קונצ'רטו
הקונצ'רטו (רבים: קונצ'רטי) הוא ז'אנר מוזיקלי שתחילתו בתקופת הבארוק. הקונצ'רטו הוא יצירה לכלי סולו, או כמה כלי סולו, ותזמורת. פירוש המילה "קונצ'רטו" באיטלקית הוא "פעילות משותפת"; ואכן ביצירה מסוג קונצ'רטו יש שיתוף פעולה ודו-שיח בין הסולן לבין הטוטי (תזמורת). בלטינית יש במילה זו גם משמעות נוספת של תחרות. הקונצ'רטו הוא לרוב ז'אנר וירטואוזי שבא להעמיד את הסולן במרכז ולתת לו במה להפגנת יכולותיו הטכניות והמוזיקליות.
מקור הקונצ'רטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "קונצ'רטו" נגזרת מאיטלקית – קונצ'רטרה (concertare), ופירושה "פעילות משותפת" וגם "ארגון, שיתוף פעולה (לעיתים – סודית – על פי מילון Lo Zingarelli minore). בלטינית – "קונצנטוס" (Concentus) פירושו "הסכמה", אך למילה יש גם משמעות משנית של "תחרות". בתקופת הבארוק, המושג "קונצ'רטו" מתייחס לקבוצות קטנות של כלים, לעומת קבוצות גדולות. קבוצה קטנה של כלי סולו (הנקראת סולי, קונצ'רטינו, קונצ'רטנטה או קונצ'רטטו) משמיעה קולה כנגד קבוצה גדולה. רבים מן הקונצ'רטי של באך והנדל כתובים לפי מתכונת זו. הנדל כתב 12 חיבורים מסוג "קונצ'רטו גרוסו", ובהם מיוצג ה"קונצ'רטינו" תמיד על ידי שני כינורות וצ'לו. גם ששת "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים", שכתב באך לצירופים שונים של כלי נגינה, שייכים לסוג זה, אף כי לא נקראו במפורש בשם "קונצ'רטו גרוסו". בעוד המלחינים האיטלקים בבארוק ואף באך כתבו לרוב קונצ'רטו לכלי סולו ולתזמורת במבנה של שלושה פרקים (מהיר-איטי-מהיר), העדיף הנדל את המבנה בעל ארבעת הפרקים (איטי-מהיר-איטי-מהיר).
הקונצ'רטו בתקופה הקלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה של 3 פרקים, שהגיע לקונצ'רטו בהשפעת ה"פתיחה" האיטלקית, משמש קו טיפוסי לקונצ'רטו ה"מודרני". לעיתים ניתן למצוא מספר שונה של פרקים (שניים, ארבעה, חמישה). שלושת הפרקים על פי מבנה ואופי:
- פרק ראשון – מהיר, לרוב במפעם "אלגרו". כתוב במבנה של "צורת סונאטה קלאסית" עם אקספוזיציה כפולה (אקספ' ראשונה בנגינת התזמורת בלבד ואקספ' שנייה עם כניסת הסולן).
- פרק שני – איטי, לרוב במפעם "אנדנטה" או "אדאג'ו", בעל אופי שירתי. כתוב על פי רוב במבנה התלת-חלקי של "צורת שיר", א-ב-א.
- פרק אחרון – עליז, מהיר, לרוב בצורת רונדו או וריאציות על הנושא הראשון.
