נגרוס
 | |
| הר קנלאון בנגרוס | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | מערב האוקיינוס השקט |
| קואורדינטות | 10°N 123°E / 10°N 123°E |
| ארכיפלג | ויסאיאס |
| שטח | 13,310 קמ"ר |
| גובה מרבי | 2,465 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
הפיליפינים  |
| אוכלוסייה | 4,414,131 (2015) |
| על שם |
נגריטו |
 | |
  | |
נֶגְרוֹס (בטאגאלוג: Negros) הוא האי הרביעי בגודלו של הפיליפינים, הנמצא בויסאיאס, עם שטח קרקע 13,310 קילומטרים רבועים.[1] תושבי האי נקראים נֶגְרֶנִים. משמעות שמו של האי הפיליפיני בספרדית הוא שחורים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה פוליטית והן מבחינה לשונית, נגרוס מחולק לשני מחוזות: נגרוס מערב (Negros Occidental) ונגרוס מזרח (Negros Oriental), המרכיבים את "אזור האיים נגרוס". חלוקה זו של האי, אשר תואמת ברובה את קו רכס ההרים במרכז האי, תוחמת שתי קבוצות אתנו-לשוניות. החלק המערבי (Occidental) בו נמצאים דוברי היליגאינון\אילונגו, והחלק המזרחי (Oriental) היא ביתם של דוברי הסבואנו. למרות החלוקה המרכזית, במקומות מסוימים בנגרוס מערב, ישנו רוב של דוברי סבואנו, בעוד במקומות מסוימים בנגרוס מזרח מדברים גם אילונגו. יחד, תושבי האי נקראים כולם בשם "נגרנים".
האי מחולק לחלוקה פנימית של 19 ערים, ו-38 רשויות מקומיות. הערים הראשיות על האי הם בקולוד בנגרוס מערב ודומגטה בנגרוס מזרח.
נגרוס בולט בהיותו המפיק המרכזי של סוכר במדינה. מטעי קנה סוכר נראים בשפע בשטחים החקלאיים של האי. האי מייצר גם כותנה, ועץ.
הר הגעש קנלאון השוכן בחלקו הצפוני של האי הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בפיליפינים אשר משקיף על בקולוד ועוד מספר התיישבויות. זוהי הפסגה הגבוהה ביותר על האי (2,465 מטרים), ואף של כל אזור ויסאיאס. ישנם אגמים רבים המנקדים את האי, בין הבולטים הם צמד האגמים באלינססאיאו (Balinsasayao Twin Lakes) בנגרוס מזרח.
הפעילות הגעשית בנגרוס נקצרת להפקת חשמל באמצעות שתי תחנות כוח גאותרמיות. אחת ממוקמת בפלינפינון בנגרוס מזרח, והשנייה במאילום שבנגרוס מערב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נגרוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "2010 Philippine Yearbook" (PDF) (23rd ed.