הכעבה
 | |
| מתפללים סביב הכעבה, 2018 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבנה קודש |
| כתובת |
מסגד אל-חראם  |
| מיקום |
 מסגד אל-חראם, מכה |
| מדינה |
ערב הסעודית |
| הקמה ובנייה | |
| חומרי בנייה | אבן, שיש, אבן גיר |
| מידות | |
| אורך |
11.68 מ' |
| גובה | 13.1 מ' מטר |
| שטח |
119 מ"ר |
| קואורדינטות | 21°25′21″N 39°49′34″E / 21.4225°N 39.826166666667°E |
 | |
  | |
הכַּעְבָּה (בערבית: الكعبة, "אל-כעבה" – מילולית: הקובייה, נקראת גם الكعبة المشرفة "אל-כעבה אלמֻשַׁ֫רַּפַה" – הקובייה המבורכת) היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית. סביב הכעבה עומד אל-מסג'ד אל-חראם, המסגד הקדוש ביותר באסלאם.[1] בתוכה נמצאת האבן השחורה, אבן אשר המוסלמים מייחסים לה חשיבות רבה. הכעבה היא גם הקיבלה בתפילה המוסלמית, כלומר, הכיוון אליו פונים המאמינים בזמן התפילה.
מבנה זה היה קדוש גם לעובדי האלילים בתקופת הג'אהִליה (התקופה הקדם-אסלאמית בחצי האי ערב), והם עבדו בו את אללה בנוסף לאלים אחרים.[2] על פי המסורת האסלאמית, עם התגלותו של מוחמד, הוא התכחש לכעבה עד אשר הוא ואנשיו טיהרו אותה מהאלילים כאשר כבשו את מכה. לאחר כיבוש מכה מוחמד אסר על אלו שאינם מוסלמים גישה לכעבה.[3]
מקור הכעבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על-פי הקוראן והמסורת המוסלמית, נבנתה הכעבה על ידי אברהם ובנו ישמעאל.[4] לגבי מוצאה של האבן השחורה שבתוכה יש מסורות סותרות. מסורת אחת גורסת כי אברהם וישמעאל מצאו את האבן השחורה כשאספו אבנים לבניית הכעבה. אמונה נוספת היא שהאבן ירדה מהשמים, מגן עדן למכה, אבל השחירה בעקבות החטאים של האנשים בעולם.[5] מסורות מוסלמיות אחדות מספרות כי מוחמד אמר כי הכעבה היא המסגד הראשון שנבנה על פני כדור הארץ.[3]
יש המשערים שמקור האבן השחורה הוא במטאוריט שנפל לכדור הארץ, אך תאוריה זו לא נבחנה בפועל, מחמת הקדושה המיוחסת לאבן בקרב מאמיניה המונעים את תנאי הגישה לבדיקתה. מבקרים שאכן חזו באבן מעריכים שהיא עשויה גרניט שנחצבה במחוז הקרוב. גאולוגים שבחנו אותה שללו את האפשרות שמקורה במטאור ומעריכים כי היא אבן אכטיס, בהתבסס על עדותו של גאולוג ערבי אשר ביצע חאג'.[6]
תולדות הכעבה לפי המסורת המוסלמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסורת המוסלמית מבקשת לקבוע את שורשי הכעבה בתקופה קדומה ככל הניתן, כלומר לטעון כי לכעבה יש שורשים קדומים מאוד שמקורם באלוהים. לפי המסורת, הכעבה קודמת לבריאה. במצב התוהו ובוהו שהיה לפני בריאת העולם, הכעבה הייתה כמו קצף על פני המים — 2,000 שנה לפני בריאת העולם, ומלאכים התפללו אליה. גרסאות אחרות למסורת זו טוענות כי כעבה היא מקבילה של כעבה שמימית הממוקמת בגן עדן.[7][8]
גישות האדם הראשון — דעה אחרת במסורת, היא שהכעבה נוסדה על ידי אדם, האדם הראשון. גישה נוספת לאדם הראשון היא שהכעבה לא נוסדה על ידי האדם הראשון, אלא ירדה כולה מגן עדן עמו.[9] לאחר מכן, יש האומרים כי מיקומה נעלם בעקבות המבול של נוח. בשלב מאוחר יותר, אברהם בנה עם ישמעאל את הכעבה.[5]
ישנן מסורות שמתארות את הכעבה בתקופת אברהם כמבנה ארעי (זמני) כמו סוכה. מדובר בסוכה בהתחלה, ורק כאשר מוחמד הגיע לעיר אל-מדינה הוא רצה לבנות את המסגד שלו בצורה של סוכה גם אז. בני שבט קורייש בנו את הכעבה 15 שנה לפני שהנביא החל להינבא, לפני הולדת הנביא.[10]