בקונצ'רטו הקלאסי מקובל לכתוב קדנצה, הן בסיומו של הפרק הראשון והן בסיומו של הפרק האחרון. הקדנצה היא קטע נגינה של הסולן לבדו, ומטרתה לתת לו להפגין לראווה את יכולותיו הטכניות. לעיתים הקדנצה כתובה מראש (על ידי מלחין היצירה, מלחין אחר, או אף על ידי הסולן עצמו) ולעיתים מאולתרת. הקדנצה בנויה מהחומרים התמאטיים שמהם בנוי הפרק. לרוב, מופיעה הקדנצה בסיום החטיבה השלישית של הפרק, חטיבת הרפריזה, לפני הקודה או הריטורנלו התזמורתי. מוצרט כתב בדרך כלל קדנצות לפרק הראשון ולפרק האחרון. לעיתים הוא הוסיף קדנצה גם בפרק השני. לדוגמה: הקונצרטו מס' 9 במי-במול מז'ור לפסנתר ולתזמורת, מס' 271 ברשימת קכל. דוגמה נוספת: קונצ'רטו מס' 17 בסול מז'ור לפסנתר ולתזמורת, מס' 453 ברשימת קכל. בטהובן נטל את מבנה הקונצ'רטו הקלאסי שעיצב מוצרט, והרחיב את ממדיו. אף אצל בטהובן ניתן לשמוע בארבעת הקונצ'רטי הראשונים קדנצה בסיום הפרק הראשון. בקונצ'רטו מס' 4 בסול מז'ור לפסנתר ולתזמורת כתובה קדנצה גם בפרק האחרון. המלחינים שבאו לאחר בטהובן ניסו ללכת על פי דרכו, כדוגמת ובר בשני הקונצ'רטי שלו לפסנתר. אף שופן, שהיה בוודאי נטוע עמוקות ברוח התקופה הרומנטית, הלחין את שני הקונצ'רטי שלו על פי מבנה הקונצ'רטו הקלאסי. אך עד מהרה יצרו מלחיני התקופה הרומנטית מבנה חדש של קונצ'רטו רומנטי, ואף מבנה רומנטי לצורת הסונאטה.
בטהובן, ברהמס, שומאן ועוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף כי ברהמס היה מלחין חדשן מלודית והרמונית, הוא הסתמך בכתיבת הקונצ'רטי שלו על מבנה הפרק הראשון במבנה הסונאטה הקלאסי, ששימש מודל למוצרט ובטהובן. ההבדל בין מבנה פרק ראשון של צורת סונאטה קלאסית למבנה פרק ראשון בצורת הסונאטה הרומנטית הוא בכך, שבמבנה צורת סונאטה אלגרו קלאסי התזמורת פותחת בתצוגה, ובה היא מנגנת את המוטיבים והמלודיות (או חלקם) שיופיעו במהלך הפרק. לאחר שהתזמורת מציגה את הנושאים והמלודיות, הסולן מנגן יחד עם התזמורת את הנושא הראשון, השני ואף השלישי. לאחר התצוגה חוזרת התזמורת על הנושא הראשון או השני ומובילה לפיתוח, שבו מנגנים הסולן והתזמורת יחדיו. הרקפיטולציה מתחילה בנגינת התזמורת, ורק לאחר תצוגה נוספת של הנושא הראשון, הסולן שב לנגן. טוטי (Tutti) בתזמורת מוביל לקדנצה ולאחר מכן לקודה (כדוגמת הפרק הראשון בקונצ'רטו מס' 3 בדו מינור לפסנתר ולתזמורת מאת בטהובן). מבנה הפרק הראשון בקונצ'רטו הקלאסי (בצורה הסונאטה) נכתב לסולן עם תזמורת. הן הסולן והן התזמורת שווים בחשיבותם. לעומת זאת, במבנה צורת סונאטה הרומנטי, הפרק הראשון בקונצ'רטו מתחיל מיד עם הסולן, המנגן את הנושא הראשון, מעבר אל נושא שני ואף שלישי (לא תמיד) בטוטי של התזמורת, פיתוח, רקפיטולציה (לפעמים עם טוטי ולפעמים לא), קדנצה (לא בכל הקונצ'רטי) וקודה מסיימת (כדוגמת הפרק הראשון בקונצ'רטו לפסנתר בלה מינור מאת גריג). בפרק הראשון של קונצ'רטו במבנה צורת הסונאטה הרומנטית, מקבל הסולן את התפקיד הראשי, ואילו התזמורת מקבלת לרוב תפקידי ליווי, כפי שכתב רוברט שומאן על הדף הראשון בקונצ'רטו שלו לצ'לו: "קונצ'רטו בלה מינור לצ'לו בליווי תזמורת". ברהמס בחן את המבנים שהתקיימו בעבר, הן בתקופה הקלאסית והן בתקופת הבארוק, וביסס עליהם את הקונצ'רטי שלו.
