איי הודו המזרחית הספרדיים

איי הודו המזרחית הספרדיים
Indias orientales españolas
1565-1898

דגל סמל
ממשל
משטר	קולוניה של האימפריה הספרדית
שפה נפוצה	ספרדית
עיר בירה	סבו 1565-1571 מנילה 1571-1898
גאוגרפיה
יבשת	דרום-מזרח אסיה/אוקיאניה
העיר הגדולה ביותר	מנילה
היסטוריה
הקמה
תאריך	27 באפריל 1565
פירוק
תאריך	10 בדצמבר 1898 כתוצאה ממלחמת ארצות הברית–ספרד
ישות קודמת	סולטנות מגויאנדאנאו סולטנות סולו ממלכת טונדו קונפדרציית מאדג'ה-אס הראג'ה של סבו
ישות יורשת	הרפובליקה הפיליפינית הראשונה הממשל הצבאי של ארצות הברית באיי הפיליפינים גואם רפובליקת זמבואנגה גינאה החדשה הגרמנית פורמוזה ההולנדית
דמוגרפיה
דת	נצרות קתולית אסלאם דתות פיליפיניות מקומיות דתות מיקרונזיות מקומיות
כלכלה
מטבע	פסו

איי הודו המזרחית הספרדיים (בספרדית: Indias orientales españolas) היה שמן של טריטוריות האימפריה הספרדית בדרום-מזרח אסיה ובאוקיאניה מ-1565 ועד 1898. איי הודו המזרחית הספרדיים הורכבו מהפיליפינים, גואם, איי מריאנה, איי קרולינה וחלקים מפורמוזה ואיי מאלוקו. מקום מושבו הראשון של המושל היה בסבו, שהועבר לאחר מכן למנילה. טריטוריות אלה נשלטו דרך מלכות המשנה של ספרד החדשה שבירתה במקסיקו סיטי.

האדמיניסטרציה של איי הודו המזרחית נוהלה בידי המושל - הקפיטן חנרל של הפיליפינים - והריאל אאודיינסיה (Real Audiencia) של מנילה. מסורתית, כונה מלך ספרד גם "מלך איי הודו המזרחית והמערבית" (Rey de las Indias orientales y occidentales). לאחר מלחמת העצמאות המקסיקנית נשלט האזור ישירות ממדריד.

בעקבות מלחמת ארצות הברית–ספרד נכבשו מרבית האיים על ידי האמריקנים והנותרים נמכרו לגרמניה במסגרת הסכם ספרד-גרמניה ב-1899.

היסטוריה

נתיב המשלחת של מיגל לופס דה לגאספי לחקר הפיליפינים. 1565 ואילך

המגע הראשון של הספרדים עם תושבי האזור החל ב-1521, כאשר גילה החוקר פרדיננד מגלן את איי מריאנה. מגלן כינה את גואם "אי הגנבים" (Isla de los Ladrones) מכיוון שהמקומיים גנבו אספקה מאחת מספינותיו, הגליאון טרינידד. מגלן ואנשיו עזבו את האי ונחתו באי הומונהון (Homonhon) שבארכיפלג הפיליפינים ב-16 במרץ, שם פגשו ילידים ויכלו לתקשר עמם הודות למתורגמן המלאי אנריקה ממלאקה שהבין את שפתם. לאחר מכן הגיעה המשלחת לאי סבו שם הוטבלו לנצרות הראג'ה הומאבון (Rajah Humabon) והתושבים המקומיים על ידי הכומר של מגלן, פדרו ואלדראמה. מגלן הכריז על האיים כשייכים למלך ספרד, קרלוס הראשון.

הטריטוריות באסיה עליהן הוכרזה בעלות הכתר הספרדי נשלטו במישרין ממלכות המשנה של ספרד החדשה שבירתה מקסיקו סיטי, כאשר היעד היה לפתח את המסחר בין מזרח אסיה ואמריקה לרוחבו של האוקיינוס השקט. אנטוניו דה מנדוסה עודד את הרחבת מסעות החקר בטריטוריות החדשות של ספרד והקים את המשלחת בהנהגתו של רוי לופס דה וייאלובוס, עם הניסיון הראשון להקים מושבה בשנים 1542–1543. מיגל לופס דה לגאספי יצא ממקסיקו, והקים את היישוב הספרדי הראשון בפיליפינים בשנת 1565 שהפך מאוחר יותר לעיר סן מיגל. באותה שנה גילה אנדרס דה אורדאנטה נתיב ימי מזרחה שאפשר הפלגה בחזרה למקסיקו. ב-1570 נכבשה מנילה מידי התושבים המקומיים והספרדים הבטיחו לעצמם נמל במיקום מצוין בעיר בעלת אוכלוסייה גדולה ונגישות לאספקת מזון סדירה משדות האורז של מרכז האי לוזון. מנילה הפכה למרכז האזרחי, הצבאי, הדתי והמסחרי העיקרי באיים עבור הספרדים ועד מהרה נפתח נתיב הסחר שנודע כגליאון של מנילה.