חשיבות הכעבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפי שהוזכר, בקוראן מסופר כי אברהם וישמעאל היו אלה שבנו את הכעבה. נהוג לייחס לכעבה את מקום משכנו של חסד האלוהים. בנוסף, אנשי דת מוסלמים מודרניים מדגישים את חשיבותה בתור המקום שנבחר על ידי אלוהים כמקום ההתגלות.[10] הכעבה הייתה מקום מקודש לעובדי אלילים רבים, ואף לנוצרים, בתקופה שלפני עליית האסלאם. שבטו של מוחמד, קורייש, היה אמון על שמירתה של הכעבה.[11]
הכעבה היא גם הקיבלה בתפילה המוסלמית, הכיוון אליו פונים המאמינים בזמן התפילה. בנוסף, כפי שהוזכר, על פי המסורת האסלאמית קיימת כעבה שמימית בגן עדן אשר מתפללים בה מלאכים.[12]
המסע הלילי של מוחמד, אשר בסופו עלה לשמיים, התחיל בכעבה.[9]
את המתים המוסלמים מצווה לקבור כאשר הקבר פונה אל הכעבה.[11]
לפי המסורת האסלאמית, כאשר שעתו האחרונה של העולם תבוא במסגרת יום הדין, הכעבה תיהרס על ידי חבשי בעל שתי רגליים קטנות.[3]
מצוות החג'
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חג'
לפי האמונה המוסלמית, כל אדם מוסלמי חייב להשתתף לפחות פעם אחת בחייו בטקס העלייה לרגל, החג'. במהלך החג', המאמינים נוגעים באבן השחורה, מצמידים את גופם לאבני הכעבה (מתוך האמונה שבזכות זה הם יישמרו מאש הגיהנום) וסובבים את המבנה שבע פעמים נגד כיוון השעון.
הקשר בין מצוות החג' לכעבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל טקסי העלייה לרגל נקשרים עם אברהם וישמעאל בנו. מסופר שאחרי שאברהם סיים את בניית הכעבה (הוא נחשב לבונה הכעבה לפי הקוראן) הופיע בפניו המלאך גבריאל, שהיה גם מלאך ההתגלות של הנביא מוחמד. גבריאל הורה לאברהם להקיף את הכעבה עם בנו ישמעאל שבע פעמים, ותוך כדי כך לנשק את ארבע פינות הכעבה בכל הקפה. לאחר מכן התפללו מאחורי האבן שנקראת "מקאם אבראהים", והמשיכו בטקסי החג' בגבעות א-צפא (الصّفا) ואל-מרוה (المروة) במנא (منى) ומזדלפה (مزدلفة). המסורת קובעת שהמצווה שמקיימים המוסלמים, מקורה באברהם. זה אומר שהמוסלמים מחקים את מנהגו של מייסד האסלאם, את המצווה שהוטלה על אברהם. כשאברהם נכנס למנא, הופיע בפניו השטן איבליס (שמו הפרטי של השטן). לאחר שהופיע בפניו איבליס, גבריאל הורה לאברהם להשליך על השטן שבע אבני חצץ על גל האבנים שנקרא (ג'מרת) אל-כעבה. הרעיון הוא של סקילת השטן באבנים והוא חלק ממצוות החג'. מסופר שהשטן נעלם והופיע שוב, ואברהם זרק עליו שבע אבנים נוספות וחוזר חלילה, כשהשטן הופיע פעם שלישית בגל אבנים יותר נמוך. במנא זורקים אבנים על 3 גלי אבנים עד שהשטן נעלם סופית. אברהם צווה על ידי גבריאל לשמש כמואזין (הכרוז לתפילה) והוא קרא לאנשים לבוא אל החג' (גם מי שקורא לתפילה מחקה את אברהם). הוא עמד על מקאם אבראהים וקרא לאנשים לבוא לעלות לרגל לכעבה, וטביעות הרגליים שלו נשארו שם עד היום. יש נטייה במסורת המוסלמית ללכת יותר אחורה ולהרחיב את התפיסה האסלאמית וההיסטוריה האסלאמית, ולכן המסורת לא השלימה את תפקידה. היא קבעה שגם האדם הראשון מילא תפקיד בחג'. לפי המסורת, כבר האדם הראשון נישק את ארבע הפינות של הכעבה, ויש מסורות שיצחק ושרה באו מארץ ישראל ועלו לרגל לכעבה. על אברהם נאמר שבכל שנה עלה לרגל לכעבה, כלומר אם מישהו רוצה לקיים ולהאדיר את המצווה הוא צריך לעלות גם כן בכל שנה.[5]
מבנה הכעבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכעבה בעלת צורה של קובייה פחות או יותר. אורך הצלעות הוא 10–12 מטר וגובהה הוא 15 מטרים.[13] מבנה הכעבה מכוסה פרוכת רקומה בחוטי זהב המוחלפת מדי שנה בטקס החג'. בפינה הדרום-מזרחית, בקיר החיצוני של הכעבה משובצת האבן השחורה. ארבע פינות הכעבה מצביעות במידה מסוימת על ארבעת כיווני השמיים.[14]
- האבן השחורה – נמצאת בפינה המזרחית של הכעבה.
