לדלג לתוכן

מושל מסצ'וסטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מושל קהיליית מסצ'וסטס
Governor of the Commonwealth of Massachusetts
איוש נוכחי מורה הילי
תאריך כניסה לתפקיד 8 בינואר 2023
דרכי מינוי בחירות ישירות
תחום שיפוט מסצ'וסטסמסצ'וסטס מסצ'וסטס
מעון אין
מושב המשרה בוסטון
משך כהונה קצוב 4 שנים, ללא הגבלת כהונה
ייסוד המשרה 25 באוקטובר 1780
איוש ראשון ג'ון הנקוק
www.mass.gov/gov

מושל קהיליית מסצ'וסטסאנגלית: Governor of the Commonwealth of Massachusetts) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של קהיליית מסצ'וסטס שבארצות הברית. המושל אחראי על אכיפת חוקי המדינה והוא המפקד העליון של הכוחות הצבאיים שלה.

למסצ'וסטס מערכת ממשל רפובליקנית, הדומה למשטר נשיאותי, בו המושל פועל כראש הממשלה בעוד תפקידו נבדל מזה של הרשות המחוקקת. למושל מחויבויות פוליטיות מרחיקות לכת שבין ההיבט הפוליטי לזה הטקסי. בעוד שהוא הנציג הנבחר הבכיר של מסצ'וסטס כמדינה בארצות הברית, הוא גם האחראי על הקבינט, על חתימה על הצעות חוק והפיכתן לחוקים, והוא בעל סמכות וטו. המושל הוא גם חבר במועצת המושל של מסצ'וסטס, מועצה הנבחרת בבחירות כלליות המונה שמונה חברים, ומעניקה ייעוץ והסכמה בכמה סוגיות משפטיות ומינויים.

החל מימיה של חברת מפרץ מסצ'וסטס (אנ') ב-1629, תפקידו של המושל השתנה לאורך השנים במונחים של סמכות ובחירה ומינוי. הצורה המודרנית של המשרה נוצרה בחוקה שכוננה ב-1780, שנתנה לתפקיד את השם "שופט השלום הביצועי הראשי" (supreme executive magistrate).[1]

מושל מסצ'וסטס נבחר אחת לארבע שנים במסגרת הבחירות המדינתיות, שמתקיימות בשנים הזוגיות שבהן לא מתקיימות הבחירות הכלליות בארצות הברית (בחירות אמצע הכהונה). הבחירות מתקיימות ביום שלישי הראשון שלאחר 1 בנובמבר. המושל הנבחר מושבע ביום שלישי הראשון שלאחר 1 בינואר שלאחר מועד הבחירות. לא קיימת הגבלת כהונה על מספר תקופות הכהונה של המושל.[2]

מושלת מסצ'וסטס הנוכחית היא הדמוקרטית מורה הילי, שהושבעה לתפקידה ב-5 בינואר 2023.

הדרישות לתפקיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמד למשרת מושל מסצ'וסטס חייב לעמוד בדרישות הבאות:[3]

  • עליו להיות בן 18 לכל הפחות.
  • עליו להיות מצביע רשום במסצ'וסטס.
  • עליו להיות תושב מסצ'וסטס במשך שבע השנים טרם היבחרו.
  • עליו להגיש 10,000 חתימות של מצביעים רשומים.

תפקיד המושל היה קיים במסצ'וסטס כבר בצ'רטר המלכותי של 1628. תפקידו המקורי של המושל היה למעשה נשיא מועצת המנהלים של חברת המניות, שנקראה "חברת מפרץ מסצ'וסטס". המושל נבחר על ידי בעלי המניות של החברה. אנשים אלו היו ברובם מתיישבים, שענו על דרישות דתיות מסוימות. המושל תפקד כמשנה למלך, ופיקח על הממשל והתפקוד של המושבה. מלכתחילה היו המושלים אמורים להתגורר בלונדון, כפי שהיה במקרה של חברות קולוניאליות אחרות, אם כי נוהל זה הופסק כאשר מונה ג'ון ווינטרופ (אנ') כמושל המושבה. המושל שימש כמנהל המושבה, בתחילה נבחר אחת לשנה, ולצידו עמדה מועצת עוזרים. מועצה זו הייתה קבוצה של שופטי שלום שהחזיקו בתפקידים שיפוטיים, פעלו כבית המשפט העליון, וסיפקו ייעוץ והסכמה למושל. המושלים הראשונים של מושבת מפרץ מסצ'וסטס היו מתיישבים פוריטנים אדוקים, שביקשו ליצור ישות מדינית על פי חוקי הדת.[4]

