אי-40

אי-40
**E-40**
לידה	15 בנובמבר 1967 (בן 56); ולחו, ארצות הברית
שם לידה	Earl Tywone Stevens
שם במה	E-40
מוקד פעילות	ואלחו, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1990
מקום לימודים	אוניברסיטת המדינה של גרמבלינג, תיכון ולחו
עיסוק	זמר
סוגה	ראפ, היפ-הופ
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	Heavy On The Grind, EMI (נוכחי) ; Sick Wid It, Jive, BME, Warner Bros (לשעבר)
שיתופי פעולה בולטים	דה קליק, מאק דרה, בי-לגיט, שוגה טי, ליל ג'ון, טו שורט, סנופ דוג, ספייס-1, דרופ-אי, .Mistah F.A.B
	פרופיל ב-IMDb

ארל סטיבנס (באנגלית: Earl Stevens ; נולד ב-15 בנובמבר 1967)^[1], הידוע גם בשם הבמה אי-40 (E-40), הוא ראפר, יזם ומשקיע אמריקאי. הוא היה חבר בהרכב ההיפ-הופ דה קליק (The Click) יחד עם בן דודו בי-לגיט, אחיו די-שוט ואחותו שוגה-טי. ב-1990 ארל הקים את חברת התקליטים Sick Wid It Records. הוא הוציא לאור יותר מעשרה אלבומים, השירים שלו נכנסו למספר רב של פסקולים של סרטים וגם ביצע מספר רב של הופעות אורח באלבומי ראפ.

קריירה מוזיקלית

1990 – 1999

ב-1990 ארל ביצע את הבכורה המוזיקלית שלו, עם שחרור המיני אלבום "Let's Side" כחבר בהרכב דה קליק. המיני אלבום הופק על ידי מייק מוסלי ועל ידי אל איטון ויצא לאור תחת חברת התקליטים Sick Wid It Records, שהוקמה על ידי ארל ב-1990. ב-1992 דה קליק הוציאו לאור את אלבומם השני, "Down and Dirty". בשנת 1993 ארל הוציא לאור את אלבום הסולו הראשון שלו, שנקרא "Federal".

בשנת 1994 ארל חתם בחברת התקליטים ג'ייב רקורדס. ארל, טו שורט, ספייס 1 ואנט בנקס היו מהראפרים הראשונים מהחוף המערבי שחתמו בג'ייב רקורדס. ב-1995 ארל הוציא לאור את אלבומו השני, "In a Major Way", שבו התארחו הראפרים: טופאק שאקור, מאק מול, דרופ-אי (הבן של ארל) ועוד. למרות שבתוך החוף המערבי היו לארל מעריצים רבים, הוא לא הצליח לפרוץ למיינסטרים כשרק שני שירים, "1-Luv" עם Levitti ו-"Things'll Never Change" עם בו-רוק, נכנסו למצעד בילבורד הוט 100^[2].

ב-1997 ארל ובי-לגיט הוציאו לאור יחד את האלבום הכפול "Southwest Riders", שהגיע למקום ה-2 במצעד אלבומי הרית'ם אנד בלוז\היפ-הופ הכי טובים. באלבום התארחו אומנים רבים, כמו: דאב סי, מיסטיקל, טוויסטה, מאסטר פי, סילק דה שוקר, ברודה לינץ' האנג, ת'רי סיקס מאפיה, UGK ו-8Ball & MJG.

2000 – 2010

ב-2003 ארל התחיל להנחות את תוכנית הרדיו השבועית "E-Feezy Radio" שמשודרת בתחנת הרדיו KMEL^[3]. KMEL המשיכו לשדר את התוכנית עד לשנת 2008. לאחר שנגמר החוזה עם ג'ייב רקורדס הוא חתם בחברות התקליטים: בי.אם.אי רקורדינגס של ליל ג'ון ובאחים וורנר רקורדס. לאחר החתימה ארל התארח יחד עם שון פי (מההרכב YoungBloodZ) בסינגל "Snap Yo Fingers" של ליל ג'ון, שהגיע למקום ה-7 במצעד בילבורד הוט 100.

ב-14 במרץ 2006 ארל הוציא לאור את האלבום התשיעי שלו, "My Ghetto Report Card", שכלל את הסינגלים: "Tell Me When To Go" עם קיק דה סנייק ו-"U and Dat" עם טי פיין וקנדי גירל^[4]. האלבום הוכתר כאלבום זהב והגיע למקום ה-3 במצעד בילבורד 200^[5]^[6]. האלבום הופק על ידי ליל ג'ון, ריק רוק ודרופ-אי^[7]. באותה השנה ארל התארח בשיר "Dat's My Part" של די ג'יי שאדו, בשיר "Jellysickle" של טק ניין וברמיקס של השיר "It's Okay (One Blood)" של דה גיים, שבו התארחו 24 ראפרים נוספים.

בשנת 2008 ארל הוציא לאור את אלבומו העשירי, "The Ball Street Journal", שכלל את הסינגלים: "Wake it Up" עם אייקון ו-"Got Rich Twice" עם Turf Talk. ב-2009 ארל התארח בשירים: "Santana DVX" של הלהקה הקומית דה לונלי איילנד, "Booty Call" של BrokeNCYDE וב-"Kush Is My Cologne" של גוצ'י מיין (יחד עם באן-בי ודווין דה דוד).

ב-30 במרץ 2010 ארל הוציא לאור שני אלבומים: "Revenue Retrievin': Day Shift" ו-"Revenue Retrievin': Night Shift"^[8] .שני האלבומים כללו הופעות אורח של אומנים רבים, כמו: סנופ דוג, טו שורט, בובי וי ועוד.

2011 – היום

ב-26 במרץ 2012 ארל הוציא לאור שלושה אלבומי סולו, כשהוא קרא לסדרת האלבומים " The Block Brochure: Welcome to the Soil". באלבומים התארחו האומנים: ג'וסי ג'יי, 2 צ'יינז, טק ניין, סנופ דוג, טוויסטה, קנדריק לאמאר, טו שורט, אנדרה ניקטינה וטי פיין. ב-6 בנובמבר 2012 ארל וטו שורט הוציאו יחד שני אלבומים: "History: Mob Music" ו-"History: Function Music".

ב-2013 ארל התארח ברמיקס "G-Mix" לסינגל ".R.I.P" של יאנג ג'יזי יחד עם סנופ דוג וטו שורט, כמו כן הוא התארח בקליפ של הסינגל. ב-10 בדצמבר 2013 ארל הוציא לאור שלושה אלבומים נוספים מסדרת האלבומים "The Block Brochure: Welcome to the Soil". בשלושת האלבומים התארחו האומנים: סקולבוי קיו, דני בראון, כריס בראון, טי. איי. ועוד.