קונצ'רטי מפורסמים לכלים שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדוארד אלגר – קונצ'רטו בסי מינור, אנטון ארנסקי – קונצ'רטו בלה מינור, שני הקונצ'רטי (בלה מינור ובמי מז'ור) מאת יוהאן סבסטיאן באך, קונצ'רטו לכינור של סמואל בארבר, שני הקונצ'רטי מאת בלה בארטוק, לודוויג ואן בטהובן – קונצ'רטו ברה מז'ור, אלבן ברג – הקונצ'רטו "לזכרו של מלאך", יוהנס ברהמס – קונצ'רטו ברה מז'ור, מקס ברוך – קונצ'רטו מס' 1 בסול מינור, קונצ'רטו מאת בנג'מין בריטן, קרל גולדמארק – קונצ'רטו בלה מינור, אלכסנדר גלאזונוב – קונצ'רטו בלה מינור, אנטונין דבוז'אק – קונצ'רטו בלה מינור, אנרי דיטייה – "L'Arbre des Songes", קונצ'רטו מאת פרדריק דיליוס, שלושת הקונצ'רטי (מס' 1, 3 ו-4. השני אבד) מאת יוזף היידן, קונצ'רטו מאת פאול הינדמית, קונצ'רטו מאת ויליאם וולטון, אנטוניו ויוואלדי – "ארבע העונות" (ארבעה קונצ'רטי על פי עונות השנה), ג'ובאני בטיסטה ויוטי – קונצ'רטו מס' 22 בלה מינור, אנרי וייטאן – קונצ'רטי מס' 4 ו-5 (ברה מינור ובלה מינור), שני הקונצ'רטי (בפה-דיאז מינור וברה מינור) מאת הנריק וייניאבסקי, אראם חאצ'טוריאן – קונצ'רטו ברה מינור, קונצ'רטו מאת אלברטו חינסטרה, סרגיי טאנייב – Suite de concert, יוזף יואכים – קונצ'רטו מס' 2 "בסגנון הונגרי" ברה מינור, אדואר לאלו – "Symphonie Espagnole", קונצ'רטו מאת ג'רג' ליגטי, חמשת הקונצ'רטי מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט, פליקס מנדלסון – קונצ'רטו במי מינור, שני הקונצ'רטי מאת בוהוסלב מרטינו, קונצ'רטו מאת קרל נילסן, איגור סטרווינסקי – קונצ'רטו ברה, ז'אן סיבליוס – קונצ'רטו ברה מינור, קאמי סן-סנס – קונצ'רטו מס' 3 בסי מינור, ניקולו פאגאניני – קונצ'רטי מס' 1 ו-2 (ברה מז'ור ובסי מינור), שני הקונצ'רטי (ברה מז'ור ובסול מינור) מאת סרגיי פרוקופייב, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי – קונצ'רטו ברה מז'ור, אריך וולפגנג קורנגולד – קונצ'רטו ברה מז'ור, רוברט שומאן – קונצ'רטו ברה מינור, שני הקונצ'רטי (בלה מינור ובדו-דיאז מינור) מאת דמיטרי שוסטקוביץ', ריכרד שטראוס – קונצ'רטו ברה מינור, שני הקונצ'רטי מאת קרול שימנובסקי, קונצ'רטו מאת ארנולד שנברג, ארבעת הקונצ'רטי מאת אלפרד שניטקה.