עם הקמתו של הדומיניון של ניו אינגלנד, היו מושבות ניו אינגלנד משולבות עם פרובינציית ניו יורק, פרובינציית ג'רזי המערבית ופרובינציית ג'רזי המזרחית. בתקופה זו (1689-1686), למסצ'וסטס לא היה מושל משלה. תחת זאת כיהן מושל ממונה על ידי מלך אנגליה, שכיהן על פי רצון המונרך. אף על פי שהתקיימה מועצה שהייתה מעין רשות מחוקקת, הנוהלים לכינוסה היו כה מסורבלים עד כי הדומיניון נשלט על ידי הכתר באמצעות המושל המלכותי. הסיבה ליצירתו של תפקיד כזה הייתה קיומה של עוינות עצומה בין ממלכת אנגליה לבין מתיישבי מפרץ מסצ'וסטס. במאמץ להביא את המתיישבים תחת שליטה הדוקה יותר, פיזר הכתר את האספה הישנה ויצר מערכת של מלכות משנה, שהתבססה על הדוגמה של מלכות המשנה של ספרד החדשה. מודל זה של ממשלה לא היה אהוד כלל וכלל על המתיישבים בכל רחבי אמריקה הצפונית בכלל ובניו אינגלנד בפרט, שם למתיישבים הייתה חשובה השליטה הדמוקרטית והמקומית. ב-1689, לאחר המהפכה המהוללת והמרד בבוסטון (אנ'), פורק הדומיניון.[5]

ב-1691, עם הענקתו של הצ'רטר של מסצ'וסטס, הושב על כנו תפקיד המושל האזרחי במושבה. פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס כללה כעת את שטחיהן של מושבת מפרץ מסצ'וסטס, מושבת פלימות' וחלקים של שטחה הנוכחי של מיין. עם זאת, המושל עדיין לא נבחר על ידי ציבור המצביעים, והתפקיד המשיך להיות מינוי מלכותי. כדי להפיג את המתחים בין הרשויות המלכותיות לבין המתיישבים, הוקמה מחדש האספה הכללית (General Court), וניתנו לה סמכויות משמעותיות. מצב זה יצר מרירות בין המושלים לבין האספה הכללית. המושל יכול היה להטיל וטו על כל החלטה של האספה והייתה לו שליטה על המיליציה, אך לאספה הכללית הייתה השליטה על האוצר ועל העניינים הכספיים של המושבה. משמעות הדבר הייתה שהסכמתו או אי הסכמתו של המושל עם החלטות האספה והחוקים שהתקבלו בה גרמו לאיום מצד המועצה שלא לשלם למושל או לשאר בעלי התפקידים המלכותיים.

החל מ-1765, כניסתה של הפרובינציה למשבר פוליטי מקיף רק העצים את המתחים בין המושל לבין תושבי מפרץ מסצ'וסטס. בעקבות העברת חוק הבולים של 1765, נפרץ ונבזז ביתו של המושל תומאס האצ'ינסון. השלבים הראשונים של המהפכה האמריקאית עמדו בסימן של מהומה פוליטית במפרץ מסצ'וסטס. עם העברת חוקי הכפייה, פיזר המושל המלכותי תומאס גייג' את האספה הכללית והחל למשול בפרובינציה על ידי צווים. ב-1774 הוקם הקונגרס הפרובינציאלי של מסצ'וסטס כממשלה מהפכנית חלופית לממשלה המלכותית בבוסטון. במאי 1776 הכריזה מושבת מפרץ מסצ'וסטס על עצמאותה, ואז נותר תפקיד המושל בלתי מאויש למשך ארבע שנים. תפקיד ניהול הפרובינציה באותה תקופה בוצע על ידי מועצת המושל, ועדת הביטחון, ונשיא הקונגרס בכל מושב ומושב.

עם אישור חוקת מסצ'וסטס ב-1780, הושב על כנו תפקיד המושל האזרחי הנבחר. ב-25 באוקטובר נבחר ג'ון הנקוק כמושל הראשון של הקהילייה העצמאית.