- דלת הכעבה – הכניסה למבנה היא דלת הקבועה בגובה 2.3 מ' מעל הקרקע בדופן הצפון-מזרחי, המהווה את החזית. בשנת 1979 הוחלפו דלתות הכסף בדלתות זהב במשקל 300 ק"ג שהוכנו בידי האומן אחמד בן אבראהים בדר.[15]
- מִיזאבּ – מרזב מוזהב. הוסף למבנה בשנת 1627 לאחר שגשמי השנה הקודמת גרמו להתמוטטות שלושה קירות.
- שַדַ'רְוַאן – המעטפת התחתונה של המבנה.
- חג'ר אל-חטים (אבן ישמעאל) – קיר נמוך (גובהו 90 ס"מ ורוחבו 150 ס"מ) עשוי שיש לבן שצורתו חרמש.
- מוּלְתַזַם – החלק שבין דלת הכניסה ובין האבן השחורה, אורכו כשני מטרים. זהו המקום המקובל לתפילות דועא.
- מקאם אבראהים – האבן עליה, לפי המסורת המוסלמית, עמד אברהם בזמן בניית הכעבה, ועליה חתימת כף רגלו.
- הפינה המזרחית – הפינה הסמוכה לדלת הכעבה, ניצבת בערך מול באר זמזם, ובה קבועה האבן השחורה.
- הפינה הדרום-מערבית.
- הפינה הצפון-מערבית.
- הפינה הצפון-מזרחית.
- כִּסְווה – הכיסוי המעוטר של הכעבה עשוי משי שחור ועיטורי זהב (פסוקי קוראן). הכיסוי מוחלף מדי שנה במהלך החג'.
- פס שיש המסמן את מיקום תחילתה של כל הקפה וסיומה.
- רצפת המסגד, עליה כל המאמינים המוסלמים מקיפים את האבן
במהלך השנה הכעבה מכוסה בכיסוי שחור שזור זהב הנקרא כִּסווה. במהלך חודש החאג' הכיסוי מוחלף בכיסוי לבן, ובסוף החודש מכסים את הכעבה שוב בכיסווה חדשה.[9]
יחס הסופים לכעבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסופים, הזרמים המיסטיים באסלאם, לא ראו חשיבות בקיום מצוות העלייה לרגל למכה. עבורם, הכעבה היא אובייקט חומרי, שאין לו חשיבות ביחס לנפש. עבדאללה אל-אנצארי, משורר סופי מהמאה ה-11, הבחין בין "הכעבה החיצונית", שהיא כעבה עשויה חומר, לבין "הכעבה הפנימית", שהיא הנפש שאותה צריך לכבוש.[16] אלגזאלי הכיר בחשיבות הכעבה, אך לא כיעד, אלא כמקום שיש לבקר בו כחלק מתהליך ההתעלות הרוחני הסופי.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר ברק, מה היו יחסי ערב הקדומים אל האבן השחורה בכעבה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 מאי 2010
- מכה אז ועכשיו, 128 שנות צמיחה - גלריית תמונות היסטוריות של מכה, באתר המגזין The Atlantic
- הכעבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Great Mosque of Mecca | Overview, Description, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ מאיר בר-אשר, מאיר חטינה ולילך צ'לנוב. האסלאם : היסטוריה, דת, תרבות. 2017. עמ' 24
- ^ 1 2 3 Ram Swarup, Understanding the Hadith: The Sacred Traditions of Islam, Prometheus Books, 2002, עמ' 177
- ^ בר אשר, מאיר מיכאל, חטינה, מאיר, and צ'לנוב, לילך. האסלאם : היסטוריה, דת, תרבות. 2017. עמ' 27.
- ^ 1 2 3 4 Kaaba | Definition, History, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ Dietz, R. S. & McHone, J., Kaaba Stone: Not A Meteorite, Probably an AGATE, Meteoritics, volume 9, number 2, page 173.
- ^ תפסיר של בן ח'תיר, 3:96, נמצא כאן
- ^ Dr Muhammad Wajid Akhter, Ten Things You Didn’t Know About The Kaaba, MuslimMatters.org, 2012-11-15 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Islamic Beliefs and Practices, Britannica Educational Publishing, 2009, עמ' 80
- ^ 1 2 A. J. Wensinck, J. Jomier, Kaʿba, Encyclopaedia of Islam, Second Edition, 2012-04-24
- ^ 1 2 Diane Morgan, Essential Islam: A Comprehensive Guide to Belief and Practice, 2009: Praeger, עמ' 102
- ^ Qiblah | Islam, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ Hawting, G.R.; "Ka`ba," Encyclopaedia of the Qur'an, p. 76.
- ^ Wensinck, A.J, "Ka`ba," Encyclopaedia of Islam, vol. IV, p. 317.
- ^ חדשות ערב.
- ^ לבציון, נחמיה, אפרת, דפנה, טלמון-הלר, דניאלה, חזקיה, קרין, קופטי, עטאללה, and חטינה, מאיר. האסלאם : מבוא להיסטוריה של הדת. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1998. עמ' 166
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
האסלאם | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||