הספרדים התוו שלוש מטרות עיקריות לפיהן נוהלה מדיניותם ביחס למושבתם העיקרית בפיליפינים: להשיג נתח מהסחר בתבלינים, לפתח קשרים עם סין ועם יפן כאמצעי להקמת מיסיונים לשם הפצת הנצרות במדינות אלה, ולהמיר את דתם לנצרות של אוכלוסיות האיים בהם שלטו. מבין מטרות אלה הושגה רק השלישית, בהצלחה חלקית, זאת בשל התנגדותם של התושבים המוסלמים בדרום ושל שבטי הילידים בצפון. פליפה השני הורה על פיוס האוכלוסייה והשגת שליטה על האיים ללא שפיכות דמים, בשל הרצון להימנע מחזרה על אירועי הכיבוש האכזריים של מקסיקו ודרום אמריקה. ההשתלטות על האיים לא לוותה באבדות רבות, בשל העובדה שהתנגדות חמושה מצד המקומיים (מלבד המוסלמים) הייתה מועטת מלכתחילה.

הכנסייה והמדינה היוו חלק בלתי נפרד בניהול המדיניות הספרדית. למדינה הייתה אחריות אדמיניסטרטיבית - מימון הוצאות ובחירת כוח אדם למוסדות כנסייתיים. האחריות על המרת המקומיים לנצרות התחלקה בין מספר מסדרים דתיים: הדומיניקנים, הפרנסיסקנים והאוגוסטינים, שנודעו במשותף כנזירים, ועל הישועיים. בשלב נמוך יותר של האדמיניסטרציה הקולוניאלית בנו הספרדים את ארגון הכפר המסורתי תוך שיתוף מנהיגים ילידים, ושלטו עליהם באופן עקיף.

ב-1606 הצליחו הספרדים לבסס תחנות סחר באיי מאלוקו שנותרו עד 1663. ב-1611 פותחו היחסים עם יפן כאשר סבסטיאן ויסקאינו (Sebastián Vizcaíno) נשלח לשם כשגריר, עד שסגרה יפן את תחנת הסחר הספרדית ב-1630. באזור החוף הצפון מזרחי של פורמוזה בנו הספרדים את מבצר סנטו דומינגו ליד ג'ילונג ב-1626 ומסיון בטאמסוי ב-1628 והחזיקו בהם עד 1642. במהלך המאה ה-16 ביקרו הספרדים במספר איים נוספים באוקיינוס השקט, ביניהם גינאה החדשה ב-1545, איי שלמה ב-1568 ואיי מרקיז ב-1595, אך לא עשו כל ניסיון לסחור עם תושביהם או ליישבם.

הספרדים לא מצאו תבלינים או מתכות לכרייה בפיליפינים, והאקולוגיה באיים לא עברה שינויים משמעותיים בעקבות ייבוא צמחים ספרדיים או חידושים טכנולוגיים, מלבד גידול התירס והכנסה מוגבלת של שיטות השקיה במטרה להגדיל את יבול האורז עבור האוכלוסייה העירונית הגדלה. המושבה הספרדית לא נחשבה כרווחית, ומלחמה ממושכת עם הולנד במהלך המאות ה-16 וה-17 ועימותים אקראיים עם המוסלמים בדרום כמעט רוששו את אוצר המושבה. את הגירעונות התקופתיים כיסו סובסידיות שהגיעו ממקסיקו.