בסיס חוקתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק השני, הפרק השני, פסקה 1, סעיף 1 של חוקת מסצ'וסטס, נכתב:

יהיה שופט שלום ביצועי עליון, שייקרא, מושל קהיליית מסצ'וסטס; תואר הכבוד שלו יהיה - הוד מעלתו.[6]

מושל מסצ'וסטס עומד בראש הרשות המבצעת של מסצ'וסטס, ולסיוע לו עומדים מספר פקידי ממשל כפופים. הוא, כמו רוב פקידי הממשל המדינתיים, הסנאטורים, וחברי בית הנבחרים, נבחרו מלכתחילה אחת לשנה. ב-1918 הוארכה תקופת הכהונה שלו לשנתיים, והחל מ-1966 משך תקופת הכהונה הוא ארבע שנים. לרשות המושל לא עומד מעון רשמי, אך הוא מקבל קצבת דיור שנתית של 65,000 דולר, והוא מתגורר בביתו הפרטי. תואר הכבוד "הוד מעלתו" (His Excellency), מקורו במושלים המלכותיים הממונים של פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס. המושל הראשון שעשה שימוש בתואר כבוד זה היה ריצ'רד קוט, רוזן בלומונט הראשון (אנ') ב-1699. בשל העובדה שהוא היה רוזן, היה מקובל לכנות אותו בתואר הכבוד "הוד מעלתך". השימוש בתואר כבוד זה המשיך עד 1742, כאשר המלך ג'ורג' השני אסר לעשות בו שימוש. עם זאת, מנסחי חוקת מסצ'וסטס החיו אותו מחדש, שכן הם מצאו אותו מתאים לכבוד שיינתן למושל.

סדר הירושה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוקת מסצ'וסטס נכתב:

בכל מקרה בו מושבו של המושל מתפנה, מסיבת מותו, היעדרותו מהקהילייה, או כל סיבה אחרת, ימלא סגן המושל בינתיים לתקופת התפנות משרת המושל, את כל החובות המוטלות על המושל, ויישא בכל הסמכויות והתפקידים, שעל פי החוקה מסורים למושל, כאשר הוא נוכח באופן אישי.[7]

החוקה לא נוקטת במונח "מושל בפועל" (acting governor), אך הנוהג במסצ'וסטס הוא שסגן המושל ממשיך להחזיק בתפקידו ובתוארו כסגן המושל והופך למושל בפועל, לא למושל. במסמכים רשמיים מכונה סגן המושל כאשר הוא משמש כמושל בפועל כ"סגן המושל, המושל בפועל" ("the lieutenant-governor, acting governor").[8]

על אף טרמינולוגיה זו, בתי המשפט של מסצ'וסטס פסקו שהסמכות המלאה של תפקיד המושל מועברות לסגן המושל עם התפנות משרת המושל, ושאין שום נסיבות במקרה של מוות, התפטרות או הדחה שבהן ישוחרר המושל בפועל מהאחריות המלאה כמושל.

המקרה הראשון של מימוש סעיף סדר הירושה אירע ב-1785, חמש שנים לאחר כינון החוקה, כאשר המושל ג'ון הנקוק התפטר מתפקידו, והותיר את סגן המושל תומאס קאשינג כמושל בפועל. המקרה האחרון בו הופעל סעיף זה היה כאשר ג'יין סוויפט הייתה למושלת בפועל עם התפטרותו ב-2001 של פול סלוצ'י.

כאשר כוננה חוקת מסצ'וסטס, מילאה מועצת המושל את תפקידי המושל במקרה שהן משרת המושל והן משרת סגן המושל התפנו. מצב זה אירע ב-1799, כאשר המושל אינקריז סאמנר נפטר בעת כהונתו ב-7 ביוני 1799, והותיר את סגן המושל מוזס גיל כמושל בפועל. לגיל לא מונה סגן, והוא עצמו נפטר ב-20 במאי 1800, במהלך התקופה שבין הבחירות שנערכו באותה שנה ובין מועד השבעתו של המושל הנבחר קיילב סטרונג. במשך עשרה ימים אלו שימשה מועצת המושל כמנהלת הרשות המבצעת, ויושב ראש המועצה, תומאס דוז, לא נקרא בשום נקודת זמן מושל או מושל בפועל.

בתיקון ה-55 לחוקת מסצ'וסטס, שהתקבל ב-1918, סדר הירושה המלא למושל מסצ'וסטס הוא:[9]

המושל עומד בראש קבינט של 10 אנשים, שכל אחד מהם מפקח על חלק מפעילות הממשלה בניהול ישיר (בניגוד לסוכנויות ממשל עצמאיות).

חזית בית המדינה של מסצ'וסטס, בוסטון.

הדלתות הראשיות של בית המדינה של מסצ'וסטס (אנ') נפתחות רק כאשר המושל מסיים את כהונתו, כאשר ראש מדינה או נשיא ארצות הברית מגיע לביקור, או כאשר דגלי רגימנטים ממסצ'וסטס מוחזרים בסיומן של מלחמות. מקורה של מסורת זו היא כאשר ב-1884 המושל היוצא בנג'מין באטלר בעט בדלת הקדמית של הבניין ויצא בכוחות עצמו.

כל מושל בוחר בעת כניסתו לתפקידו בתמונה של אחד ממושלי העבר שתיתלה בלשכתו.