קונצ'רטו מאת בארטוק, הקטור ברליוז – הסימפוניה "הרולד באיטליה", קונצ'רטו בפה מז'ור מאת קרל דיטרס פון דיטרסדורף, שני קונצ'רטי (ברה מז'ור ובסי-במול מז'ור) מאת פראנץ אנטון הופמייסטר, קונצ'רטו "Der Schwanendreher" מאת הינדמית, קונצ'רטו מאת וולטון, קונצ'רטו בסול מז'ור מאת גאורג פיליפ טלמן, קונצ'רטו-רפסודיה מאת מרטינו, שני קונצ'רטי (ברה מז'ור ובסי-במול מז'ור) מאת קרל שטאמיץ, קונצ'רטו מאת שניטקה.
אלגר – קונצ'רטו במי מינור, שלושת הקונצ'רטי מאת קרל פיליפ עמנואל באך, קונצ'רטו מאת בארבר, לואיג'י בוקריני – קונצ'רטו מס' 9 בסי-במול מז'ור, בריטן – "Cello Symphony", גולדה – קונצ'רטו לצ'לו ולכלי נשיפה, גלאזונוב – "Concert Ballade" בדו מז'ור, דבוז'אק – קונצ'רטו בסי מינור, דיטייה – "...Tout un monde lointain", קונצ'רטו מאת דיליוס, שני הקונצ'רטי (בדו מז'ור וברה מז'ור) מאת היידן, קונצ'רטו מאת הינדמית, קונצ'רטו מאת וולטון, חאצ'טוריאן – קונצ'רטו במי מינור, שני קונצ'רטי מאת חינסטרה, לאלו – קונצ'רטו ברה מינור, קונצ'רטו מאת ליגטי, שני הקונצ'רטי מאת מרטינו, שני הקונצ'רטי (בלה מינור וברה מינור) מאת סן-סנס, ג'רלד פינזי – קונצ'רטו בלה מינור, פרוקופייב – "Symphony-Concerto" במי מינור, אנטונין קראפט – קונצ'רטו בדו מז'ור, שומאן – קונצ'רטו בלה מינור, שני הקונצ'רטי מאת שוסטקוביץ', שני הקונצ'רטי מאת שניטקה.
שני הקונצ'רטי (בפה-דיאז מינור ובסי/דו מינור) מאת ג'ובאני בוטזיני, שני הקונצ'רטי (שניהם במי-במול מז'ור) מאת דיטרסדורף, סרגיי קוסביצקי – קונצ'רטו בפה-דיאז מינור.
קונצ'רטו מאת ז'אק איבר, שני הקונצ'רטי (בסול מז'ור וברה מז'ור) מאת יוהאן כריסטיאן באך, ארבעת הקונצ'רטי מאת ק.פ.ע. באך, ארבעת הקונצ'רטי מאת פראנץ דאנצי, קונצ'רטי מאת הופמייסטר, קונצ'רטי מאת ויוואלדי, אנדרה ז'וליבה – קונצ'רטו לחליל ולתזמורת כלי-קשת, שני הקונצ'רטי (ברה מז'ור ובסול מז'ור) מאת מוצרט, סבריו מרקאדנטה – קונצ'רטו במי מינור, קונצ'רטו מאת נילסן, קונצ'רטו מאת ז'אן פראנסה, קונצ'רטי מאת יוהאן יואכים קוונץ, חואקין רודריגו – "קונסיירטו פסטורל", קרל ריינקה – קונצ'רטו ברה מז'ור, קונצ'רטי מאת יוהאן שטאמיץ.
חמשת הקונצ'רטי מאת ויוואלדי, קונצ'רטו בפה מז'ור מאת ג'וזפה סמרטיני.
תומאזו אלבינוני – קונצ'רטו ברה מינור, שני הקונצ'רטי (בפה מז'ור) מאת י.כ. באך, קונצ'רטי מאת ויוואלדי, רייף וון ויליאמס – קונצ'רטו לאבוב ולתזמורת כלי-קשת בלה מינור, מוצרט – קונצ'רטו בדו מז'ור, קונצ'רטו מאת מרטינו, אלסנדרו מרצ'לו – קונצ'רטו ברה מינור, פראנסה – קונצ'רטו "שעון הפרחים", קונצ'רטו מאת ר. שטראוס.
