מפיק ותסריטאי אירי, משחקני הטלוויזיה הבולטים ביותר בבריטניה בשנות ה-50 וה-60. היה יוצר וכוכב הסדרה "האסיר", וזכה בשני פרסי אמי על הופעות האורח שלו בסדרת הבלשים "קולומבו". כשחקן קולנוע כיכב בסרטים "לב אמיץ", "מרי, מלכת הסקוטים", "הבריחה מאלקטרז", ו"שלטון המוח".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקגוהן נולד בשכונת אסטוריה שברובע קווינס, ניו יורק, בנם של רוז פיצפטריק ותומאס מקגוהן, שהיגרו מאירלנד לארצות הברית. לאחר שנולד חזרו הוריו לאירלנד. משפחתו עברה להתגורר לאחר מספר שנים בשפילד שם גם למד. הוא למד ב"מכללת רטקלייף" שבמחוז לסטרשייר, שם גם התאגרף במסגרת לימודיו. הוא עזב את הלימודים בגיל 16 וחזר לשפילד כדי לעבוד בתור מנהל במה עבור להקת התיאטרון בעיר, במסגרת העבודה החליף גם שחקנים חולים שלא יכלו להופיע.
התחלת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקגוהן החל את דרכו בתיאטרון וסט אנד. אורסון ולס, שהתרשם מיכולותיו על הבמה, לקח אותו למחזה שלו "חזרתו של מובי דיק". לאחר מכן הוא חתם על חוזה עם חברת ההפקה האירופאית המובילה "ראנק", שבחסותה שיחק בסרטיו הראשונים בקולנוע.
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהשתחרר מן החוזה חזר לתיאטרון ועבד בתוכניות טלוויזיה. הוא קיבל את החותמת הרשמית על היותו אחד מכוכבי הבידור בבריטניה כשזכה בשנת 1960 בפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר.
מקגוהן היה לבריטי הראשון שהצליח לפרוץ אל מעבר לים ולתפוס את תשומת לבם אל צופי ומבקרי הטלוויזיה האמריקאים בהוליווד כששיחק את הסוכן החשאי ג'ון דרייק במשך שלוש עונות הסדרה "איש הסכנה". הסדרה לא זכתה בתחילה להצלחה הראויה לה ורק לאחר שזכתה למעמד קאלט בזכות השידורים החוזרים החליטו המפיקים לחזור לעוד ארבע עונות בכיכובו של מקגוהן.
מקגוהן זכה בשני פרסי אמי על תפקידי אורח שעשה עבור סדרת הדרמה "קולומבו". מקגוהן היה מעורב גם בחלק הטכני של הסדרה כשביים חמישה פרקים, כתב והפיק שניים מהם. מקגוהן שקיבל הצעה לגלם את הדמות הראשית של המפקח קולומבו וויתר על ההצעה לטובת חברו פיטר פאלק.
האסיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האסיר
מקגוהאן יצר ביחד עם ג'ורג' מרקסטיין תסריטאי "איש הסכנה" את סדרת הקאלט "האסיר" בת 17 פרקים. על אף שלא נמשכה יותר מעונה אחת, זכתה הסדרה להערצה ופופולריות עולמית ולרבות בישראל של סוף שנות ה-60. בסדרה שיחק מקגוהן את גיבור העלילה הסוכן החשאי לשעבר מטעם ממשלת בריטניה המכונה "מספר 6" שהתפטר מתפקידו, על כך הוא נחטף לכפר מבודד ונרדף על ידי סוכני ממשל שדורשים לדעת את סיבת התפטרותו. דמותו של "מספר 6" הפכה לפורצת דרך בז'אנר המדע בדיוני והסדרה "האסיר" הוגדרה על ידי מבקרי קולנוע בעולם כאחת הסדרות הטובות אי פעם.
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקגוהן חילק את הקריירה הקולנועית שלו לתקופות ולא הופיע בתדירות למשך שנים. את דרכו בקולנוע התחיל בדרמת המרדפים הבריטית "נהגי הגיהנום". לאחר שדחה את תפקיד ג'יימס בונד (שניתן במקום לרוג'ר מור) התפרסם לראשונה בהוליווד בסרט האקשן "תחנת זברה אינה עונה" בתור סוכן המודיעין של ה-SIS דייוויד ג'ונס.
הופיע בפעם הראשונה בתפקיד גדול בקולנוע הבריטי בדרמה הביוגרפית המבוססת על חייה של מלכת סקוטלנד מרי, מלכת הסקוטים, בסרט שיחק את אחיה למחצה של המלכה מרי (ונסה רדגרייב) הלורד מוראי מבית סטיוארט. לאחר היעדרות של מספר שנים חזר להוליווד ושיחק לצד ג'יל קלייבורג וג'ין ויילדר בקומדיית המתח "קו הכסף" בתור סוחר האומנות והנוכל המבריק רוג'ר דווריו ותחת דון סיגל בדרמת כותלי הכלא ההיסטורית "הבריחה מאלקטרז" בתור מנהל הכלא שממרר את חייו של האסיר הנמלט המפורסם פרנק מוריס (קלינט איסטווד).
הופיע במותחן האימה הפסיכולוגי מהטובים והמוערכים ביותר של דייוויד קרוננברג "שלטון המוח", בסרט גילם את דמותו של ד"ר פול רות' אביהם של שני סורקי המוח קאמרון וויל ודאריל ריווק. הדמות הקולנועית המזוהה עם מקגוהן יותר מכל הייתה דמות מלך אנגליה הזקן והאכזר אדוארד הראשון "ארוך הרגליים" בסרטו של מל גיבסון "לב אמיץ".
הופיע בפעם האחרונה בסרטו של ג'ואל שומאכר "עת להרוג", המבוסס על ספרו של ג'ון גרישם, בתור השופט עומר נוס ובסרט גיבורי העל "שד: להכות את הרשע!" בתור אביו של הפנטום (בילי זיין).
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקגוהן היה נשוי במשך למעלה מ-40 שנה לשחקנית ג'ואן דרומונד והיה אב לשלוש בנות, אחת מהן היא השחקנית קת'רין מקגוהן. מקגוהן נפטר בתחילת 2009 ממחלת הסרטן במרכז הרפואי סנט ג'ון שבסנטה מוניקה. על פי צוואתו הוא לא נקבר, וגופתו נשרפה.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נהגי הגיהנום (1957)
- שלושת החיים של טומסינה (1964)
- תחנת זברה אינה עונה (1968)
- מלחמת אור הירח (1970)
- מרי, מלכת הסקוטים (1971)
- קו הכסף (1976)
- גנרל על הכוונת (1978)
- הבריחה מאלקטרז (1979)
- שלטון המוח (1981)
- מלכים ואנשים נואשים (1981)
- לב אמיץ (1995)
- שד: להכות את הרשע! (1996)
- עת להרוג (1996)
- Hysteria (1997)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איש הסכנה (1960)
- האסיר (1967)
- קולומבו (1974)
- פונדק ג'מייקה (1983)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטריק מקגוהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פטריק מקגוהן, באתר AllMovie (באנגלית)
פטריק מקגוהן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
פטריק מקגוהן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פטריק מקגוהן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פטריק מקגוהן, באתר Discogs (באנגלית)- סוכנויות הידיעות, השחקן פטריק מקגוהן ("האסיר") הלך לעולמו, באתר ynet, 14 בינואר 2009
- בן זגגי וסוכנויות הידיעות, האסיר מת בגיל 80, באתר nrg, 15 בינואר 2009
- פטריק מקגוהן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
| בקרת זהויות |
|
|---|