מיד לפני השבעתו, מקבל כל מושל נבחר מהמושל היוצא ארבעה פריטים סמליים: מפתח פיוטר טקסי לדלת לשכת המושל, התנ"ך של באטלר, פטיש יושב הראש, ושני כרכים של חוקי מסצו'סטס עם מכתב אישי מהמושל היוצא ליורשו בכריכה האחורית. המושל הנבחר מלווה אז על ידי ראש המשמר (sergeant-at-arms) אל אולם מליאת בית המחוקקים, ומושבע על ידי נשיא הסנאט בישיבה משותפת של בית הנבחרים והסנאט.

הצעידה בדד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום כהונתו, צועד המושל היוצא את מה שקרוי "הצעידה בדד", במורד גרם המדרגות הגדול, דרך אולם הדגלים, אל האולם הדורי, והחוצה דרך הדלתות הראשיות ובמורד המדרגות של בית המדינה של מסצ'וסטס. המושל חוצה אז את הכביש אל הבוסטון קומון, לסמל את הצטרפותו מחדש אל הקהילייה כאזרח פרטי. את המסורת החל בנג'מין באטלר ב-1884.[10] בכמה מצעידות אלו התלוו למושלים היוצאים רעיותיהם, ידידיהם ואנשי צוותם.[11] במהלך הצעידה נורה מטח כבוד של 19 פגזים, ולעיתים קרובות עומדים משני צידי גרם המדרגות ידידיו ותומכיו של המושל היוצא.[12]

ב-1991 צעדה סגנית המושל היוצאת, אוולין מרפי, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד מדינתי, במורד המדרגות לפני המושל היוצא מייקל דוקאקיס. בינואר 2007, בחריגה מן המסורת, התקיים טקס ההשבעה של המושל דיבאל פטריק יום לאחר שהמושל היוצא מיט רומני קיים את צעידתו האחרונה במורד המדרגות.[12]

מעון המושל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף כמה הצעות להקמת מעון רשמי למושל מסצ'וסטס, כולל אחוזת אנדיקוט (אנ'), שנרכשה פעם אחת למטרה זו, בקהיליית מסצ'וסטס לא קיים מעון רשמי למושל.

ב-1955 דחה המושל פוסטר פורקולו הצעה להפוך למעון רשמי את בית שירלי-יוסטיס, שבשכונת רוקסברי שבבוסטון, שנבנה על ידי המושל המלכותי ויליאם שירלי.[13]

המושל ג'ון וולפי קיבל כתרומה את אחוזת אנדיקוט מהיורשים של הנרי ברדפורד אנדיקוט. בכוונתו היה לחדש את האחוזה שנבנתה במאה ה-19 ולהפוך אותה למעון למושל.[14] לאחר שוולפי התפטר כדי להתמנות כמזכיר התחבורה בממשלו של ריצ'רד ניקסון, נזנחה התוכנית על ידי יורשו מתוך שיקולי תקציב ובשל העובדה שהמקום היה רחוק מדי ממרכז העצבים של מסצ'וסטס, בית המדינה בבוסטון.

טרם הריסתם של בית הפרובינציה (Province House) ושל אחוזת הנקוק (Hancock Manor) ב-1922 וב-1863, בהתאמה, הוצע להפוך את כל אחד מהם כמעון המושל הרשמי.

בשל העובדה שלמושל אין מעון רשמי, הביטוי "המשרד הפינתי", ולא "מעון המושל", הוא זה שבשימוש בתקשורת כמטונימיה ללשכת המושל. הכוונה היא ללשכתו של המושל שבקומה השלישית של בית המדינה.[15]

רשימת מושלי מסצ'וסטס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז כינון חוקת מסצ'וסטס ב-1780 ועד היום כיהנו 67 מושלים, מתוכם אישה אחת. מתוכם שישה כיהנו בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות, ואחד מאלו כיהן בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות כמושל נבחר, וכמושל בפועל בתקופת כהונה נוספת קודם לכן. שבעה סגני מושלים, מתוכם אישה אחת, כיהנו כמושלים בפועל ולא נבחרו לאחר מכן בזכות עצמם, זאת בנוסף למושל אחד שכיהן כמושל בפועל ולאחר מכן נבחר בזכות עצמו. עד לרפורמות החוקתיות של 1918 אירע רק מקרה אחד שבו הן משרת המושל והן משרת סגן המושל היו פנויות, ומסצ'וסטס נוהלה על ידי מועצת המושל. ברפורמות אלו נקבע סדר הירושה שנועד למנוע מצב כזה, אך עד היום לא התקיימו התנאים לכהונת הבאים בסדר הירושה לאחר סגן המושל אף לא פעם אחת.