קונצ'רטו מאת הינדמית, שני הקונצ'רטי (בפה מינור ובמי-במול מז'ור) וקונצ'רטינו במי-במול מז'ור מאת קארל מריה פון ובר, מוצרט – קונצ'רטו בלה מזור, קונצ'רטו מאת נילסן, פינזי – קונצ'רטו בדו מינור, קונצ'רטו מאת פראנסה, קונצ'רטו מאת אהרן קופלנד, פרנץ קרומר – קונצ'רטו במי-במול מז'ור, שלושת הקונצ'רטי מאת ברנרד קרוסל, ארבעת הקונצ'רטי מאת לואי שפור. קונצ'רטי מאת ק. שטאמיץ.
שני הקונצ'רטי (במי-במול מז'ור ובסי-במול מז'ור) מאת י.כ. באך, קונצ'רטי מאת דאנצי, יוהאן נפומוק הומל – קונצ'רטו בפה מז'ור, ובר – קונצ'רטו בפה מז'ור, קונצ'רטי מאת ויוואלדי, קונצ'רטו מאת אנרי טומאזי, מוצרט – קונצ'רטו בסי-במול מז'ור, פראנסה – קונצ'רטו לבסון ול-11 כלי-קשת.
קונצ'רטו מאת אלכסנדר ארוטיוניאן, אוסקר בוהמה – קונצ'רטו במי מינור, הומל – קונצ'רטו במי מז'ור, היידן – קונצ'רטו במי-במול מז'ור, שני הקונצ'רטי (ברה מז'ור ובדו מז'ור) מאת מיכאל היידן, שני הקונצ'רטי מאת ז'וליבה, קונצ'רטו מאת טומאזי, טלמן – קונצ'רטו ברה מז'ור.
קורט אטרברג – קונצ'רטו בלה מינור, כלי קשת וטימפאני קונצ'רטו מאת ארוטיוניאן, קונצ'רטו מאת יורק בואן, אלכסנדר גדיקה – קונצ'רטו בפה מינור, גורדון ג'ייקוב – קונצ'רטו לקרן ולכלי-קשת, ריינהולד גליאר – קונצ'רטו בסי-במול מז'ור, דאנצי – קונצ'רטו במי מז'ור, אלן הובהאנס – קונצ'רטו לקרן ולתזמורת כלי קשת, היידן – קונצ'רטו ברה מז'ור, קונצ'רטו מאת הינדמית, קונצ'רטינו במי מינור מאת ובר, קונצ'רטו מאת ג'ון ויליאמס, קונצ'רטו מאת טומאזי, ליגטי – קונצ'רטו המבורגי, ארבעת הקונצ'רטי והקונצ'רטו-רונדו מאת מוצרט, קונצ'רטו מאת אוליבר נאסן, סן-סנס – "Morceau de Concert" בפה מינור, קונצ'רטי מאת ג'ובאני פונטו, פרנטישק פוקורני – קונצ'רטו ברה מז'ור, קונצ'רטי מאת אנטוניו רוזטי, פרנץ שטראוס – קונצ'רטו בדו מינור, שני הקונצ'רטי (במי-במול מז'ור) מאת ריכרד שטראוס.
ארנסט בלוך – "Trombone-Symphony", קונצ'רטו מאת לאוני גרנדל, פרדיננד דוויד – קונצ'רטינו במי-במול מז'ור, קונצ'רטו מאת טומאזי, יאן סנדסטרום – קונצ'רטו "Motorbike Odyssey", קונצ'רטו מאת נינו רוטה, ניקולאי רימסקי-קורסקוב – קונצ'רטו לטרומבון ולתזמורת צבאית בסי-במול מז'ור.
וון ויליאמס – קונצ'רטו (לטובה בס) בפה מינור.