מקור ההכנסה העיקרי של המושבה היו ספינות הגליאון בנתיב מנילה-אקפולקו, אשר הובילו בעיקר מוצרי מותרות שנרכשו מארצות שונות באסיה, כגון משי ותבלינים, למקסיקו, ושבו למנילה עם מטעני כסף שנכרה באמריקה ושימש כאמצעי התשלום לסחורות אלה. הסחורות שהגיעו לנמל אקפולקו בחופה המערבי של מקסיקו הועברו ביבשה לנמל וראקרוס בחופה המזרחי ומשם על גבי ספינות צי האוצר הספרדי דרך הים הקריבי והאוקיינוס האטלנטי אל ספרד ומשם למדינות אחרות באירופה. מתיישבים ספרדים-מקסיקנים שהפליגו בנתיב מערבה הביאו עימם מנהגים, דת, מזון, שפות ומסורות תרבותיות אל הפיליפינים, גואם ואיי מריאנה. המשמעות של חוסר ניצולם של משאבים מקומיים והשקעת הון רב מצד השלטון, הכנסייה וסוחרים פרטיים בסחר בספינות הגליאון הייתה אסון פיננסי במקרים בהם ספינות טבעו בדרכן או נלכדו על ידי פירטים.

ב-1762 נכבשה מנילה על ידי הבריטים במסגרת מלחמת שבע השנים. אף על פי כן, נכשלו הבריטים בהשגת שליטה על האזור סביב מנילה, זאת בשל מאמציו של המושל הספרדי סימון דה אנדה אי סאלסאר (Simón de Anda y Salazar) שהבטיח את נאמנותם של האיים האחרים. הבריטים הבטיחו תמיכה במרד שאורגן על ידי דייגו סילאנג, אך כוחות נוספים לא הגיעו. מנילה הוחזרה לחזקת ספרד לאחר חתימת הסכם השלום, יחד עם הוואנה ובתמורה לפלורידה ומנורקה, באפריל 1764.

שלטון קולוניאלי

הנפת דגל ארצות הברית על מצודת סנטיאגו לאחר כיבוש מנילה, 13 באוגוסט 1898

מלחמת שבע השנים הביאה את קרלוס השלישי, מלך ספרד להחלטה לבצע את הרפורמות הבורבוניות ברחבי האימפריה. כתוצאה מכך הוקם במנילה ב-1764 מנגנון פקידות בראשות אינטנדנט שמטרתו ניהול המושבה מבחינה פיננסית תוך דיווח ישירות למלך ופיתוח כלכלי (הכוונה להרחיב את המנגנון לאיים אחרים באזור לא התממשה). על מנת לעודד את ההשכלה והיזמות באיים, הקים המושל חוסה באסקו אי וארגס את הסניף המקומי של החברה הכלכלית של ידידי הארץ.

במשך 256 שנים נוהלו איי הודו המזרחית הספרדיים בידי הקפיטן חנרל של הפיליפינים והריאל אאודיינסיה (Real Audiencia) של מנילה, כאשר נושאים כלכליים היו תחת אחריותו של המשנה למלך ממקסיקו. משום שהנתיב מזרחה היה בשימוש תדיר יותר למטרות צבאיות, זאת בנוסף למטרות מסחריות שכללו גם את הגליאון של מנילה, הועברה רוב התכתובת הממשלתית דרך מקסיקו, במקום ישירות לספרד - מלבד לתקופה קצרה בסוף המאה ה-19.

ב-1821 התמוטטה מלכות המשנה של ספרד החדשה בעקבות הכרזת העצמאות של מקסיקו ויצירת האימפריה המקסיקנית הראשונה. השליטה הישירה על האזור הועברה למדריד, עד לסיפוח על ידי ארצות הברית בעקבות מלחמת 1898.

האאודיינסיה והקפיטניה של מנילה

ב-1574 נוסדה הקפיטניה של הפיליפינים בראשות קפיטן-חנרל כשלוחה מקומית של המשנה למלך בספרד החדשה. הריאל אאודיינסיה של מנילה נוסדה ב-5 במאי 1583 כבית הדין הגבוה ביותר של האימפריה באיי הודו המזרחית הספרדיים, כאשר בראשו עמד המושל (הקפיטן-חנרל), מתוקף תפקידו, כשופט העליון. שני המוסדות הוקמו מתוקף צו מלכותי שפרסם פליפה השני, מלך ספרד.

טריטוריות

שטחי טריטוריות איי הודו המזרחית הספרדיים חולקו והוגדרו להלן:

• לאס איסלאס פיליפינאס (Las Islas Filipinas), כיום רפובליקת הפיליפינים, כללה את: מנילה, לוזון, ויסאיאס, פלאוואן, בלאמבאנגאן (Balambangan Island), צפון מינדנאו, זאמבואנגה, בסילן, ג'ולו ואיי פאלמאס. בשטח זה נכללו גם תחנות סחר מבודדות בצפון האי פורמוזה ליד ג'ילונג, בג'ילולו, בטרנאטה, בטידורה שבאיי מאלוקו ובמנאדו שבצפון סולאווסי.
• איסלאס קרולינאס: כיום המדינות הפדרליות של מיקרונזיה.
• איסלאס מריאנאס: כיום איי מריאנה הצפוניים והטריטוריה האמריקנית של גואם.
• איסלאס פלאו: כיום הרפובליקה של פלאו.