סגני המושלים שכיהנו כמחליפים של מושלים שכהונתם הסתיימה טרם זמנה כיהנו למעשה כאמור כמושלים בפועל, ולפיכך הם לא נחשבים בספירה הרשמית של המושלים. המושל שכהונתו הייתה הארוכה ביותר היה מייקל דוקאקיס, שכיהן בסך הכול בשתי תקופות הכהונה שלו 12 שנים. תקופת הכהונה הרצופה הארוכה ביותר הייתה זו של לוי לינקולן האב, שכיהן ברציפות תשע שנים. תקופת הכהונה הקצרה ביותר של מושל נבחר הייתה שנה אחד, כפי שהיה לכמה מושלים במהלך המאה ה-19 עד להארכת תקופת הכהונה לשנתיים. אינקריז סאמנר נבחר פעם שלישית ברציפות בבחירות של 1799 (אז משך הכהונה היה שנה). כאשר התבשר על בחירתו השלישית, הוא כבר היה על ערש דווי, לא הספיק להישבע אמונים בפעם השלישית, ונפטר כחודשיים לאחר בחירתו. זאת הייתה תקופת הכהונה הנפרדת הקצרה ביותר של מושל נבחר. סאמנר היה אחד מארבעה מושלים שנפטרו בעת כהונתם. שבעה מושלים התפטרו, רובם לצורך קבלת תפקיד אחר.