ארנסקי – קונצ'רטו בפה מינור, קונצ'רטו מאת בארבר, שלושת הקונצ'רטי מאת בארטוק, פרוצ'ו בוזוני – קונצ'רטו בדו מז'ור, חמשת הקונצ'רטי מאת בטהובן (4) (5), שני הקונצ'רטי (ברה מינור ובסי-במול מז'ור) מאת ברהמס, פרנץ ברוואלד – קונצ'רטו ברה מז'ור, קונצ'רטו מאת בריטן, שני הקונצ'רטי (בפה מינור ובסי מז'ור) מאת גלאזונוב, ג'ורג' גרשווין – קונצ'רטו בפה, אדוורד גריג – קונצ'רטו בלה מינור, ונסן ד'אנדי – "סימפוניה על שיר הר צרפתי", דבוז'אק – קונצ'רטו בסול מינור, דיליוס – קונצ'רטו בדו מינור, הומל – הקונצ'רטי מס' 2 ו-3 (בלה מינור ובסי מינור), קונצ'רטו מאת הינדמית, אדולף פון הנזלט – קונצ'רטו בפה מינור, שני הקוצ'רטי (בדו מז'ור ובמי-במול מז'ור) וה-Konzertstück בפה מינור מאת ובר, וון ויליאמס – קונצ'רטו בדו מז'ור, חאצ'טוריאן – קונצ'רטו ברה-במול מז'ור, שני קונצ'רטי מאת חינסטרה, לאוש יאנאצ'ק – קונצ'רטינו לפסנתר ולתזמורת קאמרית, לאלו – קונצ'רטו בפה מינור, קונצ'רטו מאת ליגטי, שני הקונצ'רטי (במי-במול מז'ור ובלה מז'ור) מאת פרנץ ליסט, קונצ'רטי מאת מוצרט, שלושת הקונצ'רטי מאת ניקולאי מטנר, שני הקונצ'רטי (בסול מינור וברה מינור) מאת מנדלסון, אדוארד מקדואל – קונצ'רטו מס' 2 ברה מינור, חמשת הקונצ'רטי מאת מרטינו, סטרווינסקי – קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת כלי-נשיפה, חמשת הקונצ'רטי מאת סן-סנס, אלכסנדר סקריאבין – קונצ'רטו בפה-דיאז מינור, קונצ'רטו מאת פרנסיס פולנק, ג'ון פילד – קונצ'רטו מס' 2 בלה-במול מז'ור, חמשת הקונצ'רטי מאת פרוקופייב (הרביעי ליד שמאל בלבד), שלושת הקונצ'רטי מאת צ'ייקובסקי (1, 2), קונצ'רטו מאת קופלנד, שני הקונצ'רטי (ברה מז'ור [ליד שמאל בלבד] ובסול מז'ור) מאת מוריס ראוול, אנטון רובינשטיין – קונצ'רטו מס' 4 ברה מינור, אלבר רוסל – קונצ'רטו בסול מז'ור, ארבעת הקונצ'רטי (2, 3) מאת סרגיי רחמנינוב, רימסקי-קורסקוב – קונצ'רטו בדו-דיאז מינור, פרדיננד ריס – קונצ'רטו מס' 3 בדו-דיאז מינור, שומאן – קונצ'רטו בלה מינור, שני הקונצ'רטי (בדו מינור ובפה מז'ור) מאת שוסטקוביץ', שני הקונצ'רטי (במי מינור ובפה מינור) מאת פרדריק שופן, ריכרד שטראוס – בורלסקה ברה מינור, שימנובסקי – סימפוניה מס' 4 ("Symphonie Concertante"), קונצ'רטו מאת שנברג, שניטקה – קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת כלי-קשת.
- צ'מבלו – שבעת הקונצ'רטי מאת באך, היידן – קונצ'רטו ברה מז'ור, ויוואלדי – קונצ'רטו בלה מינור, קונצ'רטו מאת מרטינו, קונצ'רטו מאת מנואל דה פאיה, פולנק – "Concert champêtre", קונצ'רטו מאת פראנסה.
