דלמטי
 | |
| כלב דלמטי | |
| ארץ מוצא | קרואטיה |
|---|---|
| שימושים | שעשועים ולוויה |
| קבוצה | כלבי האונדס |
| תכונות | |
| משקל | 27-30 ק"ג |
| גובה כתפיים | 54-61 ס"מ |
| גובה |
56 ס״מ  |
| תוחלת חיים | 10-13 שנים |
| אופי | כלב אנרגטי, סקרן, אוהב ילדים ונאמן |
| אילוף | הסתגלות גבוהה |
| תיאור | בעל פרווה קצרה, קשה וצפופה. פרוותם בצבע לבן ועליה נקודות שחורות, אך לעיתים חומות. |
  | |
הדלמטי הוא גזע של כלב הבית, המשמש ככלב ציד. מקור שמו באזור מוצאו, אזור דלמטיה שבקרואטיה של ימינו.
מבנה כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו גזע פופולרי בגודל בינוני בעל מבנה גוף שרירי וסיבולת גבוהה. פרוות הדלמטים קצרה, קשה וצפופה. פרוותם בצבע לבן ועליה נקודות שחורות, אך לעיתים חומות. צבע האף והעיניים חום או שחור, בהתאם לצבע הנקודות. גורי הדלמטי נולדים לבנים לחלוטין. עם הזמן, בשל הופעת כתמים שחורים (או חומים) על העור, הפרווה משנה את צבעה בהתאם. במשך כל חייהם, כתמים חדשים ימשיכו להופיע על הכלבים הדלמטיים, אם כי אחרי הגיעם לבגרות מינית קצב הופעת הכתמים יואט בהרבה. תוחלת חייו של הדלמטי היא מעשר עד 13 שנים, אך עם טיפול מסור, ככל הכלבים, חייהם יכולים להיות ארוכים יותר.
אופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדלמטי הוא כלב אנרגטי ביותר וזקוק לאימון רב. הוא ממושמע ובדרך כלל קל לאילוף, סקרן, כלב משפחה פופולרי, אוהב ילדים ונאמן לבעליו. הדלמטי רגיל לחברת בני אדם, ולעיתים ללא חברה הוא עלול להיכנס לדיכאון. יש לשמור עליו בסביבה שאינה סואנת על מנת שלא ירוץ אחר מכוניות ויידרס.
בריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדלמטי הוא גזע מאוד עתיק. בריאותם טובה באופן כללי, אף על פי שיש נטייה גדולה יותר בגזע זה לחירשות. מרביעי הגזע לא שמו לב בתחילה למחלה זו והם יצאו מתוך ההנחה שהכלבים טיפשים. מדענים גילו שקיים קשר בין בעלי חיים חירשים לבין היותם לבקנים וזו אותרה כבעיה גנטית. בימינו מרביעים כלבים ששומעים בשתי אוזניהם, על אף שכלבים הסובלים מחירשות באוזן אחת או בשתי האוזניים עדיין יכולים להיות חיות מחמד מוצלחות. נמצא גם קשר בין חירשות לבין צבע העיניים - דלמטיים כחולי עיניים בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מחירשות מאשר דלמטיים חומי עיניים.
בעיות נוספות הקשורות לכלבים גדולים ככלל, ולכלבי ציד בפרט הן בעיות אגן. בעיות מסוג זה מופיעות לראשונה בגיל מתקדם, והן מאופיינות בכיווץ שרירים לאחר הישארות בתנוחה מסוימת לזמן רב, כגון שינה או ישיבה. הכלב אינו מסוגל להזיז את שרירי האגן, מאחר שהם נוקשים. לאחר פעילות מוטורית קצרה השרירים מתרחבים והכאב נעלם כלא היה.
אזכורים תרבותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלבים דלמטיים מזוהים רבות עם כיבוי אש, בייחוד בארצות הברית. בימי מרכבות הכיבוי הרתומות לסוסים שימשו כלבים לשמירה על הסוסים, שנטו להילחץ בקלות בקרבתן של שרפות. הדלמטי היה גזע פופולרי למטרה בשל חיבתו הטבעית כלפי סוסים והשימוש בו ככלבי כרכרות (אנ') לאורך ההיסטוריה. תפקידם התייתר כשמרכבות הכיבוי הוחלפו בכבאיות מונעות קיטור ודיזל. בזכות המוניטין שלו, לעיתים משמש הדלמטי כקמע לשירותי כבאות ועדיין נפוץ כחיית מחמד בקרב לוחמי אש רבים.
בשנת 1961 הפיקה חברת וולט דיסני סרט הנפשה מפורסם על כלבים דלמטיים בשם "על כלבים וגנבים", הזוכה לפופולריות רבה עד היום, ולמספר סרטים חדשים שהופקו בהשראתו כגון "101 כלבים וגנבים" וקרואלה.
בסדרת ההנפשה הקנדית הפופולרית "מפרץ ההרפתקאות" מככב כלב דלמטי כאחת הדמויות הראשיות - דמותו של מרשל, העובד כלוחם אש ופרמדיק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דלמטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)