מס' תמונה שם
(שנות חיים)
תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה בחירות סגן המושל[א]
1
ג'ון הנקוק
(1737 - 1793)
25 באוקטובר 1780 17 בפברואר 1785
(התפטר)[ב]
עצמאי 1780
1781
1782
1783
1784
תומאס קאשינג
מושל בפועל
תומאס קאשינג
(1725 - 1788)
17 בפברואר 1785 25 במאי 1785 עצמאי תומאס קאשינג
2
ג'יימס באודוין
(1726 - 1790)
25 במאי 1785 30 במאי 1787 עצמאי 1785
1786
תומאס קאשינג
3
ג'ון הנקוק
(1737 - 1793)
30 במאי 1787 8 באוקטובר 1793
(נפטר בעת כהונתו)
עצמאי 1787
1788
1789
1790
1791
1792
1793
תומאס קאשינג
בנג'מין לינקולן (פדרליסט)
סמואל אדמס (דמוקרט-רפובליקני)
4
סמואל אדמס
(1722 - 1803)
8 באוקטובר 1793[ג] 2 ביוני 1797 עצמאי 1794
1795
1796
מוזס גיל
5
אינקריז סאמנר
(1746 - 1799)
2 ביוני 1797 7 ביוני 1799
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הפדרליסטית 1797
1798
1799
מוזס גיל (עצמאי)
מושל בפועל
מוזס גיל
(1733 - 1800)
7 ביוני 1799 20 במאי 1800
(נפטר בעת כהונתו)
עצמאי מוזס גיל
[ד]
מועצת המושל 20 במאי 1800 30 במאי 1800
6
קיילב סטרונג
(1745 - 1819)
30 במאי 1800 29 במאי 1807 המפלגה הפדרליסטית 1800
1801
1802
1803
1804
1805
1806
סמואל פיליפס הבן
אדוארד רובינס (דמוקרט-רפובליקני)
7
ג'יימס סאליבן
(1744 - 1808)
29 במאי 1807 10 בדצמבר 1808
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1807
1808
לוי לינקולן האב
מושל בפועל
לוי לינקולן האב
(1749 - 1820)
10 בדצמבר 1808 1 במאי 1809 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית לוי לינקולן האב
8
כריסטופר גור
(1758 - 1827)
1 במאי 1809 10 ביוני 1810 המפלגה הפדרליסטית 1809 דייוויד קוב
9
אלברידג' גרי
(1744- 1814)
10 ביוני 1810 5 ביוני 1812 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1810
1811
ויליאם גריי
10
קיילב סטרונג
(1745 - 1819)
5 ביוני 1812 30 במאי 1816 המפלגה הפדרליסטית 1812
1813
1814
1815
ויליאם פיליפס הבן
11
ג'ון ברוקס
(1752 - 1825)
30 במאי 1816 31 במאי 1823 המפלגה הפדרליסטית 1816
1817
1818
1819
1820
1821
1822
ויליאם פיליפס הבן
12
ויליאם יוסטיס
(1753 - 1825)
31 במאי 1823 6 בפברואר 1825
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1823
1824
לוי לינקולן הבן
מרכוס מורטון
מושל בפועל
מרכוס מורטון
(1784 - 1864)
6 בפברואר 1825 26 במאי 1825 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית מרכוס מורטון
13
לוי לינקולן הבן
(1782 - 1868)
26 במאי 1825 9 בינואר 1834 המפלגה הלאומית-הרפובליקנית 1825
1826
1827
1828
1829
1830
אפר' 1831
נוב' 1831[ה]
1832
תומאס ויטנרופ
14
ג'ון דייוויס
(1787 - 1854)
9 בינואר 1834 1 במרץ 1835
(התפטר)[ו]
המפלגה הוויגית 1833
1834
סמואל טורל ארמסטרונג
מושל בפועל
סמואל טורל ארמסטרונג
(1784 - 1850)
1 במרץ 1835 13 בינואר 1836 המפלגה הוויגית סמואל טורל ארמסטרונג
15
אדוארד אברט
(1794 - 1865)
13 בינואר 1836 18 בינואר 1840 המפלגה הוויגית 1835
1836
1837
1838
1839
ג'ורג' האל
16
מרכוס מורטון
(1784 - 1864)
18 בינואר 1840 7 בינואר 1841 המפלגה הדמוקרטית 1839 ג'ורג' האל (ויגי)
17
ג'ון דייוויס
(1787 - 1854)
7 בינואר 1841 17 בינואר 1843 המפלגה הוויגית 1840
1841
ג'ורג' האל
18
מרכוס מורטון
(1784 - 1864)
17 בינואר 1843 9 בינואר 1844 המפלגה הדמוקרטית 1842 הנרי צ'יילדס
19
ג'ורג' בריגס
(1796 - 1861)
9 בינואר 1844 11 בינואר 1851 המפלגה הוויגית 1843
1844
1845
1846
1847
1848
1849
ג'ון ריד הבן
20
ג'ורג' סיואל באוטוול
(1818 - 1905)
11 בינואר 1851 14 בינואר 1853 המפלגה הדמוקרטית 1850
1851
הנרי קושמן
21
ג'ון קליפורד
(1809 - 1876)
14 בינואר 1853 12 בינואר 1854 המפלגה הוויגית 1852 אלישע הנטינגטון
22
אמורי וושברן
(1800 - 1877)