שני הקונצ'רטי (בסול מז'ור ובמי-במול מז'ור) מאת ק.פ.ע. באך, קונצ'רטי מאת היידן, קונצ'רטו מאת הינדמית, קונצ'רטי מאת גאורג פרידריך הנדל, קונצ'רטו מאת הינדמית, פולנק – קונצ'רטו לעוגב, תזמורת כלי-קשת וטימפני בסול מינור.
לאו ברואר – קונצ'רטו מס' 3 "הקונצ'רטו האלגי", שלושת הקונצ'רטי מאת מאורו ג'וליאני, קונצ'רטו מאת הייטור וילה לובוס, שני הקונצ'רטי (ברה מז'ור ובדו מז'ור) מאת מריו קסטלנואובו-טדסקו, מנואל פונסה – "קונסיירטו דל סור", קונצ'רטו מאת פראנסה, חואקין רודריגו – "קונסיירטו דה ארנחואס" ופנטזיה לבן-אצולה.
הומל – קונצ'רטו בסול מז'ור, ויוואלדי – קונצ'רטו בדו מז'ור.
ויוואלדי – קונצ'רטו ברה מז'ור.
פרנסואה-אדריאן בואלדייה – קונצ'רטו בדו מז'ור, גליאר – קונצ'רטו במי-במול מז'ור, הנדל – קונצ'רטו בסי-במול מז'ור, קונצ'רטו מאת חינסטרה, קונצ'רטו מאת דריוס מיו, סן-סנס – "Morceau de Concert" בסול מז'ור, גבריאל פיירנה – Concertstück בסול-במול מז'ור, רודריגו – "קונסיירטו סרנטה", ריינקה – קונצ'רטו במי מינור.
איבר – "קונצ'רטינו דה-קמרה" לסקסופון אלט ולאחד-עשר כלים, גלאזונוב – קונצ'רטו לסקסופון אלט ולתזמורת כלי-קשת במי-במול מז'ור.
הרכבים שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באך – קונצ'רטו לשני כינורות ולתזמורת ברה מינור; קונצ'רטי לשניים ולשלושה צ'מבלי ולתזמורת; ששת הקונצ'רטי הברנדנבורגיים, ק.פ.ע. באך – קונצ'רטו לפסנתר פטישים, צ'מבלו ותזמורת במי-במול מז'ור, בארבר – קונצ'רטו "קפריקורן" לחצוצרה, חליל, אבוב ותזמורת כלי-קשת, בטהובן – קונצ'רטו לכינור, צ'לו, פסנתר ותזמורת בדו מז'ור, ברג – קונצ'רטו קאמרי, לפסנתר, כינור ושלושה-עשר כלי נשיפה, ברהמס – קונצ'רטו לכינור, צ'לו ותזמורת בלה מינור, ברוך – קונצ'רטו לקלרינט, ויולה ותזמורת במי מינור; קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת בלה-במול מינור, יאן לדיסלב דוסק – קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת בסי-במול מז'ור, דיליוס – קונצ'רטו לכינור, צ'לו ותזמורת, הומל – קונצ'רטו לפסנתר, כינור ותזמורת בסול מז'ור, היידן – קונצ'רטו לצ'מבלו, כינור ותזמורת בפה מז'ור, הינדמית – קונצ'רטו לחליל, אבוב, קלרינט, בסון, נבל ותזמורת; קונצ'רטו לחצוצרה, בסון ותזמורת כלי-קשת, ויוואלדי – קונצ'רטו לשתי מנדולינות ולתזמורת בסול מז'ור; קונצ'רטו לשתי חצוצרות ולתזמורת בדו מז'ור, טלמן – קונצ'רטו לחליל, חלילית ותזמורת במי מינור; קונצ'רטו לחלילית, ויולה דה-גאמבה ותזמורת בלה מינור, מוצרט – קונצ'רטו לשלושה פסנתרים ולתזמורת במי-במול מז'ור; קונצ'רטו לחליל, נבל ותזמורת בדו מז'ור; קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת בפה מז'ור, מיו – קונצ'רטו למרימבה, ויברפון ותזמורת, מרטינו – קונצ'רטו לפסנתר, כינור ותזמורת; קונצ'רטו לכינור, חליל ותזמורת; קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת; קונצ'רטו לרביעיית מיתרים ולתזמורת, פולנק – קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת ברה מינור, קסטלנואובו-טדסקו – קונצ'רטו לשתי גיטרות ולתזמורת בסול מז'ור, רודריגו – "קונסיירטו מדריגל" לשתי גיטרות ולתזמורת; "קונסיירטו אנדלוס" לארבע גיטרות ולתזמורת, ר. שטראוס – דואט-קונצ'רטינו לקלרינט, בסון, תזמורת כלי-קשת ונבל, שניטקה – קונצ'רטו לפסנתר בארבע ידיים ולתזמורת.