הספרדים השתמשו במספר שמות שאינם בשימוש כיום, כגון גראן מולוקה עבור האי מינדנאו, ונואווה קסטיליה עבור האי לוזון.

מכיוון שההתעניינות הספרדית באזור הייתה ממוקדת בראש ובראשונה בשימושו כבסיס לסחר עם מזרח אסיה, התרחבה השליטה הישירה על מרבית השטח באיטיות. איי באטאנס (Batanes), בצפון הארכיפלג נכבשו רק במאה ה-18 על ידי המושל חוסה באסקו אי וארגאס, רמות האי לוזון נותרו מחוץ לשליטת הספרדים עד המאה ה-19 והקצה הדרומי ביותר של פלאוואן רק לקראת סוף העשור של 1890. אזורים נוספים, כגון רובו של האי מינדנאו, בסילן ושטחים נרחבים נוספים בארכיפלג, היו רשמית תחת שליטה ספרדית ותושביהם הכירו בספרד כשליטתם, אך ניהלו את ענייניהם הפנימיים בעצמם. בדומה לכך, לא נשלטו פלאו ומרבית איי קרולינה באמצעות מיסיונים עד לתחילת המאה ה-19.

השפעות תרבותיות ואתניות על תושבי האיים

השפעות היספניות

השפעתה של ספרד על מושבותיה לשעבר באזור משמעותית גם בימינו. מרביתן של אוכלוסיות הפיליפינים, איי מריאנה וגואם משתייכות לכנסייה הקתולית, אשר הוחדרה לאזור על ידי מיסיונרים במאות ה-16 וה-17. חלק גדול מאוכלוסיית מדינות אלה משתמשת בשמות פרטיים ושמות משפחה ספרדיים. בנוסף, הביאה הכנסתם של כלי עבודה, מוצרים, צמחים וטכנולוגיה על ידי ספרדים וספרדים ילידי מקסיקו בשלוש מאות של שליטה קולוניאלית לשימוש בשמות ספרדיים רבים והטמעתם בשפות המקומיות של מדינות אלה. השפעה ספרדית רבה חלה גם על אומנות, כגון מוזיקה, ארכיטקטורה ואופנה. במטבח המסורתי הלאומי של מדינות אלה יש גם כן אלמנטים ספרדיים ומקסיקניים. במונחים אתניים, מיעוט קטן של תושבים בטריטוריות אלה (כשליש מאוכלוסיית לוזון, וערי נמל ובסיסים צבאיים לשעבר כגון סבו סיטי, ויגאן וזמבואנגה סיטי) נחשבים כצאצאי מתיישבים ספרדים ולטינים-אמריקנים. צאצאים אלה של מקומיים וספרדים מכונים מסטיסים.

השפעות פיליפיניות

חלק משמעותי מהאוכלוסייה באיי מריאנה הצפוניים (כ-45-50%), גואם (30-45%) ופלאו (15-25%) הם ממוצא פיליפיני, ולחלק מהתושבים המקומיים באותם איים יש שמות פרטיים ושמות משפחה פיליפיניים. גם האוכלוסייה הילידית של ימינו באיי מריאנה הצפוניים, בני הצ'אמורו (Chamorro), נחשבת כבעלת מוצא פיליפיני בחלקה, בין השאר בשל הקשרים ההיסטוריים בין גואם לפיליפינים בתקופת השלטון הספרדי וגלי הגירה אשר הגיעו לאיים בתקופות שונות.

לקריאה נוספת

• Spate, O.H.K. The Spanish Lake: The Pacific since Magellan, Volume I. National Library of Australia Cataloguing-in-Publication entry

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא התקופה הקולוניאלית הספרדית בפיליפינים בוויקישיתוף

• Guam History and Culture. Guam-online.com
• The Impact of Spanish Rule in the Philippines. Tagalog - INTERACTIVE LANGUAGE AND FILIPINO CULTURE RESOURCES

Part of the SEAsite Project at Northern Illinois University, DeKalb, Illinois, USA and the Center for Southeast Asian Studies.

• Ronald E. Dolan, ed. Philippines: A Country Study. Washington: GPO for the Library of Congress, 1991