12 בינואר 1854 4 בינואר 1855 המפלגה הוויגית 1853 ויליאם פלנקט
23
הנרי גרדנר
(1819 - 1892)
4 בינואר 1855 7 בינואר 1858 המפלגה האמריקאית 1854
1855
1856
סיימון בראון
הנרי בנצ'לי (רפובליקני)
24
נתניאל בנקס
(1816 - 1894)
7 בינואר 1858 3 בינואר 1861 המפלגה הרפובליקנית 1857
1858
1859
אליפלט טרסק
25
ג'ון אלביון אנדרו
(1818 - 1867)
3 בינואר 1861 4 בינואר 1866 המפלגה הרפובליקנית 1860
1861
1862
1863
1864
ג'ון גודריץ'
ג'ון נסמית'
ג'ואל היידן
26
אלכסנדר בולוק
(1816 - 1882)
4 בינואר 1866 7 בינואר 1869 המפלגה הרפובליקנית 1865
1866
1867
ויליאם קלאפין
27
ויליאם קלאפין
(1818 - 1905)
7 בינואר 1869 4 בינואר 1872 המפלגה הרפובליקנית 1868
1869
1870
ג'וזף טאקר
28
ויליאם וושברן
(1820- 1887)
4 בינואר 1872 29 באפריל 1874
(התפטר)[ו]
המפלגה הרפובליקנית 1871
1872
1873
תומאס טלבוט
מושל בפועל
תומאס טלבוט
(1818 - 1885)
29 באפריל 1874 7 בינואר 1875 המפלגה הרפובליקנית תומאס טלבוט
29
ויליאם גסטון
(1820 - 1894)
7 בינואר 1875 6 בינואר 1876 המפלגה הדמוקרטית 1874 הורשיו נייט (רפובליקני)
30
אלכסנדר רייס
(1818 - 1895)
6 בינואר 1876 2 בינואר 1879 המפלגה הרפובליקנית 1875
1876
1877
הורשיו נייט
31
תומאס טלבוט
(1818 - 1885)
2 בינואר 1879 8 בינואר 1880 המפלגה הרפובליקנית 1878 ג'ון לונג
32
ג'ון לונג
(1838 - 1915)
8 בינואר 1880 4 בינואר 1883 המפלגה הרפובליקנית 1879
1880
1881
ביירון וסטון
33
בנג'מין בטלר
(1818 - 1893)
4 בינואר 1883 3 בינואר 1884 המפלגה הדמוקרטית 1882 אוליבר איימס (רפובליקני)
34
ג'ורג' רובינסון
(1834 - 1896)
3 בינואר 1884 6 בינואר 1887 המפלגה הרפובליקנית 1883
1884
1885
אוליבר איימס
35
אוליבר איימס
(1831 - 1895)
6 בינואר 1887 7 בינואר 1890 המפלגה הרפובליקנית 1886
1887
1888
ג'ון בראקט
36
ג'ון בראקט
(1842 - 1918)
7 בינואר 1890 8 בינואר 1891 המפלגה הרפובליקנית 1889 ויליאם הייל
37
ויליאם ראסל
(1857 - 1896)
8 בינואר 1891 10 בינואר 1894 המפלגה הדמוקרטית 1890
1891
1892
ויליאם הייל (רפובליקני)
רוג'ר וולקוט
38
פרדריק גריהלג
(1842 - 1896)
10 בינואר 1894 5 במרץ 1896
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הרפובליקנית 1893
1894
1895
רוג'ר וולקוט
39
רוג'ר וולקוט
(1847 - 1900)
5 במרץ 1896 4 בינואר 1900 המפלגה הרפובליקנית 1896
1897
1898
רוג'ר וולקוט
וינטרופ קריין
40
וינטרופ קריין
(1853 - 1920)
4 בינואר 1900 8 בינואר 1903 המפלגה הרפובליקנית 1899
1900
1901
ג'ון בייטס
41
ג'ון בייטס
(1859 - 1946)
8 בינואר 1903 5 בינואר 1905 המפלגה הרפובליקנית 1902
1903
קרטיס גילד הבן
42
ויליאם לואיס דאגלס
(1845 - 1924)
5 בינואר 1905 4 בינואר 1906 המפלגה הדמוקרטית 1904 קרטיס גילד הבן (רפובליקני)
43
קרטיס גילד הבן
(1860 - 1915)
4 בינואר 1906 7 בינואר 1909 המפלגה הרפובליקנית 1905
1906
1907
איבן סמנר דרייפר
44
איבן סמנר דרייפר
(1858 - 1914)
7 בינואר 1909 5 בינואר 1911 המפלגה הרפובליקנית 1908
1909
לואיס פרותינגהאם
45
יוג'ין פוס
(1858 - 1939)
5 בינואר 1911 8 בינואר 1914 המפלגה הדמוקרטית 1910
1911
1912
לואיס פרותינגהאם (רפובליקני)
רוברט לוס (רפובליקני)
דייוויד וולש
46
דייוויד וולש
(1872 - 1947)
8 בינואר 1914 6 בינואר 1916 המפלגה הדמוקרטית 1913
1914
אדוארד בארי
גרפטון קאשינג
47
סמואל מק'קול
(1851 - 1923)
6 בינואר 1916 2 בינואר 1919 המפלגה הרפובליקנית 1915
1916
1917
קלווין קולידג'
48
קלווין קולידג'
(1872 - 1933)
2 בינואר 1919 2 בינואר 1921 המפלגה הרפובליקנית 1918
1919
צ'אנינג קוקס
49
צ'אנינג קוקס
(1879 - 1968)
2 בינואר 1921 8 בינואר 1925 המפלגה הרפובליקנית 1920[ז]
1922
אלוון פולר
50
אלוון פולר
(1878 - 1858)
8 בינואר 1925 3 בינואר 1929 המפלגה הרפובליקנית 1924
1926
פרנק אלן
51
פרנק אלן
(1874 - 1950)