סימפוניה קונצרטנטית
[עריכת קוד מקור | עריכה](באיטלקית: סינפוניה קונצ'רטנטה) – כינוי זה ניתן לעיתים במאה השמונה-עשרה לקונצ'רטי שנכתבו לשני סולנים או יותר. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הסימפוניה הקונצרטנטית בסי-במול מז'ור של היידן, לאבוב, בסון, כינור, צ'לו ותזמורת, ושתי הסימפוניות הקונצרטנטיות של מוצרט, האחת לכינור, לוויולה ולתזמורת, והשנייה לחליל (אבוב), אבוב (קלרינט), קרן, בסון ותזמורת[1] (שתיהן במי-במול מז'ור). יצירות מוכרות נוספות מן הז'אנר הן שתי הסימפוניות הקונצ'רטנטיות מאת דאנצי, האחת לחליל, קלרינט ותזמורת, והשנייה לקלרינט, בסון ותזמורת (שתיהן בסי-במול מז'ור), הסימפוניה הקונצ'רטנטית ברה מז'ור לוויולה, קונטרבס ותזמורת מאת דיטרסדורף והסימפוניה הקונצ'רטנטית במי-במול מז'ור לקלרינט, קרן, בסון ותזמורת מאת קרוסל. במאה העשרים נכתבו כמה יצירות נוספות ברוח הז'אנר, כמו הסימפוניה הקונצ'רטנטית מאת מרטינו, שנכתבה להרכב סולני הדומה לזה שביצירתו של היידן.
גליאר – קונצ'רטו (לסופרן קולורטורה ולתזמורת) בפה מינור, שניטקה – קונצ'רטו למקהלה.
כמה יצירות קיימות תחת השם קונצ'רטו לתזמורת, שהוא לכאורה אוקסימורון; המפורסם ביותר הוא ללא ספק הקונצ'רטו לתזמורת מאת בארטוק. המלחין הסביר כי הוא בחר לקרוא ליצירה בשם זה בשל הכתיבה ה'סולנית' והווירטואוזית לכלי התזמורת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחיד מול רבים – סיפורו של הקונצ'רטו לדורותיו מאת ענת שרון, הוצאת סל תרבות ארצי, דצמבר 2008
- קונצ'רטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קונצ'רטים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגרסה שידוע בוודאות כי נכתבה בידי מוצרט היא לחליל, אבוב, קרן ובסון (על פי התכתבויות מוצרט עם אביו). גרסה זו אבדה. נמצאה, עם זאת, גרסה לאבוב, קלרינט, קרן ובסון, אך ישנו ספק אם עיבוד זה הותקן בידי מוצרט עצמו. הגרסה עם החליל שוחזרה בידי המוזיקולוג רוברט לווין, אך היא מבוצעת פחות לעומת זו עם הקלרינט.