3 בינואר 1929 8 בינואר 1931 המפלגה הרפובליקנית 1928 ויליאם יאנגמן
52
ג'וזף אלי
(1881 - 1956)
8 בינואר 1931 3 בינואר 1935 המפלגה הדמוקרטית 1930
1932
ויליאם יאנגמן (רפובליקני)
גספר בייקון (רפובליקני)
53
ג'יימס מייקל קרלי
(1874 - 1958)
3 בינואר 1935 7 בינואר 1937 המפלגה הדמוקרטית 1934 ג'וזף הארלי
54
צ'ארלס הארלי
(1893 - 1946)
7 בינואר 1937 5 בינואר 1939 המפלגה הדמוקרטית 1936 פרנסיס קלי
55
לוורט סלטונסטול
(1892 - 1979)
5 בינואר 1939 4 בינואר 1945 המפלגה הרפובליקנית 1938
1940
1942
הוראס קהיל
56
מוריס ג' טובין
(1901 - 1953)
4 בינואר 1945 2 בינואר 1947 המפלגה הדמוקרטית 1944 רוברט ברדפורד
57
רוברט ברדפורד
(1902 - 1983)
2 בינואר 1947 6 בינואר 1949 המפלגה הרפובליקנית 1946 ארתור קולידג'
58
פול דיוור
(1903 - 1958)
6 בינואר 1949 8 בינואר 1953 המפלגה הדמוקרטית 1948
1950
צ'ארלס סאליבן
59
כריסטיאן הרטר
(1895 - 1966)
8 בינואר 1953 3 בינואר 1957 המפלגה הרפובליקנית 1952
1954
סאמנר וייטייר
60
פוסטר פורקולו
(1911 - 1995)
3 בינואר 1957 5 בינואר 1961 המפלגה הדמוקרטית 1956
1958
רוברט מרפי
61
ג'ון וולפי
(1908 - 1994)
5 בינואר 1961 3 בינואר 1963 המפלגה הרפובליקנית 1960 אדוארד מקלאפלין הבן (דמוקרט)
62
אנדיקוט פיבודי
(1920 - 1997)
3 בינואר 1963 7 בינואר 1965 המפלגה הדמוקרטית 1962 פרנסיס בלוטי
63
ג'ון וולפי
(1908 - 1994)
7 בינואר 1965 22 בינואר 1969
(התפטר)[ח]
המפלגה הרפובליקנית 1964
1966[ט]
אליוט ריצ'רדסון
פרנסיס סרג'נט
64
פרנסיס סרג'נט
(1915 - 1998)
22 בינואר 1969 2 בינואר 1975 המפלגה הרפובליקנית 1970 פרנסיס סרג'נט
דונלד דווייט
65
מייקל דוקאקיס
(נולד ב-1933)
2 בינואר 1975 4 בינואר 1979 המפלגה הדמוקרטית 1974 תומאס אוניל השלישי
66
אדוארד קינג
(1925 - 2006)
4 בינואר 1979 6 בינואר 1983 המפלגה הדמוקרטית 1978 תומאס אוניל השלישי
67
מייקל דוקאקיס
(נולד ב-1933)
6 בינואר 1983 3 בינואר 1991 המפלגה הדמוקרטית 1982
1986
ג'ון קרי (עד 2 בינואר 1985)
אוולין מרפי (החל מ-8 בינואר 1987)
68
ביל ולד
(נולד ב-1945)
3 בינואר 1991 29 ביולי 1997
(התפטר)[י]
המפלגה הרפובליקנית 1990
1994
סגן
69
פול סלוצ'י
(1948 - 2013)
29 ביולי 1997[י"א] 10 באפריל 2001
(התפטר)[י"ב]
המפלגה הרפובליקנית 1998 ג'יין סוויפט
מושלת בפועל
ג'יין סוויפט
(נולדה ב-1965)
10 באפריל 2001 2 בינואר 2003 המפלגה הרפובליקנית ג'יין סוויפט
70
מיט רומני
(נולד ב-1947)
2 בינואר 2003 4 בינואר 2007 המפלגה הרפובליקנית 2002 קרי הילי
71
דיבאל פטריק
(נולד ב-1956)
4 בינואר 2007 8 בינואר 2015 המפלגה הדמוקרטית 2006
2010
טים מארי
72
מורה הילי
(נולד ב-1956)
8 בינואר 2015 5 בינואר 2023 המפלגה הרפובליקנית 2014
2018
קארין פוליטו
73
מורה הילי
(נולדה ב-1971)
5 בינואר 2023 מכהנת המפלגה הדמוקרטית 2022 קים דריסקול

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מושל מסצ'וסטס בוויקישיתוף
  1. ^ סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
  2. ^ התפטר מסיבות בריאותיות.
  3. ^ עד 8 באוקטובר 1794 מושל בפועל.
  4. ^ הפעם היחידה בה משרות המושל וסגן המושל היו פנויות ואת תפקיד המושל מילאה מועצת המושל.
  5. ^ הבחירות בשנת 1831 נערכו פעמיים לצורך העתקת מועד הבחירות לחודש נובמבר, כפי שמתקיים עד היום.
  6. ^ 1 2 התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
  7. ^ בחירות ראשונות לתקופת כהונה של שנתיים.
  8. ^ התפטר כדי לכהן כמזכיר התחבורה של ארצות הברית.
  9. ^ בחירות ראשונות לתקופת כהונה של ארבע שנים.
  10. ^ התפטר עקב מועמדותו למשרת שגריר ארצות הברית במקסיקו, שבסופו של דבר לא אושרה.
  11. ^ עד 7 בינואר 1999 מושל בפועל.
  12. ^ התפטר כדי לכהן כשגריר ארצות הברית בקנדה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]